בוני התלמוד

    מסכת בבא מציעא דף ק״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לא קשיאדרב אדרב:

    שורא וריתקאחומה ורתוקת גדר של נצרים כמו (איכה ב) חיל וחומה:

    כל חלידבר שכל החלאים תלוין בו וזו העין עין רעה:

    עבד מה דעבדיודע היה ללחוש על הקברות ולהבין על כל קבר וקבר באיזו מיתה מת אם מת בזמנו אם בעין רעה:

    הכל ברוחכל החלאים ותוצאות מיתה על נשיבת הרוח באין הכל לפי השעה והאדם יש לך אדם שרוח פלוני קשה לו ובשעה פלוני:

    והאיכא הרוגי מלכותהרוגי חרב:

    אי לאו זיקאשנכנס במכה:

    עבדי סמא וחייסם המחבר בשר חתוכה ומן העשבים הוא כדאמר בהמוכר את הספינה (בבא בתרא עד:):

    צינים פחיםקור הנופח ולאו היינו רוח דקאמר שמואל דשמואל זיקא בלא צינה נמי מזקת:

    זו מרהשהמרירה שבה גדולה ונובעת ומתפשטת בגידין ובעצמות:

    וכולן פת במלח מבטלתןכדיליף לקמן מקראי:

    וקיתון של מיםלמי שאין לו יין:

    וזיקיןהיינו רוח דאמר שמואל:

    מחכימת פתישדעתו מיושבת עליו לפי שאינו מצטער בעינוי:

    וזוכה בדיןאם יש לו דין עם חבירו דעתו מיושבת ליישב דבריו בבית דין להטעים:

    ללמוד וללמדמחמת ישוב הדעת:

    ודבריו נשמעיןלבריות שיש לו לב להטעימן:

    הבלזיעה וזוהם:

    נזקק לאשתואם בעל הרהורים הוא ומתוך שלבו טוב בבקר שאכל קצת תובע לאשתו ובצאתו לשוק ורואה נשים אינו מתאוה להן:

    כינה שבבני מעייןתולעים:

    מוציא את הקנאה ואת התגרשכשאין לבו טוב עליו הוא נוח לכעוס:

    ואמרו רבנן השכם ואכולבערבי פסחים (קיב א) בדברים שצוה רבי לבניו:

    משוחאהמודד קרקעות היה בשכר לקונים ולמוכרים ולאחין ולשותפין הבאין לחלוק:

    כורכמא רישקאכרכום של גן שקורין קרוג אודמינל"ט והוא משובח שבכורכמין:

    ארבע אמות דאניגראאמת המים שהמשיכוה מן הנהר הגדול אל השדות על פני הבקעה כולה ומניחין בעלי כל שדה ושדה מלזרוע את אגפיה רוחב ארבע אמות. שלא תתקלקל שפתה ומודדין אותם כולם ביחד ומציינים אותם שלא יחרשו מן הסימן ולחוץ:

    זלזל בהןאל תדקדק בהן להרחיבן:

    לא תמשחנהו כללאלא באומד הדעת תניחנו כדי שיהו ניכרים לעינים שהן שלימות ורחבות:

    לבני אניגראאינו מזיק אלא יחידים ויש בידן למחול:

    לכ"עומאן מחיל:

    מלי כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצוהמוצא יער או אילנות נטועין על שפת הנהר יקוץ ברוחב מלא כתף מושכי חבל הספינה והן מטין עצמן באלכסון והולכין כשהן משופעין לצד היבשה שלא תמשכם הספינה למים וכל כמות הצריך להלוכם דינם לקוץ ובשני עברי הנהר שפעמים שהילוכן מכאן ופעמים שהילוכן מכאן:

    קץ שיתסר אמתאכרוחב דרך רה"ר כדתנן בבבא בתרא (דף צט:) דרך רה"ר שש עשרה אמה:

    בני משרוניאשם העיר והיער היה שלהן:

    דפנוהוהלקוהו:

    אשליהןחבלים שלהן:

    אבאיער:

    ניקייצו עילאי ותתאימי שיש להן יער על הנהר אצלי למעלה הימנו ולמטה הימנו הילוך דרך המים:

    התם דבי פרזק רופילא הוהאותן שלמטה ושלמעלה לא של ישראל היה שיכול לקצוץ אותו יער של בית פרזק פחת פרסיים היה וידוע הוא שלא יקוצו ומה תועיל קציצה שלי:

    אי ממתחי אשלייהו מסתגי להואם יוכלו למתוח חבלם ולבא ממסע למסע או מכפר לכפר לילך ממטה למעלה ילכו:

    בבא מציעא 107 עמוד ב

    1לא קשיא: הא דמהדר ליה שורא ורתקא, הא דלא מהדר ליה שורא ורתקא.

    2(דברים ז, טו) והסיר ה' ממך כל חולי אמר רב זו עין רב לטעמיה, דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ׃

    3ושמואל אמר זה הרוח שמואל לטעמיה דאמר שמואל הכל ברוח ולשמואל הא איכא הרוגי מלכות הנך נמי אי לאו זיקא עבדי להו סמא וחיי׃

    4ר' חנינא אמר זו צינה דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנאמר ״(משלי כב״, ה) צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃

    5ר' יוסי בר חנינא אמר זו צואה דאמר מר צואת החוטם וצואת האוזן רובן קשה ומיעוטן יפה׃

    6ר' אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם דבר אחר מחלה ששמונים ושלשה חלאים תלוין במרה וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן׃

    ברייתא

    7ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן הזיקין ומן המזיקין ומחכימת פתי וזוכה בדין ללמוד תורה וללמד ודבריו נשמעין ותלמודו מתקיים בידו׃

    8ואין בשרו מעלה הבל ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת והורגת כינה שבבני מעים וי"א אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה׃

    9א"ל רבה לרבא בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שיתין רהיטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך ואמרו רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה׃

    10א"ל דכתיב ״(ישעיהו מט״, י) לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש לא יכם שרב ושמש כיון דלא ירעבו ולא יצמאו׃

    11א"ל את אמרת לי מהתם ואנא אמינא לך מהכא (שמות כג, כה) ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך ועבדתם את ה' אלהיכם זו קריאת שמע ותפלה וברך את לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים מכאן ואילך והסירותי מחלה מקרבך׃

    12א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה לא תזלזל במישחתא דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רישקא א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה ד' אמות דאניגרא זלזל בהו דאנהרא לא תמשחנהו כלל׃

    13רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה ארבע אמות דאניגרא לבני אניגרא דאנהרא דכולי עלמא׃

    14מכריז רבי אמי מלא כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו רב נתן בר הושעיא קץ שיתסר אמתא אתו עליה בני משרוניא דפנוהו הוא סבר כרשות הרבים ולא היא התם בעינן כולי האי הכא משום אמתוחי אשליהן הוא כמלא כתפי נגדי סגי׃

    15רבה בר רב הונא הוה ליה ההוא אבא אגודא דנהרא אמרו ליה ניקוץ מר אמר להו, קוצו עילאי ותתאי והדר ניקוץ אנא היכי עביד הכי והכתיב ״(צפניה ב״, א) התקוששו וקשו ואמר ריש לקיש קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים׃

    16התם אבא דבי פרזק רופילא הוה ואמר אי קייצו קייצנא ואי לא קייצו אמאי איקוץ דאי ממתחי להו אשלייהו מסתגי להו׃

    תוספות

    תשעין וט' מתו בעין הרע ואחד בדרך ארץוא"ת א"כ בני יוסף שלא שלטה בהן עין הרע. היה להן לחיות הרבה מכל השבטים וי"ל שמתו בדרך ארץ יותר מאחרים כשהקב"ה היה רוצה להמיתן היה שולח להם חלאים אחרים:

    צניםקור כדמוכח הכא פחים חום כדמוכח בריש מסכ' ע"ז (דף ג: ושם ד"ה הכל) ומיירי הכא במאורעות הבאים על האדם דאילו במדות אמר בפ' כל היד (נדה דף טז: ושם ד"ה הכל) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים:

    שיתין רהיטי רהוטיש מפרשים דנקט שיתין לפי שימי החורף ששים וכן ימי הקיץ כדאמר לעיל (בבא מציעא דף קו:) ופת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה א"נ כן דרך למינקט בכל מקום שיתין כדאמר בהחובל (ב"ק דף צב:) שיתין תכלי מטייה לככא דקל חבריה שמע כו':

    ארבע גרמידי דאניגרי זלזל בהופירוש ארבע אמות שאתה מודד לבני אניגרא שדולים משם להשקות שדותיהם זלזל פירוש מדוד אותם שחוקות ולא מצומצמות כדי שיוכלו לעמוד שם בריוח ולא כפי' הקונט' דעל נהרא שמניחין מקום גם למושכי ספינות לא תמשח כלל שצריכין ריוח הרבה שלא יפלו במים אלא בלא מדידה יתנו שיהא ניכרת ונראה לעינים:

    בתרי עברי נהרא קוצופי' ענפי אילנות היער קוצו שצריכין להטות כתפיהם לצד היער שלא יפלו במים וא"ת דאמרינן בסוף פרק המוכר פירות (ב"ב דף צט: ושם ד"ה ואמה) אמה בית השלחין אני מוכר לך נותן לו ב' אמות לתוכה אמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה וי"ל דהתם מיירי באמת המים שהוא לאדם אחד שהוא עושה חריץ תוך שדהו להשקות ממנה ואין צריך לאגפיים רק אמה מכאן ואמה מכאן והכא אניגרא הוא יאור גדול להשקות כל אותה בקעה לכך צריך ארבע אמות לאגפיה תדע דהתם זורעים אותן אמות ונוטעין שם אילנות כדאמר התם אבל הכא אין זורעין ונוטעין כלל שכל העם הולכים שם להשקות שדותיהם והא דקאמר דאנהרא לכ"ע לאו משום דאניגרא ליהוו כולהו דאדם אחד אלא אינו דכ"ע אלא לאותן המשקין שדותיהם לבד אי נמי ארבע אמות דהכא היינו ב' אמות של תוכה ואמה מכאן ואמה מכאן:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    המוכר לחברו במדה או אחים שחלקו והלכו להם אצל אחד למוד להם מדה בחבל צריך לו להזהר שלא יקל במדה ולא יזלזל שמדת הקרקעות מיעוט אונאה שבה עולה לחשבון גדול אין לך כל טפח וטפח בקרקע שלא יהא ראוי לזרוע בה דבר שערכו גדול כגון כרכום החשוב וכיוצא בו:

    יש מקומות שנהגו בני בקעה לחפור בשפת שדותיהם חריץ על פני כל שדות שבבקעה מצד אחד ומעבירין שם אמת המים שממשיכין אותה מן הנהר ומשאירין בעלי שדות כל אחד בשדהו ארבע אמות משדותיהם בצד אמת המים להיות כל בני הבקעה הולכין דרך שם ואומר עכשו שכשהם מודדים אותם יהו מזלזלין במדידתן ר"ל שיהו מודדין בריוח ומ"מ אין צריך להניחן מרווחות כל כך עד שיהא נכר לעין בלא מדידה ודיו שימדדם בריוח שהרי אין ארבע אמות אלו משועבדות אלא לבני אותה בקעה ואין המדרס גדול כל כך אבל אם היה הנהר עובר דרך שם צריך כל אחד להניח בשלו ארבע אמות בשיעור מרווח כל כך שיהא ניכר בלא מדידה שמתוך שהנהר משועבד לכל העולם אף שפתו משועבד להם לפירוק משא שבספינה לשפת הנהר או להכניס משא שבשפת הנהר לתוך הספינות וצריכים לשיעור גדול ומפני זה הוא מזהיר שלא למדוד בהם כלל ויש מפרשים בשמועה זו דרך אחרת וזה עיקר:

    יש שפרשו בה בשני אחים שבאו לחלוק שדה זה שצדו אחד לנהר שאם באו לחלקו בארך למשך הנהר עד שנמצאו כל ארבע אמות אלו לחלקו של אחד שאין ארבע אמות אלו נכנסות בכלל החלוקה כלל שאם כן הרי נתאונה זה שחולק מצד הנהר והוא שאמר לא תמשחינהו כלל ואם הוא סמוך לאמת המים מכניסין אותם בכלל החלוקה אלא שמוותרין מהם לזה ואין מודדין לו את כלם והוא שאמר זלזל בהו:

    כל נהר שהספינות באות דרך בו ויש במקומות שבו יער או אילנות נטועים בצדו כופין את הבעלים לקוץ ברוחב מלא כתף מושכי חבל הספינה משני צדי הנהר שפעמים שיוצאים בצד זה ופעמים בצד זה ושיעור זה צריך להם שכשהם מותחים החבלים להוליך הספינה מותחין אותן בצדי הנהר סמוך לשפתו כדי שלא יערבבנה שטף שבאמצע הנהר ואם יהו אילנות לשם כשהם ממצרים עצמם במתיחת החבלים כתפיהם פוגעים באילנות ונזוקין ומתוך כך צריך לקוץ ברוחב מלא כתפיהם והוא כשיעור שתי אמות ואם היו למעלה מזה או למטה יער שהוא של בית המלך או של אנס שאין בידנו לכופו לקוץ אף אין כופין לזה שהרי אין קציצתו משתרשת לבני הספינה הא כל שאין שם כן כופין לקוץ ואף ביד הדיין לצוות לקוץ שלא מדעת בעלים ומ"מ אם היה של תלמיד חכם ראוי להזהר שלא לקוץ אלא מדעתו שהרי אף הוא אינו מסרב במדת הדין ויקוץ ומי שעשה כן עשה שלא כהוגן ויזהר מקללת חכם:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא מציעא דף ק״ז עמוד ב׳

    מסכת בבא מציעא דף ק״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־435 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לא קשיא דרב אדרב:

    שורא וריתקא חומה ורתוקת גדר של נצרים כמו (איכה ב) חיל וחומה:

    כל חלי דבר שכל החלאים תלוין בו וזו העין עין רעה:

    עבד מה דעבד יודע היה ללחוש על הקברות ולהבין על כל קבר וקבר באיזו מיתה מת אם מת בזמנו אם בעין רעה:

    הכל ברוח כל החלאים ותוצאות מיתה על נשיבת הרוח באין הכל לפי השעה והאדם יש לך אדם שרוח פלוני קשה לו ובשעה פלוני:

    והאיכא הרוגי מלכות הרוגי חרב:

    אי לאו זיקא שנכנס במכה:

    עבדי סמא וחיי סם המחבר בשר חתוכה ומן העשבים הוא כדאמר בהמוכר את הספינה (בבא בתרא עד:):

    ועוד 30 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bava Metzia 107b · Sefaria

    תוספות

    תשעין וט' מתו בעין הרע ואחד בדרך ארץ וא"ת א"כ בני יוסף שלא שלטה בהן עין הרע. היה להן לחיות הרבה מכל השבטים וי"ל שמתו בדרך ארץ יותר מאחרים כשהקב"ה היה רוצה להמיתן היה שולח להם חלאים אחרים:

    צנים קור כדמוכח הכא פחים חום כדמוכח בריש מסכ' ע"ז (דף ג: ושם ד"ה הכל) ומיירי הכא במאורעות הבאים על האדם דאילו במדות אמר בפ' כל היד (נדה דף טז: ושם ד"ה הכל) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים:

    שיתין רהיטי רהוט יש מפרשים דנקט שיתין לפי שימי החורף ששים וכן ימי הקיץ כדאמר לעיל (בבא מציעא דף קו:) ופת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה א"נ כן דרך למינקט בכל מקום שיתין כדאמר בהחובל (ב"ק דף צב:) שיתין תכלי מטייה לככא דקל חבריה שמע כו':

    ארבע גרמידי דאניגרי זלזל בהו פירוש ארבע אמות שאתה מודד לבני אניגרא שדולים משם להשקות שדותיהם זלזל פירוש מדוד אותם שחוקות ולא מצומצמות כדי שיוכלו לעמוד שם בריוח ולא כפי' הקונט' דעל נהרא שמניחין מקום גם למושכי ספינות לא תמשח כלל שצריכין ריוח הרבה שלא יפלו במים אלא בלא מדידה יתנו שיהא ניכרת ונראה לעינים:

    בתרי עברי נהרא קוצו פי' ענפי אילנות היער קוצו שצריכין להטות כתפיהם לצד היער שלא יפלו במים וא"ת דאמרינן בסוף פרק המוכר פירות (ב"ב דף צט: ושם ד"ה ואמה) אמה בית השלחין אני מוכר לך נותן לו ב' אמות לתוכה אמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה וי"ל דהתם מיירי באמת המים שהוא לאדם אחד שהוא עושה חריץ תוך שדהו להשקות ממנה ואין צריך לאגפיים רק אמה מכאן ואמה מכאן והכא אניגרא הוא יאור גדול להשקות כל אותה בקעה לכך צריך ארבע אמות לאגפיה תדע דהתם זורעים אותן אמות ונוטעין שם אילנות כדאמר התם אבל הכא אין זורעין ונוטעין כלל שכל העם הולכים שם להשקות שדותיהם והא דקאמר דאנהרא לכ"ע לאו משום דאניגרא ליהוו כולהו דאדם אחד אלא אינו דכ"ע אלא לאותן המשקין שדותיהם לבד אי נמי ארבע אמות דהכא היינו ב' אמות של תוכה ואמה מכאן ואמה מכאן:

    Tosafot on Bava Metzia 107b · Sefaria

    מאירי

    המוכר לחברו במדה או אחים שחלקו והלכו להם אצל אחד למוד להם מדה בחבל צריך לו להזהר שלא יקל במדה ולא יזלזל שמדת הקרקעות מיעוט אונאה שבה עולה לחשבון גדול אין לך כל טפח וטפח בקרקע שלא יהא ראוי לזרוע בה דבר שערכו גדול כגון כרכום החשוב וכיוצא בו:

    יש מקומות שנהגו בני בקעה לחפור בשפת שדותיהם חריץ על פני כל שדות שבבקעה מצד אחד ומעבירין שם אמת המים שממשיכין אותה מן הנהר ומשאירין בעלי שדות כל אחד בשדהו ארבע אמות משדותיהם בצד אמת המים להיות כל בני הבקעה הולכין דרך שם ואומר עכשו שכשהם מודדים אותם יהו מזלזלין במדידתן ר"ל שיהו מודדין בריוח ומ"מ אין צריך להניחן מרווחות כל כך עד שיהא נכר לעין בלא מדידה ודיו שימדדם בריוח שהרי אין ארבע אמות אלו משועבדות אלא לבני אותה בקעה ואין המדרס גדול כל כך אבל אם היה הנהר עובר דרך שם צריך כל אחד להניח בשלו ארבע אמות בשיעור מרווח כל כך שיהא ניכר בלא מדידה שמתוך שהנהר משועבד לכל העולם אף שפתו משועבד להם לפירוק משא שבספינה לשפת הנהר או להכניס משא שבשפת הנהר לתוך הספינות וצריכים לשיעור גדול ומפני זה הוא מזהיר שלא למדוד בהם כלל ויש מפרשים בשמועה זו דרך אחרת וזה עיקר:

    יש שפרשו בה בשני אחים שבאו לחלוק שדה זה שצדו אחד לנהר שאם באו לחלקו בארך למשך הנהר עד שנמצאו כל ארבע אמות אלו לחלקו של אחד שאין ארבע אמות אלו נכנסות בכלל החלוקה כלל שאם כן הרי נתאונה זה שחולק מצד הנהר והוא שאמר לא תמשחינהו כלל ואם הוא סמוך לאמת המים מכניסין אותם בכלל החלוקה אלא שמוותרין מהם לזה ואין מודדין לו את כלם והוא שאמר זלזל בהו:

    כל נהר שהספינות באות דרך בו ויש במקומות שבו יער או אילנות נטועים בצדו כופין את הבעלים לקוץ ברוחב מלא כתף מושכי חבל הספינה משני צדי הנהר שפעמים שיוצאים בצד זה ופעמים בצד זה ושיעור זה צריך להם שכשהם מותחים החבלים להוליך הספינה מותחין אותן בצדי הנהר סמוך לשפתו כדי שלא יערבבנה שטף שבאמצע הנהר ואם יהו אילנות לשם כשהם ממצרים עצמם במתיחת החבלים כתפיהם פוגעים באילנות ונזוקין ומתוך כך צריך לקוץ ברוחב מלא כתפיהם והוא כשיעור שתי אמות ואם היו למעלה מזה או למטה יער שהוא של בית המלך או של אנס שאין בידנו לכופו לקוץ אף אין כופין לזה שהרי אין קציצתו משתרשת לבני הספינה הא כל שאין שם כן כופין לקוץ ואף ביד הדיין לצוות לקוץ שלא מדעת בעלים ומ"מ אם היה של תלמיד חכם ראוי להזהר שלא לקוץ אלא מדעתו שהרי אף הוא אינו מסרב במדת הדין ויקוץ ומי שעשה כן עשה שלא כהוגן ויזהר מקללת חכם:

    Meiri on Bava Metzia 107b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה ארבע גרמידי כו' כפי' הקונט' דעל נהרא כו' ונראה לעינים בתרי עברי נהרא כו' עכ"ל כצ"ל והד"א:

    Chidushei Halachot on Bava Metzia 107b · Sefaria

    מהר"ם

    ד"ה ארבעה גרמידי וד"ה דעל נהרא וד"ה בתרי עברי נהרי כו' הכד"א הוא והקושיא שהקשה וא"ת דאמרינן בסוף פ' המוכר כו' קאי אלעיל אד' גרמידי דאניגרא:

    Maharam on Bava Metzia 107b · Sefaria

    שיטה מקובצת

    עבד מאי דעבד פירש בערוך שנטע אילנות על הקברים והשביען שלא יוציאו פרח אלא אותן שנטועין על אותן שמתו בזמנן. הרא"ש.

    אבל רבינו חננאל פירש וזה לשונו עשה שאלת חלום ואמרו לו בחלומו תשעים ותשעה מתים בעין ואחד בדרך ארץ. והגאון אמר אנו לא גרסנו עבד מאי דעבד וכו'. עד כאן.

    אי לאו זיקא וכו' ואפילו בביתא דשישא איכא קצת זיקא. תלמיד הר"ף.

    הכל בידי שמים וכו' ולא דמי להא דאמר הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים דהתם מיירי במדות שנגזר על האדם להתנהג בו כל ימי חייו והכא מיירי במאורעות שנגורין על האדם מידי יום יום. הרא"ש.

    דאנהרא לכולי עלמא וכו' ואם תאמר פשיטא שהן לכולי עלמא שלדעת כן מניחין אותן מידי ומאי קמשמע לן מהכא משמע דבלאו בני הספינות היו מניחין אותן בשביל אותן שמשקין משם שדותיהן וקמשמע לן שאינו דוקא לאותן שמשקין שדותיהן. מפי רבי. תוספות שאנץ.

    Shita Mekubetzet on Bava Metzia 107b · Sefaria

    בן יהוידע

    רַב לְטַעֲמֵיה, דְּרַב סָלִיק לְבֵי קִבְרֵי נקיט סָלִיק מפני שהיה מנהגם לעשות הקברים במקום גבוה כדי שלא יעמדו שם מי גשמים ויחריבו הקברים. ואומרו תִּשְׁעִים וְתִּשְׁעָה בְּעַיִן־רָעָה לשון מליצה הוא זה להפליג הדבר גם כיון לפי דרכו במספר זה של צ"ט שהוא מספר טִּיט הַיָּוֵן [104] שהסטרא אחרא נקראת טִּיט הַיָּוֵן (תהלים מ, ג) וממנה נמשכת עין הרע בר מינן השם יתברך יצילינו ברחמיו אמן כן יהי רצון.

    וְנִזְקָק לְאִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מִתְאַוֶּה לְאִשָּׁה אַחֶרֶת נראה לי בס"ד מטעם זה קאמר דְמוֹצִיא אֶת הַקִּנְאָה וּמַכְנִיס אֶת הָאַהֲבָה, כלומר מוֹצִיא הַקִּנְאָה מלב אשתו דאם מתאוה לאשה אחרת אז כפי הטבע מרבה שיחה עם נשים אחרות ומשחק עמהן ואשתו תראה ותתקנא אך כיון דאינו מתאוה לאשה אינו פונה לנשים אחרות וממילא מוֹצִיא הַקִּנְאָה מלב אשתו וּמַכְנִיס אֶת הָאַהֲבָה בינו לבין אשתו כי הוא מוסיף לה אהבה והיא גם כן מוספת אהבה.

    זֶה יֵצֶר הָרָע, שֶׁרֹאשׁוֹ מָתוֹק וְסוֹפוֹ מַר (דברים ז, טו) נראה לי בס"ד הכונה בתחלה ידבר מתוק שיאמר שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ (קהלת יא, ט) ויש זמן הרבה לפניך שתעשה התשובה ותתקן המעוות ונמצא אתה נוחל שני עולמים ואחר שירשיע ביותר ויקריבו ימי הזקנה חושש פן יעשה תשובה אז אומר לו דע כי רעתך גדולה והסכלת עשו ואם תחשוב לתקן ולשוב על מה שכבר עשית אין תועלת בזה לחומר הדבר שאפילו על שיחה קלה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹקִים בַּמִּשְׁפָּט ואם כן למה תהיה קרח מכאן ומכאן? טוב שתשלים ימיך בתענוגים והחשבון אחד הוא! ונראה לי בס"ד רֹאשׁוֹ מָתוֹק קודם אותיות 'יצר' יש 'קטף' שהוא צֳּרִי ואתמר בברייתא (כריתות ו.) הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף ובערבי נקרא עוד אל בלטאן וְסוֹפוֹ מַר דאחר יצר 'כקש' [420] שהוא מספר כת [420] שהוא לשון נשיכה בתלמוד.

    Ben Yehoyada on Bava Metzia 107b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בבא מציעא, דף ק״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־435 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״לא קשיא: הא דמהדר ליה שורא ורתקא,…״

    2. קטע 229 מילים

      נפתחת ב״(דברים ז, טו) והסיר ה' ממך כל…״

      חכמים: רב זו, רב לטעמיה, רב סליק.

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״ושמואל אמר זה הרוח שמואל לטעמיה דאמר…״

      חכמים: שמואל.

    4. קטע 425 מילים

      נפתחת ב״ר' חנינא אמר זו צינה דא"ר חנינא…״

    5. קטע 517 מילים

      נפתחת ב״ר' יוסי בר חנינא אמר זו צואה…״

    6. קטע 637 מילים

      נפתחת ב״ר' אלעזר אמר זו מרה תניא נמי…״

    7. קטע 727 מילים

      נפתחת ב״ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת…״

    8. קטע 822 מילים

      נפתחת ב״ואין בשרו מעלה הבל ונזקק לאשתו ואינו…״

    9. קטע 928 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבה לרבא בר מרי מנא הא…״

      חכמים: רבה, רבא.

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״א"ל דכתיב (ישעיהו מט, י) לא ירעבו…״

      חכמים: רב ושמש.

    11. קטע 1145 מילים

      נפתחת ב״א"ל את אמרת לי מהתם ואנא אמינא…״

    12. קטע 1230 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה לא…״

      חכמים: רב יהודה, רב אדא.

    13. קטע 1314 מילים

      נפתחת ב״רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה ארבע…״

      חכמים: רב יהודה.

    14. קטע 1441 מילים

      נפתחת ב״מכריז רבי אמי מלא כתפי נגדי בתרי…״

      חכמים: רבי אמי, רב נתן בר הושעיא.

    15. קטע 1540 מילים

      נפתחת ב״רבה בר רב הונא הוה ליה ההוא…״

      חכמים: רב הונא, רבה, אבא.

    16. קטע 1621 מילים

      נפתחת ב״התם אבא דבי פרזק רופילא הוה ואמר…״

      חכמים: אבא.

    חכמים הנזכרים בדף

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא מציעא דף ק״ז ע״ב

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים — חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026