Talmud Builders

    Ketubot 40a

    Chapter 3 - Ellu Na'arot

    גם: כתובות דף מ׳ ע״א, פרק ג׳ אלו נערות

    English translation - Ketubot 40a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1for this matter too, marrying the woman against his will, let them be derived from each other. Rav Ashi replied that the verse says with regard to a seducer: “He shall pay a dowry for her to be a wife to him” (Exodus 22:15); “to him” means in accordance with his will.

    2§ The mishna continues: How does the rapist drink from his vessel? The mishna proceeds to explain that he is obligated to marry her despite the physical flaws she might have. However, if the marriage is prohibited, either due to the fact that she committed adultery or due to her flawed lineage, he is not obligated to marry her, and therefore he may not marry her. Rav Kahana said: I stated this halakha before Rav Zevid of Neharde’a, and I asked him: Let the positive mitzva: “And to him she shall be as a wife” (Deuteronomy 22:29), come and override the prohibition of marriage to a woman who is forbidden to him, according to the principle that positive mitzvot override prohibitions.

    3He said to me: Where do we say the principle that a positive mitzva comes and overrides a prohibition? It is in a case where one performs circumcision of a foreskin afflicted with leprosy. Although there is a prohibition against removing leprous skin, the positive mitzva of circumcision overrides that prohibition, as it is not possible to fulfill the positive mitzva without violating the prohibition. However, here, in the case of the rapist, if she says: I do not want him as a husband, is there a positive mitzva at all? Since in that case the mitzva need not be performed, as it is negated when the woman refuses to marry him, it does not override the prohibition.

    4MISHNA: With regard to an orphan who was betrothed and divorced, Rabbi Elazar says: One who rapes her is obligated to pay the fine, as she is a virgin young woman, and one who seduces her is exempt from payment. Because she is an orphan, or because she was betrothed and divorced, she is independent, and by consenting to the seduction she forgoes her right to the fine.

    5GEMARA: Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Elazar stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, his teacher, as with regard to a young woman who was betrothed and divorced and then raped, Rabbi Akiva said in an earlier mishna: She is entitled to a fine for rape and her fine is paid to her. Rabbi Yosei HaGelili says: She is not entitled to a fine for rape. And from where do we know that Rabbi Elazar’s opinion corresponds to the opinion of his teacher? From the fact that the mishna teaches with regard to an orphan that Rabbi Elazar says: One who rapes her is obligated to pay the fine and one who seduces her is exempt from payment.

    6The Gemara asks: An orphan? That is obvious, as she has no father and is not subject to the authority of anyone else. Clearly the seducer is exempt from payment because she was complicit. Rather, this is what the mishna is teaching us: That the legal status of a young woman who was betrothed and divorced, even if her father is alive, is like that of an orphan: Just as with regard to an orphan, payment of the fine is to her, so too, with regard to a young woman who was betrothed and divorced, payment of the fine is to her.

    7Rabbi Zeira said that Rabba bar Sheila said that Rav Hamnuna the Elder said that Rav Adda bar Ahava said that Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. Rav would exclaim about Rabbi Elazar: He is the happiest of the Sages, as he held that the halakha was ruled in accordance with his opinion in many instances.

    8MISHNA: What is humiliation? How is the payment for humiliation during rape or seduction assessed? It is all based on the one who humiliated and the one who was humiliated. The price will vary depending on the lineage of the family of the rape victim and the nature of the attacker. How is her degradation assessed? One considers her as though she were a maidservant sold in the marketplace, and assesses how much she was worth beforehand and how much she is currently worth, after the rape or seduction. The sum of the fine is equal for all people, and the principle is: Any payment that has a fixed sum by Torah law is equal for all people, regardless of the lineage and the physical state of the attacker or the victim.

    9GEMARA: The Gemara asks: And say that the Merciful One said that the payment is fifty sela from all these matters, i.e., the fine, degradation, humiliation, and pain. Rabbi Zeira said: That cannot be, as they will say: If one who engaged in forced intercourse with a daughter of kings pays a sum of fifty sela , does one who engaged in forced intercourse with the daughter of commoners [ hedyotot ] also pay fifty sela ? Abaye said to him: This is not a decisive argument, as if so, with regard to a Canaanite slave killed by an ox, the Torah says that the owner of the ox pays the master of the slave thirty sela . There too, they will say: For a slave who pierces precious pearls [ margaliyyot ], a valuable skill, the fine is thirty sela , and for a slave who performs

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    להא מילתא - שיהיה מפתה נושא על כרחו:

    עשה - לו תהיה לאשה:

    ונדחה את לא תעשה - דאינה ראויה לבא בישראל כגון ממזרת:

    מי איתיה לעשה כלל - השתא נמי מלמדין אותה לומר איני רוצה:

    מתני' יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור - דכיון דיתומה היא וקנס שלה היא ואחילתיה דמדעתה נתפתתה לו פטור ובגמרא מפרש דנתארסה ונתגרשה מילתא אחריתי היא ולא איתומה קאי:

    גמ' בשיטת ר"ע רבו אמרה - דאמר במתני' נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה והך נתארסה ונתגרשה דר' אלעזר כשאביה קיים וקרי לה יתומה משום דפקע זכות אב מינה לגבי קנסא:

    ממאי - דכר"ע סבירא ליה:

    מדקתני אונס חייב ומפתה פטור - אלמא יש לה קנס ולעצמה הלכך מפתה פטור דמדעתה עבד ואונס חייב ואפילו אביה קיים דאי יתומה כדקתני פשיטא דמפתה פטור אלא הא קמ"ל כו':

    יתומה פשיטא - מסקנא דמילתא דר' יוחנן היא:

    טובינא דחכימי - מאושר שבחכמים אשרי מתרגמינן טובאי. ר' אלעזר הוא ר' אלעזר בן שמוע ותלמידו של ר"ע היה כדאמרינן ביבמות בהבא על יבמתו (יבמות דף סב:) והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע:

    מתני' הכל לפי המבייש - אדם בינוני המבייש בושתו קשה מאדם זולל ומאדם חשוב:

    והמתבייש - לפי חשיבותו בושתו:

    כאילו היא שפחה - בגמרא מפרש מאי גריעותא מחמת בעילה:

    גמ' יאמרו כו' - והיכן הוא חילוק שביניהן אצל בושת הלכך יהיב בושת:

    גבי עבד - שנגחו שור שנתנה תורה קצבה ל' שקלים:

    כתובות 40 עמוד א

    1להא מילתא נמי ליגמרו מהדדי! אמר קרא: ״(שמות כב״, טו) ״מהר ימהרנה לו לאשה״, ״לו״ מדעתו.

    2כיצד שותה בעציצו כו'. אמר רב כהנא: אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא: ניתי עשה ונדחה ל"ת׃

    3אמר לי: היכא אמרינן ניתי עשה ונידחי ל"ת כגון מילה בצרעת, דלא אפשר לקיומיה לעשה. אבל הכא, אי אמרה דלא בעינא, מי איתיה לעשה כלל?

    Mishna

    4יתומה שנתארסה ונתגרשה, ר' אלעזר אומר: האונס חייב, והמפתה פטור.

    Gemara

    5אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה, דאמר: יש לה קנס וקנסה לעצמה. ממאי מדקתני: יתומה, ר"א אומר: האונס חייב, והמפתה פטור.

    6יתומה, פשיטא? אלא הא קמ"ל דנערה שנתארסה ונתגרשה, כיתומה. מה יתומה לעצמה, אף נערה שנתארסה ונתגרשה לעצמה.

    7א"ר זירא אמר רבה בר שילא אמר רב המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה אמר רב: הלכה כר' אלעזר. קרי רב עליה דרבי אלעזר: ״טובינא דחכימי״.

    Mishna

    8איזהו בושת? הכל לפי המבייש והמתבייש. פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת בשוק, כמה היתה יפה, וכמה היא יפה. קנס שוה בכל אדם, וכל שיש לו קצבה מן התורה שוה בכל אדם.

    Gemara

    9ואימא: חמשים סלעים אמר רחמנא, מכל מילי! א"ר זירא יאמרו: בעל בת מלכים חמשים, בעל בת הדיוטות חמשים?! א"ל אביי: אי הכי, גבי עבד נמי, יאמרו: עבד נוקב מרגליות שלשים, עבד עושה׃

    Tosafot

    מהר ימהרנה לו מדעתו - וא"ת ולו תהיה לאשה נידרוש נמי לו מדעתו והא דכתיב לא יוכל לשלחה היינו היכא דכבר נשאה וי"ל דאין סברא שיהיה מדעתו כיון שאם נשאה לא יוכל לשלחה [ועוד ולו תהיה קאי אאשה ולהכי בעינן מדעתה אבל מהר ימהרנה קאי אגברא]:

    ניתי עשה ונדחה לא תעשה - לאו אנמצא בה דבר ערוה פריך דהא אית בה לאו ועשה כדאמרי' בפ"ק דיבמות (דף יא: ושם) לא יוכל בעלה וגו' לרבות סוטה שנסתרה והיינו לאו ודרשינן (סוטה דף כז:) ונטמאה ונטמאה חד לבעל וחד לבועל אלא אשאינה ראויה לקהל פריך וא"ת ומאי פריך וליתי עשה ולידחי ל"ת הא דריש מקרא בהדיא במשנה דבעינן אשה הראויה לו ולמאי דמשני דלא חשיב עשה קשה דמאי איצטריך קרא למעוטי שאינה ראויה לו וי"ל דלאו מיתורא דקרא מפיק ליה במתניתין אלא דולו תהיה לאשה משמע מדעתה ולהכי ממעט אשה שאינה ראויה לו דהא אי אמרה לא בעינא ליה מי איתא לעשה כלל הלכך לא חשיב עשה ולא דחי לא תעשה ומ"מ ס"ד דפריך השתא היכא דאמרה בעינא ליה ליתי עשה ולידחי ל"ת ומסיק דאפילו אמרה בעינא ליה לא חשיב עשה דלא דמי למילה בצרעת אי נמי מיתורא דקרא דריש ופריך דליתי עשה וידחה ל"ת ויתורא דקרא נוקי לחייבי כריתות דאי לאו קרא הוה שרינן אפי' חייבי כריתות דהואיל ואיתרבו לקנס לעיל בריש פירקין איתרבו נמי לנישואין דקראי משתמעי שפיר דהיכא דאיכא קנס איכא נמי נישואין אי נמי יש לומר דהכי פריך ניתי עשה ונידחי לא תעשה וכי תימא שאני הכא דגלי קרא א"כ ניגמר מהכא בכל דוכתא דלא דחי ומשני דלא חשיב עשה ומ"מ איצטריך קרא דאי לאו קרא הוה חשבינן ליה דלא אפשר לקיים שניהם וחשיב עשה דעיקר מצוה היא לישא כי היכי דאמרינן בפרק ב' דיבמות (דף כא.) דחליצה במקום יבום לאו כלום הוא:

    כגון מילה בצרעת - אומר ר"ת דלסימנא בעלמא נקטיה דהא בקוצץ בהרתו איכא עשה ולא תעשה כדאמרינן בפרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קלב:) ללשון אחד הכתוב בספרים ומהתם לא ילפינן בעלמא דליתי עשה ודחי לא תעשה ועשה דמה למילה שכן נכרתו עליה י"ג בריתות אלא עיקר מילתא מכלאים בציצית וא"ת והא כלאים בציצית אפשר לקיים שניהם שיעשה בטלית צמר חוטין של צמר ואומר ר"י דבטלית של פשתן אי אפשר לקיים שניהם דלא אפשר לקיים מצות תכלת אלא ע"י כלאים דתכלת עמרא הוא וזה אין לנו לומר שיהא אסור ללבוש טלית של פשתן משום דאפשר בשל צמר דאין זה חשוב אפשר והא דאמרי' בפ' התכלת (מנחות דף מ. ושם) כל המטיל תכלת בסדין בירושלים אינו אלא מן המתמיהין ומפרש בגמרא גזירה משום קלא אילן ופריך לא יהיה אלא לבן ומשני אפשר במינו כדריש לקיש דאמר כל מקום שאתה כו' התם ודאי כיון דליכא תכלת אלא הכל לבן מצות לבן אפשר לקיים במינו וא"ת והא אמר התם לעיל חוטי צמר פוטרין בשל פשתן ושל פשתן פוטרין בשל צמר ואמאי פוטרין והא אפשר לקיים שניהם דלבן אפשר במינו ואור"ת דכל ד' חוטין לבן ודאי אסור דאפשר במינו אבל התם קאמר דשני חוטי צמר לבן פוטרים בשל פשתן דמגו דתכלת פטרה שכבר נעשה כלאים ע"י תכלת שבו לבן של צמר נמי פטר ומגו דשני חוטי לבן של צמר פוטרים בשל פשתן שני חוטי לבן של פשתן נמי פוטרין בשל צמר אע"ג דלא נעשה התם כלאים ע"י תכלת שבו וצריך עיון אם שני חוטי לבן של פשתן ושני חוטי לבן של צמר מותר לתת בטלית של צמר או בטלית של פשתן דשמא לא הותרו שני חוטי לבן אלא דווקא במקום תכלת אבל שלא במקום תכלת לא או דלמא לא שנא דהא שני חוטי לבן של פשתן פוטרים בשל צמר אע"ג דהתם תכלת לא מעלה ולא מוריד דע"י אותו תכלת לא נעשה אכתי כלאים ואין להקשות אי שרו שני חוטי לבן בכלאים אפי' אין תכלת עמהן אמאי מטיל תכלת בסדין בירושלים אינו אלא מן המתמיהין יטילו עמו שני חוטי לבן של פשתן דאפילו הוי ההוא תכלת קלא אילן או לבן גמור שרי דאיכא למיגזר שמא יטילו עמו שני חוטי לבן של צמר ויסברו שאותן שני חוטין הצבועין הן תכלת ויהיו כל ד' חוטין לבן של צמר:

    [אי אמרה לא בעינא מי איתיה לעשה כלל - הקשה הר"ר עזרא אמאי איצטריך קרא בפ"ק דיבמות (דף ה:) דאין עשה דכיבוד דוחה שבת הא ליכא עשה דאי אמר לא בעינא לכיבוד מי איתא לעשה כלל וי"ל דהתם מ"מ מיד כשצוה אב הוי עשה לעשות מצותו ול"נ דהכא גבי דידה ליכא עשה דהא אי בעיא אמרה לא בעינא ליה הלכך אין לה לעבור בלאו משום עשה דידיה דהיא מוזהרת כמותו והשוה הכתוב אשה לאיש כדאמרינן ביש מותרות (יבמות דף פד:). ת"י כ"י]:

    הכי גרסינן ממאי מדקתני האונס חייב והמפתה פטור יתומה פשיטא אלא הא קמ"ל כו' – כלומר מדקתני האונס חייב והמפתה פטור ש"מ דיש לה קנס וקנסה לעצמה דאי משום יתומה נקט מפתה פטור פשיטא דפטור דהא מחלה אלא ע"כ לא נקט מפתה פטור אלא משום נערה שנתארסה ונתגרשה ולא נקט יתומה במתני' אלא ליתן טעם אמאי מפתה פטור והלא קנסה לאביה ואשמעי' דהרי היא כיתומה שקנסה לעצמה וא"ת ומנלן הא אדרבה אימא דנקט יתומה למידק טעמא דהויא נמי יתומה הא אינה יתומה אפילו מפתה חייב דקנסה לאביה וי"ל דלית לן למימר דלדיוקא אתא כל זמן דנוכל לומר דלגופיה אתא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אמר קרא (שמות כב, טו)

    ימהרנה לו לאשה מדעתו - כן כתוב בספרים, ותמיהא לי דאי לו קא דריש, באונס נמי כתיב ולו תהיה לאשה. ומסתברא דמימהרנה לו קא דריש, כלומר ימהרנה לו מדעתו, אבל באונס דכתיב לו תהיה, דמשמע תהיה בין מדעתו בין בעל כרחו.

    מתני' - מצא בה ערות דבר או שאינה ראויה לבא בישראל אינו רשאי לקיימה. והא דלא קתני אינו רשאי לכונסה משום מצא בה דבר ערוה, כלומר, לאחר שכנסה ואינו רשאי לקיימה כולל הכל.

    וניתי עשה ונדחי לא תעשה - פירש רש"י ז"ל: לא תעשה דאינה ראויה לבא בקהל כגון ממזרת. וקשיא להו ז"ל (תוס' וש"ר), דהא אינה ראויה לבא בקהל מקרא דעשה גופיה נפקא לן דלא דחי, דכתיב (דברים כב, כט) ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו וכדתנן במתניתין ועד כאן לא ריבה אותן הכתוב מכמוהר הבתולות והנערה אלא לענין קנס אבל לכנוסה לא ריבה אותן. ויש מי שפירש, דאמצא בה ערות דבר עבירה קאי, דקרא משמע דבשעת הויה תהא ראויה לו, ואי בשעת הויה היתה ראויה לו אלא שקלקלה ונאסרה לא מיירי בה קרא, ומשום הכי אקשינן וניתי עשה דולו תהיה לאשה ונידחי לא תעשה דלא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה, דמרבינן מיניה בריש פרק קמא דיבמות (יא, ב) סוטה שנסתרה, ועשה דלו תהיה לאשה איתיה לעולם. ומורי הקשה על פ"ה דהיאך יבא עשה דולו תהיה לאשה לדחות לא תעשה, דהעשה כבר ליתיה בעולם תמיד דאחר שבעלה לשם אישות נעבד ושוב אין כאן עשה כלל. ולי נראה כפירושו של רש"י ז"ל, והכי קאמר: וניתי עשה ונידחי לא תעשה, דמנא ליה לתנא דלו תהיה לאשה אשה הראויה לו, דילמא אשה שיש בה הויה קאמר ולמעוטי חייבי מיתות וחייבי כריתות אבל חייבי לאוין לא, דהא כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה אתי עשה ודחי לא תעשה, והכא נמי לא שנא. ודחינן דעשה כי האי לא אשכחן דדחי את לא תעשה, דאילו הכא אילו אי אמרה לא בעינא ליה ליתיה לעשה כלל, וקיל ליה עשה ולא דחי. אלא דקשיא לי, דאם איתא דולו תהיה לאשה אשה שיש לו בה הוייה קאמר, אם כן אפילו חייבי עשה כגון מצרי ואדומי כונס לו לאשה, והא מנא תיתי, דהא קיימא לן דאין עשה דוחה עשה השוה בכל כגון זו שאיסורו נוהג בכהנים ולויים וישראלים. ויש לומר, דעשה דמצרי כיון דאינו עשה גמור אלא לאו הבא מכלל עשה, לא עדיף מלאו גמור דנדחי מפני עשה, וכן בעולה לכהן גדול לא הוי עשה גמור אלא נדחה מפני עשה כלאו. ועוד, שהוא קל שאינו שוה בכל, ואתי עשה דולו תהיה לאשה שהוא שוה בכל ודוחה אותו, וכדמשמע בפרק אלו מציאות (ב"מ לב, א) דעשה דטומאת כהנים נדחה מפני עשה דהשב תשיבם אי לאו דמסייע ליה לאו שבו, טעמא משום דעשה דטומאה הוי עשה שאינו שוה בכל וכמוהו בהרבה מקומות. ועוד יש לומר, דמדקיימא לן בעלמא דאתי עשה ודחי לא תעשה, נשמע דכי כתב רחמנא לו תהיה לאשה, אשה שיש לו בה הויה קאמר, אבל הכא אי אמרה לא בעינא ליה מי איתא לעשה כלל, כלומר ועשה כי האי קיל ולא אשכחן עשה כי האי דדחי. ואם תאמר, והא סדין בציצית דאי בעי פטר נפשיה בטלית של צמר ואפילו הכי דחי. ויש לומר, דהתם מיהא איתיה לעשה, אבל הכא דאי בעיא ליתיה לעשה בעולם כלל, לא דחי. אי נמי יש לפרש, דכיון דמצינן לעכובי השתא דאסירא ליה, אנן סהדי דלא ניחא לה. ואפילו אמרה בעינא ליה כייפינן לה עד דאמרה לא בעינא, וכי אמרה הכי אנן סהדי דניחא לה כדאמרינן בעלמא (יבמות כ, א) ניחא ליה משום מצוה לשמוע דברי חכמים.

    הלכה כר' אלעזר קרי רב עליה דר' אלעזר טובינא דחכימי - קשיא לי כיון דר' אלעזר בשיטת ר' עקיבא רבו אמרה, למה פסק כר' אלעזר היה לו לפסוק כר' עקיבא. ועוד, מאי טובינא דחכימי אי קאי כר' עקיבא רבו, ואי לקלסיה לר' עקיבא לימא הכי אדר' עקיבא גופיה. ויש לומר, משום דהא דר' אלעזר עדיפא מדר' עקיבא, משום דבדר' אלעזר איכא הלכתא וטעמא, דקא יהיב טעמא מיתומה משום דאף בקרא לאבי הנערה כתיב (דברים כב, כט) ואפילו הכי יתומה יש לה קנס לכולי עלמא וכדתניא בספרי (דברים פיס' רמד) תני ר' חייא תחת אשר ענה לרבות יתומה לקנס, ובירושלמי דפרקין (ה"ז) גרסינן תני ר' חייא תחת אשר ענה לרבות יתומה לקנס דברי ר' יוסי הגלילי, אלמא דכל דלא אשתני גופא קרא הכי מדריש יש לה אב לאב, אין לה אב לעצמה, ואף אנו נאמר אשר לא אורסה כיון דלא אשתני גופא קרא לאו דוקא, אלא לא אורסה לאביה הא אורסה לעצמה. אי נמי יש לומר, משום דתנאי פליגי אליבא דר' עקיבא אי לעצמה אי לאביה פסק כר' אלעזר, ולאפוקי מאידך תנא דברייתא דאמר לאביה, ומשום הא נמי קרי ליה לר' אלעזר טובינא דחכימי. כן נראה לי.

    Babylonian Talmud · folio map

    Ketubot 40a

    Ketubot 40a. The full printed text of this folio side - 9 numbered segments, about 208 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Ketubot 40a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026