מסכת יומא דף ל״ז עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Yoma 37a, Chapter 3 Amar Lahem HaMemunneh
רש"י
ומנין שבאנא - יהא וידוי זה:
נאמר כפרה בחורב - במעשה עגל (שמות ל״ב:ל׳) אולי אכפרה בעד חטאתכם:
מה להלן באנא - אנא חטא העם הזה וגו':
ומנין שבשם - אנא ה':
בעגלה ערופה - כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' (דברים כ״א:ח׳):
בשלמא חורב מעגלה לא יליף - לומר שיהא שם הזכרת השם:
מאי דהוה הוה - כבר עבר ואי אפשר לחזור:
אלא עגלה ערופה נילף מחורב - ותיבעי אנא:
והתנן - בהדי' מעשה עגלה ערופה במסכת סוטה (דף מו.) הכהנים אומרים כו':
הכי גרסינן בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה כו':
מתני' בא לו למזרח - חוזר אחוריו לצד מזרח סמוך לפתח שלא היו מכניסין השעירים להגריל אלא שיהיו בתוך חלל העזרה כדכתיב (ויקרא ט״ז:ז׳) והעמיד אותם לפני ה אבל לא לקרבן כל כך לצד ההיכל עד שהוא בא לשוחטו היו מקריבין אותו כדתנן לקמן (יומא דף נג:) הביאו לו את השעיר שחטו וכו':
לצפון המזבח - כלומר משוך מכנגד המזבח לצד צפון שיהא כנגד אויר שבין מזבח לצפון דאע"ג דלא שחיט ליה הכא מ"מ כל מעשיו טעונין צפון ואשמועינן שאין צפון כנגד מזרחו של מזבח:
קלפי - אשקור"ן בלע"ז:
של אשכרוע - ברוש:
יהושע בן גמלא - כשנתמנה בכהונה גדולה:
בן קטין - כ"ג היה:
עשה י"ב דד - ליציקת המים:
מוכני - מפרש בגמרא גלגל לשקעו בו בבור שיהו מימיו מחוברים למימי הכיור ואי לא הוו מיפסלי בלינה לפי שקדשו בכלי ולא כבוד קדשים הוא ליפסל מים קדושים:
נברשתא - מנורה ודומה לו בספר (דניאל ה׳:ה׳) לקבל נברשתא דדהבא במעשה בלשאצר:
שפרשת סוטה כתובה עליה - ולא יצטרך להביא תורה לכתוב ממנו מגילת סוטה במקדש:
נקנור נעשו נסים לדלתותיו - שם האיש נקנור ונס שלו מפורש בגמרא:
גמ' מדקאמר לצפון המזבח - שהוצרך למושכו מכנגד המזבח ולצפון:
מכלל דמזבח לאו בצפון הוי קאי - אין כלום מן המזבח בצפון העזרה ואי הוו קיימי כנגד מזרחה של מזבח פורתא לאו בצפון קיימי:
צפונה על ירך המזבח - צפונה לשון אויר משמע הך ה' יתירה אל צפון שהוא האויר הפנוי:
והא רישא ר"א בר"ש - דאמר מזבח מקצתו בצפון שהכשיר שחיטת הפר בין האולם ולמזבח:
כולה ראב"י ותני - ברישא פר היה עומד בבין האולם ולמזבח סמוך לבין האולם ולמזבח אצל מקצוע צפונית של מזבח שהיה מקרבן אצל הפתח בכל יכולת משום חולשא דכהן ויותר מכאן לא יכול לקרבן דאי מעייל ליה כנגד מזרח המזבח לאו בצפון הוא:
הרי זה בור - אפי' בדרך ארץ אינו בקי:
ג' שהיו מהלכין בדרך - לא ילכו זה אחר זה אלא בשורה אחת וכן מצינו במלאכי השרת מדכתיב (בראשית יח) שלשה נצבים עליו מכלל שבשורה אחת הוו קיימי זה אצל זה דאי זה אחר זה קיימי אין זה נצבים עליו אלא ראשון:
כדי שיתכסה בו רבו - הא דקתני מימינו לא שילך אצלו אלא מאחוריו ומיהו גדול לימין וקטן לצד שמאל אצל גדול ושניהם אחורי הרב ממש:
ה"ג והתניא המהלך כנגד רבו הרי זה בור אחורי רבו הרי זה מגסי הרוח:
דמצדד אצדודי - לא אצל ממש ולא אחורי ממש אלא שיכסה בו רבו מקצת צד רבו:
יכול יתן שנים על זה ושנים על זה - והכי קאמר קרא ונתן על כל אחד משניהם גורלות דמשמע שנים:
ת"ל גורל אחד לה' - אין כתיב שם אלא על אחד מהם ואין כתיב עזאזל אלא על אחד מהם:
יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה - לקיים ונתן גורלות שנים על כל אחד משניהם ואיזה שירצה יעשה לשם:
ת"ל אחד - ממשמע שנאמר גורל לה' יודע אני שהוא אחד וכי כתיב אחד לדרשה כתביה:
יכול אף זה כן - גורל שהשם כתוב עליו:
לדידהו - לכלים:
1ומנין שבאנא״? נאמר כאן ״כפרה״, ונאמר להלן בחורב ״כפרה״. מה להלן באנא״, אף כאן באנא״. ומנין שבשם״? נאמר כאן ״כפרה״, ונאמרה בעגלה ערופה ״כפרה״. מה להלן בשם״, אף כאן בשם״.
2אמר אביי: בשלמא חורב מעגלה ערופה לא יליף מאי דהוה הוה. אלא עגלה ערופה תיליף מחורב? וכי תימא ה"נ והתנן: ״הכהנים אומרים: (דברים כא, ח) כפר לעמך ישראל״, ואילו באנא לא קא אמר. קשיא.
3והן עונין אחריו. תניא, רבי אומר: (דברים לב, ג) ״כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו״, אמר להם משה לישראל: בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה אתם הבו גודל. חנניה בן אחי ר' יהושע אומר: (משלי י, ז) ״זכר צדיק לברכה״, אמר להם נביא לישראל: בשע' שאני מזכיר צדיק עולמים, אתם תנו ברכה.
מתני׳ · משנה
4בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח, הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו. ושם שני שעירים, וקלפי היתה שם, ובה שני גורלו' של אשכרוע היו, ועשאן בן גמלא של זהב, והיו מזכירים אותו לשבח.
5בן קטין עשה י"ב דד לכיור, שלא היה לו אלא שנים. ואף הוא עשה מוכני לכיור, שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה.
6מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יוה"כ של זהב. הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתח היכל, ואף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה. נקנור נעשו נסים לדלתותיו, והיו מזכירין אותן לשבח.
גמ׳ · גמרא
7מדקאמר לצפון המזבח, מכלל דמזבח לאו בצפון קאי. מני? ראב"י היא. דתניא: (ויקרא א, יא) ״צפונה לפני ה'״, שיהא צפון כולו פנוי, דברי ראב"י׃
8והא רישא ר"א בר"ש היא! כולה ראב"י היא, ותני בבין האולם ולמזבח.
9הסגן בימינו, וראש בית אב בשמאלו. אמר רב יהודה: המהלך לימין רבו הרי זה בור. תנן: הסגן בימינו, וראש בית אב בשמאלו!
10ועוד, תניא: שלשה שהיו מהלכין בדרך הרב באמצע, גדול בימינו, וקטן משמאלו. וכן מצינו בשלשה מלאכי השרת שבאו אצל אברהם, מיכאל באמצע, גבריאל בימינו, ורפאל בשמאלו.
11תרגומא רב שמואל בר פפא קמיה דרב אדא: כדי שיתכסה בו רבו. והתניא: המהלך כנגד רבו הרי זה בור, אחורי רבו הרי זה מגסי הרוח! דמצדד אצדודי.
12וקלפי היתה שם ובה שני גורלות. ת"ר (ויקרא טז, ח) ״ונתן אהרן על שני השעירים גורלות״, [גורלות] של כל דבר.
13יכול יתן שנים על זה ושנים על זה, ת"ל ״גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל״ אין כאן לשם אלא גורל אחד, ואין כאן לעזאזל אלא אחד. יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה ושל שם ושל עזאזל על זה, ת"ל ״גורל אחד [לה'״ אין כאן לה' אלא אחד, ואין כאן לעזאזל אלא א'] א"כ מה ת"ל ״גורלות״ שיהיו שוין, שלא יעשה אחד של זהב ואחד של כסף, אחד גדול ואחד קטן.
14גורלות של כל דבר: פשיטא! לא צריכא, לכדתניא: לפי שמצינו בציץ שהשם כתוב עליו והוא של זהב, יכול אף זה כן ת"ל ״גורל״ ״גורל״ ריבה, ריבה של זית, ריבה של אגוז, ריבה של אשכרוע.
15בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור וכו'. תנא כדי שיהיו שנים עשר אחיו הכהנים העסוקין בתמיד מקדשין ידיהן ורגליהן בבת אחת. תנא: שחרית במילואו מקדש ידיו ורגליו מן העליון, ערבית בירידתו מקדש ידיו ורגליו מן התחתון.
16ואף הוא עשה מוכני לכיור וכו'. מאי מוכני? אמר אביי: גילגלא דהוה משקעא ליה.
17מונבז המלך עשה כל ידות הכלים וכו'. נעבדינהו לדידהו דזהב!
תוספות
יכול יתן שנים על זה - משמע דהכי פי' שנים שכתוב עליהם לשם יתן על של שם ושנים של עזאזל על של עזאזל אבל בירושלמי פריך אהא דקאמר יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה ועל זה ולאו דא היא קמייתא משמע דב' על זה וב' על זה היינו של שם ועזאזל על זה ועל זה ומתרץ הכי יכול משהוא נותן של שם על של שם ושל עזאזל על של עזאזל יחליף ויתן של שם על של עזאזל ושל עזאזל על של שם:
יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה כו' - פירש"י ויברור איזה שירצה לשם ואיזה שירצה לעזאזל וא"צ לפרש כן דנמצא שלא היה הגורל קובעת אלא השם וקרא כתיב ועשהו חטאת ודרשינן מיניה בפרק טרף בקלפי (לקמן יומא מ:) דלא השם עושהו חטאת אלא הגורל אלא נ"ל לפרש יכול יתן של שם כו' כמו שיש בירושל' לאחר שנתן של שם על של שם ושל עזאזל על של עזאזל יחליף ויתן של זה על של זה לקיים מה שנאמר גורלות דמשמע גורלות על כל א' אי נמי לאחר שנקבעו יביא עוד ב' גורלות של שם ושל עזאזל ויניח של שם על של שם ושל עזאזל על של עזאזל:
ת"ל גורל גורל ריבה - מיהו תימה לי דמעיקרא קאמר דמגורלות נפקא לן והדר מייתי ברייתא דמגורל גורל נפקא ליה ועוד דלעיל דרשינן מדכתיב גורלות שיהו שניהן שוין וי"ל דהא דקתני גורלות של כל דבר לאו ממשמעות דגורלות נפקא ליה אלא ה"ק תנא גורלות שאמרה תורה של כל דבר הן לאו מהכא נפקא אלא מגורל גורל ריבה:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
מנ"ל - כתיב הכא כפרה וכפר בעדו ובעד ביתו. וכתיב בחורב כפרה שנאמר אתם חטאתם חטאה גדולה ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה בעד חטאתכם וכתיב וישב משה אל ה' ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה וגו' מה להלן בחורב וידוי כפרה באנא אף הכא באנא. ומנ"ל כי הוידוי בשם גמר כפרה מעגלה ערופה מה להלן בעגלה ערופה בשם שנאמר כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי וגו' אף כפרה האמורה כאן בשם. ואקשינן דתגמור עגלה ערופה מחורב בכפרה מכפרה שתהא אנא בוידוי ועלתה בקושיא:
תניא רבי אומר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר משה לישראל בשעה שאני מזכיר את שמו של הקב"ה אתם המקשיבים ושומעין הבו גודל לאלהינו כלומר אמרו בשכמל"ו: ירושלמי כשהיה כ"ג מזכיר את השם הקרובים היו נופלין על פניהם והרחוקים אומרים בשכמל"ו:
בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח וכו' ודייקינן ממתני' מדקא' לצפון המזבח מכלל דמזבח לאו בצפון קאי מני ר' אליעזר בן יעקב היא דאוקימנא בפרקין קמא דרובא דמזבח בדרום קאי אליבא דר' אליעזר בן יעקב והוא מפורש בזבחים תחלת פרק איזהו מקומן של זבחים דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר צפונה שהוא פנוי מן הכלים ואפי' ממזבח והא רישא דמתני' דקתני בא לו אצל פרו ופר היה עומד בין האולם ולמזבח אוקימנא לר' אליעזר בר' שמעון ופרקינן כולה ר' אליעזר בן יעקב היא ותני בבין האולם ולמזבח ולא בין האולם ולמזבח ממש כלומר לא צריכין צפון ממש: הסגן מימינו אמר רב יהודה המהלך לימין רבו הרי זה בור. ואקשינן עליה ממתני' דקתני הסגן מימינו ומדתניא ג' שהיו מהלכין בדרך הרב באמצע גדול מימינו וקטן משמאלו וכן מצינו במלאכים מיכאל באמצע גבריאל מימינו רפאל משמאלו ופרקינן לא בצידו שהוא כנגדו ממש שהעושה כן הרי זה בור וגם המהלך אחורי רבו הרי זה גס רוח אלא דמצדד אצדודי פי' מקצתו כנגדו ומקצתו לאחוריו: ירושלמי חמשה דברים היה הסגן משמש א' הסגן מימינו ב' הסגן אומר לו אישי כ"ג הגבה ימינך ג' בתמיד אחז הסגן בימינו והעלהו ד' הניף הסגן בסודרין ה' לא היה מתמנה בכהונה גדולה עד שהוא נעשה סגן וקלפי היתה שם ובה ב' גורלות של אשכרוע מהו אשכרוע ספקינן: י' פעמים היה כ"ג מזכיר השם בו ביום ששה בפר ג' בשעיר ואחד בגורלות הקרובים היו נופלים על פניהם והרחוקים היו אומרים בשכמל"ו ואלו ואלו לא היו זזין משם עד שהיה מתעלם מהם שנאמר זה שמי לעולם לעלם כתיב: בראשונה היה אומר בקול רם משרבו הפריצים היה אומרו בקול נמוך:
בן קטין עשה י"ב דד לכיור כו' תני כדי שיהו י"ב אחיו הכהנים העסוקים בתמיד מקדשי' ידיהן ורגליהן בבת אחת כבר פירשנוהו למעלה כי בפייס השני בתמיד של שחר י"ג זכין בו הוא וי"ב הרי י"ג מקדש הוא ואחריו מקדשי' הי"ב כל אחד מדד אחד נמצאו י"ב מקדשין בבת אחת:
מסכת יומא דף ל״ז עמוד א׳
מסכת יומא דף ל״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־509 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: יומא דף ל״ז ע״א
פתיחה בקורא