מסכת פסחים דף ק״י עמוד ב׳

אִיבַּדּוּר תַּבְלוּנַיְיכִי, פָּרְחָא זִיקָא לְמוֹרִיקָא חַדְתָּא דְּנָקְטִיתוּ נָשִׁים כַּשְׁפָנִיּוֹת, אַדְּחַנַּנִּי וְחַנַּנְכִי לָא אֲתֵיתִי לְגוֹ, הַשְׁתָּא דַּאֲתֵיתִי לְגוֹ — קַרְחַנְנִי וַחֲנַנְכִי״.

בְּמַעְרְבָא לָא קָפְדִי אַזּוּגֵי. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא קָפֵיד אֲפִילּוּ אַרוּשְׁמָא דְחָבִיתָא. הֲוָה עוֹבָדָא וּפְקַע חָבִיתָא. כְּלָלָא דְמִילְּתָא, כׇּל דְּקָפֵיד — קָפְדִי בַּהֲדֵיהּ, וּדְלָא קָפֵיד — לָא קָפְדִי בַּהֲדֵיהּ, וּמִיהוּ לְמֵיחַשׁ מִיבְּעֵי.

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: שְׁתֵּי בֵיצִים, וּשְׁתֵּי אֱגוֹזִין, שְׁתֵּי קִישּׁוּאִין, וְדָבָר אַחֵר — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּמִסְתַּפְּקָא לְהוּ לְרַבָּנַן מַאי נִיהוּ דָּבָר אַחֵר, וּגְזוּר רַבָּנַן בְּכוּלְּהוּ זוּגֵי מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר.

וְהָא דַּאֲמַרַן עֲשָׂרָה, תְּמָנְיָא, שִׁיתָּא, אַרְבְּעָה אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגֵי, לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְעִנְיַן מַזִּיקִין. אֲבָל לְעִנְיַן כְּשָׁפִים — אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי חָיְישִׁינַן.

כִּי הָא דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּגָרְשַׁהּ לִדְבֵיתְהוּ. (אֲזִיל) אִינַּסְבָה לְחַנְוָאָה. כׇּל יוֹמָא הֲוָה אָזֵיל וְשָׁתֵי חַמְרָא. הֲוָה קָא עָבְדָא לֵיהּ כְּשָׁפִים וְלָא קָא מַהְנְיָא לַהּ בֵּיהּ, מִשּׁוּם דַּהֲוָה מִזְדְּהַר בְּנַפְשֵׁיהּ בְּזוּגָא.

יוֹמָא חַד אִשְׁתִּי טוּבָא, וְלָא הֲוָה יָדַע כַּמָּה שָׁתֵי. עַד שִׁיתְּסַר הֲוָה צְיִיל וְאִיזְדְּהַר בְּנַפְשֵׁיהּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ לָא הֲוָה צְיִיל וְלָא אִיזְדְּהַר בְּנַפְשֵׁיהּ, אַפֵּיקְתֵּיהּ בְּזוּגָא. כִּי הֲוָה אָזֵיל, גָּס בֵּיהּ הָהוּא טַיָּיעָא, אֲמַר לֵיהּ: גַּבְרָא קְטִילָא הוּא דְּאָזֵיל הָכָא. אָזֵיל חַבְּקֵיהּ לְדִיקְלָא, צְוַוח דִּיקְלָא וּפְקַע הוּא.

אָמַר רַב עַוִּירָא: קְעָרוֹת וְכִכָּרוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם זוּגוֹת. כְּלָלָא דְּמִילְּתָא: כׇּל שֶׁגְּמָרוֹ בִּידֵי אָדָם — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת. גְּמָרוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם — בְּמִילֵּי מִינֵי דְמֵיכַל חָיְישִׁינַן.

חֲנוּת — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת. נִמְלָךְ — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת. אוֹרֵחַ — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם זוּגוֹת. אִשָּׁה — אֵין בָּהּ מִשּׁוּם זוּגוֹת. וְאִי אִשָּׁה חֲשׁוּבָה, חָיְישִׁינַן.

אָמַר רַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִיסְפָּרָגוֹס — מִצְטָרֵף לְטוֹבָה, וְאֵין מִצְטָרֵף לְרָעָה.

אָמַר רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: זוּגֵי — לְחוּמְרָא. וְאָמְרִי לֵיהּ: זוּגֵי — לְקוּלָּא. אָמַר רַב יוֹסֵף: תְּרֵי דְחַמְרָא וְחַד דְּשִׁיכְרָא — לָא מִצְטָרֵף, תְּרֵי דְשִׁיכְרָא וְחַד דְּחַמְרָא — מִצְטָרֵף.

וְסִימָנָיךְ, זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַמְחוּבָּר לוֹ מִן הֶחָמוּר מִמֶּנּוּ — טָמֵא, מִן הַקַּל מִמֶּנּוּ — טָהוֹר.

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: תְּרֵי קַמֵּי תַּכָּא וְחַד אַתַּכָּא — מִצְטָרְפִי. חַד מִקַּמֵּי תַּכָּא וּתְרֵי אַתַּכָּא — לֹא מִצְטָרְפִין.

מַתְקֵיף לַהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא: אַטּוּ אֲנַן לְתַקּוֹנֵי תַּכָּא קָא בָּעֵינַן? לְתַקּוֹנֵי גַּבְרָא בָּעֵינַן, וְגַבְרָא קָא מִיתְּקַן וְקָאֵי.

(אֶלָּא אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא): דְּכוּלֵּי עָלְמָא תְּרֵי אַתַּכָּא וְחַד לְבָתַר תַּכָּא — לָא מִצְטָרְפִי. כִּי הַהִיא מַעֲשֶׂה דְּרַבָּה בַּר נַחְמָנִי.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַמָּזוּג — מִצְטָרֵף,