בוני התלמוד

    מסכת בבא מציעא דף ע״א עמוד א׳

    פרק ה׳ - איזהו נשך

    Also cited as: Bava Metzia 71a, Chapter 5 Eizehu Neshekh

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בכדי חייו - התירו לו ויותר מכאן אסור מדרבנן דלמא אתי למיסרך:

    רבינא אמר - מתניתין דקתני מלוין אותן ברבית בתלמיד חכם עסקינן:

    טעמא מאי אמרו רבנן - רבית נכרי אסור שמא ירגיל הנכרי אצלו וילמד ממעשיו לא גרסינן דלמא אתי למיסרך:

    אם כסף תלוה את עמי - עמי ונכרי באין ללוות. עמי קודם:

    ענייך ועניי עירך - עניים שהם קרובין וממשפחתך:

    ענייך קודמין - דכתיב עמך. הקרובין לך:

    עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת - דהנך הוו עמך טפי:

    יורד עמו לחייו - רגיל להתקוטט עמו כאילו הכהו וכאילו בא להורגו ואני שמעתי רשאי לירד לתוך אומנותו של חבירו ולמעט מזונותיו של חבירו וקשה בעיני שיתירו חכמים לישראל להנקם ולגמול רעה ועוד דאמרי' בכתובות (דף נ.) עד שתים עשרה שנה מתגלגל אדם עם בנו מכאן ואילך יורד עמו לחייו ומאי יורד לתוך אומנותו איכא הא לייסרו ולכופו לתורה קאמר:

    פלוני כפר - שהלוה ישראל ברבית:

    מתמוטטים - דוק הכי עושה אלה לא ימוט הא אם נתן בנשך ימוט:

    הללו מתמוטטין ועולין והללו וכו' - והכי משמע קרא כל עושה אלה לא ימוט לעולם כלומר ואם ימוט אין מוטתו מוטת עולם אבל הנותן בנשך ימוט לעולם:

    צדיק גמור אינו בולע - ואע"פ שמתמוטט. עולה ואינו נבלע לעולם:

    ולא לך אלא לגר - לעיל קאי ורישא דברייתא במסכת ערכין (דף ל:) בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית אדם נושא ונותן בפירות שביעית סוף מוכר מטלטליו כו' עד לא באת לידו עד שמוכר עצמו שנאמר ונמכר לך ולא לך אלא לגר:

    נמכר לעבודת כוכבים - לחטוב עצים ולשאוב מים:

    אמר מר - השתא מפרש מאי קשיא ליה דקאמר איני יודע מהו:

    לאו אורח ארעא - שהוא מתייחד עמה:

    גמירי דמיקני קני - הנקנה בעבד עברי. קונה בעבד עברי:

    דתניא - דיש חילוק בין הנמכר לנכרי לנמכר לישראל:

    הנרצע - בעבד עברי [הנמכר] לישראל ומת האדון קודם היובל:

    אינו עובד לא את הבן ולא את הבת - שנאמר (שמות כ״א:ו׳) ועבדו לעולם ולא לבן:

    והנמכר לנכרי - ילפינן בקדושין (דף יז:) וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו:

    צניע לה - מוחזק צנוע הוא בעיניה שאם יקלקלו יחד לא יתפאר לגלות הדבר הלכך אסור לקנותו:

    פריץ לה - ויראה היא להפקיר לו את עצמה:

    לא תרבי כלבא - לא תגדל כלב שמא תקלקל עמו:

    צניע לה - ובטוחה שלא יודע:

    כיון דמסריך סריך מירתתא - להיות נרבעת לו:

    גר תושב - שקיבל עליו לא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבילות:

    אל תקח מאתו כתיב - אאחיך קאי וכי כתיב גר תושב לענין וחי עמך כתיב שאתה מצווה להחיותו:

    אבל אתה נעשה לו ערב - ערבו של לוה כנגד המלוה:

    בבא מציעא 71 עמוד א

    1בכדי חייו.

    2רבינא אמר: הכא בתלמידי חכמים עסקינן. טעמא מאי גזור רבנן שמא ילמוד ממעשיו, וכיון דתלמיד חכם הוא לא ילמוד ממעשיו.

    3איכא דמתני לה להא דרב הונא אהא דתני רב יוסף: (שמות כב, כד) ״אם כסף תלוה את עמי את העני עמך״. עמי ונכרי עמי קודם, עני ועשיר עני קודם. ״ענייך ועניי עירך״ ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין.

    4אמר מר: עמי ונכרי עמי קודם, פשיטא! אמר רב נחמן אמר לי הונא: לא נצרכא, דאפילו לנכרי ברבית ולישראל בחנם.

    ברייתא

    5תניא, אמר ר' יוסי: בא וראה סמיות עיניהם של מלוי ברבית. אדם קורא לחבירו ״רשע״ יורד עמו לחייו. והם מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו, וכותבין וחותמין: פלוני זה כפר באלהי ישראל.

    ברייתא

    6תניא, ר' שמעון בן אלעזר אומר: כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא ברבית, עליו הכתוב אומר (תהלים טו, ה) ״כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם״. הא למדת שכל המלוה ברבית נכסיו מתמוטטין. והא קא חזינן דלא מוזפי ברבית וקא מתמוטטין! אמר רבי אלעזר: הללו מתמוטטין ועולין, והללו מתמוטטין ואינן עולין.

    7(חבקוק א, יג) ״למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו״. אמר רב הונא: צדיק ממנו בולע, צדיק גמור אינו בולע.

    ברייתא

    8תניא, רבי אומר: גר צדק האמור לענין מכירה, וגר תושב האמור לענין רבית, איני יודע מה הוא.

    9גר צדק האמור לענין מכירה, דכתיב: ״(ויקרא כה״, לט) ״וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך״. ולא לך, אלא לגר, שנא' (ויקרא כה, מז) ״לגר״.

    10ולא לגר צדק אלא לגר תושב, שנא' (ויקרא כה, מז) ״לגר תושב״. ״משפחת גר״ זה הנכרי כשהוא אומר ״או לעקר״ זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה.

    11אמר מר: ולא לך אלא לגר, שנא' ״לגר״, למימרא דגר קני עבד עברי? ורמינהי: אין הגר נקנה בעבד עברי, ואין אשה וגר קונין עבד עברי.

    12גר לא נקנה בעבד עברי: (ויקרא כה, מא) ״ושב אל משפחתו״ בעינן, והא ליכא. ואין אשה וגר קונין עבד עברי: אשה לאו אורח ארעא. גר נמי גמירי: דמקני קני, דלא מקני לא קני.

    13אמר רב נחמן בר יצחק: אינו קונה ודינו כישראל, אבל קונה ודינו כנכרי׃

    14דתניא: הנרצע והנמכר לנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת.

    15אמר מר: ואין אשה וגר קונין עבד עברי. נימא דלא כרבן שמעון בן גמליאל? דתניא: אשה קונה את השפחות, ואינה קונה את העבדים. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף קונה את העבדים! אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל, ולא קשיא: כאן בעבד עברי, כאן בעבד כנעני.

    16עבד עברי צניע לה, עבד כנעני פריץ לה.

    17אלא הא דתני רב יוסף: ארמלתא לא תרבי כלבא, ולא תשרי בר בי רב באושפיזא. בשלמא בר בי רב צניע לה, אלא כלבא, כיון דמסריך בה מירתתא! אמרי: כיון דכי שדיא ליה אומצא מסריך בתרה, אמרי אינשי: משום אומצא דשדיא ליה הוא דמסריך.

    18גר תושב האמור לענין רבית מאי היא, דכתיב: ״(ויקרא כה״, לה) ״וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך. אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך״. ורמינהי: לוין מהן ומלוין אותן ברבית, וכן בגר תושב!

    19אמר רב נחמן בר יצחק: מי כתיב ״אל תקח מאתם״? ״מאתו״ כתיב״, מישראל.״

    ברייתא

    20תנו רבנן: ״אל תקח מאתו נשך ותרבית״ אבל אתה נעשה לו ערב.

    תוספות

    אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו - כתוב בתשובות הגאונים בשם רב צדוק גאון יורד עמו לחייו רשאי לשרוף שליש תבואתו ותימה גדול מנין לו זה:

    הא חזינן דלא עבדי הכי ומתמוטטים - וא"ת דלמא משום שאר עבירות הכתובים באותו פסוק ושוחד על נקי לא לקח וי"ל דפריך דחזינן צדיקים גמורים נמי מתמוטטין א"נ לר"ע פריך דדריש בסוף מכות (דף כד. ע"ש) עושה אלה עושה אחת מכל אלה לא ימוט:

    או לעקר זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה - וא"ת למ"ל למכתב בתר עקר משפחת גר דהיינו נכרי כיון דנמכר לעבודת כוכבים א"כ נמכר לנכרי וי"ל דה"א לעבודת כוכבים של ישראל כגון פסלו של מיכה א"נ אי לאו דכתיב משפחת גר ה"א דעקר היינו נכרי אבל אין לתרץ דאצטריך משום גאולת קרובים דמגר תושב נפיק כ"ש נכרי:

    אינו עובד לא את הבן ולא את הבת - אגב בן נקט בת דאפילו נמכר לישראל אינו עובד את הבת:

    לא תרבי כלבא - משום לזות שפתים בעלמא לפי שהולך אחריה שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה וגם אין אסור להתייחד:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    אמר רב נחמן אמר (רב) [לי] הונא, לא נצרכא אלא לנכרי ברבית ולישראל בחנם. ולענין פסק הלכה, אפשר דהלכתא כי האי לישנא, אבל להלוות לנכרי ברבית מותר ואפילו עם הארץ ואפילו יתר מכדי חייו, דלא אשכחן להאי לישנא דגזור רבנן בהא מילתא כלל. אבל הרב בעל ההלכות (הל' ריבית) כתב אוקימתא דר' חייא דאמר לא נצרכה אלא כדי חייו, ואף ר"ח ז"ל פסק כוותיה, ועוד הוסיף בה דברים, ואמר והוא הדין בתלמידי חכמים דלא גמרי ממעשיו. וזה תימה, דאי כר' חייא אפילו לעם הארץ שרי בכדי חייו, ואלו לרבינא דמוקי בצורבא מרבנן דאינו לומד ממעשיו אפילו טובא נמי. ודוחק הוא לומר שיסבור הרב ז"ל דרבינא מוסיף הוא על דברי ר' חייא, ולומר דבכדי חייו לא נצרכה אלא בצורבא מרבנן. ומכל מקום נראה לי שהם ז"ל כלם נמסכים [בש"מ נסכמין] בדבר זה שאסור לעם הארץ להלוות לנכרי ביתר מכדי חייו, והוא מה שאמרו במסכת מכות (כד, א), כספו לא נתן בנשך, אפילו ברבית דגוי עובד כוכבים, אלמא מיסר אסיר וכלישנא קמא דרב נחמן. והרמב"ן ז"ל כתב נקיטנא כתרי לישני דר' חייא ורבינא לקולא, ובכדי חייו מותר לכל אדם, ותלמידי חכמים מותרים אפילו להעשיר דלית לן למימר דפליגי, וכל כי האי גוונא איסורא דרבנן הוא ולקולא נקטינן, וכל המחמיר תבא עליו ברכה עד כאן. ועכשיון עשו כל אדם עצמן כתלמידי חכמים, ושמעתי משם רש"י ז"ל, מפני שרבו מסים וארנוניות ואין שעור לכדי חייו.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא מציעא דף ע״א עמוד א׳

    מסכת בבא מציעא דף ע״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־509 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא מציעא דף ע״א ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026