מאחיך — לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך:
פרט לאחרים — עובד כוכבים:
זה גר אוכל נבילות — דכתיב ביה שעריך (דברים י״ד:כ״א) לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה:
וכולן — על שכר ישראל ועל שכר בהמה וכלים וגר וגר תושב:
עובר בכל השמות הללו — בין הכתובים כאן ובין האמורים בתורת כהנים דיליף גזירה שוה לאיתויינהו הכא כדלקמן:
ויש בהם משום בל תלין — האמור בתורת כהנים והוא הדין ללא תעשוק ולא תגזול דכתיב גביה ומיהו של שכיר יום ליתיה בשכיר לילה:
ר' יוסי בר' יהודה וכו' — לקמן מפרש לה:
אין בהם אלא משום לא תעשוק שכיר וגומר — דכתיב ביה בארצך דמרבי בהמה וכלים אבל ביומו תתן שכרו אע"ג דסמיך ליה לא ולקמן מפרש טעמא:
קשיא גר תושב — דמתניתין תנן אין בו משום בל תלין האמור בתורת כהנים ובברייתא קתני כולן עוברים בכל השמות הללו:
קשיא בהמה וכלים — דקתני מתני' יש בהם משום ביומו תתן שכרו ומשום לא תלין ור' יוסי בר' יהודה סבר אין בהן אלא משום לא תעשוק דמשנה תורה ואפילו משום ביומו וגו' דסמיך ליה לא:
גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו — וכל שכן משום לא תעשוק שכיר דבגויה כתיב בשעריך:
ואין בו משום לא תלין — דתורת כהנים וכן משום לא תעשוק ולא תגזול דת"כ והאי דנקט הני משום דמפרשי בהו שכיר יום ושכיר לילה וה"ק יש בו משום ביומו תתן שכרו דמשתעי גבי שכיר לילה ואין בו משום שכיר יום:
גמר שכיר שכיר — כתיב הכא לא תעשוק שכיר וכתיב בשכיר יום לא תלין פעולת שכיר מה כאן גר תושב בהמה וכלים איתרבאי אף בת"כ נמי גר תושב בהמה וכלים:
לא גמר — הלכך דתורת כהנים ליתנהו לא בבהמה וכלים ולא בגר תושב:
משום דביומו תתן שכרו — ליחייב דהך סמיך ליה דבקרא דלעיל כתיב מארצך:
להקדים עני לעשיר — נשכרו שני פועלין אחד עני ואחד עשיר ואין בידו ליתן אלא לאחד מהן העני קודם:
אביון — מעונה מעני ולשון אביון האובה ואינו משיג מה שנפשו מתאוה לכל טוב ואשמעינן קרא דעני קודם לאביון משום דעני כסיף למיתבעיה אף על גב דצריך:
ואי אשמועינן עשיר — דלקדמיה עני משום דלא צריך ליה העשיר לשכר כמו העני:
אבל אביון — הורגל לבושת ולא כסיף למיתבעיה:
אבל אביון דצריך ליה — טפי מעני אימא דליקדמיה לעני קמ"ל דעני קודם דצריך ליה וכסיף למיתבעיה:
ותנא דידן — וכן דבי רבי ישמעאל דאמרו תרוייהו בהמה וכלים אכולהו וגר תושב לית להו דת"כ אי גמיר ג"ש אפילו גר תושב נמי ליחייביה משום שכיר יום:
אתך — קרא יתירא הוא:
שפעולתו אתך — ואפילו בהמה וכלים:
רעך — בהנך דתורת כהנים כתיב לא תעשק את רעך:
עשקו — שכר שכיר:
גזלו — גזילה ממש:
ור' יוסי האי אתך מאי עביד ליה — דמרבי מיניה תנא דידן בהמה וכלים אף על גב דגזרה שוה לא גמיר:
אלא לבצור אשכול אחד — כלומר שכיר שעות:
מואליו הוא נושא את נפשו — כל ששיעבד עצמו עליו:
