נקרא גזלן — וקמה ליה ברשותיה להתחייב בכל אונסיה וסיפא רבנן:
נותן לו דמי צמרו — בדמים שצמר לבן נמכר בשוק דקנייה בגזלו לשלם כשעת הגזילה:
היציאה — דמי עצים וסממנין ולא שכר שלם:
בשינוי — ששינהו מכמות שהיה ואיכא למאן דאמר שינוי קונה בהגוזל קמא (ב"ק ק:) אבל גבי החמור לא נשתנה החמור:
מגבת פורים לפורים — מעות שגובין הגבאין מבני העיר לחלק לעניים לסעודת פורים:
לפורים — כולה יתנוה לעניים דפורים:
ואין מדקדקין — לומר דיים בפחות והמותר יפול לכיס של צדקה:
אבל לוקחין את העגלים — לרוב בכל המעות:
והמותר — שלא יספיקו לאכול בפורים ימכור ויפול לכיס של צדקה:
אדעתא דמידי אחרינא לא יהיב ליה — וכיון דלאו אדעתא דהכי יהיב נמצא מעות בחזקת בעלים חוץ מן היוצאין בסעודת פורים:
דאתו למיחשדיה — לבעל הבית בנודר ואינו מקיים ששמעו עליו שאמר ליקח טלית לפלוני עני ולא קנה לו:
נהוריתא — מוליי"א בלע"ז היוצאת בשחור העין:
אבזקא — התולעים התליעו רגליה:
אבזקא במילתא דמלכא — ראיתי עש שאוכל שיראים של אוצר המלך:
בטלי כסף — כלי פשתן:
בטלי זהב — כלי צמר צבועין אדום:
וקטלוה — שאין עש אוכל כלי פשתן:
אבל אנגריא שאינה חוזרת — הוה ליה כמתה או נשברה:
אם בדרך הליכתה ניטלה — שהאנגריא מוליכתה לדרך שהיה זה רוצה להלך:
הבריקה או שנשתטית — עדיין היא ראויה למשאו:
אומר לו הרי שלך לפניך — שכן דרך אנגריא נוטל חמורו של זה ומהלך בעליה אחריה וכל חמור שפוגע בו ראשון נוטלו ומחזיר לו את שלו והשני חוזר אחר חמורו עד שפוגע באחר הלכך אומר לו הואיל ואף מזלך גרם שכור חמור אחר ולך אחריו עד שיפגע בחמור אחר:
בשלמא לרב לא קשיא — רומיא דמתניתין אהדדי דמצי לשנויי כאן בחוזרת וכו':
