ואפי' במקום מדרון נמי — היאך נפטר בשבועה במקום שבני אדם רגילין להלך אא"כ מביא עדים היכא:
דאיכא ראיה — במקום שעדים מצויין:
נייתי ראיה — ולא יפטר בשבועה כאיסי ור' מאיר אית ליה נתקל אנוס הוא הלכך שומר שכר נמי פטור ודאיסי לית ליה:
ה"ג ורבי חייא בר אבא וכו' ולא גרסינן אלא ומילתא באפי נפשיה מתרץ הא דרמינן לעיל דר"מ אדר' מאיר בנתקל ואמר ר' אלעזר תברא וכו' ור' חייא בר אבא פליג אדר' אלעזר ואמר לעולם חד תנא הוא ונתקל ודאי פושע הוא והכא היינו טעמא דמיפטר בשבועה:
שבועה זו תקנת חכמים — להיפטר בה ולקמיה מפרש מאי משתבע הא פשע:
שאם אי אתה — פוטרו מן התשלומין כשנתקל אין לך אדם וכו' שדואג שלא יכשל ותשבר:
היכי משתבע — לרבי חייא בר אבא אליבא דר"מ הא ודאי פושע הוא:
ואתא רבי יהודה — לאיפלוגי ולמימר נתקל לאו פושע הוא אלא קרוב לאונס ולפשיעה ודמי לגניבה ואבידה ותקנת חכמים אין כאן אלא האי כי דיניה והאי כי דיניה:
אין גמרא כרבי מאיר — דשניהן פטורין בשבועה שמעתי אף אני ומיהו תמיה אני דבשלמא שומר חנם משתבע דלא פשע דאנא בעלמא כר' יהודה סבירא לי דנתקל לאו פושע הוא ולאו אנוס אלא שומר שכר כו':
ברסתקא — רחבה:
זיזא — קורה היוצא מן הכותל ובולטת לרשות הרבים:
אייתי ראיה — ואינו נאמן בשבועה אלא בעדים:
זבינית לך — קניתי לך:
ותקיפו להו — החמיצו:
קלא אית להו — אימת החמיצו ואצל מי היו ושל מי היו שמא שלך היו או קנית חומץ בדמים פחותים ולא אצלך החמיצו:
דדרו באגרא — מוט כפוף באמצעו ונותנו על כתפו ונושא שני בדין בשני ראשיו ונושא בו משא כבד:
משלם פלגא — פועל שקבל עליו להוליך חביות ממקום למקום ונשאם באותו מוט ונשבר משלם פלגא:
מאי טעמא נפיש לחד — ולא היה להטעינו לבדו:
וזוטר לתרי — וכיון דאינו ראוי לשני משאות דרך בני אדם להתחזק ולטוענו כאחד הלכך דמי נמי לאונס:
דדרו בדיגלא — עץ מפוצל בראשו וקושר בו משא שני בני אדם ומכניס צוארו בין שני פצליו ומוטל על ב' כתפיו וקורין אותו בלשון אשכנז גבל"א וראשו של מטה ארוך וכשעומד לפוש מציגו בקרקע:
משלם כוליה — שפשיעה היא שהרבה במשא שני בני אדם:
שקולאי — נושאי משאות ותברו ליה שלא במקום מדרון ובפשיעה אי נמי בדיגלא:
בדרך טובים — לפנים משורת הדין:
וארחות צדיקים תשמור — סיפיה דקרא הוא:
מתני' השוכר את הפועלים — אינו יכול לכופן - בגמרא פריך פשיטא:
מתיקה — ליפתן:
בשעתו — בעת מלכותו דמלך והדיוט הוה:
שהם בני אברהם יצחק ויעקב — וסעודתו של אברהם גדולה משל שלמה כדמפרש בגמרא:
עד שלא התחילו במלאכה — דאין כאן אלא דברים ודברים אין בהם משום מחוסרי אמנה דאילו משהתחילו לא תוכל לחזור:
גמ' דטפא — הוסיף על שכרן משאר פועלין:
