עלו — זב וטהור לאילן שכחו רע או לסוכה ענף אילן שכוחה רע:
טמא — הטהור שכיון שהאילן או הסוכה כחה רע נכפפת תחתיהן וכבד העליון על התחתון ונשען עליו מכחו של עליון ובין זב שנשען על הטהור ובין טהור שנשען על הזב טמא: שאין בעיקרן לחוק: ברחבו רובע הקב:
שאין בעיקרן לחוק — ברחבו רובע הקב:
שנחבאת בחזיונה — שנטמנת באחיזתה שהאוחז בה טומנה בכף ידו:
המהלך בבית הפרס — שדה שנחרש בה קבר חשו לעצם כשעורה שמטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל והיו שם אבנים שאינן תקועות וקבועות בארץ והן נסטות מחמת העובר עליהן ועצם כשעורה ניסט מכחו או רכב מי שרוצה לאכול טהרות על אדם או בהמה שכוחן רע והוליכוהו עליהן טמא הרוכב לא מיבעיא נרכב דטמא דבלאו היסט אבנים נמי טמא המהלך בבית הפרס אלא אף הרוכב טמא דכיון דכח התחתון רע מחמת משא העליון ניסטו והרי כאילו מסיטו הוא וכח התחתון אינו מועיל להצילו אא"כ כחו יפה אבל אם היה כחו יפה לא חשיב משא העליון ואינו כמסיטו:
נוקשות — זו לזו:
ארבעה קבין — הוי שיעור משוי:
מפשילן לאחוריו — שאין כובדן מונע מלהתכוין לבו:
רוצצות — מתמעכות תחת המשא:
ואם לאו — שהוא קל או שאינו מוטל עליהן:
באיזה משאוי — הוי רציצה:
במקום תפילין — אצל תפילין של יד:
אפילו מטפחת שלהן — שכורכין בה תפילין בלילה:
אסור — להניח לשם משאוי על הראש בשעה שתפילין במקומן מונחין:
וכמה — יהא במשאוי ויהא אסור להניחו על הראש אליבא דר' שילא:
ריבעא דריבעא — רביע ליטרא דבר מועט הוא:
ד' סאין [זרע] לכור — לבית קרקע כור והוא אלף וחמש מאות אמה אורך של נ' אמה רוחב דחצר המשכן הוי סאתים והוא מאה על נ' וכור ל' סאין ובין מרובע ובין ארוך וקצר לפי חשבון זה שיעורו:
אסברא לך — לאו דרבי אמי פליג אדרבי יוחנן רביה אלא שהעולם מתקלקל והולך:
בימי ר' יוחנן הוה שמינה ארעא — ודיו לבית כור בד' סאין ובשני דר' אמי כבר הוכחשה וצריכה ח' סאין:
הרוח שפיזרה את העומרים — בשדה וכיסו את הלקט של עניים המפוזר בשדה ואין ידוע כמה לקט היה שם למטה מן העומרים שמין אותו ב"ד הולכין עליה ושמין כמה לקט שדה זו ראויה להעשות בכל שנה:
רשב"ג אומר — אין הדבר צריך אומד כבר קצוב כדי נפילה ועומד ונותן לעניים כדי ניפול לקט הקצוב ולקמן מפרש להו:
לכור זרע — לשדה שזרעו בה כור או לשדה שלוקט בה כור תבואה ואם תמצא לומר לכור זרע:
למפולת יד או למפולת שוורים — יש מקום שזורעין את התבואה ביד ויש מקום שנותנין הזרע בעגלה מנוקבת ומוליכין השוורים את העגלה על המחרישה והזרע הוא נופל והולך והרבה זרע צריך למפולת שוורים יותר ממפולת יד וקא מיבעיא לן לשדה של זרע כור למפולת יד שלה שיערנו בלקט שלה ארבעת קבין או לכור זרע למפולת שוורים:
מתני' מכת מדינה — מפרש בגמ' והא ליתא אלא בחכרנותא דאי בקבלנותא מאי מנכה איכא מה שימצאו יחלוקו:
אינו מנכה — דאמר לו מזלך גרם:
בין כך ובין כך — אפילו היא מכת מדינה אינו מנכה שעל המעות לא נגזרה גזירה הלכך לא עליה היתה פורענות זו:
גמ' רובא דבאגא — רוב הבקעה שזו בתוכה:
נשדף תלם אחד — ולא יותר משדות שהן סביבותיה ואותו תלם כל סביבות שדה זו:
תלם — שורות המענה:
נשתייר תלם אחד — כל סביבותיה שלא נשדף וארבע שדות שסביבותיה נשדפו וגם זו נשדפה:
מהו — מי אמרינן דכיון דנשתייר תלם אחד על פני כולה שלא לקתה אין זו מכת מדינה אלא מזלו או דלמא האי שיורא לאו כלום היא:
איפסיק בירא מהו — אם היו ארבע שדות שהן סביבותיה בורות ושאר שדות סביב סביב נשדפו מי אמרינן ד' שדות שסביבותיה לא נשדפו א"ד אמר ליה אם היו זרועות אף הם נשדפו:
איפסיק בירא — שדה בור הפסיק בין השדופות לזו:
אספסתא — היו אותן שסביבותיה זרועות שחת למאכל בהמה ולא נשדפו והן הפסיקו בין השדופות לזו:
