Talmud Builders

    Ketubot 112a

    Back to index

    English translation — Ketubot 112a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and it was the same in area as that which stretches from the city of Bei Mikhsei until the fortress of Tulbanki: Its length twenty-two parasangs and its width six parasangs, 132 square parasangs, which is 2,112 square mil .

    2§ The Gemara relates that Rabbi Ḥelbo, Rabbi Avira, and Rabbi Yosei bar Ḥanina happened to come on one occasion to a certain place. The locals brought before these Sages a peach [ afarseka ] that was as large as a stewpot [ ilpas ] of Kefar Hino. The Gemara asks: And how big is a stewpot of Kefar Hino? The Gemara answers: It has a capacity of five se’a . They ate one-third of it, they declared ownerless one-third of it, and they placed before their animals one-third of it.

    3In the following year, Rabbi Elazar happened to come to that same place, and they brought a peach before him. He held it in his hand, as the peach was small enough for him to grasp in one hand, and he said, in reference to the change in size of the fruit from the previous year: “A fruitful land into a salt waste, from the wickedness of they who dwell there” (Psalms 107:34), i.e., their sins caused the drastic change in the yield of the produce.

    4§ Once Rabbi Yehoshua ben Levi happened to come to Gavla, in the Golan, and he saw those clusters of vines that were standing as large as calves. He said to the locals: Calves are standing between the grapevines and you are not concerned that they will cause damage? They said to him: They are clusters. Rabbi Yehoshua ben Levi said: O earth, O earth! Gather in your fruit. For whom do you produce your fruit? For these gentiles who stand over us in our sins? It would be preferable if you did not produce such large fruit.

    5The following year, Rabbi Ḥiyya happened to come to that same place, and he saw clusters that were standing as large as goats. He said: Goats are standing between the grapevines. They said to him: Go away; do not do to us what your colleague has done. Rabbi Yehoshua ben Levi’s curse was already fulfilled, as the fruit had shrunk from the previous year.

    6§ The Sages taught: In years of blessings of Eretz Yisrael, an area of land measuring one beit se’a produces fifty thousand kor . By way of comparison, when Zoan, a fertile region in Egypt, was settled, one beit se’a there would produce only seventy kor . As it is taught in a baraita that Rabbi Meir said: I saw in the valley of Beit She’an that one beit se’a produced seventy kor , which teaches that the soil of a good-quality and irrigated stretch of land outside the borders of Eretz Yisrael will naturally yield this quantity of produce.

    7And you have no more outstanding earth among all the lands other than the land of Egypt, as it is stated: “Like the garden of the Lord, like the land of Egypt” (Genesis 13:10). And you have no more outstanding region in all of the land of Egypt than Zoan. The superior quality of Zoan is derived from the fact that they would raise kings there, as it is written: “For his princes are at Zoan” (Isaiah 30:4). And you have no rockier terrain in all of Eretz Yisrael than Hebron, as people would bury their dead there, e.g., the Patriarchs in the Cave of Machpelah, because the land was not arable.

    8And even so, Hebron was more developed, i.e., more fertile, than Zoan by sevenfold, as it is written: “Now Hebron was built [ nivneta ] seven years before Zoan in Egypt” (Numbers 13:22). What is the meaning of the term: Nivneta , in this verse? If we say it means literally that Hebron was built before Zoan, would a person build a house for his younger son before building one for his older son? As it is stated: “And the sons of Ham: Cush, and Mizraim, and Put, and Canaan” (Genesis 10:6), which indicates that Egypt, Mizraim, was older than Canaan, in whose territory Hebron was located.

    9Rather, the meaning of the verse is that Hebron was more developed and more fertile than Zoan by sevenfold, which means that Hebron produced 490 kor , seven times more than the seventy kor of regular fertile land, as stated above. And this applies only to the rocky terrain of Eretz Yisrael, e.g., Hebron, whereas those parts of Eretz Yisrael that were not rocky produced even more, up to five hundred kor .

    10And this applies only to a year when Eretz Yisrael is not blessed. However, with regard to a year when it was blessed, it is written: “And Isaac sowed in that land, and found in the same year a hundredfold” (Genesis 26:12). Isaac’s field produced one hundred times the normal yield, which according to the above calculations is fifty thousand kor , as stated in the baraita .

    11§ It is taught in a baraita that Rabbi Yosei said: A se’a of wheat in Judea would produce five se’a . How so? It would yield a se’a of flour; a se’a of fine flour; a se’a of bran fiber, from the outer layer of the grain; a se’a of coarse bran, i.e., flour mixed with bran fiber; and a se’a of cibarium [ kiburaya ], inferior flour. A certain Sadducee said to Rabbi Ḥanina: You have done well in praising your land; my father left me one beit se’a of land in Eretz Yisrael and from it I am able to produce oil, from it I produce wine, from it I grow produce, from it I grow legumes, and with it I provide pasture from which my sheep graze.

    12A certain Amorite once said to a resident of Eretz Yisrael: That palm tree which stands on the banks of the Jordan, how many dates are you able to pick from it? He said to him: Sixty kor . The Amorite said to him: You have not yet fully entered Eretz Yisrael and yet you have already succeeded in destroying it. We would pick off that tree 120 kor . The resident said to him: I too am speaking to you about only one side of the tree, as I have not yet picked the fruit off the other side.

    13§ Rav Ḥisda said: What is the meaning of that which is written: “And give you a pleasant land, the goodliest [ tzvi ] heritage” (Jeremiah 3:19)? Why is Eretz Yisrael likened to a deer [ tzvi ]? This comparison comes to tell you that just as with regard to this deer, its skin cannot contain its meat once it has been skinned, so too, Eretz Yisrael cannot contain its fruit once it has been picked, due to the great quantity of the produce. Alternatively, just as this deer is swifter than all the other beasts, so too Eretz Yisrael is swifter to ripen its fruit than all the other countries.

    14The Gemara asks: If so, one can suggest the following comparison: Just as this deer is swift and its meat is not fatty, so too, Eretz Yisrael is swift to ripen its fruit but its fruit is not fat and juicy. The Gemara explains: For this reason the verse states: “Flowing with milk and honey” (Exodus 3:8), to say that its fruit is fat and juicier than milk and sweeter than honey.

    15§ The Gemara relates that when Rabbi Elazar ascended to Eretz Yisrael he said: I have been spared one curse. When they ordained him and awarded him the title of Rabbi, he said: I have been spared two. When they appointed him to sit in the council of Sages who dealt with the intercalation of the calendar, he said: I have been spared three.

    16As it is stated: “And My hand shall be against the prophets that see vanity, and that divine lies; they shall not be in the council of My people, neither shall they be written in the register of the house of Israel, neither shall they enter into the land of Israel; and you shall know that I am the Lord God” (Ezekiel 13:9). “They shall not be in the council of My people,” this is referring to the council of the intercalation of the calendar; “neither shall they be written in the register of the house of Israel,” this is referring to ordination; “neither shall they enter into the land of Israel,” this is understood as per its plain meaning. Rabbi Elazar merited that these three curses were not fulfilled in him.

    17§ When Rabbi Zeira ascended to Eretz Yisrael he could not find a ferry to cross the Jordan River. He took hold of a rope that was strung across as a makeshift bridge and crossed the Jordan. A certain Sadducee said to him: Hasty people who put your mouths before your ears, when you said at the time of the giving of the Torah: “We will do” before “we will hear” (Exodus 24:7), you remain hasty to this day. Why couldn’t you wait a little longer to cross the river on a ferry? Rabbi Zeira said to him: This is a place where Moses and Aaron did not merit entering; who is to say that I will merit seeing this land? I hurried across before anything might occur to prevent my entrance into Eretz Yisrael.

    18§ Rabbi Abba would kiss the rocks of Akko, which was on the coast of Eretz Yisrael. Rabbi Ḥanina would repair its stumbling blocks, i.e., any potholes in the land, so that travelers would not fall and consequently speak ill of Eretz Yisrael. Rabbi Ammi and Rabbi Asi

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והוה כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקיכשתצרף כל המקומות ישתער לכך:

    נקטו בידיהמצאן קטנות נאחזות בידו אחת:

    קטפיאשכולות כדמתרגמינן (ויקרא כה) לא תבצור לא תקטוף:

    לשנהלסוף שנה:

    בברכותיהכשהשנה מבורכת:

    בישיבתה של צועןכלומר כדמפרש ואזיל ומצוען אתה למד לארץ ישראל כדמפרש ואזיל:

    אני ראיתי בבקעת בית שאןשהיא משאר ארצות:

    בית סאה עושה שבעים כוריםוכיון דבשאר ארצות יש שבעים כורים כל שכן בארץ מצרים שאין לך מעולה בכל הארצות כמצרים שהרי נמשלה לגן ה' ואין במצרים מדינה מעולה כצוען:

    דמרבו בה מלכימצרים שנאמר כי היו בצוען שריו על מלכי ישראל הכתוב מדבר לגנאי שמרדו בהקב"ה וסמכו על מלכי מצרים ותמיד היו שריהם ושלוחיהם מצויין בצוען שלוחים למלך מצרים מביאין תשורה:

    מבונהבנויה בכל טוב מבונה לשון פרי כדכתיב (בראשית ל) ואבנה גם אנכי ממנה:

    לבנו הקטןלכנען:

    לבנו גדוללמצרים:

    על אחת משבעההרי שבע פעמים שבעים כורים הרי ד' מאות ותשעים ובמקום שאינו טרשים כחברון יש להוסיף עד חמש מאות ובברכותיה כתיב מאה שערים על אחת שבשאר שנים נתברך למאה מאה פעמים חמש מאות הרי חמשת ריבוא:

    סאה קמחהוא אבק דק היוצא מן הנפה והחטין טחונין ברחיים של גריסין ואינן טחונין דקין והנפה מוציאה הקמח וקולטת פסולת ומחזיר מה שבנפה לריחים:

    סוביןשהמכתשת מוציאה כשלותתין חטין לסולת כותשין אותן במכתשת:

    מורסיןהן סובין היוצאין באחרונה:

    קיבוריאקמח שאינו יפה שעושים ממנו פת קבור וקורין שאנדי"ר:

    יאה משבחיתו בה בארעכוןיפה אתם משבחין אותה:

    בית סאה הניח לי אבאבארץ ישראל:

    א"ל ההוא בר אמוראהאחד מבני האמורי אמר ליהודי תחלת ביאתו לארץ:

    הך תאלתא דקיימא אגודא דירדנאדקל פלוני העומד על שפת הירדן:

    כמה גדריתו מינהכמה תמרים אתם גודרים הימנו לקיטת תמרים קרויה גדירה בלשון [משנה וגוזרא בלשון] ארמי:

    אין עורו מחזיק את בשרושהעור כווץ וגומד לאחר הפשטו:

    אינה מחזקת פירותיהעושה פירותיה מרובין עד אין מקום להצניען:

    פלטי לי מחדאנצלתי מאחת מהן מן הקללות האמורות במקרא:

    נקט במצראיש מקום שאין גשר ומשליכין עץ על רוחב הנהר משפה לשפה ואינו רחב לילך עליו כי אם אוחז בידיו בחבל המתוח למעלה הימנו קשור שני ראשיו בשתי יתידות אחת מכאן ואחת מכאן בשני עברי הנהר:

    עמא פזיזאעם בהול:

    דקדמיתו פומייכו לאודנייכומתחלתכם הייתם בהולים שהקדמתם נעשה לנשמע ועודכם בבהלתכם כבתחלה למהר לעשות דבר בלא עתו:

    כיפיאלמוגים לישנא אחרינא כיפי דעכו סלעים:

    מתקן מתקליהמשוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים:

    כתובות 112 עמוד א

    1והויא כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקי, כ"ב פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי.

    2רבי חלבו ור' עוירא ור' יוסי בר חנינא איקלעו לההוא אתרא. אייתו קמייהו אפרסקא דהוה כאילפס כפר הינו. ואילפס כפר הינו כמה הוי ה' סאין: אכלו שליש והפקירו שליש ונתנו לפני בהמתן שליש׃

    3לשנה איקלע ר' אלעזר להתם ואייתו לקמיה נקטו בידיה ואמר (תהלים קז, לד) ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה׃

    4רבי יהושע בן לוי איקלע לגבלא חזנהו להנהו קטופי דהוו קיימי כי עיגלי אמר עגלים בין הגפנים אמרו ליה קטופי נינהו אמר ארץ ארץ הכניסי פירותייך למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו׃

    5לשנה איקלע ר' חייא להתם חזנהו דהוו קיימי כעיזי אמר עזים בין הגפנים אמרו ליה: זיל לא תעביד לן כי חברך:

    Baraita

    6תנו רבנן בברכותיה של ארץ ישראל בית סאה עושה חמשת ריבוא כורין בישיבתה של צוען בית סאה עושה שבעים כורין דתניא אמר רבי מאיר אני ראיתי בבקעת בית שאן בית סאה עושה שבעים כורין׃

    7ואין לך מעולה בכל ארצות יותר מארץ מצרים שנאמר ״(בראשית יג״, י) כגן ה' כארץ מצרים ואין לך מעולה בכל ארץ מצרים יותר מצוען דהוו מרבו בה מלכים דכתיב ״(ישעיהו ל״, ד) כי היו בצוען שריו ואין לך טרשים בכל א"י יותר מחברון דהוו קברי בה שיכבי׃

    8ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה בצוען דכתיב ״(במדבר יג״, כב) וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים מאי נבנתה אילימא נבנתה ממש אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם שיבנה לבנו גדול שנאמר ״(בראשית י״, ו) ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען׃

    9אלא שמבונה על אחת משבעה בצוען והני מילי בטרשים אבל שלא בטרשים חמש מאה׃

    10והני מילי שלא בברכותיה אבל בברכותיה כתיב ״(בראשית כו״, יב) ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו'׃

    Baraita

    11תניא אמר רבי יוסי סאה ביהודה היתה עושה חמש סאין סאה קמח סאה סלת סאה סובין סאה מורסין וסאה קיבוריא א"ל ההוא צדוקי לר' חנינא יאה משבחיתו בה בארעכון בית סאה אחת הניח לי אבא ממנה משח ממנה חמר ממנה עיבור ממנה קיטניות ממנה רועות מקנתי׃

    12א"ל ההוא בר אמוראה לבר ארעא דישראל האי [תאלתא] דקיימא אגודא דירדנא כמה גדריתו מינה אמר ליה שיתין כורי א"ל אכתי לא עייליתו בה אחריבתוה אנן מאה ועשרים כורי הוה גזרינן מינה אמר ליה אנא נמי מחד גיסא קאמינא לך׃

    13אמר רב חסדא מאי דכתיב ״(ירמיהו ג״, יט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי למה ארץ ישראל נמשלה לצבי לומר לך מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה דבר אחר מה צבי זה קל מכל החיות אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה׃

    14אי מה צבי זה קל ואין בשרו שמן אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים תלמוד לומר זבת חלב ודבש שמנים מחלב ומתוקים מדבש׃

    15רבי אלעזר כי הוה סליק לארץ ישראל אמר פלטי לי מחדא כי סמכוהו אמר פלטי לי מתרתי כי אותבוהו בסוד העיבור אמר פלטי לי מתלת׃

    16שנאמר ״(יחזקאל יג״, ט) והיתה ידי אל הנביאים החוזים שוא וגו' בסוד עמי לא יהיו זה סוד עיבור ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה סמיכה ואל אדמת ישראל לא יבואו כמשמעו׃

    17רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למעבר נקט במצרא וקעבר אמר ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפזיזותייכו קיימיתו אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר דזכינא לה:

    18ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה ר' אמי ורבי אסי׃

    Tosafot

    מנשק כיפי דעכומשמע דמארץ ישראל הוא וכן בשילהי מי שאחזו (גיטין דף עו:) ותימה דבפ"ק דגיטין (דף ב. ושם) תנן עכו כארץ ישראל לגיטין משמע דהוי מחוץ לארץ ומפרש בירושל' חציה בארץ וחציה בחוץ לארץ:

    רבי חנינא הוה מתקל מתקליהפירוש שוקל אבנים ומוצאן קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון ששקלן ומצאן כבידות אמר כבר נכנסתי לארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח לך כשעלה ר' חנינא הגדול מבבל בקש לידע אם נכנס לא"י והיה שוקל אבנים כל זמן שהיו קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון שמצאן כבידות אמר אין אלו אלא אבני ארץ ישראל והיה מנשקן וקרא עליהן את הפסוק הזה כי רצו עבדיך את אבניה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    מנשק כיפי דעכו פי' דעכו חציו בארץ וחציו בחוצה לארץ כדאיתא בירושלמי בפ"ק דגיטין. ושלא יגלו סוד העיבור פי' ר"ת ז"ל לעובדי כוכבים ומזלות כדאמרינן כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים זהו סוד העיבור:

    ר' חנינא מתקן מתקלא (פי' רש"י מתקןמתקלה) פי' רש"י מתקן מכשולי העיר כי מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו מחזר שלא יבא שם רע על הדרכים. והתוס' ז"ל פי' שהיה שוקל אבנים והיה מוצאן קלות כיון ששקל ומצאן כבדות אמר כבר נכנסתי לגבול ארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח כשעלה רבינו ביקש לידע אם נכנס לגבול ארץ ישראל כיון דמצאן כבדות אמר [אין אלו אלא] אבני ארץ ישראל וקרא עליהן כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ויראו את כבודך:

    Babylonian Talmud · folio map

    Ketubot 112a

    Ketubot 112a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 543 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    והוה כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקי כשתצרף כל המקומות ישתער לכך:

    נקטו בידיה מצאן קטנות נאחזות בידו אחת:

    קטפי אשכולות כדמתרגמינן (ויקרא כה) לא תבצור לא תקטוף:

    לשנה לסוף שנה:

    בברכותיה כשהשנה מבורכת:

    בישיבתה של צוען כלומר כדמפרש ואזיל ומצוען אתה למד לארץ ישראל כדמפרש ואזיל:

    אני ראיתי בבקעת בית שאן שהיא משאר ארצות:

    בית סאה עושה שבעים כורים וכיון דבשאר ארצות יש שבעים כורים כל שכן בארץ מצרים שאין לך מעולה בכל הארצות כמצרים שהרי נמשלה לגן ה' ואין במצרים מדינה מעולה כצוען:

    22 more comments on this page.

    Rashi on Ketubot 112a · Sefaria

    Tosafot

    מנשק כיפי דעכו משמע דמארץ ישראל הוא וכן בשילהי מי שאחזו (גיטין דף עו:) ותימה דבפ"ק דגיטין (דף ב. ושם) תנן עכו כארץ ישראל לגיטין משמע דהוי מחוץ לארץ ומפרש בירושל' חציה בארץ וחציה בחוץ לארץ:

    רבי חנינא הוה מתקל מתקליה פירוש שוקל אבנים ומוצאן קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון ששקלן ומצאן כבידות אמר כבר נכנסתי לארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח לך כשעלה ר' חנינא הגדול מבבל בקש לידע אם נכנס לא"י והיה שוקל אבנים כל זמן שהיו קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון שמצאן כבידות אמר אין אלו אלא אבני ארץ ישראל והיה מנשקן וקרא עליהן את הפסוק הזה כי רצו עבדיך את אבניה:

    Tosafot on Ketubot 112a · Sefaria

    Ritva

    מנשק כיפי דעכו פי' דעכו חציו בארץ וחציו בחוצה לארץ כדאיתא בירושלמי בפ"ק דגיטין. ושלא יגלו סוד העיבור פי' ר"ת ז"ל לעובדי כוכבים ומזלות כדאמרינן כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים זהו סוד העיבור:

    ר' חנינא מתקן מתקלא (פי' רש"י מתקן מתקלה) פי' רש"י מתקן מכשולי העיר כי מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו מחזר שלא יבא שם רע על הדרכים. והתוס' ז"ל פי' שהיה שוקל אבנים והיה מוצאן קלות כיון ששקל ומצאן כבדות אמר כבר נכנסתי לגבול ארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח כשעלה רבינו ביקש לידע אם נכנס לגבול ארץ ישראל כיון דמצאן כבדות אמר [אין אלו אלא] אבני ארץ ישראל וקרא עליהן כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ויראו את כבודך:

    Ritva on Ketubot 112a · Sefaria

    Penei Yehoshua

    גמרא ת"ר בברכותיה של א"י בית סאה עושה חמשה ריבוא כורין ואל תתמה היאך המקום המועט של חמשים אמה שהוא שיעור בית סאה מחזיק מקום התבואה של חמשה ריבוא כורין שהרי לעיל דרשינן שתהא חטה מתמר ועולה בראש הרים והא דנקיט הכא שיעור ברכת א"י באומדן זה אע"ג דאמרינן בעלמא וכי קצבה יש לברכותיו של הקב"ה אפ"ה משמע להו דהאי קרא דויזרע יצחק וימצא מאה שערים לא נכתב אלא לרמז זה דכל מעשה אבות סימן לבנים ועוד שהרי הטעימו הקב"ה ליצחק מעין עוה"ב אלמא דלעוה"ב נמי הכי הוי שיעורא:

    Penei Yehoshua on Ketubot 112a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    וְהַוְיָא כְּמִבֵּי מִיכְסִי עַד אַקְרָא דְּתוּלְבַּנְקִי עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי פַּרְסֵי אוּרְכָּא. נראה זכתה ארץ ישראל לזה השיעור בזכות התורה שניתנה להם בעבור ארץ ישראל דכתיב (תהלים קה, מד) וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו, והתורה ניתנה בכ־ב אותיות והיה הרוחב ששה פרסאות בזכות תורה שבעל פה שהיא ששה סדרים וסימנים אלו של האורך והרוחב הוא אות בכ־ו שהם כ־ב וא־ו רמז שאומרים להם 'בכו' בכיה על הטוב הגדול אשר סופו נחרב בעבור עונותיכם ככתוב אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ (תהלים קז, לד).

    אָמַר "אֶרֶץ אֶרֶץ הַכְנִיסִי פֵּרוֹתַיִךְ. הא דכפל לשונו 'אֶרֶץ אֶרֶץ' חד כנגד חלק הגשמי וחד כנגד חלק הרוחני שבה. אי נמי חד כנגד ארץ התחתונה וחד כנגד ארץ העליונה המשפעת בתחתונה דכתיב יְרוּשָׁלַ‍ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו (תהלים קכב, ג).

    חֲזִינְהוּ דַּהֲווּ קַיְמֵי כְּעִזֵּי נמצא נתמעט הטוב משיעור עגל לשיעור עז וההפרש בין מספר עגל [103] לבין מספר עז [77] הוא כ"ו כמנין שם הוי־ה [26] לרמוז בעבור חלול השם שחללו בעונות נתמעטה הטובה.

    בְּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֵּית סְאָה עוֹשָׂה חָמֵשׁ רִבּוֹא כּוֹרִין נראה לי לרמוז שבזכות התורה שהיא חמשה ספרים נעשה הטוב הזה וחמשה רבוא כורין הם חמשים אלף כורין רמז שהמזון נמשך מן הבינה שיש בה חמשים שערים. או רמז לכ"ה חסדים וכ"ה אתוון דיחודא שאומרים בבוקר וכ"ה אתוון שאומרים בערב ולכן עושה חמשה רבוא כורין שהם חמשים אלף כורין.

    וְהַנֵּי מִילֵי בִּטְרָשִׁים, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּטְרָשִׁים, חֲמֵשׁ מְאָה פירש רש"י ז"ל שבע פעמים שבעים הרי ארבע מאות ותשעים ובמקום שאין טרשים יש להוסיף עד חמש מאות עיין שם. וצריך להבין מה טעם יש להוסיף עשרה דוקא להשלים עד חמש מאות? ונראה לי בס"ד דתרומה גדולה הוא תרי ממאה ושאר ארצות שבארץ ישראל שאינם טרשים הם המשובחים ולכן ראוי שיהיה בהם תוספת על הטרשים שיעור תרומה שהוא תרי ממאה ולפי מספר ארבע מאות ותשעים עולה תרי ממאה מספר עשרה מכל מקום ובזה נשלם חמש מאות. נמצא לפי זה כיון ששפע חוץ לארץ בישיבתה הוא שבעים כור צריך שיגיע שפע ארץ ישראל עד חמש מאות כור. ובזה יובן בס"ד הפסוק בהושע (הושע ב, טז) לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה, ורש"י פירש עמק עכור עמק הגלות שהיו עכורים בו יהיה להם לפתח תקוה. ועדיין קשה עכור משמע קאי על המקום עצמו ולא על יושביו? ובזה ניחא דקרי לחוץ לארץ עמק עכור כי ברכת חוץ לארץ השפע שלה יגיע עד שבעים כור וזה נרמז באותיות עָכוֹר חלק התיבה לשתים וקרי בה ע ' כור ועל פי זה החשבון של ע' כור יהיה לפתח זו ארץ ישראל ששם שער השמים תִּקְוָה ' תק וה ' והיינו וה לשון שמחה כמו שאמרו (איכה רבתי א, לב) בין וי לוה ניצול רבן יוחנן בן זכאי, כלומר יש לה שמחה של חמש מאות. ולפי זה שפע ארץ ישראל יגיע עד חמש מאות שהיא מספר ב' פעמים נר [250] ובזה יובן בס"ד (צפניה א, יב) בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם בַּנֵּרוֹת, כי שפע שלה יגיע לשיעור נר ונר. גם הוא מספר חמש מאות אברים שיש לאיש ואשתו זה רמ"ח [248] וזו רנ"ב [252] ובהיות ישראל על אדמתם דומים להתחברות אשה עם בעלה דכתיב כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ (ישעיה סב, ה). גם הוא מספר מלוי שם שדי [ש י ־ ן ד ל ־ ת י ו ־ ד = 500] לכך הקדוש ברוך הוא הבטיח לאבות במתנת הארץ בשם שדי. ובזה יובן (תהלים קמז, יב) שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶת הֳ' הַלְלִי אֱלֹקַיִךְ צִיּוֹן כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ, כי אם תמלא את 'ירושלים' כפי הקריאה שלה שנקראת בשני יודין וגם תמלא אות מם ביו־ד כזה 'מים' כפי נקוד החיר־ק של קריאתה יעלה המלוי מספר חמש מאות כזה י ו ־ ד ר י ־ ש ו י ־ ו ש י ־ ן ל מ ־ ד י ו ־ ד מ י ־ ם [500] ולזה אמר 'בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּך' דשיעור השפעת הברכה שהיא חמש מאות רמוזה 'בְּקִרְבֵּך'. ולזה אמר (ישעיה מ, ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַ‍ִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, לֵב היינו רוצה לומר המלוי תבשרו בטוב הרמוז במלוי ירושלים וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כלומר זה הרמז הוא כפי הקריאה שנקראת ירושלים בשני יודין ולא כפי הכתיבה כי היא כתובה ביו־ד אחת וחסרה יו־ד שנית.

    סְאָה בִּיהוּדָה הָיְתָה עוֹשָׂה חָמֵשׁ סְאִים נראה הכונה היתה עושה חמש סאין אחר גיבול כי לרוב שומן החיטים וחשיבותם שואבין ובולעים מים הרבה בגיבול הקמח עד שיוסיף במשקלו על חד ארבע מכח רבוי המים הנבלעים בו בשעת גיבול דאפילו הסובין והמורסן בני גיבול נינהו ובולעים מים רבים.

    בֵּית סְאָה אַחַת הִנִּיחַ לִי אַבָּא, מִמֶּנָּה מְשַׁח, מִמֶּנָּה חֲמַר, מִמֶּנָּה עִבּוּר, מִמֶּנָּה קִטְנִיּוֹת, מִמֶּנָּה רוֹעוֹת מִקְנָתִי. חמשה הנאות יוצא לו ממנה משח וחמר ועיבור שהוא החטים שמהם יהיה הלחם והקטניות שהם דומין לדגן דלכך אין אוכלים אותם האשכנזים בפסח וגם מרעה הבהמה שממנה יקח בשר שמן לאכול. ולכן אמר הכתוב (דברים יא, יד) וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ זה עיבור וקטניות, תִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ זה חמר ומשח, וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ כדי שתאכל בשר שמן ממנה ובזה וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ בכולהון.

    אִי, מַה צְּבִי זֶה קַל, וְאֵין בְּשָׂרוֹ שָׁמֵן, אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלָּה לְבַשֵּׁל, וְאֵין פֵּרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים. קשא למה הוצרך לפרש כאן קלות הצבי, וסגי לומר הכי אי מה צבי זה אין בשרו שמן אף ארץ ישראל אין פרותיה שמנים? ועוד יש להקשות קושית הגאון מהר"ם שיף ז"ל למה לא שאל שאלה זו על לשון ראשון שאמר מה צבי אין עורו מחזיק בשרו? ונראה לי בס"ד דחדא מתרצה בחברתה דהטעם דאין בשר הצבי שמן מפני שהוא קל ורץ הרבה תמיד ולכך הוא יגיע תמיד ויכחיש בשרו ולזה אמר אִי מַה צְּבִי זֶה קַל, ומחמת קלותו רץ הרבה ויגיע ולכך אֵין בְּשָׂרוֹ שָׁמֵן, אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שהיא קַלָּה לְבַשֵּׁל פרותיה ולכך זו היא סיבה שיכחיש חילה ולא יהיו פֵּרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים. ובזה נתרצה קושית מהר"ם שיף ז"ל דלא שייכה שאלה זו על לשון ראשון כי 'מה שאין עורו מחזיק את בשרו' אין לזה שייכות בזה. ודע כי דרשה זו של מה צבי זה קל מכל החיות סמיך לה על דרשה דקודם כי בשביל דמיון הקלות לחוד הוה ליה לדמותה לנשר דכן אמר התנא (משנה אבות ה, כ) הוי קל כנשר ורץ כצבי, אך הואיל ויש נמי דרשה אחרת בצבי והוא 'מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו' לכך גם לענין הקלות עשה הדמיון בצבי דהא והא איתא בצבי.

    4 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Ketubot 112a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Ketubot, daf 112, Amud Aleph, about 543 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 112 words

      Opens “והויא כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקי, כ"ב…”

    2. Segment 233 words

      Opens “רבי חלבו ור' עוירא ור' יוסי בר…”

      Named: רבי חלבו.

    3. Segment 319 words

      Opens “לשנה איקלע ר' אלעזר להתם ואייתו לקמיה…”

    4. Segment 435 words

      Opens “רבי יהושע בן לוי איקלע לגבלא חזנהו…”

      Named: רבי יהושע.

    5. Segment 521 words

      Opens “לשנה איקלע ר' חייא להתם חזנהו דהוו…”

    6. Segment 634 words

      Opens “תנו רבנן בברכותיה של ארץ ישראל בית…”

      Named: רבי מאיר.

    7. Segment 747 words

      Opens “ואין לך מעולה בכל ארצות יותר מארץ…”

    8. Segment 844 words

      Opens “ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה…”

    9. Segment 914 words

      Opens “אלא שמבונה על אחת משבעה בצוען והני…”

    10. Segment 1015 words

      Opens “והני מילי שלא בברכותיה אבל בברכותיה כתיב…”

    11. Segment 1146 words

      Opens “תניא אמר רבי יוסי סאה ביהודה היתה…”

      Named: רבי יוסי, אבא.

    12. Segment 1240 words

      Opens “א"ל ההוא בר אמוראה לבר ארעא דישראל…”

    13. Segment 1351 words

      Opens “אמר רב חסדא מאי דכתיב (ירמיהו ג,…”

      Named: רב חסדא.

    14. Segment 1425 words

      Opens “אי מה צבי זה קל ואין בשרו…”

    15. Segment 1525 words

      Opens “רבי אלעזר כי הוה סליק לארץ ישראל…”

      Named: רבי אלעזר.

    16. Segment 1631 words

      Opens “שנאמר (יחזקאל יג, ט) והיתה ידי אל…”

    17. Segment 1738 words

      Opens “רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא…”

      Named: רבי זירא.

    18. Segment 1813 words

      Opens “ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא…”

      Named: רבי אסי, אבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Abba · Amoraim · Second Generation of Amoraim

      Rabbi Abba, a second-generation Amoraic sage and a student of Rav Huna and Rabbi Judah bar Ezekiel, was known for his humility…

      Source: Ketubot 112a · Segment 18 — “ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Ketubot 112a

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026