דתניא ותניא אידך לא גרסינן אלא קראי קא נקיט והא דמפיך בהא דרבא וקא נקיט קראי איפכא לאו דוקא ונראה בעיני שטעו בגירסא להגיה בספרים דסברי דהא מתני' קמייתא כרבי יאשיה וההיא מתרץ אביי ובתרייתא כרבי יונתן וההיא תירץ רבא ולא היא דכל כמה דנקטיה להו לקראי בין כסדר בין הפוך בין לר' יאשיה בין לר' יונתן חדא דרשא היא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ותרוייהו מתני' מתרץ אביי כר' יאשיה ורבא כר' יונתן:

איפוך אנא - לומר שבשעת שבירה פוטרתו ולא בשעת שאילה:

שכן חייב באונסין - על אותה שעה מתחייב הוא:

שכן חייב במזונותיה - ע"י:

רב אשי אמר - מקרא גופיה משמע דאשעת שאלה קפיד דמעם רעהו משמע לא רעהו עצמו נשאל לו ועלה מסיק קרא שלם ישלם אלמא אשעת שאלה קפידא קאי:

אי לאו הנך - דהדור ופריש מילתא טפי לא הוה מצינו למילף מעם רעהו ולא רעהו עצמו דאיכא למימר אורחיה דקרא למישתעי הכי ול"ש בבעלים ול"ש בלא בעלים חייב והשתא דגלי סיפא דבבעלים פטור ואחד מינייהו קאי פטור ולא על חבירתה ילפינן מיניה גילוי מילתא דאשעת שאלה קפיד:

שאלה לרבעה - הוא עצמו:

מהו - מחייב באונסיה או לא:

ליראות - שיהא נראה עשיר חשוב ולא ימשכו בעלי בתים ידיהן ממנו להקיפו באמנה ובאשראי:

הנאה מיניה - שנהנה בבהמה עצמה:

שאל שתי פרות וכו' - את"ל פחות מפרוטה לאו כלום הכא מאי:

מן השותפין - פרה שהיא של שניהן:

שותפין ששאלו - לחרוש בה קרקע של שותפות:

ונשאל - הבעלים:

לאחד מהן - למלאכתו שאינה של שותפות:

כולו שואל בעינן - שיהא הבעל נשאל לכל שואל פרתו:

שאל מן האשה - פרה של נכסי מלוג:

ונשאל לו בעלה - למלאכתו:

אשה ששאלה - לחרוש קרקע מלוג ונשאלו הבעלים לבעל למלאכת עצמו:

קנין פירות - שהבעל אוכל פירות מלוג כקנין הגוף דמי והוה ליה בעלים שואל ונשאל כאילו קרקע ופרה שלו:

השאל לי - בשבילי:

המוכר שדהו לפירות - שיאכל לוקח פירותיה ב' ג' שנים ואחר זמן תחזור לבעלים. מביא בכורים וקורא ארמי אובד אבי וכל הפרשה (דברים כ״ו:י׳) וקורא אני בו הנה הבאתי ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי דקנין פירות כקנין הגוף:

לאפוטרופוס - היה הולך למדינת הים ומינה אפוטרופא על נכסיו לזון אשתו ובניו:

עבד דלאו בר מצוה לא - ושליחות נפקא לן (לעיל בבא מציעא דף עא:) מאתם גם אתם לרבות שלוחכם דבעינן דומיא דמשלח שיהיו דיניו נוהגים בו וזה אין דין שואל נוהג בו וגם משאיל שאין לו כלום בלא רבו:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

בבא מציעא 96 עמוד א

1רבא סבר לה כרבי יונתן ומתרץ לקראי כרבי יונתן, דתני' (שמות כב, יד) אם בעליו עמו לא ישלם משמע דאיתיה בתרוייהו ומשמע נמי דכי איתיה בחדא וליתיה בחדא פטור׃

2וכתיב ״בעליו אין עמו שלם ישלם משמע דליתיה בתרוייהו משמע נמי דכי איתיה בחדא וליתיה בחדא חייב״׃

3לומר לך היה עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה היה עמו בשעת שבורה ומתה צריך להיות עמו בשעת שאלה׃

4איפוך אנא מסתברא שאלה עדיפא משום דקא מייתי לה לרשותיה׃

5אדרבה שבורה ומתה עדיפא שכן חייב באונסי'׃

6אי לא שאלה שבורה ומתה מאי עביד ואי לאו שבורה ומתה שאלה מאי עביד אפילו הכי שאלה עדיפא שכן חייב במזונותיה׃

7רב אשי אמר קרא ״(שמות כב״, יג) וכי ישאל איש מעם רעהו ולא רעהו עמו שלם ישלם הא רעהו עמו פטור׃

8אי הכי בעליו אין עמו ואם בעליו עמו למה לי אי לאו הנך הוה אמינא האי אורחיה דקרא הוא׃

9בעי רמי בר חמא: שאלה לרבעה מהו כדשיילי אינשי בעינן ולהכי לא שיילי אינשי או דלמא טעמא מאי משום הנאה והאי נמי הא אית ליה הנאה׃

10שאלה ליראות בה מהו ממונא בעינן והאיכא או דלמא ממונא דאית ליה הנאה מיניה בעינן וליכא׃

11שאלה לעשות בה פחות מפרוטה מהו ממונא בעינן ואיכא או דלמא כל פחות מפרוטה לא כלום היא׃

12שאל שתי פרות לעשות בהן פרוטה מהו מי אמרינן זיל בתר שואל ומשאיל ואיכא או דלמא זיל בתר פרות וכל חדא וחדא ליכא ממונא׃

13שאל משותפין ונשאל לו אחד מהן מהו כולו בעליו בעינן והא ליכא או דלמא מההוא פלגא דידיה מיהא מיפטר׃

14שותפין ששאלו ונשאל לאחד מהן מהו כולו שואל בעינן וליכא או דלמא בההיא פלגא דשיילי מיהת מיפטר׃

15שאל מהאשה ונשאל בעלה אשה ששאלה ונשאל לבעל מהו קנין פירות כקנין גוף דמי או לא׃

16אמר ליה רבינא לרב אשי האומר לשלוחו צא והשאל לי עם פרתי מהו בעליו ממש בעינא וליכא או דלמא שלוחו של אדם כמותו ואיכא׃

17א"ל רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי בעל פלוגתא דר' יוחנן ור"ל שליח פלוגתא דר' יונתן ור' יאשיה׃

18בעל פלוגתא דר' יוחנן ור"ל דאיתמר המוכר שדהו לחבירו לפירות ר' יוחנן אומר מביא וקורא ריש לקיש אומר מביא ואינו קורא׃

19ר' יוחנן אומר מביא וקורא קנין פירות כקנין הגוף דמי וריש לקיש אומר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי׃

20שליח פלוגתא דר' יונתן ור' יאשיה דתניא האומר לאפוטרופוס כל נדרים שתהא אשתי נודרת מכאן עד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפיר לה יכול יהו מופרין ת"ל (במדבר ל, יד) אישה יקימנו ואישה יפרנו דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו׃

21א"ל רב עיליש לרבא האומר לעבדו צא והשאל עם פרתי מהו תיבעי למ"ד שלוחו של אדם כמותו תיבעי למאן דאמר שלוחו של אדם אינו כמותו׃

22תיבעי למ"ד שלוחו של אדם כמותו הני מילי שליח דבר מצוה הוא אבל עבד דלאו בר מצוה לא או דלמא אפי' למ"ד אין שלוחו של אדם כמותו ה"מ שליח אבל עבד יד עבד כיד רבו דמיא׃

23אמר ליה מסתברא יד עבד כיד רבו דמיא׃

24בעי רמי בר חמא בעל בנכסי אשתו׃

תוספות

ממונא דמיתהני מיניה - פירוש שמשתמש בו:

ממונא בעינן והאיכא - פי' דממונא בעינן שישאיל לו והאיכא ואית ליה נמי הנאה מיניה:

ונשאל לו אחד מהן - תימה מאי קמיבעיא ליה דכיון דאם נשאלו לו כל הבעלים פטור מהכל השתא יפטר מחציו כדאמרי' במרובה (ב"ק דף עא:) חמשה בקר אפי' חמשה חצאי בקר וי"ל דהתם סברא הוא שישלם לפי מה שגנב אבל שאילה בבעלים אין סברא לפטור והוי כחדוש ואין לך בו אלא חדושו:

שאל מן האשה - תימה דמה כח יש לאשה להשאיל בנכסי מלוג שהפירות לבעל ולבעל יש לו כח להשאיל בלא רשותה והיא אינה יכולה להשאיל כלל ואמאי נקט שאל מהאשה ויש לומר דאין הבעל יכול להשאיל או למכור פירות נכסי מלוג בלא רשותה כדאמר רבא בהאשה שנפלו (כתובות דף פ:) משום רווחא דביתא אי נמי ה"ק שאל מן האיש נכסי מלוג שהן של אשה מהו:

בעל פלוגתיה דר' יוחנן וריש לקיש - לא בעי למימר פלוגתא דתנאי היא דאיפליגו גבי המוכר עבדו ע"מ שישמשנו עד ל' יום אי ראשון הוי בדין יום או יומים או שני דאיכא מ"ד (ב"ק דף צ.) דפליגי דמר דריש תחתיו ומר דריש כספו אי נמי אפי' למ"ד התם כקנין הגוף דמי היינו משום שמשייר המוכר לעצמו פירות בעין יפה אבל בעלמא לא:

שליח פלוגתא דר' יונתן ור' יאשיה דתניא כו' - וא"ת היכי מדמה שאילה בבעלים לנדרים דהא שום דרשא איכא לרבי יאשיה דלא הוי שליח כמותו דבעלמא לא פליגי וי"ל דטעמא דרבי יאשיה התם משום דכתיב תרי זימני אישה אישה יקימנו ואישה יפרנו למעוטי שלוחו וה"נ כתיב בעליו תרי זימני אי נמי משום דלשון בעליו ואישות משמע ליה הוא דוקא ולא שלוחו:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

מאירי

השואל את הפרה שלא למלאכה ושאלה בבעלים אלא שהבעלים שאולין לו לאיזו מלאכה והוא לא שאל את הפרה למלאכה כגון ששאלה לרבעה או להתראות בה כעשיר או ששאלה לעשות בה פחות משוה פרוטה שאין זה קרוי מלאכה או ששאל שתי פרות לעשות בין שתיהן שוה פרוטה שאע"פ שיש כאן פרוטה אצל השואל ואצל המשאיל מ"מ אין כאן פרוטה אצל הפרה כל אלו ספק אם נקראו שאלה בבעלים אם לאו ודנין בה קולא לנתבע ואם תפש הלה אין מוציאין מידו:

שאל מן השותפין ונשאל לו אחד מהם או שותפין ששאלו ממנו ונשאל לאחד מהם חלק זה שלא נשאל לו אין ספק שאינו נכנס בכלל שאלה בבעלים אבל חלק זה שנשאל לו אחד מן השתפין או הוא לאחד מהם הרי זה ספק אם נדונהו כדין שמירה בבעלים אם לאו ודנין בה קולא לנתבע ליפטר ואם תפש הלה אין מוציאין מידו וגדולי המחברים כתבו שאם פשע חייב:

שאל מן האשה פרת מלוג ונשאל לו בעלה אין כאן שאלה בבעלים שקנין פירות שיש לבעל בנכסי אשתו אינו כקנין הגוף ומעתה אף אשה ששאלה ממנו לחרוש קרקע מלוג שלה ונשאל הוא לבעלה אין כאן שאלה בבעלים כלל:

אע"פ שביארנו שבעל בנכסי אשתו אין קנין פירות שלו כקנין הגוף מ"מ לענין בכורים מביא אדם מנכסי אשתו וקורא והתבאר הטעם במסכת גיטין ממה שנאמר אשר נתן לך יי' אלהיך ולביתך אבל המוכר שדהו לפירות הלוקח מביא ואינו קורא שקנין פירות אינו כקנין הגוף כמו שביארנו:

אמר לשלוחו צא והשאל עם פרתי אין זה שאלה בבעלים שהרי נאמר בעליו עמו בעלים דוקא ולא שלוחים אבל אם אמר כן לעבדו הכנעני נעשית שאלה בבעלים שיד עבד כיד רבו:

מאחר שלענין שאלה בבעלים אמרו בעליו עמו ולא שליח אף לענין נדרים מי שמנה שליח או אפוטרופוס ואמר לו כל נדרים שתהא אשתי נודרת מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפר לה אינן מופרין שהרי נאמר אישה יקימנו ואישה יפרנו ולא שליח ויראה מסוגיא זו שהבעל בעצמו מיהא יכול לומר כן ר"ל כל נדרים שתהא אשתי נודרת מכאן ועד יום פלוני יהו מופרין ואינו כן כמו שנבאר ומתוך כך ראוי לתמוה על גדולי הפוסקים שהראו עצמם כצריכים לפסוק כמי שאמר שעל ידי שליח אין מופרין עד שנראה מדבריהם שעל ידי הבעל מופרין בדרך זה וזה אינו שהרי במסכת נדרים פרק נערה המאורשה אמרו שם לדעת רבנן אמר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד יום פלוני הרי הם קיימים או הרי הם מופרין לא אמר כלום וכן הלכה ומ"מ יש לנו להוציא ממקרא של ואישה יפרנו שאפילו במה שנדרה אין הבעל מקיים או מפר על ידי שליח אלא הוא בעצמו:

מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא מציעא דף צ״ו עמוד א׳

מסכת בבא מציעא דף צ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־491 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–119)עמוד

היעד שנמצא: בבא מציעא דף צ״ו ע״א

פתיחה בקורא