מסכת פסחים דף קי״ב עמוד א׳

1דמסוכר ולא משי ידיה מפחיד שבעה יומי. דשקיל מזייה ולא משי ידיה מפחיד תלתא יומי. דשקיל טופריה ולא משי ידיה מפחיד חד יומא, ולא ידע מאי קא מפחיד. ידא אאוסיא דרגא לפחדא. ידא אפותא דרגא לשינתא.

2תנא: אוכלין ומשקין תחת המטה, אפילו מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן. ת"ר לא ישתה אדם מים לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות, ואם שתה דמו בראשו מפני סכנה. מאי סכנה? רוח רעה.

3ואם צחי מאי תקנתיה? (נימא) שבעה קולות שאמר דוד על המים, והדר נישתי, שנאמר: ״(תהלים כט״, ג) ״קול ה' על המים אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' שובר ארזים וישבר ה' את ארזי הלבנון קול ה' חוצב להבות אש קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש קול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כולו אומר כבוד״.

4ואי לא, (נימא) הכי: ״לול שפן אניגרון אנירדפין בין כוכבי יתיבנא, בין בליעי שמיני אזילנא״. ואי לא, אי איכא איניש בהדיה ניתעריה ולימא ליה: ״פלניא בר פלנתא צחינא מיא״, והדר נישתי. ואי לא מקרקש נכתמא אחצבא והדר נישתי. ואי לא נישדי בה מידי, והדר נישתי.

ברייתא

5ת"ר לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה, ואם שתה דמו בראשו, מפני הסכנה. מאי סכנה? סכנת שברירי. ואי צחי מאי תקנתיה? אי איכא איניש בהדיה לימא ליה: ״פלניא בר פלנתא, צחינא מיא״. ואי לא, (נימא) איהו לנפשיה: ״פלניא, אמרה לי אימי איזדהר משברירי שברירי ברירי רירי ירי רי צחינא מיא בכסי חיורי״.

6ואפילו מן התמחוי וכו'. פשיטא!

7לא נצרכא אלא אפילו לר"ע דאמר: עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות הכא משום פרסומי ניסא (מודי).

8תנא דבי אליהו, אע"פ שאמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, אבל עושה הוא דבר מועט בתוך ביתו. מאי נינהו? אמר רב פפא: כסא דהרסנא. כדתנן, ר' יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.

ברייתא

9ת"ר שבעה דברים צוה ר"ע את רבי יהושע בנו: בני, אל תשב בגובהה של עיר ותשנה, ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים.

10ואל תכנס לביתך פתאום, כ"ש לבית חבירך. ואל תמנע מנעלים מרגליך. השכם ואכול, בקיץ מפני החמה, ובחורף מפני הצינה. ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. והוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לו.

11אמר רב פפא: לא למיזבן מיניה ולא לזבוני ליה, אלא למעבד שותפות בהדיה. והשתא דאמר רב שמואל בר יצחק: מאי דכתיב ״(איוב א״, י) ״מעשה ידיו ברכת״ כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך, אפילו למיזבן מיניה ולזבוני ליה שפיר דמי.

12חמשה דברים צוה ר"ע את רבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוש בבית האסורין. אמר לו: רבי, למדני תורה, אמר: איני מלמדך. אמר לו: אם אין אתה מלמדני אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות. אמר לו: בני, יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק. אמר לו: ומי בסכנה? והלא עגל בסכנה.

13אמר לו: אם בקשת ליחנק היתלה באילן גדול. וכשאתה מלמד את בנך למדהו בספר מוגה. מאי היא? אמר רבא, ואיתימא רב משרשיא: בחדתא, שבשתא כיון דעל על.

14לא תבשל בקדירה שבישל בה חבירך. מאי ניהו גרושה בחיי בעלה, דאמר מר גרוש שנשא גרושה ארבע דעות במטה. ואי בעית אימא: אפילו באלמנה, לפי׃