סומכוס
דור שלישי לתנאים. סומכוס בן יוסף תלמיד מובהק של ר' מאיר בעל הנס וחברו של רבי.
חכמתו
אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן: תלמיד היה לו לר' מאיר ושמו סומכוס, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה היה אומר ארבעים ושמונה טעמי טהרה.
שנינו: תלמיד חריף מאד היה ביבנה, שאם לא נכתב מפורש בתורה שהשרץ טמא היה מטהר את השרץ במאה וחמישים טעמים, לפיכך הוצרכה התורה לכתוב שהשרץ טמא. עירובין יג: אמרו חכמים: לאחר פטירתו של ר' מאיר אמר ר' יהודה בר אילעאי לתלמידיו: אל יכנסו תלמידי ר' מאיר לכאן, מפני שבאים להקניט ולא ללמוד תורה, ורוצים לקצץ רגלינו בהלכות בכדי להודיע שהם חריפים ואין מי שיכול לעמוד כנגדם!
בכל זאת דחק סומכוס מתלמידי ר' מאיר ונכנס לבית מדרשו של ר' יהודה והיה אומר הלכות בשם רבו, וכעס ר' יהודה על תלמידיו שאיפשרו לו להכנס. קידושין נב:
אימרותיו
שנו רבותינו: אמר ר' מאיר, בפסוק: "שמע ישראל", דברים ו,ד צריך כוונת הלב.
אמר רבא הלכה כר' מאיר.
שנינו: סומכוס בן יוסף אומר, כל המאריך במילה "אחד", מאריכין לו ימיו ושנותיו.
אמר רב אחא בר יעקב מאריך בדלת, אמר ר' אשי ובלבד שלא יחטוף את האות חית וידגיש בדלת את האריכות. ילקוט שמעוני ואתחנן פ"ו – ברכות יג:
מקורות מדויקים
לדף המקורות המלא של החכם (4)- עירובין יג ע"ב ↗“אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּלְמִיד הָיָה לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר וְסוֹמְכוֹס שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טוּמְאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה טַעֲמֵי טוּמְאָה, וְעַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טׇהֳרָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה טַעֲמֵי טׇהֳרָה.”
- קידושין נב ע"ב ↗“תָּנוּ רַבָּנַן: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִים הֵם, וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵם בָּאִים אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵם בָּאִים. דָּחַק סוֹמְכוֹס וְנִכְנַס. אָמַר לָהֶם: כָּךְ שָׁנָה לִי…”
- ברכות יג ע"ב ↗“תַּנְיָא סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּ״אֶחָד״, מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: וּבַדָּלֵית. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲטוֹף בַּחֵית.”
- דברים ו, ד ↗“שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה׀אֶחָֽד׃”