משום הכי חזרו — שהם היו מוכרין ואינן נהנין בהרחבת זמן החזרה דר' טרפון שהרי אפי' לרבנן לעולם חוזרים:
אמאי חזרו — לדידהו נמי מהני הרחבת זמן החזרה דאי טעו אינהו נהדרו בהו:
ורשכי — קשורי משי שקורין בינדיל"ש:
קרי שיתא — שואל בדמיהם ששה זוזים:
מבעל הבית — תכשיטין וכלי תשמיש שלו חביבין עליו ואינו מוכרן אלא ביוקר והוה ליה כמפרש יודע אני שיש בו אונאה דאמרינן לקמן אין לו עליו אונאה כך מצאתי בשאילתות דרב אחאי (פ' בהר סי' קיג):
כיפי — נזמים:
הוי מחילה — לאלתר דהוה ליה פחות משתות:
ואתבעיה בדינא — בכדי שיראה לתגר:
בצדרייתא — בגדי קנבוס העומדים לימכר:
מתני' ר' יהודה אומר אין אונאה לתגר — לקמיה מפרש לה:
מי שהוטל עליו — מי שנתאנה:
תן לי מעותי — אם נתאנה לוקח:
גמ' דאי כתב רחמנא מוכר — שהוא מוזהר בבל תונו:
דקים ליה בזבינתיה — כמה נתן בה ובמזיד הוא עושה:
זבנת קנית — אם לקחת חפץ המתקיים שכר הוא אצלך שלא הוצאת המעות ביציאה והרי הוא מתקיים לך:
זבין אוביד — מכרת חפץ שלך הרי אתה נפסד שיכלו המעות ביציאה:
ספסר — קונה ומוכר מיד תמיד:
מידע ידע זבינתיה כמה שויא — הרי לא שהה בין קנייתה למכירתה:
שאפי' פחות מכדי אונאה חוזר — אם נתאנה דחייו תלויין בכך ותקנו לו שיחזור:
תניא כוותיה דרב נחמן — דאפי' בכדי אונאה אינו חוזר בו ואין מחזירין לו אונאה מדתלי טעמא מפני שהוא בקי כגון ספסר:
קתני רצה — דידו על העליונה:
ברייתא — בדרבי נתן:
לא קתני רצה — אלא על כרחו קנה ומחזיר לו אונאה:
מתני' קתני לוקח — היכא דנתאנה לוקח קתני דידו על העליונה כדקתני תן לי מעותי:
ברייתא — בר' יהודה הנשיא:
קתני מוכר — דהיכא דנתאנה מוכר הוא דידו על העליונה אבל אם נתאנה לוקח לא:
אונאה זו — משנתינו זו:
ותני נמי בברייתא — בר' נתן רצה ובלוקח ומוכר הוא דפליגי:
דיקא נמי — דמתניתין במוכר נמי ס"ל הכי ומפרש ללוקח ולא פירש למוכר:
לימא רב דאמר כר' מאיר — דאמר מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל אפילו בדבר שבממון:
ר' יהודה אומר בדבר שבממון — כגון שאר וכסות ניתן למחילה והרי מחלה אבל עונה שהיא צער הגוף לא ניתן למחילה:
