כי האי מעשה לידיה — מינהו המלך לתפוס גנבים ולסטים:
לגבי הדדי — פנים אל פנים:
בקרא דתורי — צמד בקר:
בינייהו — בין שניהן מתחת כריסן מתוך שכריסן גדול:
מטרוניתא — שרית נכרית:
אינם שלכם — שאינכם יכולין להזקק לנשותיכם:
שלהן גדול משלנו — כריסם של נשותינו גדול משלנו:
כי כאיש גבורתו — אבר תשמיש. לשון אחר שלהן גדול תאוה של אשה מרובה משל איש:
כ"ש — שתאותה מרובה ואינכם נזקקים להן ונבעלות לאחרים:
אהבה דוחקת את הבשר — ומתוך שתאותם מרובה על תאותנו בשר שנינו נדחקו:
כי דקורי דהרפנאי — סלים שעושין בהרפניא:
אישתיירי — נותרתי:
שופרי — זיהרורי תוארו וקירון [עור] פניו:
מבי סילקי — כשיוצא מבית האומן שהוא צהוב ממראה להב האש:
בי סילקי — בעלותו מן האש:
פרצידי — גרעינין:
ונהדר ליה כלילא — יסובבנהו שפה לפיו סביב של ורד אדום:
זיהרורי — דנפקי מיניה על פני הארץ:
מעין — ולא הכל:
הדרת פנים — זקן:
עולי עין — עולין למעלה מן העין והיא מלמטה שהיא אינה יכולה לשלוט בהן:
חזייה ריש לקיש — שהיה לסטים:
שוור — קפץ:
אמר ליה — ר' יוחנן:
חילך לאורייתא — כמה כוחך יפה לסבול עול תורה:
שופרך — יופייך:
לנשי — ראוי לנשים:
ולא מצי — לקפוץ כבראשונה דמשקבל עליו עול תורה תשש כוחו:
הסייף והסכין — משנה היא במס' [כלים] (פי"ד מ"ה):
הפיגיון — אשפי':
ומגל יד ומגל קציר — פלציל"א בלע"ז:
משיצרפם — דקינ"ו בלע"ז:
ליסטאה בליסטיותיה ידע — לפי שהיית לסטים אתה בקי באותן כלי אומנות ליסטיות:
ר' קרו לי — רבן של לסטים וראש להן הייתי:
אתאי אחתיה — דרבי יוחנן אשתו דריש לקיש:
וקא בכיא קמיה — דר' יוחנן להתפלל על בעלה:
עזבה יתומיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו — פסוק הוא בירמיה:
מצטער — מתחרט על שהמיתו שלא היה מוצא תלמיד ותיק כמותו:
דשף דעתיה — נעקרה ממנו דעתו ונשתטה: