מסכת בבא מציעא דף ע״א עמוד א׳

1בכדי חייו.

2רבינא אמר: הכא בתלמידי חכמים עסקינן. טעמא מאי גזור רבנן שמא ילמוד ממעשיו, וכיון דתלמיד חכם הוא לא ילמוד ממעשיו.

3איכא דמתני לה להא דרב הונא אהא דתני רב יוסף: (שמות כב, כד) ״אם כסף תלוה את עמי את העני עמך״. עמי ונכרי עמי קודם, עני ועשיר עני קודם. ״ענייך ועניי עירך״ ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין.

4אמר מר: עמי ונכרי עמי קודם, פשיטא! אמר רב נחמן אמר לי הונא: לא נצרכא, דאפילו לנכרי ברבית ולישראל בחנם.

ברייתא

5תניא, אמר ר' יוסי: בא וראה סמיות עיניהם של מלוי ברבית. אדם קורא לחבירו ״רשע״ יורד עמו לחייו. והם מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו, וכותבין וחותמין: פלוני זה כפר באלהי ישראל.

ברייתא

6תניא, ר' שמעון בן אלעזר אומר: כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא ברבית, עליו הכתוב אומר (תהלים טו, ה) ״כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם״. הא למדת שכל המלוה ברבית נכסיו מתמוטטין. והא קא חזינן דלא מוזפי ברבית וקא מתמוטטין! אמר רבי אלעזר: הללו מתמוטטין ועולין, והללו מתמוטטין ואינן עולין.

7(חבקוק א, יג) ״למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו״. אמר רב הונא: צדיק ממנו בולע, צדיק גמור אינו בולע.

ברייתא

8תניא, רבי אומר: גר צדק האמור לענין מכירה, וגר תושב האמור לענין רבית, איני יודע מה הוא.

9גר צדק האמור לענין מכירה, דכתיב: ״(ויקרא כה״, לט) ״וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך״. ולא לך, אלא לגר, שנא' (ויקרא כה, מז) ״לגר״.

10ולא לגר צדק אלא לגר תושב, שנא' (ויקרא כה, מז) ״לגר תושב״. ״משפחת גר״ זה הנכרי כשהוא אומר ״או לעקר״ זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה.

11אמר מר: ולא לך אלא לגר, שנא' ״לגר״, למימרא דגר קני עבד עברי? ורמינהי: אין הגר נקנה בעבד עברי, ואין אשה וגר קונין עבד עברי.

12גר לא נקנה בעבד עברי: (ויקרא כה, מא) ״ושב אל משפחתו״ בעינן, והא ליכא. ואין אשה וגר קונין עבד עברי: אשה לאו אורח ארעא. גר נמי גמירי: דמקני קני, דלא מקני לא קני.

13אמר רב נחמן בר יצחק: אינו קונה ודינו כישראל, אבל קונה ודינו כנכרי׃

14דתניא: הנרצע והנמכר לנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת.

15אמר מר: ואין אשה וגר קונין עבד עברי. נימא דלא כרבן שמעון בן גמליאל? דתניא: אשה קונה את השפחות, ואינה קונה את העבדים. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף קונה את העבדים! אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל, ולא קשיא: כאן בעבד עברי, כאן בעבד כנעני.

16עבד עברי צניע לה, עבד כנעני פריץ לה.

17אלא הא דתני רב יוסף: ארמלתא לא תרבי כלבא, ולא תשרי בר בי רב באושפיזא. בשלמא בר בי רב צניע לה, אלא כלבא, כיון דמסריך בה מירתתא! אמרי: כיון דכי שדיא ליה אומצא מסריך בתרה, אמרי אינשי: משום אומצא דשדיא ליה הוא דמסריך.

18גר תושב האמור לענין רבית מאי היא, דכתיב: ״(ויקרא כה״, לה) ״וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך. אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך״. ורמינהי: לוין מהן ומלוין אותן ברבית, וכן בגר תושב!

19אמר רב נחמן בר יצחק: מי כתיב ״אל תקח מאתם״? ״מאתו״ כתיב״, מישראל.״

ברייתא

20תנו רבנן: ״אל תקח מאתו נשך ותרבית״ אבל אתה נעשה לו ערב.