דף ביאור
מסכת פסחים דף ק״י עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת פסחים דף ק״י עמוד ב׳
מסכת פסחים דף ק״י עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־360 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
איבדור תבלונייכי יהו מפוזרים תבלין שלכם:
פרחיה זיקא למוריקא חדתא דנקטיתו ישא הרוח אותו כרכום חדש שאתן אוחזות בידכן לכשף בו:
אדחנני ואחננכי לא אתי לגו כל זמן שחסו עלי מן השמים ואני חסתי על עצמי ואתם חסתם על ביאתי לא באתי ביניכם:
והשתא דאתיתי לגו קרחנני וחננכי הואיל ובאתי ביניכם יודע אני שנתקררו רחמיכן מעלי וגם רחמי נתקררו שלא חסתי על עצמי:
קפיד ארושמא דחביתא כשמוכרין יין חוקקין פגימות הרבה בחבית למספר האיפות וקפיד עלייהו רב דימי שלא יניחום בזוגות ויצאו:
וד"א יש פרי אחד שמקפידין בזוגותיו:
והא דאמרן לעיל עשרה תמניא כו' אין בהן משום זוגות ה"מ היכא דליכא כשפים נשים כשפניות:
גס ביה פגע בו:
ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Pesachim 110b · Sefaria
רבנו חננאל
שני ביצים שני אגוזים שני קשואים ודבר אחר הלכה למשה מסיני וגזרו רבנן על (ד"א) [כולהו זוגי] משום ד"א שלא נתפרש.
ההוא דגרשה לדביתהו ואזלא ואנסבא לחנואה שהוא רגיל בעלה קדמאה למשתי גביה ואשקייה זוגות כו'.
קערות וכוסות אין בהן משום זוגות זה הכלל כל שגמרו בידי שמים חיישינן כגון פירות וביצים גמרו בידי אדם לא חיישינן אמר רב יוסף תרי דשכרא וחד דחמרא (לא) מצטרף [תרי דחמרי וחד דשכרא לא מצטרף] וסימנך כדתנן כל המחובר לו (הרי הוא כמוהו) [מן החמור ממנו כמו] היין טמא (קל) [מן הקל] ממנו כמו השכר טהור כולי עלמא תרי אתכא וחד בתר תכא לא מצטרף משום מעשה דרבה בר נחמני ופי' [ר'] בפרק השוכר:
Rabbeinu Chananel on Pesachim 110b · Sefaria
מאירי
הבגד שיעורו לטומאת מדרס שלשה טפחים על שלשה טפחי' והשק ארבעה על ארבעה העור חמשה על חמשה המפץ ששה על ששה חבר שני טפחים מן הבגד וטפח מן השק שלש מן השק ואחר מן העור ארבעה מן העור ואחד מן המפץ טהור מן המדרס אבל אם חבר חמשה מן המפץ ואחד מן העור ארבעה מן העור ואחד מן השק שלש מן השק ואחד מן הבגד טמא מדרס זה הכלל כל שהשלים שיעורו בחמור הימנו טמא בקל הימנו טהור:
Meiri on Pesachim 110b · Sefaria
תוספות
אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת פסחים, דף ק״י, עמוד ב׳, בהיקף של כ־360 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 120 מילים
נפתחת ב״אִיבַּדּוּר תַּבְלוּנַיְיכִי, פָּרְחָא זִיקָא לְמוֹרִיקָא חַדְתָּא דְּנָקְטִיתוּ…״
- קטע 231 מילים
נפתחת ב״בְּמַעְרְבָא לָא קָפְדִי אַזּוּגֵי. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא…״
- קטע 331 מילים
נפתחת ב״כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: שְׁתֵּי בֵיצִים,…״
- קטע 423 מילים
נפתחת ב״וְהָא דַּאֲמַרַן עֲשָׂרָה, תְּמָנְיָא, שִׁיתָּא, אַרְבְּעָה אֵין…״
- קטע 530 מילים
נפתחת ב״כִּי הָא דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּגָרְשַׁהּ לִדְבֵיתְהוּ. (אֲזִיל)…״
- קטע 646 מילים
נפתחת ב״יוֹמָא חַד אִשְׁתִּי טוּבָא, וְלָא הֲוָה יָדַע…״
- קטע 728 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב עַוִּירָא: קְעָרוֹת וְכִכָּרוֹת אֵין בָּהֶם…״
- קטע 828 מילים
נפתחת ב״חֲנוּת — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת. נִמְלָךְ…״
- קטע 913 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִיסְפָּרָגוֹס…״
- קטע 1028 מילים
נפתחת ב״אָמַר רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: זוּגֵי — לְחוּמְרָא.…״
- קטע 1116 מילים
נפתחת ב״וְסִימָנָיךְ, זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַמְחוּבָּר לוֹ מִן…״
- קטע 1220 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: תְּרֵי קַמֵּי…״
- קטע 1317 מילים
נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא: אַטּוּ אֲנַן לְתַקּוֹנֵי…״
- קטע 1420 מילים
נפתחת ב״(אֶלָּא אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא): דְּכוּלֵּי עָלְמָא תְּרֵי…״
- קטע 159 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַמָּזוּג…״
חכמים הנזכרים בדף
- רב משרשיא · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
כשנפטר רב משרשיא גדלו קוצים במקום תמרים.
מקור: מסכת פסחים דף ק״י עמוד ב׳ · קטע 13 — “מַתְקֵיף לַהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא: אַטּוּ אֲנַן לְתַקּוֹנֵי תַּכָּא קָא…”
- רב יוסף · דור שלישי לאמוראים
סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.
מקור: מסכת פסחים דף ק״י עמוד ב׳ · קטע 10 — “…— לְקוּלָּא. אָמַר רַב יוֹסֵף: תְּרֵי דְחַמְרָא וְחַד דְּשִׁיכְרָא…”
- רבינא [האחרון] · אמוראים · דור שישי לאמוראים
לבריאה 4260 דור שישי לאמוראים, תלמיד חבר של רב אשי.
מקור: מסכת פסחים דף ק״י עמוד ב׳ · קטע 10 — “אָמַר רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: זוּגֵי — לְחוּמְרָא. וְאָמְרִי לֵיהּ:…”
- שמואל · דור ראשון לאמוראים
שמו: שמואל הכהן בריה דאבא בר אבא.
מקור: מסכת פסחים דף ק״י עמוד ב׳ · קטע 15 — “…רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַמָּזוּג — מִצְטָרֵף,”
לשון המקור
אִיבַּדּוּר תַּבְלוּנַיְיכִי, פָּרְחָא זִיקָא לְמוֹרִיקָא חַדְתָּא דְּנָקְטִיתוּ נָשִׁים כַּשְׁפָנִיּוֹת, אַדְּחַנַּנִּי וְחַנַּנְכִי לָא אֲתֵיתִי לְגוֹ, הַשְׁתָּא דַּאֲתֵיתִי לְגוֹ — קַרְחַנְנִי וַחֲנַנְכִי״.
בְּמַעְרְבָא לָא קָפְדִי אַזּוּגֵי. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא קָפֵיד אֲפִילּוּ אַרוּשְׁמָא דְחָבִיתָא. הֲוָה עוֹבָדָא וּפְקַע חָבִיתָא. כְּלָלָא דְמִילְּתָא, כׇּל דְּקָפֵיד — קָפְדִי בַּהֲדֵיהּ, וּדְלָא קָפֵיד — לָא קָפְדִי בַּהֲדֵיהּ, וּמִיהוּ לְמֵיחַשׁ מִיבְּעֵי.
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: שְׁתֵּי בֵיצִים, וּשְׁתֵּי אֱגוֹזִין, שְׁתֵּי קִישּׁוּאִין, וְדָבָר אַחֵר — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּמִסְתַּפְּקָא לְהוּ לְרַבָּנַן מַאי נִיהוּ דָּבָר אַחֵר, וּגְזוּר רַבָּנַן בְּכוּלְּהוּ זוּגֵי מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר.
וְהָא דַּאֲמַרַן עֲשָׂרָה, תְּמָנְיָא, שִׁיתָּא, אַרְבְּעָה אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגֵי, לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְעִנְיַן מַזִּיקִין. אֲבָל לְעִנְיַן כְּשָׁפִים — אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי חָיְישִׁינַן.
כִּי הָא דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּגָרְשַׁהּ לִדְבֵיתְהוּ. (אֲזִיל) אִינַּסְבָה לְחַנְוָאָה. כׇּל יוֹמָא הֲוָה אָזֵיל וְשָׁתֵי חַמְרָא. הֲוָה קָא עָבְדָא לֵיהּ כְּשָׁפִים וְלָא קָא מַהְנְיָא לַהּ בֵּיהּ, מִשּׁוּם דַּהֲוָה מִזְדְּהַר בְּנַפְשֵׁיהּ בְּזוּגָא.
יוֹמָא חַד אִשְׁתִּי טוּבָא, וְלָא הֲוָה יָדַע כַּמָּה שָׁתֵי. עַד שִׁיתְּסַר הֲוָה צְיִיל וְאִיזְדְּהַר בְּנַפְשֵׁיהּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ לָא הֲוָה צְיִיל וְלָא אִיזְדְּהַר בְּנַפְשֵׁיהּ, אַפֵּיקְתֵּיהּ בְּזוּגָא. כִּי הֲוָה אָזֵיל, גָּס בֵּיהּ הָהוּא טַיָּיעָא, אֲמַר לֵיהּ: גַּבְרָא קְטִילָא הוּא דְּאָזֵיל הָכָא. אָזֵיל חַבְּקֵיהּ לְדִיקְלָא, צְוַוח דִּיקְלָא וּפְקַע הוּא.
אָמַר רַב עַוִּירָא: קְעָרוֹת וְכִכָּרוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם זוּגוֹת. כְּלָלָא דְּמִילְּתָא: כׇּל שֶׁגְּמָרוֹ בִּידֵי אָדָם — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת. גְּמָרוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם — בְּמִילֵּי מִינֵי דְמֵיכַל חָיְישִׁינַן.
חֲנוּת — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת. נִמְלָךְ — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת. אוֹרֵחַ — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם זוּגוֹת. אִשָּׁה — אֵין בָּהּ מִשּׁוּם זוּגוֹת. וְאִי אִשָּׁה חֲשׁוּבָה, חָיְישִׁינַן.
אָמַר רַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִיסְפָּרָגוֹס — מִצְטָרֵף לְטוֹבָה, וְאֵין מִצְטָרֵף לְרָעָה.
אָמַר רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: זוּגֵי — לְחוּמְרָא. וְאָמְרִי לֵיהּ: זוּגֵי — לְקוּלָּא. אָמַר רַב יוֹסֵף: תְּרֵי דְחַמְרָא וְחַד דְּשִׁיכְרָא — לָא מִצְטָרֵף, תְּרֵי דְשִׁיכְרָא וְחַד דְּחַמְרָא — מִצְטָרֵף.
וְסִימָנָיךְ, זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַמְחוּבָּר לוֹ מִן הֶחָמוּר מִמֶּנּוּ — טָמֵא, מִן הַקַּל מִמֶּנּוּ — טָהוֹר.
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: תְּרֵי קַמֵּי תַּכָּא וְחַד אַתַּכָּא — מִצְטָרְפִי. חַד מִקַּמֵּי תַּכָּא וּתְרֵי אַתַּכָּא — לֹא מִצְטָרְפִין.
מַתְקֵיף לַהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא: אַטּוּ אֲנַן לְתַקּוֹנֵי תַּכָּא קָא בָּעֵינַן? לְתַקּוֹנֵי גַּבְרָא בָּעֵינַן, וְגַבְרָא קָא מִיתְּקַן וְקָאֵי.
(אֶלָּא אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא): דְּכוּלֵּי עָלְמָא תְּרֵי אַתַּכָּא וְחַד לְבָתַר תַּכָּא — לָא מִצְטָרְפִי. כִּי הַהִיא מַעֲשֶׂה דְּרַבָּה בַּר נַחְמָנִי.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַמָּזוּג — מִצְטָרֵף,