Talmud Builders

    Shabbat 109a

    Chapter 14 - Shemoneh Sheratzim

    גם: שבת דף ק״ט ע״א, פרק י״ד שמנה שרצים

    English translation - Shabbat 109a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1that is placed into a barrel of beer should be severed because the beer will not ferment. A hand that frequently touches the eye causes blindness. A hand that frequently touches the ear causes deafness. A hand that touches the nose or mouth causes polyps [ polypus ]. It was taught in a baraita that Rabbi Natan says: She is a liberated entity , this evil spirit that rests on one’s hands before they are washed in the morning, and she refuses to leave until one washes his hands three times. Rabbi Yoḥanan said: When eye shadow is placed on the eyes it causes the evil spirit called the Daughter of the King to pass, and it stops tears and causes eyelashes to grow. That was also taught in a baraita : Rabbi Yosei says: Eye shadow causes the Daughter of the King to pass, and stops tears and causes eyelashes to grow.

    2And Mar Ukva said that Shmuel said: Leaves that are placed on the eye (Rabbeinu Ḥananel) contain no element of healing, and therefore one may place them on his eyes on Shabbat. Rav Yosef said: Coriander contains no element of healing. Rav Sheshet said: Hops contain no element of healing. Rav Yosef said: Even for me, who is blind, coriander is harmful. He overstated coriander’s inefficacy, asserting that it is in fact harmful. Rav Sheshet said: Arugula even for me, despite my blindness, is beneficial. And Mar Ukva also said that Shmuel said: All types of hops may be eaten on Shabbat except for teruza , which is used exclusively for medicinal purposes.

    3Rav Ḥisda said: Melon juice, which is beneficial for the intestines, may be strained and drunk on Shabbat ( ge’onim ). The juice of pipuim , which are a type of vegetable (Rashba), may not be drunk on Shabbat. The Gemara relates: Ze’iri’s wife made melon juice for Ḥiyya bar Ashi and he did not consume it. She said to him: I made it for your Rabbi, Ze’iri, and he ate it, and you do not eat it? The Gemara explains: Ze’iri followed his own reasoning in permitting this drink, as Ze’iri said: One may place clear wine and clear water into a strainer used to strain dregs from wine on Shabbat without concern. Apparently, since the wine and water are drunk even with what little dregs may remain, one is doing nothing to improve them. Here, too, since melon juice is consumed this way , without being strained and for non-medical purposes, one is doing nothing and it is permitted.

    4And Mar Ukva also said: One whose hand or foot was wounded may immerse it in wine on Shabbat to stop the flow of blood, and he need not be concerned that he is violating the prohibition against healing on Shabbat. A dilemma was raised before the Sages: With regard to vinegar, what is the ruling? May one immerse a wound in it? Rav Hillel said to Rav Ashi: When we were in Rav Kahana’s house they said that vinegar is not permitted, as it is considered actual medicine. Rava said: And these people from Meḥoza, since they are delicate, even wine heals them. Therefore, they may not immerse their wounds in wine.

    5The Gemara relates: Ravina happened to come to the house of Rav Ashi. He saw that a donkey stepped on the back of Rav Ashi’s foot, and Rav Ashi sat and immersed his foot in vinegar on Shabbat. Ravina said to Rav Ashi: Does the Master not hold according to that which Rav Hillel stated, that vinegar is not permitted? He said to him: The back of the hand and the back of the foot are different because their wounds are dangerous.

    6Some say that Ravina saw that Rav Ashi immersed his foot in wine. Ravina said to him: Does the Master not hold according to that which Rava said: These people from Meḥoza, since they are delicate, even wine heals them? And the Master is also delicate. Rav Ashi said to him: The back of the hand and the back of the foot are different, as Rav Adda bar Mattana said that Rav said: A wound on the back of the hand or the back of the foot is like a fatal wound, and one may desecrate Shabbat for it.

    7The Sages taught in a baraita : On Shabbat, one may bathe in the therapeutic hot springs of the waters of Gerar, in the waters of Ḥamatan, in the waters of Asya, and in the waters of Tiberias; however, one may not bathe in the Great Sea, namely, the Mediterranean sea, nor in water in which flax was soaked, nor in the Sea of Sodom, because people bathe in those bodies of water only for medicinal purposes.

    8And the Gemara raises a contradiction based on that which was taught in another baraita : One may bathe in the waters of Tiberias on Shabbat and in the Great Sea; but one may not bathe in water in which flax was soaked, nor in the Sea of Sodom. This is difficult because in the first baraita the Sages prohibit bathing in the Great Sea, and in this baraita they permit bathing in the Great Sea.

    9Rabbi Yoḥanan said: This is not difficult, because this baraita, which permits bathing in the Great Sea, is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who deems all seas equal. That baraita, which prohibits bathing there, is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who holds that the Great Sea is unlike other seas. As we learned in a mishna: All seas purify like a ritual bath [ mikve ], as it is stated: “And God called the dry land earth, and the gathering together of the waters [ mikve ] He called seas” (Genesis 1:10); this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: Only the Great Sea purifies like a ritual bath, and the verse states seas only because there are many seas in the Great Sea, not because all seas purify.

    10Rabbi Yosei says: All seas purify like a ritual bath. They actually purify even more than a ritual bath, as they purify even when they are flowing. Immersion in a sea is purifying not only when its waters are still, but even when they are flowing. That is not the case with a ritual bath, whose waters only purify when still. And sea water is invalid for purifying zavim and lepers and for sanctifying purification water to mix the ashes of the red heifer with it. Those cases require spring water. Rav Naḥman bar Yitzḥak strongly objects to this explanation:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לגיגית - שמטילין בה שכר:

    תיקצץ - דלא תיגע קודם נטילת שחרית:

    יד - לעין מסמא קודם נטילה:

    יד - לאזן מחרשת:

    יד - לפה או לחוטם:

    מעלה פוליפוס - ריח החוטם והפה ול"נ דיד לאמה לאו לענין שחרית נקט לה אלא משום דמביא לידי קרי ובמסכת נדה (דף יג:) אמרינן בה תקצץ משום האי טעמא ומשום דתניא בה נמי לטותא דתיקצץ תנייה נמי גבי הנך וכן יד לפי טבעת למשמש בה תדיר מביאתו לידי תחתוניות:

    בת חורין היא - הרוח השורה על הידים לפני נטילה:

    ומקפדת - בנטילתו לנוטלה יפה עד שישפוך מים יפה ג' פעמים על ידיו:

    פוך - אם נותנו בעיניו:

    מעביר בת מלך - אם הזיקה לעיניו:

    עלין - כך שם העשב:

    אין בהם משום רפואה - באכילתו להאיר העינים דלא מסו:

    כוסברתא - אלייאנדר"א:

    אפילו לדידי - דמאור עינים אנא קשה לי לכאב העין אם אוכלנו:

    גרגירא - אורוג"א:

    אפילו לדידי - דמאור עינים אנא מעליא לי:

    כל מיני כשות שרי - למיכל בשבת כדתנן במתני' כל האוכלים אוכל אדם לרפואה דלא מוכחא מילתא:

    לבר מטרוזא - שאין אדם אוכל אלא לרפואה ומוכחא מלתא:

    שריקא טויא - לשרוק ולטוח שמן וביצים מגולגלין על הצלי כשהוא חם משחשכה שרי ובלבד שלא יהא רותח כדי לבשל ולא אמרינן דמי למתקן:

    פיעפועי ביעי - לטרוף ביצים מגולגלין בקערה:

    אסור - דמתחזי כמאן דבעי למשדינהו בקדרה:

    עבדא ליה - שריקא טויא:

    לרבך - זעירי:

    משמרת - שמסננין בה שמרים:

    כיון דמשתתי הכי - שראוי לשתותו כמו שהוא בלא סינון:

    דמיתכיל הכי - בלא שירקא:

    שנגפה - שנכשלה ולקתה לשון פן תגוף (תהילים צ״א:י״ב) דם מגפתה (מכשירין פ"ו מ"ח):

    צומתה ביין - לשכך הדם:

    דמפנקי - מעונגין הן וכל דבר שהוא חזק קצת קשה לבשרן וצומתה:

    דדריכא ליה חמרא - חמור דרך לו על רגלו:

    שאני - שמכתו קשה ומסוכן ומחללין עליו את השבת:

    רוחצין במי גרר - ואע"פ שהן מלוחין קצת דרך לרחוץ בהן בחול ולא מוכחא מילתא דלרפואה היא:

    אבל לא בים הגדול - לקמן מפרש טעמא:

    ולא במי משרה - ששורין בו פשתן ואין דרך רחיצה בהן אלא לרפואה דמסו וכן בימה של סדום דמליח טובא ואין רוחצין בה אלא לרפואה ומוכחא מילתא:

    הא - דקתני רוחצים בים הגדול ר"מ היא דמשוי כל הימים כי הדדי ולא מפליג בין ים הגדול לשאר הימים:

    והא - דתני אין רוחצין רבי יהודה היא דמפליג בין ים הגדול לשאר ימים:

    כל הימים כמקוה - לכל תורת מקוה ואין להם תורת מעיין ומה בין מקוה למעיין המעיין כשר לטבילת זב והזאת צפור מצורע דמים חיים הן ולקדש מי חטאת דבכולהו מים חיים כתיב בזב כתיב (ויקרא ט״ו:י״ג) ורחץ בשרו במים חיים במצורע כתיב (שם יד) אל כלי חרס על מים חיים במי חטאת כתיב (במדבר י״ט:י״ז) מים חיים אל כלי ומטהר טמאים הטובלים במימיו כשהן זוחלין ומקלחים שהרי זה דרכו של מעיין כל עצמן זוחלין הן ומקוה שהן מים מכונסין אם הטביל במימיו דרך זחילתן במקום קטפרס אינה טבילה עד שיהא במקום אשבורן שלו קווין ועומדין והכי תניא בתורת כהנים אי מה מעיין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין ת"ל אך מעיין מטהר בזוחלין והמקוה באשבורן זהו פירוש מטהר בזוחלין בכל מקום ואני לא שמעתיו כן ואין המקוה כשר לטבילת זב ולהזיית מצורע ולקדש מי חטאת וכל הימים כמקוה שהכתוב קראן מקוה:

    רבי יהודה אומר - לא קרא הכתוב מקוה אלא לים הגדול דביה משתעי קרא במעשה בראשית ששם נקוו כל מי בראשית:

    ולא נאמר ימים - בלשון רבים אלא מפני שמעורבין בו מיני ימים הרבה שכל הנחלים הולכים אל הים:

    רבי יוסי אומר כל הימים - וים הגדול תורת מעיין מים זוחלין עליהן לענין שהם מטהרין בזוחלין מפני שדרך להיות נחלים זוחלין עליהן וזה דרכן אבל פסולין הן לתורת מים חיים דהכתוב קראן מקוה:

    שבת 109 עמוד א

    1לגיגית תקצץ יד מסמא, יד מחרשת, יד מעלה פוליפוס. תניא, רבי נתן אומר: בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו ג' פעמים. א"ר יוחנן: פוך מעביר בת מלך, ופוסק את הדמעה, ומרבה שיער בעפעפים. תניא נמי הכי רבי יוסי אומר: פוך מעביר בת מלך ופוסק את הדמעה ומרבה שיער בעפעפים׃

    2ואמר מר עוקבא אמר שמואל עלין אין בהם משום רפואה אמר רב יוסף כוסברתא אין בה משום רפואה אמר רב ששת כשות אין בהן משום רפואה אמר רב יוסף כוסברתא אפילו לדידי קשה לי אמר רב ששת גרגירא אפילו לדידי מעלי ואמר מר עוקבא אמר שמואל כל מיני כשות שרו לבר מטרוזא׃

    3אמר רב חסדא שריקא טויא שרי פיעפועי ביעי אסור דביתהו דזעירי עבדא ליה לחייא בר אשי ולא אכל אמרה ליה לרבך עבדי ליה ואכל ואת לא אכלת זעירי לטעמיה דאמר זעירי נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש אלמא כיון דמשתתי הכי לאו מידי קעביד הכא נמי כיון דמיתכיל הכי לאו מידי קעביד׃

    4ואמר מר עוקבא מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש איבעיא להו חלא מאי אמר רב הלל לרב אשי כי הוינא בי רב כהנא אמרי חלא לא אמר רבא והני בני מחוזא כיון דמפנקי אפילו חמרא נמי מסי להו׃

    5רבינא איקלע לבי רב אשי חזייה דדריכא ליה חמרא אגבא דכרעיה ויתיב קא צמית ליה בחלא אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב הילל חלא לא א"ל גב היד וגב הרגל שאני׃

    6איכא דאמרי חזייה דקא צמית ליה בחמרא אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רבא הני בני מחוזא כיון דמפנקי אפי' חמרא נמי מסי להו ומר נמי הא מפנק אמר ליה גב היד וגב הרגל שאני דאמר רב אדא בר מתנה אמר רב גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עליהן את השבת׃

    Baraita

    7ת"ר רוחצים במי גרר במי חמתן במי עסיא ובמי טבריא אבל לא בים הגדול ולא במי משרה ולא בימה של סדום׃

    8ורמינהו רוחצים במי טבריא ובים הגדול אבל לא במי משרה ולא בימה של סדום קשיא ים הגדול אים הגדול׃

    9א"ר יוחנן לא קשיא הא ר"מ הא ר' יהודה דתנן כל הימים כמקוה שנאמר ״(בראשית א״, י) ולמקוה המים קרא ימים דברי ר"מ ר' יהודה אומר ים הגדול כמקוה ולא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה׃

    10רבי יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולים לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת מתקיף לה רב נחמן בר יצחק:

    Tosafot

    עלין אין בהם משום רפואה - פי' בקונטרס דבאכילה מיירי ואין נראה לר"י אלא איירי להשים על העין דבהכי איירי כולה סוגיא ועוד אי באכילה מיירי היכי אסר רב ששת גרגירא כיון דמאכל בריאין הוא והתנן כל האוכלים אוכל אדם לרפואה:

    לדידי אפילו כוסברתא קשי לי - קשה לר"י א"כ אמאי איצטריך למימר רב יוסף כוסברתא אין בו משום רפואה כיון דמזקת לעינים כ"ש דלא מרפאה ואומר ר"י דה"ק אין בה משום רפואה כלומר יש שטועין וסבורין שיש בה רפואה ואין בה רפואה אלא מזקת לעינים ויכול להיות שמהנה אותו בשום ענין:

    שריקא טויא - פירש ר"ח מים שמסננים ממעי אבטיח ושותים כדי לשלשל ור"ל דמותר לסנן מים שבמעיין כדמסיק כיון דמיתכיל הכי לאו מידי קעביד אבל פעפועי ביעי אסור דלא מיתכיל בלא סינון שפיר והשתא אתי שפיר לפי' ר"ח דשייכא הא מלתא להכא דמיירי ברפואה:

    רוחצין במי גרר במי חמתן במי טבריא - והא דתנן בפ' חבית (לקמן שבת דף קמז.) הרוחץ במי מערה במי טבריא ודייק בגמרא דיעבד אין לכתחילה לא התם מיירי ברוחץ בגומא דדמיא למרחץ אבל בנהר מותר לכתחילה כדפרישית לעיל בפרק כירה (לעיל לט: ד"ת והא) ורבינו נסים כתב במגילת סתרים דהא דקתני הרוחץ דיעבד אין לכתחילה לא משום מי מערה אבל במי טבריא אפילו לכתחילה שרי ולא קתני במי טבריא אלא ללמד על מי מערה שהן חמין דומיא דמי טבריא וטעמא משום דמי טבריא מגולין אבל מערה מכוסה היא כדאמר בשור שנגח את הפרה (ב"ק דף נ:) דמערה עבידא דמטללא ונפיש הבלא וחיישינן שמא יזיע ומש"ה לכתחילה לא:

    הא ר"מ והא רבי יהודה - תימה היכי מדמי הא פלוגתא לפלוגתא דלעיל דמיירי ברפואה:

    רבי יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין - נראה לריב"א דטעמא משום דכל שעה הולכים ושבים מכאן לכאן והוי כזוחלין הלכך יש להם לטהר בזוחלין כמו שאר נהרות אבל מים חיים אינם שהרי אינם נובעים הלכך מיסתבר טפי מה שהכתוב קראן מקוה היינו לפוסלן ממים חיים:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    מעלה פוליפוס - במס' כתובות בפרק המדיר (כתובות דף עז) אמרו מאי בעל פוליפוס אמר רב יהודה אמר שמואל ריח החוטם במתניתא תאנא ריח הפה:

    אמר רב יוסף כוסברתא אפי' לדילי קשה לי אמר רב ששת גרגירא אפי' לדילי מעלי לי. רב יוסף ורב ששת היו מאורי עינים ואמר רב יוסף בדרך הבאי כי הכוסבר מזיק לעין ואפי' לו שהוא סומא וכמו כן אמר רב ששת כי הגרגיר הוא מועיל אפי' לסומים ותמצא רב יוסף אמר בפרק החובל (בבא קמא דף פז) מריש הוה אמינא מאן דאמר לי הלכה כר' יהודה דאמר סומא פטור מהמצות עבידנא יומא טבא לרבנן דאמינא לא מיפקדנא ועבידנא מצות השתא דשמעתא להא דאמר ר' חנינא גדול המצווה ועושה אדרבה מאן דאמר לי לית הלכתא כר' יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן ואיתא נמי בגמ' בפרק האשה (קידושין דף לא) ורב ששת הרי אמרו בכמה מקומות דברים שמוכיחים שהוא סומא בברכות בפרק תפלת השחר (ברכות דף ל) כי הא דרב חסדא ורב ששת הוו קא אזלי באורחא קם רב חסדא וקא מצלי תפלת הדרך אמר ליה רב ששת לשמעיה מאי קעביד רב חסדא וכו' ובפרק הרואה מקום (שם נח) רב ששת נפק למיחזי מלכא אמר ליה ההוא מינא בר בי רב חצבי לנהרא כגני ליא אמר ליה השתא חזית דאנא ידענא טפי מינך כי אתא מלכא פתח רב ששת קא מבריך ליה למלכא אמר ליה ההוא מינא כי לא חזית מאי מברכת ובפרק ערבי פסחים (פסחים דף קטז) דבר שמוכיח על שניהן והוא כשאמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה הקשו עליו איני והאמר רבינא לדילי אמר לי רב ששת שאלתינהו לרבנן דבי רב יוסף מאן אמר הגדתא ואמרו לי רב יוסף ואיך תאמר שהסומא פסול לומר הגדה והרי אלו סומין ואמרי הגדתא ובפרק מי שאחזו (גיטין דף סח) אמרו על רב ששת שאמר לשמעיה מאי חזית אמר ליה ציפתא דדשא אמר ליה הדר מינה ובגמ' דבני מערבא בפרק יציאות השבת (הלכה ב) ואיש אמונים מי ימצא זה ר' זעירא דר' זעירא לית אנן צריכין חששין לשמועתא דרב ששת דהוא גברא מפתחא:

    דביתהו דזעירי אינסיבא ליה לר' חייא בר אשי עבדא ליה ולא אכל אמרה ליה לרבך עבדי ואכל ואת לא אכלת. בפ' יום הכפורים (יומא עז) אמרי דר' חייא בר אשי תלמיד זעירי (לדבריהם) [הוי. דאמר התם] איבעיא להו רב לגבי תלמידא מהו אמר רב יצחק בר חנא לדידי חזי לי לזעירי דאזל לבי רב חייא בר אשי תלמידיה רב אשי אמר ההוא רב חייא בר אשי הוא דאזל לגבי זעירי רביה:

    גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל - עיקר זה במסכת ע"ז בפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף כז) אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן מאי בינייהו גב היד וגב הרגל דאמר רב אדא בר אהבה אמר רב גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עליה את השבת ואמרו ומהיכן מכה של חלל פירש ר' אמי מן שפה ולפנים ובגמרא דבני מערבא כל שהוא מן החלל ולפנים מרפאין אותן בשבת תמן אמרין בשם ר' יוחנן גבות ידים ורגלים סכנה:

    ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבים ולמצורעים ולקדש מהן מי חטאת.

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 109a

    Shabbat 109a. The full printed text of this folio side - 10 numbered segments, about 390 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 109a

    Open in the reader
    Reverse sources - sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026