מסכת בבא מציעא דף נ״ט עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Metzia 59a, Chapter 4 HaZahav
רש"י
כדדרש רבא - דטובה מעשה של דוד ובת שבע משלהם וספק אשת איש היא שהיוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו על מנת שאם ימות שתהא מגורשת מעכשיו ולא תיזקק ליבם וכל אותן הימים היא ספק מגורשת אם מת מגורשת מתחילה ואם לא מת לא נתגרשה:
ובצלעי - בשביל אשתי זו שמתחילה חטאתי בה כמו (בראשית ב) ויבן את הצלע: שמחו ונאספו:
קרעו ולא דמו - אם קרעוני לא מצאו דם:
היא מוצאת והיא שלחה - אע"פ שהיו מוציאין אותה לשריפה לא אמרה להם ליהודה נבעלתי אלא שלחה לו למי שאלה לו אנכי הרה ואם יודה הוא מעצמו יודה:
עמיתו - עם אתו:
באונאת אשתו - באונאת דברים לצערה:
אונאתה קרובה - לבא פורענות אונאתה ממהר לבא:
שמעה תפלתי - אין לשנותו מלשון בקשה שמבקש מאת הקב"ה שישמע תפלתו אבל אל תחרש יש לשנותו מלשון בקשה ולומר בזו אני בוטח שאין דרכך לשתוק ולא להחריש אל תחרש אל תעשה אל תתן משמשין לשון בקשה ומשמשין לשון עתיד כגון (תהלים קכא) אל יתן למוט הרי לשון בקשה ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה (בראשית ל) הוא לשון עתיד:
רק לא היה כאחאב - סיפיה דקרא אשר הסתה אותו איזבל אשתו:
[אתתך גוצא - אשתך קטנה כפוף עצמך ושמע דבריה]:
כל השערים - של תפלה ננעלו:
חוץ משערי אונאה - הצועק על אונאת דברים אין השער ננעל בפניו:
הכל ע"י שליח - נפרעים על כל עבירות ע"י שליח:
ובידו - לא מסרה לשליח:
פרגוד - מחיצה שבין שכינה לצבא מרום:
אינו ננעל - להפסיד ראייתן מן המקום אלא תמיד רואה אותם עד שיפרע:
ובידו אנך - משמע שהיא תמיד אצלו ומשמש בה:
על פני - לפני ואין מחיצה בינו לבין העבירה:
אימתי גבולך שלום - כשחלב חטים ישביעך הקב"ה:
מכדא - כד שנותנים בו שעורים:
נקיש ואתי תגרא - התגר מקשקש ובא ואני שמעתי הכד מקשקש כדרך כלי ריקם שנשמע בו קול הברה כשמקשקשין עליו:
וידל ישראל - לעיל מיניה כתיב ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ:
מחוזא - עיר שהיה רבא דר בתוכה כך שמה:
אוקירו נשייכו - כבדו נשותיכם:
חתכו חוליות - תנור העשוי חוליות מצרפו בכבשן כדרך כלי חרס ואח"כ צירף החוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא:
ר"א מטהר - שאין זה כלי חרס אלא בנין כעין כלי גללים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה:
וחכמים מטמאין - דאזלי בתר חוליות שאר תנורים שלהם היו עשוים כעין קדירות גדולות ופיו למעלה וצורף בכבשן כשאר קדירות ומטלטלים אלא שהיה מושיבו על הארץ או על הדף ומדביק את טפילות הטיט סביב על כולו לעשותו עב שיקלוט ויחזיק את חומו:
רישוי: CC0
1נוח לו לאדם שיבא על ספק אשת איש, ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנ"ל מדדרש רבא, דדרש רבא: מאי דכתיב ״(תהלים לה״: טו) ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ׃
2ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב׃
3(ואמר) מר זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא ואמרי לה א"ר יוחנן משום רשב"י נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנ"ל מתמר דכתיב ״(בראשית לח״, כה) היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה׃
4אמר רב חננא בריה דרב אידי מאי דכתיב ״(ויקרא כה״, יז) ולא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה׃
5א"ר אלעזר מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר: ״(איכה ג״, ח) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו שנאמר ״(תהלים לט״, יג) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש׃
6ואמר רב כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם שנאמר ״(מלכים א כא״, כה) רק לא היה כאחאב וגו' א"ל רב פפא לאביי והא אמרי אינשי איתתך גוצא גחין ותלחוש לה לא קשיא הא במילי דעלמא והא במילי דביתא לישנא אחרינא הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא׃
7אמר רב חסדא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה שנאמר ״(עמוס ז״, ז) הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך א"ר אלעזר הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה שנאמר ״ובידו אנך״׃
8א"ר אבהו ג' אין הפרגוד ננעל בפניהם אונאה וגזל וע"ז אונאה דכתיב ״ובידו אנך גזל דכתיב (ירמיהו ו״, ז) חמס ושוד ישמע בה על פני תמיד ע"ז דכתיב ״(ישעיהו סה״, ג) העם המכעיסים אותי על פני תמיד [וגו']׃
9אמר רב יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה שנאמר ״(תהלים קמז״, יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כמשלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא בביתא׃
10ואמר רב חיננא בר פפא לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה שנאמר ״(שופטים ו״, ג) והיה אם זרע ישראל וגו' וכתיב ״(שופטים ו״, ד) ויחנו עליהם וגו' וכתיב ״(שופטים ו״, ו) וידל ישראל מאד מפני מדין׃
11(וא"ר) חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנאמר ״(בראשית יב״, טז) ולאברם הטיב בעבורה והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו.
12תנן התם: חתכו חוליות, ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר, וחכמים מטמאין.
תוספות
נוח לו לאדם שיבא על ספק אשת איש כו' - נקט הכי משום דבת שבע ספק אשת איש הויא ופי' בקונטרס משום דכל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט לאשתו ע"מ שאם ימות יגרשנה ולא תיזקק ליבם וכל אותם הימים היא ספק מגורשת וק' לר"ת דא"כ אין זה כל היוצא אלא דוקא שיש להם אחין ואין להם בנים מיהו בקונטרס לאו דוקא נקט יבם אלא שלא תתעגן ועוד קשה לר"ת דאמר במסכת שבת (ד' נו. ושם ד"ה גט) כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה אמאי והא חזר אוריה מן המלחמה אח"כ ומיהו יש לדחות שהיו מתנין אם לא יחזור בסוף המלחמה ועוד קשה דתניא בפ' מי שאחזו (גיטין דף עג. ושם: ד"ה אמר) מה היא באותן הימים רבי יהודה אומר הרי היא כאשת איש לכל דבריה ר' יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת ואפילו לרבי יוסי חטא דוד דאינה מגורשת ודאי וכ"ת דהתם בלא אמר מעכשיו דמוקי לה בגמרא באומר מעת שאני בעולם כלומר שעה אחת קודם מיתתי ובמלחמת [בית] דוד היו כותבים מהיום הא קתני בהדיא בתוספתא מהיום אם מתי הימים שבינתים רבי יהודה אומר היא כאשת איש ומתני' דמי שאחזו (שם) נמי מוכח דאמר מהיום דאדלעיל מיניה קאי והא דאמר בגמרא באומר מעת שאני בעולם מפ' ר"ת ור"ח דפירושו נעשה כאומר מעת שהוא בעולם משום כיון דאמר אם מתי מתכוין לרחק הגרושין כמו שיוכל ואינו רוצה שתתגרש עד סמוך למיתתו והא דקאמר מהיום להראות שהוא רוצה שיחולו גרושין (. מהיום) ומפ' ר"ת דבמלחמת בית דוד היו מגרשין לגמרי בלא שום תנאי אלא היו עושין הדבר בצנעה כדי שלא יהו קופצין על נשותיהן לנושאן לכך קרו להו ספק אשת איש ולכל הפי' קשה דאפילו בא על אשת איש ודאי טוב ממלבין מדקאמר דוד הבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא אבל מלבין כו':
ולא עוד אלא בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות - כלומר לא מבעיא בשעה שהם בטלים אלא אפי' עסוקים בהלכות חמורות וגם אין עניינם לאשת איש ויש ספרים דגרסי בשעה שעוסקין בארבע מיתות ב"ד:
דכתיב היא מוצת - בלא אל"ף כמו (איכה ד׳:י״א) ויצת אש בציון שהיתה קרובה לאש כבר ולא שלחה לו אלא ברמז אם לא היה מודה לא היתה מפרסמתו:
ואל דמעתי אל תחרש - אינו אומר שמע אל בכיי או ראה דמעתי אלא אל תחרש כלומר בטוח אני שלא תחרש דשערי דמעות לא ננעלו:
חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא - אם לא היה חול בינתים היה מודה רבי אליעזר דכלי חשוב הוא שהטפלה סביב לתנור מחברת החוליות ומעמידתן זו אצל זו ומשום דנתן חול בינתים להפריד החוליות זו מזו מטהר ר"א והכי תנן במסכת כלים (פרק ה משנה ח) חתכו לרוחבו פחות פחות מארבעה טפחים טהור מרחו בטיט טמא משיסיקנו לאפות בו סופגנים הרחיק את הטפלה ונתן חול או צרור בינתים בזה אמרו הנדה והטמאה והטהורה אופות בו והוא טהור קתני חול דומיא דצרור שהוא יבש:
רישוי: CC0
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
מאירי
לעולם יהא אדם זהיר שלא לבייש את אשתו שמתוך שדמעתה מצויה עונש אונאתה קרוב לבא דרך אזהרה אמרו כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה מכאן אמרו שכל שאדם עושה בנכסי ביתו ומזונות בניו ובנותיו ומלבושיהם ילך בהם אחר עצת אשתו שמתוך כך שלום מצוי בתוך ביתו ולעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה אלא על עסקי תבואה דרך צחות אמרו במשלם שערי דברא נקיט ואתי תיגרא:
אע"פ שרוב תפלה אי אפשר שלא ליענות בה מ"מ כשהיא יוצאה ממעמקי הלב עד שהדמעה גוברת עליו מקובלת ביותר דרך צחות אמרו מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו:
לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו ששמירה מעולה מצויה בה הרבה עד שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנ' ולאברם היטיב בעבורה:
המאונה את הגר בדברים עובר בשלשה לאוין אל תונו איש את אחיו לא תונו איש את עמיתו וגר לא תונה ואם לחצו והונהו בממון עובר בשלשה לאוין אל תונו איש את אחיו לא תונו איש את עמיתו ולא תלחצנו הא למדת שלאו של וגר לא תונה אינו אלא באונאת דברים ולאו של לא תלחצנו אינו אלא באונאת ממון ושנים האחרים בין באונאת ממון בין באונאת דברים:
תנור העשוי חליות חליות של חרש והעמידן ונתן חול בין חוליא לחוליא וטח את הכל מבחוץ בטיט הרי זה מקבל טומאה ואע"פ שנתן חול בין חוליא לחוליא כדי שלא תכנס הטיחה ביניהם ויהא פירוקו נקל כשירצה לטלטלו ממקום למקום מכיון שנתחבר נתחבר והרי הוא כאלו כלו של חרס אחד וכבר ביארנוה בשלישי של ברכות:
כל שגדור בדרכים הדתיים הרי הוא בכלל אונאה אבל עובדי האלילים אינם בכלל אחוה כדי לכללן בדין אונאה הבאה דרך מקח וממכר כלל אמרו חכמים לא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו:
מסכת בבא מציעא דף נ״ט עמוד א׳
מסכת בבא מציעא דף נ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־458 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא מציעא דף נ״ט ע״א
פתיחה בקורא