ש"מ — מדלא חיישינן להכי דאי נמי הוה הכי שפיר זכי בעל בשובר שנכתב לשמה:
איתא לדשמואל — דאמר המוכר שטר חוב לחבירו וחזר המוכר הזה ומחלו מחול הוא אצל הלוה הלכך אם מכרה זו כתובתה באייר דהיינו שטר חוב וחזרה ומחלתה לבעל בתשרי מחול ושפיר טריף בעל:
בששטר כתובה יוצא מתחת ידה — שמביאה לפנינו דליכא למיחש לשמא מכרה בטובת הנאה שאילו מכרתה היתה מוסרת הכתובה ביד הלוקח:
לשתי כתובות — שמא שני שטרי כתובה היו לה [ויש] לחוש שמא מסרה אחד ללוקח ובאה לחזור בה ולמחול אצל בעלה ומוסרת לו שובר המוקדם לשטרו של לוקח אלא ודאי איתא לדשמואל ומתוך שבידה למחול שטר כתובה לבעלה עכשיו לא חיישינן לשמא כתבה ליתן בניסן כו':
ואביי אמר — מהכא לא תסייע לשמואל:
חדא דלשתי כתובות לא חיישינן — הלכך ליכא למיחש לדלמא זבנתה בטובת הנאה:
ועוד — אי נמי זבנתה בטובת הנאה לית לן למיחש לשמא כתבה לשובר בניסן ולא קבלה עד תשרי דאי נמי הכי הוה כי מטא שובר לידיה בתשרי זוכה למפרע בו מזמן חתימתו ולא הוה ממכרה שבנתיים כלום ושובר בזמן הכתוב בו טורף ואביי לטעמיה כו':
מתני' איגרות שום — ששמו ב"ד נכסי לוה למלוה בחובו:
ואיגרות מזון — שקיבל עליו לזון את בת אשתו:
מיאונין — קטנה יתומה שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה יוצאה ממנו במיאון ואינה צריכה גט אלא אומרת בפני שלשה אי אפשי בפלוני בעלי וכותבין לה ב"ד שטר שמיאנה בפניהם להיות לה עדות שמותרת לינשא:
הרי זה יחזיר — דליכא למיחש לשמא נמלך דהא ב"ד לא כתבום אלא בדבר מקויים ולפרעון נמי ליכא למיחש דבהני שטרות לא שייך בהו פרעון כדאמרינן לעיל (בבא מציעא ד' טז:) ואפילו למ"ד שומא הדר איהו דאפסיד אנפשיה:
שטרי ברורין — בגמרא מפרש:
מצא בחפיסה או בדלוסקמא — שום שטר:
או שמצא תכריך של שטרות — בכרך או באגודה ובגמרא מפרש מאי חפיסה ודלוסקמא ותכריך ואגודה:
הרי זה יחזיר — דדבר שיש בו סימן הוא כדמפרש בגמ' שהכלי סימן כשיאמרו הבעלים בכלי כך וכך מצאת אותם וכן תכריך ואגודה הרי זה יחזיר דדבר שיש בו סימן הוא כדמפרש בגמרא:
אחד הלוה משלשה — אם שלשה שטרות של לוה אחד הן שלוה משלשה בני אדם:
יחזירם — מוצאם:
ללוה — דודאי פרעם והחזירם לו ומידו נפלו שאם מידם נפלו מי קבצם למקום אחד:
ואם שלשה לוים הם — שלוו מאדם אחד:
יחזירם — המוצאם:
למלוה — שהדבר ידוע שממנו נפלו:
מצא שטר בין שטרותיו ואין יודע מה טיבו — אצלו אם הלוה הפקידו אצלו או המלוה או שמא מקצתו פרוע ומסרוהו לו להיות שליש ביניהם ושכח:
יהא מונח — בידו ולא יחזיר לא לזה ולא לזה:
ואם יש עמהן סמפון — מילי מילי קתני המוצא בין שטרותיו שובר שנכתב על אחד משטרותיו:
יעשה מה שבסמפון — והשטר בחזקת פרוע ואע"פ שהיה לשובר הזה להיות מונח ביד הלוה אמרינן האמינו הלוה ואומר מחר תנה לי ושכח:
גמ' זה בורר לו אחד — כשבוררין להן דיינין כותבין להן זה בירר לו את פלוני וזה בירר לו את פלוני שלא יוכלו לחזור בהן:
דאשתכח בי דינא — מקויים בהנפק והשליח המביאו אומר ממנו נפל:
