Talmud Builders

    Ketubot 72b

    Chapter 7 - HaMaddir

    גם: כתובות דף ע״ב ע״ב, פרק ז׳ המדיר

    English translation - Ketubot 72b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1if she covers her head with her basket [ kilta ], it seems well and is sufficient. But by precepts of Jewish women, i.e., custom, even if her head is covered by her basket this is also prohibited; she requires a substantial head covering.

    2Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: If she covers her head with her basket, there is no violation of the prohibition against having an uncovered head. Rabbi Zeira discussed it: Where is the woman that Rabbi Yoḥanan is referring to? If we say he means that she appears this way in the marketplace, this is a violation of precepts of Jewish women, as explained previously. And if you say rather that he means she appears this way in her own courtyard, if so, you have not allowed any daughter of our father Abraham to remain with her husband, since most women are not careful to cover their heads completely inside their own courtyards. Abaye said, and some say that Rav Kahana said: Rabbi Yoḥanan is referring to when she walks from one courtyard to another courtyard or via an alleyway. Although these places are not considered public areas, strangers may still be present in them.

    3§ And the mishna stated that a woman violates Jewish custom if she spins wool in the marketplace. Rav Yehuda said that Shmuel said: This means that she reveals her arms to people by raising her sleeves as she spins. Rav Ḥisda said that Avimi said: It is referring to when she spins with a red [ vered ] thread opposite her face to highlight her beauty, which entails an element of promiscuity. The mishna also stated another violation of Jewish custom: Or she speaks with every man she encounters. Rav Yehuda said that Shmuel said: This means that she flirts with young men.

    4Rabba bar bar Ḥanna said: One time I was walking behind Rav Ukva. I saw an Arab woman who was sitting, casting her spindle, and spinning a red thread opposite her face. Once she saw us, she tore the spindle from the thread and threw it down. She said to me: Young man, give me the spindle. Rav Ukva made a comment about her, noting that she provided an example of one of the types of promiscuity mentioned in the mishna. The Gemara asks: What did he say about her? Which one of the cases in the mishna did he mention? Ravina said: He said about her that she was an example of a woman who licentiously spins in the marketplace. The Rabbis said: He said about her that she was an example of a woman who licentiously speaks with every man.

    5§ The mishna stated: Abba Shaul says: Also a woman who curses her husband’s parents in his presence violates the precepts of Jewish women. Rav Yehuda said that Shmuel said: Even when she curses his parents in the presence of his children and not in his presence she is considered one who violates Jewish custom. And your mnemonic is “Ephraim and Manasseh will be to me like Reuben and Simeon” (Genesis 48:5), which teaches that grandchildren have the status of children. Cursing one’s husband’s parents in front of his children is tantamount to doing so in front of the husband himself. Rabba said: An example is that she said in the presence of her husband’s son: May a lion devour your grandfather.

    6§ The mishna stated: Rabbi Tarfon says: Also a loud woman. The Gemara asks: What is the definition of a loud woman? Rav Yehuda said that Shmuel said: She is considered loud when she raises her voice about matters relating to intercourse, i.e., she quarrels and fights with her husband about it loudly enough that the neighbors overhear, causing him embarrassment. It was taught in a baraita : When she engages in intercourse in this courtyard and she screams from pain, and therefore her voice is heard in another courtyard.

    7The Gemara asks: But if so, then this should be taught together with the blemishes in the mishna at the end of the chapter, where it lists cases of women who may be divorced without payment of their marriage contract due to a physical blemish, as opposed to the mishna here, which discusses immodest conduct. Rather, it is clear as we initially answered, that a loud woman is so defined due to immodest behavior.

    8MISHNA: In the case of one who betroths a woman on condition that there are no vows incumbent upon her, and it was subsequently discovered that there are vows incumbent upon her, she is not betrothed. This is because if the condition is not fulfilled, the betrothal is nullified. If he married her without specification and it was subsequently discovered that vows were incumbent upon her, she may be divorced without payment of her marriage contract, since he discovered a deficiency about which she had not initially informed him. However, this does not invalidate the betrothal, since he did not make any explicit condition.

    9If he betrothed her on condition that she has no blemishes, and it was subsequently discovered that she did have blemishes, she is not betrothed. But if he married her without specification, and it was subsequently discovered that she had blemishes, she may be divorced without payment of her marriage contract. The mishna clarifies what qualifies as a blemish: All of the blemishes that are listed in tractate Bekhorot involving significant physical deformities that disqualify priests from service similarly disqualify betrothal of women, as a mistaken transaction.

    10GEMARA: The Gemara comments: And we learned a mishna ( Kiddushin 50a) also concerning betrothal just like this case. The mishna there is essentially identical to the mishna here, so why must it be repeated? The Gemara explains: Here, it was necessary for the tanna to mention these halakhot in the context of marriage contracts, which is the topic of this tractate. Therefore, he taught the halakha of betrothal due to the halakha of marriage contracts. There, in Kiddushin , it was necessary for him to mention the halakha of betrothal, so he taught about marriage contracts due to betrothal.

    11Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: These are the vows they spoke about in the mishna that are considered grounds for divorce without payment of the marriage contract: A vow that she will not eat meat or that she will not drink wine or that she will not adorn herself with colored garments. That opinion is also taught in a baraita : These are the vows they spoke about: Matters that involve affliction, such as that she will not eat meat, or that she will not drink wine, or that she will not adorn herself with colored garments.

    12Rav Pappa discussed it: To which statement in the mishna is this referring? If we say it is referring to the first clause of the mishna, where one betroths a woman on condition that there are no vows incumbent upon her, then since he demonstrated that he is particular about vows, even vows concerning any other matters, including insignificant ones, should also be included. Since he stipulated a condition and it was not fulfilled, the betrothal is invalid. Rather, one must conclude that it is referring to the latter clause of the mishna, about one who marries a woman without stipulation and then discovers that vows were incumbent upon her. In such a case the mishna says she may be divorced without payment of her marriage contract. However, it does not say this for all vows, but only for vows concerning matters of significant affliction.

    13Rav Ashi said: Actually, one can explain that it is referring to the first clause of the mishna, where he stipulates that the marriage is conditional on the assumption that she has no vows incumbent upon her, and that the point is that for a vow concerning a matter about which people are ordinarily particular, his insistence is considered legitimate insistence, and is effective to invalidate the betrothal. But with regard to a vow concerning a matter about which people are generally not particular, his insistence is not considered insistence, and such a vow is not considered a violation of the condition. Consequently, the betrothal is valid.

    14§ It was stated that the Sages had a dispute concerning the following question: If he betrothed her conditionally, such as that she had no vows incumbent upon her, and he subsequently married her without specification, and then it was discovered that the condition had not been fulfilled, Rav said: Although he may divorce her without payment of her marriage contract, the betrothal is not nullified, and therefore she requires a bill of divorce from him. And Shmuel said: The betrothal was invalid from the outset, and therefore she does not require a bill of divorce from him. Abaye said:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    קלתה - סל שיש לו מלמטה בית קבול להולמו בראשו ובית קיבול מלמעלה לתת בו פלך ופשתן:

    הוי - לשון מקשה:

    א"כ - דבחצר יש בה משום פריעה:

    ודרך מבוי - דלא שכיחי רבים:

    בטווה ורד כנגד פניה - טווה בכפה על ירכה וחוט מתרדד כנגד פניה של מטה:

    שדיתיה - השליכתהו:

    במקללת יולידיו בפני מולידיו - כלומר בפניו דמתני' לא תימא לפניו ממש אלא אפילו מקללת אביו של בעל בפני בנו של בעל:

    וסימניך אפרים ומנשה וגו' - ופסוק זה יהא לך סימן על משנתינו לזכור על ידו דבפניו דמתני' [לא תימא בפניו ממש אלא] בפני בנו קאמר והוי כאילו בפניו:

    אפרים ומנשה וגו' - בני בניו כבניו:

    אמר רבה - לפרושי מילתיה דר"י כגון דאמרה ניכליה אריא לסבא חמיה:

    באפי בריה - בפני בנו של בעל אומרת כן:

    על עסקי תשמיש - כשמדבר עמה על עסקי עונה מריבה עמו ומשמעת לשכניו והוא בוש בדבר:

    ונשמע קולה - שתשמיש קשה לה וצועקת:

    גבי מומין - בשילהי פירקין:

    מתני' כנסה סתם - בגמ' מפרש אי קאי ארישא אהך דקידשה על תנאי או מילתא באפי נפשה:

    מומין הפוסלין בכהנים - בבכורות קתני להו:

    גמ' כי האי גוונא - משנה זו שנויה בקדושין בפרק האיש מקדש ומאי שנא דסתמה רבי תרי זימני:

    הכא - דמכילתין דהכא בכתובות קאי איצטריך ליה למיתנייא משום כתובות כדקתני סיפא תצא שלא בכתובה:

    תנא קדושין - רישא דמתניתין אינה מקודשת:

    אטו כתובות - איידי דנקטה משום כתובות:

    שלא תאכל בשר - דהוי עינוי נפש ומתגנה עליו:

    ארישא - דאתני בהדה:

    אסיפא - וקסבר סיפא דמתני' מילתא באפי נפשה וקידשה סתם וכנסה סתם קאמר:

    קידשה על תנאי - שאין עליה נדרים:

    כתובות 72 עמוד ב

    1קלתה שפיר דמי, דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור.

    2אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן: קלתה, אין בה משום פרוע ראש. הוי בה רבי זירא: היכא? אילימא בשוק דת יהודית היא! ואלא בחצר אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה! אמר אביי ואיתימא רב כהנא: מחצר לחצר ודרך מבוי.

    3וטווה בשוק. אמר רב יהודה אמר שמואל: במראה זרועותיה לבני אדם. רב חסדא אמר אבימי: בטווה ורד כנגד פניה, ומדברת עם כל אדם. אמר רב יהודה אמר שמואל: במשחקת עם בחורים.

    4אמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קאזילנא בתריה דרב עוקבא, חזיתיה לההיא ערביא דהוה יתבה קא שדיא פילכה, וטווה ורד כנגד פניה. כיון דחזיתינן, פסיקתיה לפילכה שדיתיה. אמרה לי: עולם, הב לי פלך. אמר בה רב עוקבא מילתא. מאי אמר בה? רבינא אמר: ״טווה בשוק״ אמר בה. רבנן אמרי: ״מדברת עם כל אדם״ אמר בה.

    5אבא שאול אומר: אף המקללת יולדיו בפניו. אמר רב יהודה אמר שמואל: במקללת יולידיו בפני מולידיו. וסימניך: (בראשית מח, ה) ״אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי״. אמר רבה: דאמרה ליה ״ניכליה אריא לסבא באפי בריה״.

    6רבי טרפון אומר: אף הקולנית. מאי ״קולנית״? אמר רב יהודה אמר שמואל: במשמעת קולה על עסקי תשמיש. במתניתא תנא: במשמשת בחצר זו ונשמע קולה בחצר אחרת.

    7וניתנייה גבי מומין במתניתין! אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא.

    Mishna

    8המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת, כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה.

    9על מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה. כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים.

    Gemara

    10ותנן נמי גבי קדושין כי האי גוונא! הכא כתובות איצטריכא ליה, תנא קדושין אטו כתובות. התם קדושין אצטריכא ליה, תנא כתובות אטו קדושין.

    11א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: באלו נדרים אמרו שלא תאכל בשר, ושלא תשתה יין, ושלא תתקשט בבגדי צבעונים. תניא נמי הכי: באלו נדרים אמרו דברים שיש בהן עינוי נפש: שלא תאכל בשר, ושלא תשתה יין, ושלא תתקשט בבגדי צבעונין.

    12הוי בה רב פפא: אהייא? אילימא ארישא: כיון דקא קפיד אפילו כל מילי נמי! אלא אסיפא.

    13רב אשי אמר: לעולם ארישא, ומידי דקפדי בה אינשי הוה קפידיה קפידא. מידי דלא קפדי בה אינשי לא הוי קפידיה קפידא.

    14איתמר: קידשה על תנאי וכנסה סתם, רב אמר: צריכה הימנו גט. ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט. אמר אביי:

    Tosafot

    ואלא בחצר - פי' אפי' בלא קלתה נמי אין בה משום פריעת ראש שאל"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו:

    בטווה ורד כנגד פניה - ר"ח פי' טווה ורד צמר אדום היא טווה שיפול על פניה מזהרוריתו וזהו עזות מצח ופריצות:

    יולידיו בפני מולידיו - לא מבעיא בפני בעל כדקתני במתני' אלא בפני מולידיו דהיינו בניו של בעל לא תקלל אביו של בעל בפניהם וי"מ יולידיו בפני מולידיו זקנו של בעל בפני הבעל כי היכי דניהוי דווקא בפניו דמתני' ולא היא דהא מפרש רבה דאמרה ניכליה אריא לסבא באפי בריה משמע בריה דבעל:

    על מנת שאין עליה נדרים כו' - תימה לר"י מאי איריא על מנת אפי' בסתם נמי דהא בפ' אע"פ (לעיל כתובות דף נז:) גזרינן שלא תאכל ארוסה בת ישראל בתרומה גזירה משום סימפון וי"ל דלרב דאמר בגמ' קידשה על תנאי וכנסה סתם צריכה הימנו גט נקט קידשה על תנאי משום סיפא לאשמועינן דאע"ג דקידשה על תנאי בעיא גט ולשמואל נמי נקט ע"מ למימרא דבכל ענין אינה מקודשת אפי' כנסה אח"כ סתם כדאמרינן בגמרא ועי"ל דנהי דשייך בה סימפון אפי' בקידשה סתם ולא תאכל בתרומה מ"מ צריכה גט מדבריהם או מדאורייתא מספק ומיהו כתובה לית לה לכ"ע אפילו קידשה סתם כדתניא לעיל ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא שלא בכתובה ואפי' מאן דפליג לא פליג אלא משום דקסבר הוא נתן אצבע בין שיניה הא לאו הכי מודה דאין לה כתובה והא דנקט במתני' וכנסה ה"ה אפי' לא כנסה בעיא גט אלא נקט כנסה דאפ"ה לית לה כתובה ולרב דמוקי לה סיפא בקידשה על תנאי וכנסה סתם ה"ה דאפי' קידשה סתם וכנסה סתם תצא שלא בכתובה אלא נקט קידשה על תנאי לאשמועינן דאפי' הכי כתובה הוא דלא בעיא הא גיטא בעיא וא"ת לפי מאי דפרישית דקידשה סתם צריכה גט מאי שנא דבנמצאת איילונית אינה צריכה גט דתנן בריש יבמות (דף ב: ושם) וכולן שנמצאו אילונית צרותיהם מותרות משמע דאפי' מדרבנן לא בעיא גט דאי בעיא גט אפי' מדרבנן לא היתה צרתה מותרת אלא חולצת ולא מתייבמת מידי דהוה אכל היכולה למאן ולא מיאנה דצרתה חולצת ולא מתייבמת וצריך לחלק בין מום דאילונית לשאר מומין והא דמשמע בהשולח (גיטין דף מו: ושם) דאיילונית צריכה גט דתנן המוציא אשתו משום אילונית לא יחזיר וטעמא משום קלקולא ואם לא היתה צריכה גט מה מועיל מה שאמרו לא יחזיר הא מקולקלת היא אם הוציאה בלא גט התם מיירי בספק איילונית שלא היה להם כח לברר אם הם סימנין גמורים אם לאו הלכך צריכה גט מספק ומ"מ אין לה כתובה דמספיקא לא מפקינן ממונא תדע דאי בודאי אילונית איירי היאך יכול לקלקלה דלעולם לא יהיו לה בנים דודאי אילונית אין לה רפואה דהא יוצאה בלא חליצה ואם היה לה רפואה היתה צריכה חליצה כמו סריס חמה דתנן בהערל (יבמות דף עט: ושם) דחולץ וחולצין לאשתו שכן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים והא דתנן לקמן (כתובות דף ק:) הממאנת והשניה והאיילונית אין להן לא כתובה כו' ואית לן למידק כתובה הוא דלא בעיא הא גיטא בעיא כדדייק בגמרא אמתני' דהכא איכא למימר דמשום שניה נקט אין לה כתובה לדקדק הא גיטא בעיא דהא ע"כ ממאנת לא בעיא גט ועי"ל דהא דדייק בגמרא כתובה הוא דלא בעיא כו' היינו משום דקתני ברישא אינה מקודשת וסיפא נקט תצא שלא בכתובה ועוד דאמתני' שייך לדקדק דגיטא בעיא מדלא נקט אינה צריכה גט דהוה שמעינן דכ"ש דאין לה כתובה אבל התם קתני לא כתובה ולא פירות ולא בלאות ואי הוה תני אינה צריכה גט לא הוה שמעינן מינה דאין לה לא פירות ולא בלאות להכי ליכא למידק התם הא גיטא בעיא:

    אלא אסיפא - וסבר רב פפא כשמואל דמוקי סיפא בקידשה סתם וכנסה סתם:

    ומידי דקפדי אינשי הוי קפידא - נראה דהיינו כשהתנה סתם על מנת שאין עליה נדרים ולא פי' איזה נדר דהתם קאמר רב אשי דלא קפדי אינשי לא הוי קפידיה קפידא אבל אם פירש בהדיא ע"מ שאין עליך נדר זה ודאי יכול להתנות בכל נדרים אפי' לא קפדי בהו אינשי:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אלא בחצר - אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו וכו'. כלומר, אם בחצר אמר ר' יוחנן דקלתה אין בה משום פריעת ראש, אלמא משמע דבשלא קלתה מיהא יש בה משום פריעת הראש, ואם כן כולהו נפקן דאין אשה נזהרת בחצרה, ומשני מחצר לחצר ודרך מבוי. וירושלמי (בפרקין ה"ז): יש מבוי שהוא כחצר, ויש חצר שהוא כמבוי, חצר שהרבים בוקעים בו הרי היא כמבוי, מבוי שאין הרבים בוקעים בו הרי הוא כחצר.

    טווה ורד כנגד פניה - פירש רש"י: והחוט נמשך כנגד פניה של מטה. והרמב"ם ז"ל פירש (פכ"ד מאישות הי"ב): שמשימה ורד בפדחתה וכיוצא בזה, כדרך שנשי הגוים עושים, שזה מקלות הדעת ושיזונו עיני אחרים ממנה. ואסיקנא בסוטה פרק ארוסה (סוטה כה, א): דעוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה, ואילו רצה בעל לקיימה איבעיא להו התם אם יכול לקיימה או לא ולא איפשטא, ומספיקא לא כייפינן ליה, ומיהו מצוה לגרשה, כן כתב הראב"ד ז"ל, ומסתברא, דאיפשטא דאם רצה לקיימה מקיימה, דהא בעל שמחל על קנויו קנויו מחול, כדאסיקנא התם מדאמר ר' יאשיה ג' דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים בעל שמחל על קנויו קנויו מחול, והשתא בתר קינוי מחיל ומקיים, קודם קינוי לא כל שכן, והא דאיבעיא לן התם העוברת על דת ורצה הבעל לקיימה, והדר בעי בעל שמחל על קנויו, בדרך אם תמצא לומר בעי לה, כלומר, אם תמצא לומר מקיימה כגון דאכתי לא הקפיד הוא בדבר, היכא דהקפיד וקני לה מצי תו למימחל על קנויו או לא, ואסיקנא דמחיל, וכל שכן היכא דלא הקפיד דמחיל ומקיימה.

    הכי גרסינן - ומידי דקפדי בה אינשי קפיד מידי דלא קפדי בה אינשי לא קפיד. כלומר, סתם קפידתו אינה אלא במאי דקא קפדי בה אינשי, ואף על גב דהשתא קאמר דבכולהו נדרים הויא קפידתו, לא צייתינן ליה, דהשתא הוא דקאמר ומעיקרא לא הקפיד בהן, ואלא מיהו היכא דקפיד ואתני בהדיא קפידתו קפידה. וגרסינן בירושלמי (בפירקין ה"א): במה דברים אמורים בשאמר לה על מנת שאין עליה נדרים, אבל אמר לה כל נדר אפילו נדרה שלא תאכל חרובין אינה מקודשת. ותמיהא לי, נדרים שבינו לבינה כגון שלא ארחץ לעולם או שלא אתקשט דקרו לה מנוולתא, אף על גב דלא מצינו שועל שמת בעפר פיר (לעיל כתובות עא, ב ד"ה ירושלמי) מכל מקום מידי דקפדי ביה אינשי הוא ואמאי מקודשת. ועוד, נדרה שתהא נטולה מן היהודים מי איכא למימר שתהא נטולה ממנו ותצא בכתובה, וצריך עיון. עוד הקשה הראב"ד ז"ל, דהא אמרינן לעיל (כתובות ע, א) שלא תטעם אחד מכל מיני פירות יוציא ויתן כתובה, ואוקימנא לה בנדרה היא וקיים לה הוא, וכמאן דאמר הוא נותן אצבע בין שיניה, הא למאן דאמר היא נתנה, תצא שלא בכתובה לפי שיכול לומר אי אפשי באשה נדרנית, והכא ודאי לכולי עלמא היא נתנה, דקיימא לן (נדרים סז, א) דאין הבעל מפר בקודמין. וניחא ליה דהתם כיון שנדרה תחתיו ולא היתה אימתו עליה אפילו בכל דבר נמי יכול הוא לומר אי אפשי באשה נדרנית, אבל הכא שנדרה קודם לכן, אינו יכול לומר אלא באותן שלשה נדרים בלבד, שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין ושלא אתקשט בבגדי צבעונין, שמתגנה בהן על בעלה והוו להו כמקח טעות, כמומין. אבל נדרים אחרים לא, מטעמא דהני לאו משום דמצי למימר אי אפשי באשה נדרנית, אלא משום דהויא כבעלת מום. ואני תמה על זה, דהא אמרינן בשמעתין כתובה טעמא מאי דאמר אי אפשי באשה נדרנית דאלמא טעמא משום דאי אפשי באשה נדרנית היא. ואם תאמר דהכי קאמר, אי אפשי באשה נדרנית בנדרים כאלו שהן כמום, אכתי קשיא לי, דאם כן הלכה אצל חכם והתירה אמאי מקודשת, דהא מכל מקום אף על פי שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו הרי כבר נתגנתה זו במומין אלו, וכי היכי דהלכה אצל רופא ורפאה אינה מקודשת הכי נמי הלכה אצל חכם והתירה אינה מקודשת, דנדרים אלו נמי מחמת מום הן. אלא שבזו יש לתרץ, דכל שהחכם עוקר מעיקרו, איגלאי מילתא דלא הוה בה מום כלל, והרי זו כמי שחשבנוה בעלת מום, ואיתגלי מילתא דלא הוה בה מעולם, אבל מכל מקום אין לשון אי אפשי באשה נדרנית, סובל כך. ומסתברא, דנדרים אלו היינו טעמא לפי שהכעס ניכר בהן יותר, ואי לאו שהיא אשה נדרנית ובעלת כעס לא היתה נודרת בנדרים אלו, ולפיכך יכול הוא לומר אי אפשי באשה נדרנית כזו, דאין אדם דר עם נחש בכפיפה. אבל שאר נדרים יש נשים שאינן מקפידות להתקשט בהשרת שער ובקישוט הפנים והרחיצה, כל זמן שאינן יושבות תחת הבעל, לפיכך אינו מקפיד בהן. כן נראה לי.

    Babylonian Talmud · folio map

    Ketubot 72b

    Ketubot 72b. The full printed text of this folio side - 14 numbered segments, about 375 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Ketubot 72b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026