Talmud Builders

    Shabbat 156a

    Back to index

    English translation — Shabbat 156a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1It is the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda. And this leniency applies only in a case where one alters the way that he kneads. The Gemara asks: How does one alter the manner in which he kneads? Rav Ḥisda said: One does not knead the dough all at once but rather a little bit at a time.

    2It was also taught: And they agree that one may mix the shatit , roasted barley to which honey is added, on Shabbat, and drink Egyptian beer, as it is not considered to be for medicinal purposes. The Gemara asks: Didn’t you say: One may not knead? That contradicts the statement that they agree that it is permitted to stir the shatit . The Gemara answers: This is not difficult, as there is a distinction between the cases. This dispute with regard to shatit is referring to mixing a thick mixture, which is similar to kneading. However, that statement where they agree that mixing is permitted is referring to a soft, thin mixture that cannot be kneaded. And all of these statements are referring to a case where one alters the way he kneads or stirs.

    3The Gemara asks: How does one alter the manner in which he performs these actions? Rav Yosef said: On a weekday one first places the vinegar in a vessel and then places the shatit . On Shabbat one first places the shatit and then places the vinegar. The Gemara relates that Levi, son of Rav Huna bar Ḥiyya, found the one who kneads in his parents’ home kneading bran on Shabbat and feeding it to his ox. He kicked him so that he would stop. When his father came and found him, he said to him: This is what your mother’s father said in the name of Rav. The Gemara interjects: And who is his mother’s father? It is Rabbi Yirmeya bar Abba, who said: One may knead but not feed animals, and a calf that does not take the food with its tongue may be fed on Shabbat. And this applies only when one alters the manner in which he does so.

    4The Gemara asks: How does one alter the manner in which he does so? Rav Yeimar bar Shelamya said in the name of Abaye: One moves the ladle or stirring utensil in the directions of warp and woof. The Gemara asks: Isn’t it the case that it will not mix well, so what is the point of stirring it that way? Rav Yehuda said: It means that one pours it into another vessel and in the process it is mixed.

    5It was written in Ze’eiri’s notebook: I said before my rabbi, and the Gemara asks: And who is his rabbi? It is Rabbi Ḥiyya. And Ze’eiri said before him: What is the ruling? Is it permitted to knead on Shabbat? He said: It is prohibited. What is the ruling with regard to emptying food from a vessel before one animal to place it before another animal? He said: It is permitted. Rav Menashya said: Placing one trough before one animal or two troughs before two animals, one may well do so. Placing three troughs before two animals is prohibited, because it is considered to be superfluous labor as he is bringing the animals more food than they need. Rav Yosef said: It is permitted to add a kav of additional food or even two kav . Ulla said: One may add a kor or even two kor and there is no need for concern.

    6It was written in Levi’s notebook: I said before my rabbi, and the Gemara asks: And who is his rabbi? It is our holy Rabbi, Rabbi Yehuda HaNasi. Levi spoke about the fact that people would knead shatit in Babylonia, and my rabbi, and who is it, our holy Rabbi, cried in protest over the fact that people would knead shatit . And there was no one who listened to him, and he did not have the power to prohibit it due to the people’s reliance on the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who permitted doing so.

    7After citing relevant halakhot written in the notebooks of various Sages, the Gemara relates that it was written in Rabbi Yehoshua ben Levi’s notebook: One who was born on the first day of the week, Sunday, will be a person and there will not be one in him.

    8The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: There will not be one in him? If you say that there is not one quality for the best, that cannot be, as Rav Ashi said: I was born on the first day of the week, and one cannot say that there was nothing good about him. Rather, it must mean that there is not one quality for the worst. Didn’t Rav Ashi say: I and Dimi bar Kakuzta were both born on the first day of the week. I became a king, the head of a yeshiva, and he became the head of a gang of thieves, clearly a negative quality. Rather, one born on a Sunday is either completely for the best or completely for the worst. What is the reason for this? It is because both light and darkness were created on the first day of Creation.

    9One who was born on the second day of the week, Monday, will be a short-tempered person. What is the reason for this? It is because on that day, the second day of Creation, the upper and lower waters were divided. Therefore, it is a day of contentiousness. One who was born on the third day of the week will be a rich man and a promiscuous person. What is the reason for this? It is because on that day, the third day, vegetation was created. It grows abundantly but is also mixed together without boundaries between the grass and the plants. One who was born on the fourth day of the week will be a wise and enlightened person. What is the reason for this? It is because the heavenly lights were hung in the heavens on that day, and wisdom is likened to light.

    10One who was born on the fifth day of the week will be a person who performs acts of kindness. What is the reason for this? It is because on that day the fish and fowl were created, and they do not receive their sustenance by performing work for people. They are sustained by the kindness of God alone. One who was born on the sixth day of the week will be a seeker. Rav Naḥman bar Yitzḥak said that this means that he will be one who seeks out mitzvot, as most of the activity on Friday involves preparation for Shabbat. One who was born on Shabbat will die on Shabbat, because they desecrated the great day of Shabbat on his behalf. Rava bar Rav Sheila said: And he will be called a person of great sanctity because he was born on the sacred day of Shabbat.

    11Rabbi Ḥanina said to his students who heard all this: Go and tell the son of Leiva’i, Rabbi Yehoshua ben Levi: It is not the constellation of the day of the week that determines a person’s nature; rather, it is the constellation of the hour that determines his nature. One who was born under the influence of the sun will be a radiant person; he will eat from his own resources and drink from his own resources, and his secrets will be exposed. If he steals he will not succeed, because he will be like the sun that shines and is revealed to all. One who was born under the influence of Venus will be a rich and promiscuous person. What is the reason for this? Because fire was born during the hour of Venus, he will be subject the fire of the evil inclination, which burns perpetually. One who was born under the influence of Mercury will be an enlightened and expert man, because Mercury is the sun’s scribe, as it is closest to the sun. One who was born under the influence of the moon will be a man who suffers pains, who builds and destroys, and destroys and builds. He will be a man who eats not from his own resources and drinks not from his own resources, and whose secrets are hidden. If he steals he will succeed, as he is like the moon that constantly changes form, whose light is not its own, and who is at times exposed and at times hidden. One who was born under the influence of Saturn will be a man whose thoughts are for naught. And some say that everything that others think about him and plan to do to him is for naught. One who was born under the influence of Jupiter [ tzedek ] will be a just person [ tzadkan ]. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: And just in this context means just in the performance of mitzvot. One who was born under the influence of Mars will be one who spills blood. Rav Ashi said: He will be either a blood letter, or a thief, or a slaughterer of animals, or a circumciser. Rabba said: I was born under the influence of Mars and I do not perform any of those activities. Abaye said: My Master also punishes and kills as a judge.

    12It was stated that Rabbi Ḥanina says: A constellation makes one wise and a constellation makes one wealthy, and there is a constellation for the Jewish people that influences them. Rabbi Yoḥanan said: There is no constellation for the Jewish people that influences them. The Jewish people are not subject to the influence of astrology. And Rabbi Yoḥanan follows his own reasoning, as Rabbi Yoḥanan said: From where is it derived that there is no constellation for the Jewish people? As it is stated: “Thus said the Lord: Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of heaven; for the nations are dismayed at them” (Jeremiah 10:2). The nations will be dismayed by them, but not the Jewish people.

    13And Rav also holds that there is no constellation for the Jewish people, as Rav Yehuda said that Rav said: From where is it derived that there is no constellation for the Jewish people? As it is stated with regard to Abraham: “And He brought him outside, and said: Look now toward heaven, and count the stars, if you are able to count them; and He said unto him: So shall your offspring be” (Genesis 15:5). The Sages derived from this that Abraham said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, “Behold, You have given me no offspring, and one born in my house is to be my heir” (Genesis 15:3). The Holy One, Blessed be He, said to him: No. “And, behold, the word of the Lord came to him, saying: This man shall not be your heir; rather, one that will come forth from your own innards shall be your heir” (Genesis 15:4).

    14Abraham said before Him: Master of the Universe, I looked at my astrological map, and according to the configuration of my constellations I am not fit to have a son. The Holy One, Blessed be He, said to him: Emerge from your astrology, as the verse states: “And He brought him outside,” as there is no constellation for Israel. What is your thinking?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    רבי יוסי בר יהודה היא(דאי רבי לא מהני ליה שינוי דמנתינת מים מיחייב אפילו במידי דלאו בר גיבול כדאמרינן גבי מורסן אבל לרבי יוסי בר יהודה) דאמר עד שיגבל הכא גובלין כלאחר יד כדמפרש ואזיל והנ"מ הוא דקא משני:

    שבוחשיןבתרווד דהיינו גובלין:

    ושותים זיתום המצרידבלאו רפואה נמי משקה הוא דתנן כל המשקין שותה אדם לרפואה (לעיל שבת דף קט:):

    בעבהאין גובלין ברכה בוחשין שאין זו לישה:

    בחול נותן החומץ כו'כלומר כן דרכו בחול:

    לגבלא דבי נשיהשומר בהמות אביו ומגבל מאכלן:

    דקא גבילמורסן ע"י שינוי:

    בטש ביהדהא לכולי עלמא אבל לא גובלין תנן:

    גובליןמורסן ע"י שינוי כדמפרש ואזיל והוא דקא משני:

    ולא מספיןלתורי אין מאמירין אותן:

    ודלא לקיט בלישניהעגל קטן שעדיין לא לומד לאכול:

    והני מילידאמרן דמותר לגבל מורסן:

    שתי וערבפעם אחת מוליך המקל שתי ופעם אחת ערב:

    מנערו לכליוהוא מתערב מאליו:

    אפינקסיהלוחות קשורות זו עם זו כאותן של סוחרים:

    אמרית קמיה רבירבי לוי משתעי דהוא אמר קדם רבי על הנך אינשי דגבלין שתיתא:

    מהו לפרקלתת מתוך כלי שלפני בהמה זו ולתת לפני חברתה:

    חדא קמי חדאמילתא באפי נפשה היא חדא מדה שרגילין לתת לפני בהמה מותר לתת לפניה בשבת וכן תרתי קמי תרתי האוכלות באבוס אחד:

    אבל תלתא קמי תרתיהואיל ובחול לא יהיב להו כי האי הוי טרחא דלא צריך וכ"ש תרתי קמי חדא:

    מדר' יוסי בר יהודהבר פלוגתיה דהוה שרי לעיל אף בעבה ועל ידי שינוי והיו נוהגין כמותו:

    האי מאן דבחד בשבאהנולד באחד בשבת:

    יהא גבר ולא חדא ביהיהא אדם שלם במדה אחת יהא ולא אחת בו ממדה אחרת ולקמן מפרש לה ואזיל:

    והוא ריש גנבידמאן דבחד בשבא יהא ראש כמו שהיום ראש למעשה בראשית מיהו שמע מינה דנולדים בו צדיקים ורשעים:

    דאיפליגו מיאכך הוא יבדל מכל אדם:

    זנאינואף:

    דאיברו ביה עשביםדכתי' (בראשי' א) תדשא הארץ והוא דבר שפרה ורבה מאד וממהר לגדל ולצמוח דהוא ענין פריצות אשווי"א בלע"ז [ל"א] דלא כתיב למינהו בעשבים בצוויים (ועוד) שיוצאין בערבוביא ויונקין זו מזו:

    ונהירזיותן:

    דאיתלו ביה מאורותוכתיב ותורה אור:

    דאיברו ביה דגים ועופותשאין טורחין לאוכלין אלא ניזונים בחסדו של הקב"ה:

    חזרןמחזר אחר מצות:

    חזרן במצותשכן דרך ע"ש לחזר אחר מצות שבת:

    וקדישא רבה יתקרישיהא פרוש וקדוש דכתיב (שמות כ) ויקדשהו:

    אמר להו רבי חנינאלתלמידים שקראו פנקסו של ר' יהושע:

    מזל שעהז' מזלות הן המשמשין את השעות חנכ"ל שצ"ם חמה היינו חמה ממש והוא אחד מן המזלות וכן לבנה והשאר הוויין כוכבים:

    זיותןכשמש המאיר:

    אכיל מדיליהכשמש שאינו מסיג גבול רעהו למשול בלילה:

    ורזוהי גלייןאין לו רשות לכסות סודו ונסתרותיו אלא כשמש הזה שהוא פומבי לכל:

    דתלי ביה נוראאש תלוי באותו מזל יצר של תשמיש בוער כתנור:

    מזל כוכבהוא סופר של מזל חמה לכתוב דרך הילוכו ותקופותיו ומצוי אצלו תמיד:

    סביל מרעיןכלבנה זו שמתנוונה והולכת:

    בנאי וסתירכלבנה זו שגדילה ומתמעטת:

    אכיל לא דיליהכלבנה המסגת גבול החמה למשול אף ביום:

    ורזוהי כסייןכלבנה שאינה מאירה:

    דבשבתאימזל כוכב ששמו שבתאי:

    בטליןכמו לא ישבותו (בראשיח ח):

    צדקן במצותצדקה לעניים דקרי ליה מצוה (בכל) לשון אגדה:

    גנבאליסטים ההורג נפשות:

    אומנאמקיז דם:

    ענישבני אדם העוברין על דבריו:

    מזל מחכיםלפי המזל היא החכמה כדאמר דבחמה נהיר וחכים ויש מזל לישראל שאין תפלה וצדקה משנה את המזל:

    אין מזל לישראלדעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:

    איצטגנינותחכמת המזלות:

    צא מאיצטגנינותיךהיינו דכתיב ויוצא אותו החוצה חוץ מאיצטגנוניתו:

    שבת 156 עמוד א

    1רבי יוסי בר' יהודה: היא והנ"מ הוא. דמשני היכי משני א"ר חסדא על יד על יד׃

    2ושוין שבוחשין את השתית בשבת ושותים זיתום המצרי והאמרת אין גובלין ל"ק הא בעבה הא ברכה והני מילי הוא: דמשני׃

    3היכי משני אמר רב יוסף בחול נותן את החומץ ואח"כ נותן את השתית בשבת נותן את השתית ואח"כ נותן את החומץ לוי בריה דרב הונא בר חייא אשכחיה לגבלא דבי נשיה דקא גביל וספי ליה לתוריה בטש ביה אתא אבוה אשכחיה א"ל הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב ומנו רבי ירמיה בר אבא גובלין ולא מספין ודלא לקיט בלישניה מהלקיטין ליה וה"מ הוא דמשני׃

    4היכי משני אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי שתי וערב והא לא מערב שפיר אמר רב יהודה מנערו לכלי׃

    5כתיב ״אפינקסיה דזעירי אמרית קדם רבי ומנו רבי חייא מהו לגבל אמר אסור מהו לפרק״ אמר מותר אמר רב [מנשיא] חד קמי חד תרי קמי תרי שפיר דמי תלתא קמי תרי אסור רב יוסף אמר קב ואפילו קביים עולא אמר כור ואפילו כוריים׃

    6כתיב ״אפינקסיה דלוי אמרית קדם רבי ומנו רבינו הקדוש על דהוו גבלין שתיתא בבבל והוה צוח רבי ומנו רבינו הקדוש על דהוו גבלין שתיתא ולית דשמיע ליה ולית חילא בידיה למיסר מדרבי יוסי בר' יהודה״׃

    7כתיב ״אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי האי מאן דבחד בשבא יהי גבר ולא חדא ביה״׃

    8מאי [ולא חדא ביה] אילימא ולא חד לטיבו והאמר רב אשי אנא בחד בשבא הואי אלא לאו חדא לבישו והאמר רב אשי אנא ודימי בר קקוזתא הוויין בחד בשבא אנא מלך והוא הוה ריש גנבי אלא אי כולי לטיבו אי כולי לבישו (מאי טעמא דאיברו ביה אור וחושך)׃

    9האי מאן דבתרי בשבא יהי גבר רגזן מ"ט משום דאיפליגו ביה מיא האי מאן דבתלתא בשבא יהי גבר עתיר וזנאי יהא מ"ט משום דאיברו ביה עשבים האי מאן דבארבעה בשבא יהי גבר חכים) ונהיר מ"ט משום דאיתלו ביה מאורות׃

    10האי מאן דבחמשה בשבא יהי גבר גומל חסדים מ"ט משום דאיברו ביה דגים ועופות האי מאן דבמעלי שבתא יהי גבר חזרן אמר ר"נ בר יצחק חזרן במצות האי מאן דבשבתא יהי בשבתא ימות על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא אמר רבא בר רב שילא וקדישא רבא יתקרי׃

    11אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם האי מאן דבחמה יהי גבר זיותן יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה ורזוהי גליין אם גניב לא מצלח האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי יהי מ"ט משום דאיתיליד ביה נורא האי מאן דבכוכב יהי גבר נהיר וחכים משום דספרא דחמה הוא האי מאן דבלבנה יהי גבר סביל מרעין בנאי וסתיר סתיר ובנאי אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה ורזוהי כסיין אם גנב מצלח האי מאן דבשבתאי יהי גבר מחשבתיה בטלין ואית דאמרי כל דמחשבין עליה בטלין האי מאן דבצדק יהי גבר צדקן אמר ר"נ בר יצחק וצדקן במצות האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא א"ר אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא אמר רבה אנא במאדים הואי אמר אביי מר נמי עניש וקטיל׃

    12איתמר רבי חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דא"ר יוחנן מניין שאין מזל לישראל שנאמר ״(ירמיהו י״, ב) כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה הם יחתו ולא ישראל׃

    13ואף רב סבר אין מזל לישראל דאמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל שנאמר ״(בראשית טו״, ה) ויוצא אותו החוצה אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע (בראשית טו, ג) בן ביתי יורש אותי אמר לו לאו (בראשית טו, ד) כי אם אשר יצא ממעיך׃

    14אמר לפניו רבש"ע נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל מאי דעתיך?

    Tosafot

    מהו לפרקפירש בקונטרס לפרק מלפני בהמה זו וליתן לפני אחרת וכן פירש בערוך בערך פרק וקשה לר"י דהיינו מתניתין גבי בהמה (לעיל שבת דף קמ:) ונראה לר"י לפרק היינו להריק המים וגם המורסן מכלי אל כלי שתגבל היטב ובערוך פירש כמה לשונות:

    אין מזל לישראלוהא דאמר רבא בשילהי מו"ק (דף כח. ושם) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא מכל מקום על ידי זכות גדול משתנה אבל פעמים שאין המזל משתנה כדאמר ביבמות פרק החולץ (יבמות דף נ. ושם) זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו (דאין מזל לישראל):

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ורב חסדא אמר אידי ואידי למקום שאין יכול להחזיר והמראה בכלי והלעטה ביד ואותביה רב יוסף לרב יהודה מהלקטין לתרנגולין ואין צ"ל שמלקטין כו' ופריק רב יהודה הכי לעולם פי' מתניתא דאמר כך היא מהלקטין דספו ליה בידיה והיא פחותה מהלעטה שאמרנו ומלקטין שמשליך לפניה שעורים וכיוצא בהן דברים שהן מאכל לעופות. ואין משליכין מאכל לפני יוני שובך ויוני [עליה] לפי שאינן [בני] תרבות ואין מזונותן עליך וכי [הא] דתניא נותנין מזונות לפני הכלב ואין נותנין מזונות לפני חזיר ומה הפרש בין זה לזה כלב מזונותיו עליך חזיר אין מזונותיו עליך ובא רב אשי לסייע דברי רב יהודה ולומר שנויא דשני שינויא היא מדוקיא דמתניתין דקתני אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנים לפני אווזים ותרנגולים ולפני יונים הרדוסיית מ"ט לאו משו' דהני מזונותיו עליך והני אין מזונותיו עליך ולא עמדו דברי רב אשי והלכה כרב יהודה דתניא כוותיה דתניא איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה המראה מרביצה ופוקס את פיה ומאכילה כרשינין ומים בב"א. הלעטה מאכילה מעומד ומשקה מעומד ונותן לה כרשינין בפ"ע ומים בפ"ע:

    מהלקטין לתרנגולים ונותנין מים למורסן אבל לא גובלין אוקימנא לר' יוסי ב"ר יהודה דתניא אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי ר' ור' יוסי בר יהודה אומר עד שיגבל אלמא אמרינן [דנתינת מים זהו גיבולו] ממאי דלמא עד כאן לא קאמר ר' יוסי ב"ר יהודה עד שיגבל אלא בקמח דבר גיבול הוא. אבל מורסן דלאו בר גיבול הוא אפי' ר' יוסי ב"ר יהודה מודי שנתינת מים למורסן אסור שזהו גיבולו ואשכחנן תניא בהדיא אין נותנין מים למורסן דברי ר' [ר'] יוסי ב"ר יהודה אומר נותנים מים למורסן ואע"ג דבכל מקום הלכתא כרבי מחבירו הכא הלכה כר' יוסי דתנינן מתניתין סתמא כוותיה. ותוב מהא דכתוב אפינקסיה דלוי אמרית קדם רבינו הקדוש והוא רבי עד דהוו גבלין שתיתא בבבל והוא צווח רבי דלית דשמע ליה ולית חילא בידיה למיסר מדר' יוסי ב"ר יהודה מהא נמי שמעינן דהלכתא כר' יוסי ב"ר יהודה דהוא בר פלוגתיה לא אסר ונפק עובדא כוותיה:

    ת"ר אין גובלין את הקליא וי"א גובלין ואמרינן מאן י"א ואמר רב חסדא ר' יוסי ב"ר יהודה היא והוא דמשני היכי משני אמר רב חסדא על יד על יד פי' מעט מעט מדמתרץ רב חסדא אליבא דר' יוסי ב"ר יהודה הלכתא כוותיה ונתברר שהלכה כר' יוסי ב"ר יהודה שנותנין מים למורסן וגובלין את הקליא מעט מעט.

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 156a

    Shabbat 156a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 597 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    רבי יוסי בר יהודה היא (דאי רבי לא מהני ליה שינוי דמנתינת מים מיחייב אפילו במידי דלאו בר גיבול כדאמרינן גבי מורסן אבל לרבי יוסי בר יהודה) דאמר עד שיגבל הכא גובלין כלאחר יד כדמפרש ואזיל והנ"מ הוא דקא משני:

    שבוחשין בתרווד דהיינו גובלין:

    ושותים זיתום המצרי דבלאו רפואה נמי משקה הוא דתנן כל המשקין שותה אדם לרפואה (לעיל שבת דף קט:):

    בעבה אין גובלין ברכה בוחשין שאין זו לישה:

    בחול נותן החומץ כו' כלומר כן דרכו בחול:

    לגבלא דבי נשיה שומר בהמות אביו ומגבל מאכלן:

    דקא גביל מורסן ע"י שינוי:

    בטש ביה דהא לכולי עלמא אבל לא גובלין תנן:

    45 more comments on this page.

    Rashi on Shabbat 156a · Sefaria

    Tosafot

    מהו לפרק פירש בקונטרס לפרק מלפני בהמה זו וליתן לפני אחרת וכן פירש בערוך בערך פרק וקשה לר"י דהיינו מתניתין גבי בהמה (לעיל שבת דף קמ:) ונראה לר"י לפרק היינו להריק המים וגם המורסן מכלי אל כלי שתגבל היטב ובערוך פירש כמה לשונות:

    אין מזל לישראל והא דאמר רבא בשילהי מו"ק (דף כח. ושם) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא מכל מקום על ידי זכות גדול משתנה אבל פעמים שאין המזל משתנה כדאמר ביבמות פרק החולץ (יבמות דף נ. ושם) זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו (דאין מזל לישראל):

    Tosafot on Shabbat 156a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ורב חסדא אמר אידי ואידי למקום שאין יכול להחזיר והמראה בכלי והלעטה ביד ואותביה רב יוסף לרב יהודה מהלקטין לתרנגולין ואין צ"ל שמלקטין כו' ופריק רב יהודה הכי לעולם פי' מתניתא דאמר כך היא מהלקטין דספו ליה בידיה והיא פחותה מהלעטה שאמרנו ומלקטין שמשליך לפניה שעורים וכיוצא בהן דברים שהן מאכל לעופות. ואין משליכין מאכל לפני יוני שובך ויוני [עליה] לפי שאינן [בני] תרבות ואין מזונותן עליך וכי [הא] דתניא נותנין מזונות לפני הכלב ואין נותנין מזונות לפני חזיר ומה הפרש בין זה לזה כלב מזונותיו עליך חזיר אין מזונותיו עליך ובא רב אשי לסייע דברי רב יהודה ולומר שנויא דשני שינויא היא מדוקיא דמתניתין דקתני אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנים לפני אווזים ותרנגולים ולפני יונים הרדוסיית מ"ט לאו משו' דהני מזונותיו עליך והני אין מזונותיו עליך ולא עמדו דברי רב אשי והלכה כרב יהודה דתניא כוותיה דתניא איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה המראה מרביצה ופוקס את פיה ומאכילה כרשינין ומים בב"א. הלעטה מאכילה מעומד ומשקה מעומד ונותן לה כרשינין בפ"ע ומים בפ"ע:

    מהלקטין לתרנגולים ונותנין מים למורסן אבל לא גובלין אוקימנא לר' יוסי ב"ר יהודה דתניא אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי ר' ור' יוסי בר יהודה אומר עד שיגבל אלמא אמרינן [דנתינת מים זהו גיבולו] ממאי דלמא עד כאן לא קאמר ר' יוסי ב"ר יהודה עד שיגבל אלא בקמח דבר גיבול הוא. אבל מורסן דלאו בר גיבול הוא אפי' ר' יוסי ב"ר יהודה מודי שנתינת מים למורסן אסור שזהו גיבולו ואשכחנן תניא בהדיא אין נותנין מים למורסן דברי ר' [ר'] יוסי ב"ר יהודה אומר נותנים מים למורסן ואע"ג דבכל מקום הלכתא כרבי מחבירו הכא הלכה כר' יוסי דתנינן מתניתין סתמא כוותיה. ותוב מהא דכתוב אפינקסיה דלוי אמרית קדם רבינו הקדוש והוא רבי עד דהוו גבלין שתיתא בבבל והוא צווח רבי דלית דשמע ליה ולית חילא בידיה למיסר מדר' יוסי ב"ר יהודה מהא נמי שמעינן דהלכתא כר' יוסי ב"ר יהודה דהוא בר פלוגתיה לא אסר ונפק עובדא כוותיה:

    ת"ר אין גובלין את הקליא וי"א גובלין ואמרינן מאן י"א ואמר רב חסדא ר' יוסי ב"ר יהודה היא והוא דמשני היכי משני אמר רב חסדא על יד על יד פי' מעט מעט מדמתרץ רב חסדא אליבא דר' יוסי ב"ר יהודה הלכתא כוותיה ונתברר שהלכה כר' יוסי ב"ר יהודה שנותנין מים למורסן וגובלין את הקליא מעט מעט.

    Rabbeinu Chananel on Shabbat 156a · Sefaria

    Rashba

    הא דכתיב אפנקסיה דזעירי וכו' מהו לגבל אמר ליה אסור כתבה הרב אלפסי ז"ל, ונראה מדבריו שהלכה כן. והר"ז הלוי ז"ל כתב דלא קיימא לן הכי, דשמעתיה כרבי אזלא, ופליג עליה רבי יוסי בר יהודה, וקיימא לן כותיה. והרמב"ן ז"ל כתב, דהכא בגבול גמור קאמר, והכין תרצתא דשמעתא דגבול מורסן דתרנגולין לעולם אסור. קלי ושתית לאדם מותר על ידי שינוי ואף ע"ג דמגבל כל צרכו. וממרס ביד מורסן לשורים היינו דר' ומותר בשאינו מגבל כל צרכו אלא שתי וערב דלאו מערב שפיר וחוזר ומנערו לכלי וזהו פנקסו של זעירי, מהו לגבל כל צרכו לשורים אמר ליה אסור, מהו לפרק מכלי דהיינו ניעור ואמר ליה מותר, ואסיקנא אפילו כור ואפילו כורים על דרך זה. וכן זה שכתב רבינו ז"ל מה שאמרו הא בעבה הא ברכה, שאמרו בגמרא לתרץ ושוין, הא לדברי רבי יוסי בן יהודה שתיהן מותר, להתיר בלא שינוי ברכה נתכון, הא במשנה על יד על יד מותרין, ולפיכך כתבה רבנו הגדול ז"ל, עד כאן. ומדבריו למדנו, פירוש לפרק, דהיינו ניעור מכלי אל כלי, ולא כדברי רש"י דפירש לפרק מלפני זו ולתת בפני בהמה אחרת. ואין פירושו מחוור, דזו מתניתין היא בפרק תולין (לעיל שבת קמ, ב) נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה שפיה רע, אלא הפירוש הנכון הוא כפירוש זה, היינו לפרק ולנער מכלי אל כלי, ועוד דבר הלמד מענינו הוא.

    Rashba on Shabbat 156a · Sefaria

    Meiri

    קמח של תבואה שנתיבשה כשהיא לחה ונעשית קליות הוא הנקרא קלי ולעולם הוא מתוק והוא הנקרא קמחא דאבשונא ועושין ממנה תבשיל הנקרא שתית והוא שמערבים בה מים בחומץ עם מעט מלח ושמן ותבלין ופעמים עושין אותה עבה ופעמים עושין אותה רכה ועל זה אמרו אין גובלין את הקלי ר"ל עשייתו בעובי אבל בוחשין אותו בתרווד ר"ל עשייתו ברך ואף זה לא הותר אלא בשינוי והוא שבחול נוהגי' ליתן את החומץ תחלה ובשבת צריך ליתן את הקמח תחלה ואח"כ נותן את החומץ ונתינת מים לתוך הקלי לבד ושלא לעשות ממנו שתית מותר על ידי שינוי ודרך שנויו הוא שיעשה מעט מעט ויש מתירין בעבה בשינוי כמו שכתבו גדולי הראשונים בחבוריהם:

    שותים זיתום המצרי בשבת אע"פ שאינו משקה הרגיל כל כך והוא דומה למשקה כעין רפואה שהרי מ"מ הרבה שותים ממנו בבריאותם וכבר אמרו כל המשקים אדם שותה:

    מפנות הדת ומיסודות האמונה להאמין שהבחירה ביד האדם בכל פעולותיו לעשות כרצון איש ואיש ואם נודע מדרך החכמה שממערכת הכוכבים באו בנולד כחות וקנין מדות אם מכח היום אם מכח השעה כמו שתאמר דרך משל שהנולד במאדים יהיה לפי טבעו שופך דמים עד שאם יולד בן מלך באותה שעה ישפטו עליו מצד משפט הכוכב שיהיה בעל מלחמות ונוצח והורג ואם הוא מבני הפחותים יורו עליו שיהיה טבח וקצב וכיוצא באלו וכן בשאר הכוכבים על הדרך שהתבארו משפטיהן הכלליים והפרטיים בספרי החכמות מ"מ יש להאמין שכל זה לא ימנע הבחירה ממנו ולא יקרא בזה מוכרח רק חוטא בבחירה ורצון מפני שהשם נתן בידו בחירה להכריח טבע תולדתו וגדרי הדת ישיבוהו מטבעו למשול בעצמו לבלתי לכת אחרי עקבות תולדתו ויוכל לבחור בעצמו דרך אחרת בזולת טבע תולדתו במעט עמל והשתדלות וכונת התורה באחד מחלקיה סובבת על ענין זה כמו שתאמר דרך משל שאם הוא כילי בטבעו ומאמץ את לבבו וקופץ את ידו הנה מצות הצדקה ונתינת התרומות והמעשרות ודומיהן ירגילוהו להעתק טבעו וכן אם יהיה לפי טבעו תר אחר לבבו ואחר עיניו בדברים המגונים הנה גדרי הדת יגדרו דרכיו באיסורי העריות ומניעת חברת שאר האומות עד שגם באשת חיקו ישימו לו גבול חוק בל יעברנהו וכן בכל המדות אחת לאחת וכן צריך להאמין שהתפלות והזכיות והצדקות ישנו הנגזר עליו לפי מהלכות הכוכבים לטוב גם ממות לחיים מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ובאו בסוגיא זו דברים יורו על זאת האמונה ואמרו דרך כלל אין מזל לישראל ורוצה בשם ישראל הגדור בדרכי הדת ואל תביט למאמר האומר יש מזל לישראל שפעמים היו קצת חכמים נבוכים בראותם העדר הסדור באופני עונש וגמול בני אדם כמאמר האומר חיי בני ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא וסופר במקומו שלא הביאו לומר כן אלא מה שראה למי שהיה צדיק וחכם וחסיד וראהו קשה יום ובלתי מצליח באלו הענינים וכן אמר א' מהם על אמרם דלת הננעלת לא במהרה תפתח וכן כל שמריעין לו לא במהרה מטיבין לו אמר אחד מהם לעולם אין מטיבין לו וכבר סופר במקומו שלא הביאו לומר כן אלא מה שראה מקשי מזלו עם צדקו נפשו עד שנאמר עליו ולא היא משום מילתא דנפשיה הוא דקאמר הכי וכל זה הוראה שאינם אלא מאמרים נאמרים לפי מה שהיו רואים בעצמם או בזולתם מקשי יומם עם דעתם צדקתם ותומת יושרם אבל המאמר הכללי שאין מזל לישראל ר"ל שאמונת הגמול והעונש יכריח הכל והוא שהעידו בסוגיא זו שאירע להם שבחנו ונתברר להם שבאו עד שערי מות ושנודע להם כן מצד הוברי שמים החוזים בכוכבים וניצולו בזכות הצדקה ואיני צריך להזכיר המעשים שבאו ע"ז בסוגיא זו שכבר הסוגיא פשוטה לפניך ובתלמוד המערב אמרו בששי של מסכתא זו תרין תלמידין הוו נפקין ומייתי קיסין חמתין חד איצטלוגלוגוס אמר אלין תרין נפקין דלא מיעל מן דנפקין פגע בון חד מסכן אמר לון זכוון עמי דאית לי תלתא יומין לא טעמית כלום הוה גבהון חד עגול ר"ל ככר לחם אחד קטן פלגיה ויהבון ליה מן דאכל צלי עליהון אמר לון כמה דיהבתון לי נפשאי בהדין יומא כן יתיהבון לכון נפשכון בהדין יומא קטעון מובליהון ועלון בשלום מן דעלין הוו תמן בני נש דשמעין קליהון אמרי ליה לא אמרית דאילין תרי נפקין דלא מיעל אמר או ההוא גברא שקר או איצטרוגלגיא דידיה שקרא פשפשון מובליהון ואשכחון אובינא פלגא גו מובלא דהן ופלגא גו מובלא דהן אמ' לון מה מצוה עבדתון הנון ליה עובדא אמ' מה אנא יכול עביד ואלהון דיהודאי מתרצי בפלגות עגול וכן העידו שם שאין ראוי לבטוח באלו הענינים ולא לשאול בהם והוא שאמרו חד גיור הוה איצטרוגלוגוס והיה מתעסק בהדין לסוטא חד זמן אתא בעי מיפוק אמר כדון נפקין כלומר שהרהר בעצמו לפי חכמתו במשפטי הכוכב אם היתה אותה שעה ראויה לצאת חזר ואמר כלום דבקית להדין אומתא קדישתא אלא בגין מפרוש מן אלין מליא נפיק על שמיה דרחמנא כיון דמטא מיכסא יהב ליה חמריה ואכליה שבקה ועלת למדינתא אמ' מאן גרם ליה דליפול בגין דהרהר ומאן גרם דאישתיזב דאיתרחיץ בברייה הה"ד והבוטח ביי' חסד יסובבנו וכבר הארכנו בעיקרי אמונות אלו בילדותנו בחיבור התשובה:

    Meiri on Shabbat 156a · Sefaria

    Maharam

    בגמ' אמר רב מנשיא חד קמי חד וכו' כצ"ל:

    אמר להו ר' חנינא פוקו אמרי ליה וכו' כצ"ל:

    האי מאן דבהמה יהיה גבר וכו' הא דנקט בסדר הזה משום דביום א' מתחיל חמה וחוזרת באותו יום בסדר הנכ"ל שצ"ם וק"ל:

    ואף רב סבר אין מזל לישראל כצ"ל:

    ברש"י ד"ה דאיברו ביה וכו' ועוד שיוצאין בערבוביא וכו' נ"ל דהאי ועוד צ"ל למעלה גבי דלא כתב למינהו ודו"ק וק"ל:

    בתוס' ד"ה מהו לפרק פי' בקונטרס לפרק מלפני בהמה זו וכו' וקשה לר"י דהיינו מתני' גבי בהמה וכו' פי' בפ' תולין דתנן נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה אחרת דף ק"מ עיין בהר"ן:

    ד"ה אין מזל לישראל כו' וכדאמר ביבמות פ' החולץ זכה מוסיפין וכו' ר"ל מביא ראיה שפעמים משתנה ע"י זכות:

    בא"ד לא זכה פותחין לו הס"ד ומה שכתבו התוס' אח"כ דאין מזל לישראל הוא ט"ס:

    Maharam on Shabbat 156a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמרא אתא אבוה אשכחיה עי' לעיל דף כג ע"ב תוס' ד"ה דבי נשא:

    רש"י ד"ה אכיל דלא דיליה כלבנה המסנת עיין דבר נחמד בזה בכתנות אור לבעל פמ"א בפ' בראשית:

    Gilyon HaShas on Shabbat 156a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    הַאי מַאן דִּבְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, יְהֵא גְּבַר חַזְרָן אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חַזְרָן בְּמִצְווֹת. פירוש לא תימא חַזְרָן רצונו לומר מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, שכן המנהג בערב שבת לחזר על הפתחים כל עני וחסר לחם, לכך פירש חַזְרָן בְּמִצְווֹת, וכן בְּכוֹכָב צֶדֶק נמי אצטריך לפרש צַדְקָן בְּמִצְווֹת, דלא תימא צַדְקָן רצונו לומר בַּעַל צְדָקָה בלבד, לכך פירש צַדְקָן בְּמִצְווֹת, לשון צדקות הכולל על כל המצות כולם.

    אָמַר אַבַּיֵּי מַר נַמִּי, עָנִישׁ וְקָטִיל. אף על גב דְעָנִישׁ וְקָטִיל אינו מוציא דם וּמַאְדִּים מורה על דם, עם כל זה יש במאדים הנראה על דבר זה, כי מאדים מורה על אודם שהוא דין, ועניש וקטיל הורג בתגבורת הדין, ועוד כל מי שהוא עניש וקטיל תמצא עיניו אדומים תמיד, והרי הוא מסתכל באודם על אותו אדם שמענישו.

    רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר מַזָּל מַחְכִּים, מַזָּל מַעֲשִׁיר, וְיֵשׁ מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. אין להקשות לרבי חנינא מהא דאברהם אבינו ועובדי דמייתי הש"ס, דגם רבי חנינא יודה אם מורה המזל לרעה ישתנה, ורק על הטובה לא ישתנה, ולכך נקיט 'מַחְכִּים מַעֲשִׁיר' וזהו דומיא דנבואה של נביא שיש בזה חילוק. והא דכתיב אַפִּינְקְסֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נראה ודאי גם רבי יהושע בן לוי לא דיבר אלא לפי הרוב, גם עוד יודה רבי יהושע בן לוי שהאדם בבחירתו ישנה טבעו ומזגו מרעה לטובה או להפך, וכנודע מאותו עובדא דאותו פלוסוף בענין השרטוט. והא דמקשי מן רב אשי ולא אמר דהוה מן המיעוט, היינו דקיימא לן להש"ס דכונתו לומר מזל יום גרם לי לטובה, ולהכי מקשי עוד ממה שאמר אֲנָא וְדִימִי בַּר קַקוּזְתָּא הַוְיָין בְּחַד בְּשַׁבָּא, אֲנָא מֶלֶךְ, וְהוּא הֲוָה רֵישׁ גַּנְּבֵי, כי היה יום אחד וגרם לי לטובה ולדימי בהפך? ומתרץ אוֹ כּוּלֵיהּ לְטִיבוּ, אוֹ כּוּלֵיהּ לְבִישׁוּ.

    אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִסְתַּכַּלְתִּי בְּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי, וְאֵינִי רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. יש להקשות כיון דאמר לו רחמנא (בראשית טו, ד) אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךְ מה מקום יש לדברים אלה שדבר עתה, שנראה כאלו אומר חס וחלילה הבטחה זו לא אפשר להיות?! ונראה לי בס"ד דודאי מאמין שהקב"ה ישנה לו המזל ויוליד אך חושש על אשר נמצא בזה נהנה הוא ממעשה נסים, ולכך הציע דברים אלו לפניו יתברך לידע אם יעשה לו הקב"ה תיקון לדבר? והשיב לו אין בזה משום נהנה ממעשה נסים, כי אני משנה המזל תחלה קודם שתעשה התשמיש של ההריון בכמה שנים, והנס הוא בשינוי המזל, באותה שעה עדיין לא יהיה בתשמיש שלך הריון, ואחר זה כשיהיה בתשמיש שלך הריון הנה הא זו אתיא ממילא, ואין כאן חשש נהנה ממעשה נסים.

    Ben Yehoyada on Shabbat 156a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 156, Amud Aleph, about 597 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 116 words

      Opens “רבי יוסי בר' יהודה: היא והנ"מ הוא.…”

      Named: רבי יוסי.

    2. Segment 220 words

      Opens “ושוין שבוחשין את השתית בשבת ושותים זיתום…”

    3. Segment 364 words

      Opens “היכי משני אמר רב יוסף בחול נותן…”

      Named: רב יוסף, רב הונא בר חייא, רב ומנו, רבי ירמיה בר אבא, אבא.

    4. Segment 420 words

      Opens “היכי משני אמר רב יימר בר שלמיא…”

      Named: רב יימר בר שלמיא, רב והא, רב שפיר, רב יהודה, אביי.

    5. Segment 543 words

      Opens “כתיב אפינקסיה דזעירי אמרית קדם רבי ומנו…”

      Named: רבי ומנו, רבי חייא, רב יוסף, עולא.

    6. Segment 635 words

      Opens “כתיב אפינקסיה דלוי אמרית קדם רבי ומנו…”

      Named: רבי ומנו, רבי יוסי.

    7. Segment 715 words

      Opens “כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי האי…”

      Named: רבי יהושע.

    8. Segment 848 words

      Opens “מאי [ולא חדא ביה] אילימא ולא חד…”

      Named: רב אשי.

    9. Segment 939 words

      Opens “האי מאן דבתרי בשבא יהי גבר רגזן…”

    10. Segment 1047 words

      Opens “האי מאן דבחמשה בשבא יהי גבר גומל…”

      Named: רב שילא, רבא.

    11. Segment 11134 words

      Opens “אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה…”

      Named: רבי חנינא, רבה, אביי.

    12. Segment 1251 words

      Opens “איתמר רבי חנינא אומר מזל מחכים מזל…”

      Named: רבי חנינא, רבי יוחנן.

    13. Segment 1345 words

      Opens “ואף רב סבר אין מזל לישראל דאמר…”

      Named: רב סבר, רב יהודה, רב מניין.

    14. Segment 1420 words

      Opens “אמר לפניו רבש"ע נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Shabbat 156a · Segment 12 — “איתמר רבי חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Shabbat 156a · Segment 3 — “היכי משני אמר רב יוסף בחול נותן את החומץ…

    • Rabbi Ashi · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Rabbi Ashi, a prominent Amora, was head of the Academy of Mata Mehasya for many decades, where he initiated the monumental task…

      Source: Shabbat 156a · Segment 11 — “אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Shabbat 156a · Segment 11 — “…במאדים הואי אמר אביי מר נמי עניש וקטיל

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Shabbat 156a · Segment 5 — “…קב ואפילו קביים עולא אמר כור ואפילו כוריים

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 156a

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026