מסכת בבא מציעא דף נ״ט עמוד א׳

1נוח לו לאדם שיבא על ספק אשת איש, ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנ"ל מדדרש רבא, דדרש רבא: מאי דכתיב ״(תהלים לה״: טו) ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ׃

2ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב׃

3(ואמר) מר זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא ואמרי לה א"ר יוחנן משום רשב"י נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנ"ל מתמר דכתיב ״(בראשית לח״, כה) היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה׃

4אמר רב חננא בריה דרב אידי מאי דכתיב ״(ויקרא כה״, יז) ולא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה׃

5א"ר אלעזר מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר: ״(איכה ג״, ח) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו שנאמר ״(תהלים לט״, יג) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש׃

6ואמר רב כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם שנאמר ״(מלכים א כא״, כה) רק לא היה כאחאב וגו' א"ל רב פפא לאביי והא אמרי אינשי איתתך גוצא גחין ותלחוש לה לא קשיא הא במילי דעלמא והא במילי דביתא לישנא אחרינא הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא׃

7אמר רב חסדא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה שנאמר ״(עמוס ז״, ז) הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך א"ר אלעזר הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה שנאמר ״ובידו אנך״׃

8א"ר אבהו ג' אין הפרגוד ננעל בפניהם אונאה וגזל וע"ז אונאה דכתיב ״ובידו אנך גזל דכתיב (ירמיהו ו״, ז) חמס ושוד ישמע בה על פני תמיד ע"ז דכתיב ״(ישעיהו סה״, ג) העם המכעיסים אותי על פני תמיד [וגו']׃

9אמר רב יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה שנאמר ״(תהלים קמז״, יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כמשלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא בביתא׃

10ואמר רב חיננא בר פפא לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה שנאמר ״(שופטים ו״, ג) והיה אם זרע ישראל וגו' וכתיב ״(שופטים ו״, ד) ויחנו עליהם וגו' וכתיב ״(שופטים ו״, ו) וידל ישראל מאד מפני מדין׃

11(וא"ר) חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנאמר ״(בראשית יב״, טז) ולאברם הטיב בעבורה והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו.

12תנן התם: חתכו חוליות, ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר, וחכמים מטמאין.