והא טעמא דרבי יוסי משום הפסד הרמאי הוא — וכיון דטעמא בהכי מה לי כלי מה לי מעות והיכי תיסק אדעתין למימר דבמעות מודה להו לרבנן ואמאי אצטריך למתנייה:
לרבנן איצטריך — לאשמועינן מילתא דרבנן תננהו לתרוייהו ואי תנא כלים ברישא הכי נמי דלא אצטריך תו למתני מעות אבל השתא דתני מעות ברישא תני כלים למימר לא זו בלבד דליכא פסידא דשבירת כלי אלא אף זו דאיכא פסידא דגדול אמרינן הכי:
מתני' אבודין — ע"י עכברים או ריקבון:
לא יגע בהן — למוכרן וטעמא מפרש בגמ':
גמ' קב שלו — חביבה עליו על ידי שעמל בהן וקב שישאר לו מהם הוא רוצה מתשעה קבין של אחרים שיקח בדמיהן אם ימכרם:
חיישינן כו' — ואסור להאכילו לזרים:
לפיכך — הואיל ואסור למוכרן משום דרוצה אדם בקב שלו הרי הן בחזקת קיימים ומותר בעל הבית לעשותן תרומה ומעשר על פירות שיש לו בביתו:
מאי לפיכך — איסור מכירה משום הא הוא והיכי תלי תנא עשייתו באיסור מכירה:
השתא דאמור רבנן לא תזבין דחיישינן — שמא עשאן המפקיד תרומה הרי הן בחזקת שלא נמכרו ועושה אותן בעל הבית כו':
מחלוקת — דמתני':
בכדי חסרונן — כדרך שאר תבואות כמו שמפורש במשנתינו (לקמן בבא מציעא דף מ.) לחיטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור:
אבל אם אבודין יותר מכדי חסרונן — אפילו רבנן מודו דימכרם בב"ד:
ודאי פליגא — הא דרבי יוחנן דאי איכא למיחש לשמא עשאן בעליהן תרומה אפילו ביותר מכדי חסרונן נמי אסור למזבנינהו:
מי לימא פליגא — דוקא אמר רב כהנא שאם תשעה קבין הן נוח לו שיאבדו עד קב ואל ימכרם דהוה ליה יותר מכדי חסרונן ופליגא הא דר' יוחנן עליה או לאו דוקא ט' קבין נקט אלא נוח לו שיהא נפסד קצת ולעולם כדי חסרונן ותו לא:
גוזמא — שפת יתר:
מיתיבי — לרבי יוחנן:
וקאכיל — בעל הבית טבלים שאין פירותיו מתוקנין שאין אלו קיימין שהוא סומך עליהן:
לא שכיחי — ואין לחוש בכך:
ופרכינן ואי משתכחי מי מזבנינן להו — בתמיה:
ליחוש שמא עשאן כו' — ונמצא המוכר מאכיל תרומה לזרים:
בדמי תרומה — בזול שאין עליה קופצין לקנותה שאינה נאכלת אלא לכהנים וצריכה שימור בטהרה:
לקמיה הוא דהויא יתר מכדי חסרונן — לזמן מרובה יש באבודן יתר מכדי חסרונן:
מקמי דניהוי כו' — שאין אדם משהא טבלים כל כך זמן מרובה כזה מלתקנן:
והדביש — יצא טעם דובשנו והחמיץ אשמלי"ר בלע"ז (כדאתמר) (איוב ל״א:י״ב) ובכל תבואתי תשרש תעקר שרשיה וכמו עד לא ירתק חבל הכסף (קהלת י״ב:ו׳) יפתחו רתוקות עבותיה:
עושה להם תקנה — לקמיה מפרש מאי תקנה יש עוד הלא כל קילקול העתיד לבא כבר בא הוא:
ואין מוכרן לעצמו — שלא יחשדוהו שמא לקחן בזול:
פורטין — מחליפין פרוטות נחושת בסלעי כסף מפני שהפרוטות מתעפשות ונפסלות:
תמחוי — מאכל שגובין מבעלי בתים לחלק לעניים בכל יום:
מאי לאו אפילו יתר מכדי חסרונן — ואיכא למאן דאמר לא יגע ואת אמרת דברי הכל מוכרן:
אבל אם אבודין יותר מכדי חסרונן — אפילו רבנן מודו דימכרם בב"ד:
כיון דקם קם — מאחר שעמדו בקלקולם הרי כבר עמדו ולא יתקלקלו מעתה יותר אבל שאר פירות הולכין ומרקיבין תמיד:
