מסכת פסחים דף ק״ד עמוד א׳

והא מר לא שלש אמר [כולן] ארבע:

מעין חתימה ולא ממנינא הוא:

ה"ג י"ט שחל להיות אחר השבת דבעי למחתם המבדיל בין קודש לקודש:

ה"ג מ"ד מעין חתימתן סמוך לחתימתן בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב כו':

האמורות בתורה כמו הנך דלקמן:

סדר הבדלות היינו שבע הבדלות ואף על גב דאיכא תמני בין [יום] השביעי לא קא חשיב דמעין חתימה:

ובין כהנים ללוים כו' מפרש להו לקמן אבל הבדלה דשבת לא כתיבא דמעין חתימה קא חשיב ליה לקמן ולאו ממנינא:

וחותם בסדר בראשית ברוך סודר בראשית וכולהו הנך כתיבי ולהבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור (ויקרא י׳:י׳) ויבדל אלהים בין האור ובין החשך (בראשית א׳:ד׳) ויבדל בין המים (שם):

ומר לא תלת אמר ולא שבע אמר ומסתמא או ג' או ז' תיקנו כנגד שום דבר שלא לפחות או להוסיף כדאמר בהתכלת (מנחות דף לט.) לא יפחות מז' כנגד ז' רקיעים והמוסיף לא יוסיף על י"ג כנגד ז' רקיעים וששה אוירים:

מאי בינייהו דרוב הברכות הפתיחה והחתימה מענין אחד:

בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת שאל ר' אפרים את ר"ת למה נהגו העולם להוסיף ולומר ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך דאין זה לא מעין פתיחה ולא מעין חתימה והשיב לו ר"ת משום חיבת היום האריכו כדי לומר פעם אחת מעין ז' הבדלות. בין קודש לחול אחד. בין אור לחשך ב'. בין ישראל לעמים ג'. בין יום השביעי לששת ימי המעשה ד'. בין קדושת שבת לקדושת י"ט הבדלת. פירוש שבי"ט שרי מידי דאוכל נפש. ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת היינו חולו של מועד דשרי דבר האבוד ובשבת אסור. זה חלוק שבת מי"ט והיא הבדלה אחת הרי ה'. הבדלת וקדשת. את עמך ישראל בקדושתך שתי הבדלות בין כהנים לוים וישראלים ז' והוי מעין חתימה דבין קדש לקדש:

מיתיבי אומרים הבדלות כו' הוה מצי לאתויי מרבי יהודה הנשיא דלעיל אלא דניחא ליה למיפרך מברייתא:

דלא מסתכל בצורתא דזוזא ארבי מנחם קאי דאמר במועד קטן בפרק בתרא (דף כה:) כי קא ניחא נפשיה דר' מנחם בר רבי סימאי אישתנו כל צילמניא והוו למיחצלייא פירוש חלקים בלא צורה ותולה קדושתו באביו שגם אביו היה קדוש:

בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה היא ה"נ הוה מצי למיפרך הא לא כתיבא והא דלא קתני לה לבסוף פירש רשב"ם דשנאה אחר ג' הבדלות דכשאינו אומר רק ג' הבדלות הויא סמוך לחתימה ואם תאמר לר' יוסי ברבי יהודה ולרב דחתמי מקדש ישראל היכי הויא מעין חתימה אדרבה כהנים ולוים וישראלים הוי טפי מעין חתימה ויש לומר דבין יום השביעי לששת ימי המעשה הוי שפיר מעין חתימה שקדשנו הקב"ה במצותיו ונתן לנו את השבת אבל כהנים לוים וישראלים לא הזכיר ישראל אלא להקל שקלים בקדושתן מכהנים ולוים ולא הוי מעין חתימה:

פומבדיתאי אמרי מעין פתיחתן סמוך לחתימתן איכא בינייהו יום טוב שחל להיות אחר שבת דחתימתן בין קדש לקדש מאן דאמר מעין חתימתן סמוך לחתימתן צריך לומר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת מאן דאמר מעין פתיחתן סמוך לחתימתן לא צריך:

אמר רבי יוחנן בנן של קדושים אומרים הבדלה אחת ומאי אינון ר' מנחם בר סימאי ואמאי קרי להו בנן של קדושים דלא אסתכל מימיו בצורתא דזוזא: נהגו העם לומר שלש הבדלות חנניה אומרה אחת ולית הלכתא כותיה:

המבדיל צריך שיאמר מעין הבדלות שבתורה.

והא מר לא תלת קאמר ולא שבע קאמר כתב הרא"ש ז"ל דמשום הכי פריך דאע"ג דקאמר לא יפחות ולא יוסיף ומשמע הא דביני ביני שרי משמע ליה שאין לעשות לו אלא או שלש דוקא או שבע דוקא וכדאמרינן גבי חוליות של תכלת הפוחת לא יפחות מז' והמוסיף לא יוסיף משלשה עשר: וכמאן דאמר אבוקה להבדלה מצוה מן המחובר:

כל הברכות כולן צריך שיאמר מעין חתימתן סמוך לחתימתן ופום ברייתא אמרינן מעין פתיחתן ופסק רבינו אלפסי ז"ל כמאן דאמר מעין חתימתן ואסיק איכא בינייהו בין קדושת שבת לקדושת יום טוב כו':

שאל רבי' אפרים למה נהגו העולם לומר את יום השביעי מששת ימי המעשה הבדלת הבדלת וקדשת עמך בית ישראל בקדושתך אחר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב ואין זה לא מעין פתיחה ולא מעין חתימה. והשיב רת"ם ז"ל משום דאמרי המוסיף לא יוסיף מז' רצו לפעמים להזכיר ז' הבדלות ואלו הן בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים הרי ג' בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת היינו אוכל נפש דשרי ביום טוב ואסור בשבת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת היינו יום טוב אחרון של חג דחלוק מו' ימי חולו של מועד הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך היינו ב' הבדלות בין כהנים לוים וישראלים וזו היא מעין חתימה המבדיל בין קדש לקדש ורמז בעלמא הוא לז' הבדלות דמקצתם אינם אמרים בתורה ע"כ מ"ש הרא"ש ז"ל: ובסוף פרק קמא דחולין אסיק דמבדילין במוצאי שבת ליו"ט ואמרינן היכן אמרה אמר ר' יהודא בחתימה ואפסיקא הלכתא כותיה וכתב שם הר"יט ז"ל מהא שמעינן דאין לחלוק בין הבדלה דמוצאי שבת ליו"ט ובין הבדלה דמוצאי שבת דעלמא ולא שמשני' לחתימה בין קודש לקודש ומינה נמי דלא אמרינן סמוך לחתימה ובין יום השביעי לששת ימי המעשה הבדלת דההיא לא אמרינן לה במוצאי שבת דעלמא אלא משום דחתמינן בין קודש לחול הילכך במוצאי שבת ליום טוב דחתמינן בין קודש לקודש נימא הכי בא"י אמ"ה המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין קדושת שבת לקדושת יו"ט בא"י המבדיל בין קודש לקודש וכל מה שנוהגים להוסיף בהבדלה יותר הכל הוא כנטול וכן כתב הר' ישעי"ה ז"ל ע"כ:

מיחתם מאי חתים וכו' עד ושמואל אמר המבדיל בין קודש לחול כתב הרשב"ם ז"ל דהלכתא כשמואל מדחתמי במוצאי שבת ליום טוב בין קודש לקודש כדאיתא בשלהי פרק קמא דחולין ש"מ דמוצאי שבת לחול חתמינן בין קדש לחול:

אומרין הבדלה במוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים הן לחול הן לחולו של מועד ובמוצאי שבת ליום טוב אלא שמסיימין בה בין קדש לקדש אבל לא במוצאי יום טוב לשבת שהרי הנכנסת חמורה מן היוצאת ובמס' חולין התבאר שהמבדיל ביום טוב שבאמצע שבת לחול אף הוא מזכיר בין יום השביעי לששת ימי המעשה מאי טעמא סדר הבדלות הוא מונה ויום טוב שבמוצאי שבת יש אומרין שאין מזכירין בה בין [יום] השביעי לששת ימי המעשה הואיל ואין זה נתקן אלא למעין חתימה ויש שם מעין חתימה אחרת ר"ל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת אינו צריך להזכירה וסדר הבדלות אין כאן שהרי אינה כתובה בתורה ויש חולקין בזו לומר שסדר הבדלות הוא מונה וכן אנו נוהגים וי"מ מתוך מה שראו במנהג זה שזה שאמרו הלכה כשמואל ר"ל במה שאמר מעין חתימה סמוך לחתימה פירושו אף מעין חתימה ומ"מ אף הוא מודה במעין פתיחה והילכך אומר בין יום שביעי וכו' למעין פתיחה ובין קדושת שבת וכו' למעין חתימה ואין הדברים נראין דודאי מעין חתימה דוקא ולא מעין פתיחה ולדברי כלם אתה למד שאין סומכין לו וקדשת את עמך ישראל בקדושתך שזו מעין פתיחה היא:

בד"ה בעי למימר כו' ואת יום השביעי מששת ימי כו' חש"מ דשרי דבר האבוד ובשבת אסור זה חלוק שבת מי"ט כו' עכ"ל אין זה הפירוש מדוקדק דמאי זה חלוק שבת מי"ט דהא יו"ט גופיה חלוק בזה מחש"מ ויותר נכון בזה הפי' שכתב הרא"ש דיום טוב של חג הוא חלוק בדבר אבוד מששה ימים של חה"מ וחשיב לה התם הבדלה אחריתא אלא דבין יום השביעי לששת ימי המעשה לא חשיב כיון דמעין חתימה היא בעלמא אחר הג' א"ל נמי הכי ואינה מן המנין ע"ש גם עיין במרדכי עוד דרך אחרת בזה וק"ל:

בד"ה בין יום כו' מעין חתימה היא ה"נ הוי מצי למפרך הא לא כתיבא כו' עכ"ל לא הבנתי [ג] דבריהם כיון דקושטא הוא דמעין חתימה היא לא תקשי ליה הא לא כתיבה דמעין חתימה היא ולא ממנינא היא בין לפי סברת המקשה ובין לפי המתרץ ולהכי לא פריך ליה אלא כיון דמעין חתימה היא ולא ממנינא היא דלא כתיבא הא בצר לה חדא וק"ל:

דְּלָא אִסְתַּכֵּל בְּצוּרְתָא דְּזוּזָא נראה לי הטעם דידוע כל צורה ובפרט אם היא בולטת אפילו שעשויה לנוי או למזכרת של כבוד שורה עליהם רוח טומאה, לכן איכא מדת חסידות שלא יסתכלו בה. ונקיט זוּזָא לרבותא לומר אפילו שדרך להסתכל במטבע דרך עסק לידע אם הוא מזוייף או לאו עם כל זה הוא לא היה מסתכל גם בזה. והא דקרו ליה בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים זו היא מעלה וכבוד לייחסו לצדיקים אשר בגן עדן דכתיב בהו (תהלים טז, ג) 'לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה' שהם נבדלים מכל רוח טומאה ורוח רעה כן הוא בחסידות זו מבדיל עצמו מן רוחות רעות. ובזה ניחא לתרץ דקדוק אחר למה לא קראו אותו קָדוֹשׁ כדקרו לרבי? אלא משום דהתם קראוהו קדוש בשביל גדר וסייג שעשה בדבר הנוגע לערוה דאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה כד, ו) 'כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה' אך כאן הגדר וסייג שעשה הוא להתרחק מרוח רעה וטומאה ולכן קראוהו בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים שמתייחס 'לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ' החיים בגן עדן שהם נבדלים מרוחות רעות.

סֵדֶר הַבְדָּלוֹת הֵיאַךְ? אוֹמֵר הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. יש להקשות כיון שהוא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַבְדָּלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה וכמו שאמר רבי יהושע בן לוי, אם כן למה אינו מזכיר בין חיה הנאכלת ובין חיה אשר לא תאכל דכתיב בזה הבדלה כמו שנאמר (ויקרא יא, מז) 'לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל'? ואין לומר דלא סמיך לשון ההבדלה לחיה אלא סמיך לבין הטמא הא איכא נמי פסוק בפרשת קדושים (ויקרא כ, כה) 'וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר' ואם כן קשה לימא בסדר ההבדלה בין בהמה הטהורה לטמאה? ונראה לי בס"ד דלא רצו להזכיר עם ההבדלות מה שנאמר על בהמות וחיות. ועוד נראה לי כי נכלל בהבדלה של בין הטמא לטהור גם בהמה הטהורה והטמאה וחיה הנאכלת וחיה אשר לא תאכל. ובזה ניחא לתרץ קושיא אחרת דאמאי לא הזכיר 'בין יום ובין לילה' דכתיב בתורה (בראשית א, יד) 'יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה'? ולפי האמור ניחא דזה נכלל באומרו 'בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ' דהא כתיב (בראשית א, ה) 'וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה'. אך עדיין קשה לי דהא כתיב בפרשת תרומה (שמות כו, לג) 'וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים' ואם כן יזכיר בהבדלות 'בין הקודש ובין קודש הקדשים'? ואין לתרץ דזה נכלל באמרו 'בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל' משום דקודש לגבי קודש הקדשים חשיב כמו חול, דזה אינו דמצינו בגמרא דמתרץ כהנים לויים ישראלים תרי מילי נינהו וכו' נמצא דהמנין נשלם בהבדלה כזאת שהיא בין הקודש ובין קודש קדשים ולא אמרינן נכלל ביחד, ואם כן הוה עדיף להזכיר בהבדלות הבדלה זו ד'בין קודש ובין קודש הקדשים' ולא יצטרך להשלים המנין באותה הבדלה הנזכרת בכתובים שהוא פסוק בדברי הימים ואינה כתובה בתורה? ונראה לי בס"ד דלא רצו להזכיר עם ההבדלות אלא רק אותם דשייכי גם בזמן הזה דאפילו הבדלות בין ישראלים ללויים ובין לויים לכהנים יש להם שייכות גם בזמן שאין בית המקדש קיים מה שאין כן הבדלה אשר 'בין הקודש ובין קודש הקדשים' אין לה מציאות אלא בזמן שבית המקדש קיים. ועוד נראה לי בס"ד דכל הבדלות אלו מתייחסים להשם יתברך שהוא המבדיל מה שאין כן הא נתייחסה בכתוב לפרוכת העשויה בידי אדם דכתיב 'וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים'.