מתני' השוכר את הפרה לחרוש וכו' — וכל כלי המחרישה לבעל הבקר ונעריו הולכין עם בהמתו וזה אוחז הדרבן לכוין הפרה לתלמיה וזה הולך אחר המחרישה ומכביד היתד בקרקע שבו הברזל שקורין קולטר"א בלע"ז והוא קנקן דמתני':
חייב — שהרים קשים לחרוש שהסלעים שם:
ודש בתבואה פטור — אם החליקה:
גמ' והיכא דלא שני — ואין לבעל הפרה לתבוע לו כלום ואלו שהיו בפעולתו המנהיג והאוחז יחד שכירים היו איזה מהן פושע בשבירת הקנקן:
דנקיט פרשא — מרדע הוא משלם שלא כוון את הפרה יפה ועל ידי שעיוות את השורה של מענה נשבר הקנקן:
דנקיט מנא — קנקן:
משלם — שהעמיק יותר מדאי בארץ:
והלכתא דנקיט מנא משלם — שאילו לא העמיקו יותר מדאי לא היה נשבר בעיוות השורה:
ואי דמחזקא בגונדרי — שהיה ידוע להם בהר שמעלה אבנים וצונמא וטרשין:
תרוייהו משלמים — שהיה להם להזהר מאד ובדבר מועט שעיוות אף המנהיג הוא נשבר והוי דבר המוטל בספק:
היה בה מום אחד — אחד מן המומין הללו היה בה:
וסנפו בין מומין אחרים — שלא היו בה:
הרי זה מקח טעות — לפי שהכיר הלוקח בשאר מומין שאינן וכסבור הוא בכולן משקר אלא להשליך מעליו תרעומת הוא אומר הילכך מקח טעות הוא דאדעתא דהכי לא זבן:
מום זה ומום אחר — שפירש לו שם אותו מום לבדו ואמר לו מום זה בה ועוד מומין אחרים:
אין זה מקח טעות — דכיון דאותו המום הזכיר לו לבדו בו היה לו לבדוק:
וסנפו — חברו כמו סניפין עשאום דתענית (דף כה.):
נכפית — נופלת מחולי:
משועממת — משוגעת:
היה בה מום אחד — מאלו המומין והשאר אין בה:
היו בה כל המומין הללו — ואינו מקפיד אלא על האחד ובא וטוענו כסבור הייתי שאתה כולל בה מה שאין בה ומה שיש בה ואילו ידעתי שזה בה לא הייתי לוקחה מאי:
אפילו לא גרסינן והכי גרסינן הכי אמרינן משמיה דרבא היו בה כל המומין האלו אין זה מקח טעות:
מתני' והביא עליה שעורין — שהם קלים מחטין:
חייב — בקילקולה אם הוסיף ג' קבין ולא אמרינן הואיל והשעורין קלים יש לו להוסיף עד כדי כובד לתך חטין שמשא החמור לתך חטין חצי כור:
מפני שהנפח קשה לבהמה כמשאוי — וכיון דנפח לתך שעורים כנפח לתך חטין קשה לה תוספת:
גמ' קשה כמשאוי — כדפרישית אף על פי שאין משאן כבד כמשא החטין הרי נפחן כנפח חטין והנפח כמשאוי:
ניפחא כתקלא — נפח קשה כמשקל הואיל וניפחן שוה הרי הוא כמשקל שוה:
ואם הוסיף שלשה קבין — דהוא שיעור תוספת לחמור לקלקל חייב:
קשה למשאוי — אם השוה כובד השעורין לכובד החטין כגון שהוסיף סאה שלמה על הלתך הרי הרבה הנפח ורוב הנפח קשה למשאוי והוי נפח זה תוספת לקלקול החמור:
תיקלא כתקלא — אינו חייב עד שישוה כובד השעורים לכובד החטין דליהוי נפח זה תוספת אבל נפח שוה ומשקל חסר לא אמרינן נפח השוה הרי היא כמשקל וליחייב בתוספת של שלשת קבין דקשה למשאוי תנן ולא קשה כמשאוי:
מאי לאו שלשת קבין — כאביי:
לא סאה — והכי קאמר להביא לתך חטין והביא לתך שעורין פטור ואע"פ ששינה שהרי שינה להקל ואם הוסיף עד כדי משקל החטין חייב משום תוספת הנפח:
הכי קאמר וכו' — ומילי מילי קתני והאי וכמה יוסיף לאו אלהביא חטין והביא שעורין קאי:
