אמרו חכמים — מי האיש החכם:
אמרו הנביאים — אשר דבר פי ה' אליו:
שלא ברכו בתורה תחילה — כשהיו עוסקין בתורה לא היו מברכין לפניה קרא יתירא דאשר נתתי לפניהם קא דרש ברכת אשר (נתן לנו תורת אמת) שהיא לפניה של דברי תורה וכיון דלא מברכי גליא דעתייהו שאינה מתנה חשובה להם:
תודע — מודיע לכל ומתפאר בכתרה:
בן עם הארץ — היינו בקרב כסילים משפחת כסילים:
איסתירא בלגינא — סלע אחד בלגינא:
קיש קיש קריא — מתקשקש ומשמיע קול ואם היה מלא סלעים לא היה משמיע קול:
מציין מערתא דרבנן — שלא יכשלו כהנים לעבור עליהן ולהאהיל שלא תארע תקלה על ידי צדיקים:
איעלמא מיניה — לא יכול למצוא מקומה:
ריבצת — לאחרים לשון (מ"ק דף ו:) המרביץ שדהו משקה:
רבי חנינא — בר' חמא:
שדינא כיתנא — זורע אני זרעוני פשתן:
שדינא — משליך:
וגדילנא נישבי — וקולע אני ממנו רשתות ומכמורות:
וציידנא טבי — ואני צד צביים:
ואריכנא מגילתא — ומתקן אני מעורותיהן קלפים:
וסליקנא למתא — למקום שאין מלמדי תינוקות:
לחמשה ינוקי — לכל אחד ספרו:
ומתנינא — על פה שיתא סדרי משנה לשיתא ינוקי:
אקרו אהדדי — לימדו זה את זה מקראות:
ואתנו אהדדי — לימדו זה את זה סדרו:
לא תהא כזאת בישראל — לא תאמר זאת בישראל:
אמש נראה לי — בחלום:
תקוע — ויושב בישיבה של מעלה:
ור' יוחנן אצל ר' חייא לא — אמרתי אני וכי אין ר' יוחנן ראוי לישב אצל ר' חייא:
ובעורין — תרגום דלפידין:
דמצפרא הוו שפירין עיניה — בבקר ראיתי את עיניו יפות ולערב ראיתיו דומות כאילו נשרפו באור:
אמרי ליה — אמרתי לו:
דאמרי — אמרתי לאליהו:
גוהרקא — קתדרא:
בוטיטי — ניצוצות אישטנצילוי"ש בלע"ז:
מתני' דמר קמתנינא — תוספתא של אדוני שסידרה לששה סדרים אני שונה תמיד דר' חייא סדרה לתוספתא כדאמרי' בעלמא רבי לא שנאה ר' חייא מנא ליה ואמרי' כל מתניתא דלא מיתנייא בי רבי חייא ורבי אושעיא לא תותבו מינה בבי מדרשא:
תקפי ברחמי — מרבין בתפלה:
ומייתי למשיח בלא זמניה — לכך אין ניתן לי רשות להעמידן יחד:
יש דוגמתן — שתהא תפלתן נשמעת:
פולסי — חבטת מלקות:
שמואל ירחינאה — הוא שמואל בר אבא חבירו של רב ועל שהיה בקי בסוד העיבור כדאמרי' במס' ר"ה (דף כ:) אמר שמואל יכילנא לתקוני כולה גלותא קרי ליה ירחינאה:
אימלי לך סמא — בתוך העין:
אשטר לך משטר — אמשח לך ע"ג העין משטר מטפח מוליו"ר בלע"ז כדאמרי' גבי כותח הבבלי (חומץ האדומי) בפסחים (דף מד.) משטר קשטר מטבל פתו:
גובתא — קנה חלול:
תותי בי סדיא — תחת מראשותיו ובוקע כח חוזק הסם והולך דרך עצם גולגלתו ומוחו עד עיניו:
הוה מצטער רבי למיסמכיה — טרח ומתעסק לסומכו לפי שחכם בקי היה כל כך:
ולא הוה מסתייעא מילתא — שהיתה השעה נטרפת או לא היו החכמים נאספים:
