שנטלוה מסיקין — אנסים עכו"ם נטלוה מן הגזלן ומחמתו ותנן בבבא קמא (דף קטז:) הגוזל שדה מחבירו ונטלוה מסיקין אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר והרי היא יוצאה מתחת ידו דקתני בנטילת מסיקין הוא:
בדינא משמע — הלכך בהוצאת נגזל קאמר וגובה את הקרן דקאמר כשחפר בו בורות:
בעינא משמע — כמו שהיתה ולא שחפר בה בורות:
ומכר את השדה — והרי היא יוצאה מתחת ידו של לוקח בדינא ובעינא:
בין לרבה בין לרבא — דמוקמי גביית קרן מן הגזלן בנגזל הא מלוה על פה הוא ולא טרפא ממשעבדי:
כשעמד בדין — קודם שמכר נכסיו וכיון דחייבוהו ב"ד אית ליה קלא והוה ליה כמלוה בשטר:
מאי פסקא — בתמיה פסקא תנא למלתיה דהעומד בדין אינו עומד על הפירות:
רב חיננא בר שילת — סופר היה:
אמליך — כשאתה כותב שטר המלך במוכר אם יקבל עליו להגבות ללוקח משפר נכסיו קרנא ושבחא ופרי אם יטרפוה ממנו:
כגון שיש לו קרקע — לגזלן זה שמגבהו ללוקח קרקע ולא מעות דהשתא לא מחזי כרבית:
אסור ללות סאה בסאה — שמא יוקרו חטין:
בהלואה — שייך רבית טפי ממכר:
שקנו מידו — על השבח דהוה ליה מחויב משעת המכר קודם שיש שכר המתנת מעות:
תדע — דגובה ולא מצי לוקח למימר אנא אשבחי:
שכך כותב לו מוכר ללוקח — באחריות שטר המכר:
ואשפי — אשקיט ודומה לו על הר נשפה דמתרגם על טורא שליוא (ישעיהו י״ג:ב׳):
ואדכי — אטהר מכל ערעור:
אינון ועמליהון ושבחיהון — וכיון דעל מוכר הדר גבי שבחא בעל חוב מלוקח וחוזר הלוקח על המוכר:
מתנה דלא כתיב ביה הכי — שאין אדם מקבל עליו אחריות מה שהוא נותן:
ה"נ — דאם נותן נכסיו במתנה לא גבי בעל חוב שבחא הואיל ולא הדר על הנותן:
וכי יפה כח מתנה כו' — בתמיה:
יפה ויפה — בדבר זה דכיון דלא הדר גבי ליה לא מפסיד ליה במידי דלא אפסדיה לבעל חוב דבשלמא גופה של קרקע א"ל אמאי (זבנתיה) מאין אגבה חובי אבל שבחא א"ל מאי אפסדתיך:
מסייע ליה למר שמואל — דבעל חוב גובה את השבח:
כשהוא גובה — כשלוקח חוזר וגובה מן המוכר:
במילי אחריני — בדבר אחר:
בלוקח מגזלן — דנגזל ודאי טריף שבחא דאמר ליה ארעאי אשבח אבל בעל חוב כל כמה דלא טרפה לה לאו דידיה הוא וברשותא דלוקח אשבח:
על הוצאה — שהוציא הלוקח בשבחה:
נוטל — הלוקח:
את השבח מבעל הקרקע — מה שעודף על היציאה דאמר ליה פרעתי את חובך:
אין לו — ללוקח אלא מן היציאה שהוציא בה פורע לו שיעור שבח והשאר מפסיד:
אי בלוקח מגזלן — האי בע"ח היינו נגזל:
קשיא רישא — דקתני נוטל את השבח מבעל הקרקע:
קשיא רישא וסיפא — דקתני בע"ח נותן את היציאה ולשמואל בעל חוב גובה השבח ואינו נותן כלום:
