לא קשיא — דרב אדרב:
שורא וריתקא — חומה ורתוקת גדר של נצרים כמו (איכה ב) חיל וחומה:
כל חלי — דבר שכל החלאים תלוין בו וזו העין עין רעה:
עבד מה דעבד — יודע היה ללחוש על הקברות ולהבין על כל קבר וקבר באיזו מיתה מת אם מת בזמנו אם בעין רעה:
הכל ברוח — כל החלאים ותוצאות מיתה על נשיבת הרוח באין הכל לפי השעה והאדם יש לך אדם שרוח פלוני קשה לו ובשעה פלוני:
והאיכא הרוגי מלכות — הרוגי חרב:
אי לאו זיקא — שנכנס במכה:
עבדי סמא וחיי — סם המחבר בשר חתוכה ומן העשבים הוא כדאמר בהמוכר את הספינה (בבא בתרא עד:):
צינים פחים — קור הנופח ולאו היינו רוח דקאמר שמואל דשמואל זיקא בלא צינה נמי מזקת:
זו מרה — שהמרירה שבה גדולה ונובעת ומתפשטת בגידין ובעצמות:
וכולן פת במלח מבטלתן — כדיליף לקמן מקראי:
וקיתון של מים — למי שאין לו יין:
וזיקין — היינו רוח דאמר שמואל:
מחכימת פתי — שדעתו מיושבת עליו לפי שאינו מצטער בעינוי:
וזוכה בדין — אם יש לו דין עם חבירו דעתו מיושבת ליישב דבריו בבית דין להטעים:
ללמוד וללמד — מחמת ישוב הדעת:
ודבריו נשמעין — לבריות שיש לו לב להטעימן:
הבל — זיעה וזוהם:
נזקק לאשתו — אם בעל הרהורים הוא ומתוך שלבו טוב בבקר שאכל קצת תובע לאשתו ובצאתו לשוק ורואה נשים אינו מתאוה להן:
כינה שבבני מעיין — תולעים:
מוציא את הקנאה ואת התגר — שכשאין לבו טוב עליו הוא נוח לכעוס:
ואמרו רבנן השכם ואכול — בערבי פסחים (קיב א) בדברים שצוה רבי לבניו:
משוחאה — מודד קרקעות היה בשכר לקונים ולמוכרים ולאחין ולשותפין הבאין לחלוק:
כורכמא רישקא — כרכום של גן שקורין קרוג אודמינל"ט והוא משובח שבכורכמין:
ארבע אמות דאניגרא — אמת המים שהמשיכוה מן הנהר הגדול אל השדות על פני הבקעה כולה ומניחין בעלי כל שדה ושדה מלזרוע את אגפיה רוחב ארבע אמות. שלא תתקלקל שפתה ומודדין אותם כולם ביחד ומציינים אותם שלא יחרשו מן הסימן ולחוץ:
זלזל בהן — אל תדקדק בהן להרחיבן:
לא תמשחנהו כלל — אלא באומד הדעת תניחנו כדי שיהו ניכרים לעינים שהן שלימות ורחבות:
לבני אניגרא — אינו מזיק אלא יחידים ויש בידן למחול:
לכ"ע — ומאן מחיל:
מלי כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו — המוצא יער או אילנות נטועין על שפת הנהר יקוץ ברוחב מלא כתף מושכי חבל הספינה והן מטין עצמן באלכסון והולכין כשהן משופעין לצד היבשה שלא תמשכם הספינה למים וכל כמות הצריך להלוכם דינם לקוץ ובשני עברי הנהר שפעמים שהילוכן מכאן ופעמים שהילוכן מכאן:
קץ שיתסר אמתא — כרוחב דרך רה"ר כדתנן בבבא בתרא (דף צט:) דרך רה"ר שש עשרה אמה:
בני משרוניא — שם העיר והיער היה שלהן:
דפנוהו — הלקוהו:
אשליהן — חבלים שלהן:
אבא — יער:
ניקייצו עילאי ותתאי — מי שיש להן יער על הנהר אצלי למעלה הימנו ולמטה הימנו הילוך דרך המים:
התם דבי פרזק רופילא הוה — אותן שלמטה ושלמעלה לא של ישראל היה שיכול לקצוץ אותו יער של בית פרזק פחת פרסיים היה וידוע הוא שלא יקוצו ומה תועיל קציצה שלי:
אי ממתחי אשלייהו מסתגי להו — אם יוכלו למתוח חבלם ולבא ממסע למסע או מכפר לכפר לילך ממטה למעלה ילכו:
