Talmud Builders

    Bava Kamma 39b

    Back to index

    English translation — Bava Kamma 39b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1people will refrain from becoming stewards, fearing that they would incur a financial loss by having to pay for damage caused by the orphans’ animals. By contrast, Rabbi Yosei bar Ḥanina says that it is collected from the superior-quality property of the steward, and there is no concern that people will refrain from becoming stewards, because if they pay for the orphans they are subsequently repaid by the orphans when they grow up.

    2The Gemara notes: And the matter of whether or not the court appoints stewards for the halakhically incompetent owners of an innocuous ox for the purpose of collecting damages from the sale of its body if it gores is subject to a dispute between tanna’im .

    3As it is taught in a baraita : With regard to an ox whose owner became a deaf-mute, or whose owner became an imbecile, or whose owner went overseas, if the ox gores, Yehuda ben Nakosa said that Sumakhos said: It retains its status of innocuousness until the court renders it forewarned in the presence of the owner. And the Rabbis say: The court appoints stewards for them, and the ox is rendered forewarned in the presence of the stewards.

    4If the deaf-mute regained his hearing, or the imbecile became halakhically competent, or the minor reached majority, or its owner came back from overseas, Yehuda ben Nakosa said that Sumakhos said: The ox has reverted to its previous status of innocuousness, until it is rendered forewarned in the presence of the owner. Rabbi Yosei said: The ox retains its status of being forewarned.

    5The Sages said: What did Sumakhos mean by saying that it retains its status of innocuousness? If we say that he meant that it is not rendered forewarned at all, and is still considered innocuous, from the fact that Sumakhos himself teaches in the latter clause of the baraita that the ox has reverted to its previous status of innocuousness, it is clear by inference that previously it was rendered forewarned.

    6Rather, what did Sumakhos mean by saying that it retains its status of innocuousness [ betammuto ]? He meant that it retains its completeness [ bitmimuto ], as we do not reduce its owner’s share of it by collecting compensation from the sale of its body. Rather, the injured party must wait until the owner becomes competent or returns. Apparently, the court does not appoint a steward for the owner of an innocuous ox to enable the injured party to collect damages from its body. And the Rabbis, who disagree with Sumakhos, say that the court appoints a steward for the owner and renders the ox forewarned in the presence of the steward. Apparently, they hold that the court does appoint a steward for the owner of an innocuous ox to enable the injured party to collect damages from its body.

    7The Gemara asks: And in the latter clause of the baraita , with regard to what principle do they disagree? The Gemara answers: The difference between them is with regard to whether a change of custody changes the status of the ox. Sumakhos holds that a change of custody changes the status of the ox, whereas Rabbi Yosei holds that a change of custody does not change it; rather, it is determined by the actions of the ox itself, regardless of its custody.

    8§ The Sages taught in a baraita : With regard to an ox that gored that belonged to a deaf-mute, an imbecile, or a minor, Rabbi Ya’akov pays half the cost of the damage.

    9The Gemara asks: What did Rabbi Ya’akov do that he should pay for the damage? Rather, emend the baraita and say: Rabbi Ya’akov says that he pays half the cost of the damage.

    10The Gemara asks: With what are we dealing? If it is with regard to an innocuous ox, isn’t this obvious? Everyone else also holds that one pays half the cost of the damage caused by their ox that gored, so what is the novel element of Rabbi Ya’akov’s statement? And if it is with regard to a forewarned ox it is unclear why the owner pays half the cost of the damage, as if it is a case where he provided adequate safeguarding for it he is not required to pay at all, and if it is a case where he did not provide adequate safeguarding for it he is required to pay the entire cost of the damage.

    11Rava said: Actually, Rabbi Ya’akov stated his ruling with regard to a forewarned ox, and here we are dealing with a case where he provided reduced safeguarding and did not provide superior safeguarding for it.

    12And Rabbi Ya’akov holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says that when an ox is rendered forewarned the liability for its element of innocuousness remains in place. In other words, with regard to half of the damages, it is treated like an innocuous ox, and it is treated as a forewarned ox only with regard to the other half of the damages. Therefore, half the cost of the damage is still collected from the proceeds of the sale of its body. And furthermore, with regard to another issue Rabbi Ya’akov holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says that although superior safeguarding is necessary for an innocuous ox, reduced safeguarding is sufficient for a forewarned ox. Consequently, one who safeguards his forewarned ox in this manner is exempt from paying the additional half that he would be liable to pay due to the ox’s forewarned status. He is liable with respect to the half that he pays due to its remaining element of innocuousness.

    13And Rabbi Ya’akov also holds in accordance with the opinion of the Rabbis, who say that the court appoints a steward for the owner of an innocuous ox to enable the injured party to collect damages from its body. Therefore, Rabbi Ya’akov rules that in the case in the baraita , where a forewarned ox owned by a halakhically incompetent person is safeguarded in a reduced fashion, half the cost of the damage must be paid from the proceeds of the sale of its body.

    14Abaye said to Rava: But do Rabbi Yehuda and Rabbi Ya’akov not disagree with regard to this matter? But isn’t it taught in a baraita that with regard to an ox of a deaf-mute, an imbecile, or a minor, that gored, Rabbi Yehuda deems the owner liable, and Rabbi Ya’akov says that he pays only half the cost of the damage? Rabba bar Ulla says: There is no disagreement here; Rabbi Ya’akov merely explained what Rabbi Yehuda deems him liable to pay.

    15The Gemara asks: And according to Abaye, who says that Rabbi Ya’akov and Rabbi Yehuda disagree, with regard to what principle do they disagree?

    16The Gemara answers: Abaye could have said to you that here we are dealing with a forewarned ox whose owner did not safeguard it at all and that is consequently liable for the full cost of the damage.

    17And Rabbi Ya’akov holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to one issue and disagrees with him with regard to one issue. He holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to one issue, as Rabbi Yehuda holds that when an ox is rendered forewarned its element of innocuousness remains in its place, and Rabbi Ya’akov agrees. And he disagrees with him with regard to one issue, as Rabbi Yehuda holds that the court appoints a steward for the owner of an innocuous ox to enable the injured party to collect damages from its body, whereas Rabbi Ya’akov holds that the court does not appoint a steward. Therefore, the owner is exempt from paying the half for which he would be liable due to the ox’s element of innocuousness, and pays only the half damages he is liable to pay due to its forewarned status.

    18Rav Aḥa bar Abaye said to Ravina: Granted, according to Abaye, who says that they disagree, the explanation works out well. But according to Rava, who says that they do not disagree, instead of interpreting the baraita as referring to a forewarned ox, he should have interpreted it as referring to an innocuous ox.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ממנעי ולא עבדיאפוטרופוס:

    מעליית אפוטרופוסשלא שמרהו כראוי:

    וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלידאי לא ממנעי ולא עבדי:

    חזר לתמותולקמן מפרש מאי קאמר:

    מאי הרי הוא בתמותו דקאמר סומכוסברישא:

    אילימא דלא מייעדבשלש נגיחות לשלם מעלייה כשהועד:

    הא מדקתני סיפא נתפקח החרש חזר לתמותודקסבר רשות משנה מכלל דמעיקרא אייעד ליה:

    הרי הוא בתמימותודלא גבי נגיחות תמות מיניה דאין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו:

    רשות משנההרשות שנשתנה לה שיצא מידי אפוטרופוס ונכנס לרשות בעלים משנה את העדאתו:

    ה"גר' יעקב משלם ח"נ:

    במאי עסקינןדאצטריך ליה למיתני ח"נ ולא תנא רבי יעקב מחייב:

    אי דעבד ליה שמירהמעולה ונפרצה בלילה או שפרצוה לסטין משום הכי פטר ליה מנזק שלם כלל כלל לא בעי לשלומי:

    ואי דלא עבד ליה שמירהמעולה כוליה נזק בעי לשלומי:

    שמירה פחותהנעל בפניה כראוי ואמרינן [לקמן] (ד' נה:) דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה זהו כראוי והיינו שמירה פחותה אצל רוח שאינה מצויה ואצטריך לאשמועינן דמשתלם ח"נ ולא כולו ולאפוקי מהני תנאי דפליגי בשילהי פירקין דאיכא למ"ד דפטור ואיכא דמחייב ליה נזק שלם ואשמועינן הכא דרבי יעקב סבר לה כרבי יהודה דאמר בשילהי פירקין במועד סגי ליה בשמירה פחותה דמייתרי ביה קראי ומפטר מנזק שלם ומיהו בחצי נזק מחייב כדאמרינן לקמן לא פטר ר' יהודה אלא על צד העדאה שבו אבל צד תמות במקומה עומדת ותם לא סגי ליה בשמירה פחותה דלא מייתרי ביה קראי ואע"ג דהך צד תמות מגופיה משתלם אית ליה לר' יעקב מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופיה כרבנן דפליגי עליה דסומכוס לעיל:

    ולא פליגיר' יעקב ורבי יהודה:

    ולאביי דאמר פליגי במאי פליגיאי בתם לא קאמר רבי יהודה נ"ש ואי במועד ושמירה פחותה הא שמעינן ליה לרבי יהודה אפילו בשור של פיקח ח"נ ותו לא ואי בדלא נטריה כלל מאי טעם דר' יעקב:

    ולא נטריה כללוקאמר רבי יהודה נ"ש החצי מן העלייה והחצי מן גופו דשמעינן לרבי יהודה לקמן דכל תם ונעשה מועד צד תמות במקומה עומדת ומגופו נגבית והאי אע"ג דלית ליה בעלים בני דעה מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו צד תמות:

    ורבי יעקב סבר לה כרבי יהודה בחדאדכל תם ונעשה מועד צד תמות במקומה עומדת לגבות מגופו הלכך הכא פטור מצד תמות דבהך פליג עליה דקסבר אין מעמידין אפוטרופוס לתם כו':

    בשלמא לאביי דאמר פליגי שפירמוקי לה במועד למתניתא קמייתא דבתם ליכא לאוקמא לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם דאשמועינן ליה במתניתא בתרייתא דאמר אין מעמידין הלכך ע"כ קמייתא נמי במועד ולא נטריה כלל ומשלם ח"נ דמועדת:

    אלא לרבא דאמר לא פליגיואית ליה לר' יעקב מעמידין אפוטרופוס לתם:

    אדמוקי להלקמייתא במועד לוקמא בתם:

    בבא קמא 39 עמוד ב

    1ממנעי ולא עבדי. רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית אפוטרופוס וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי.

    2ומעמידים להן אפוטרופין לתם לגבות מגופו תנאי היא,׃

    3דתניא: שור שנתחרשו בעליו, ושנשתטו בעליו, ושהלכו בעליו למדינת הים יהודה בן נקוסא אמר סומכוס: הרי הוא בתמותו עד שיעידו בו בפני הבעלים. וחכ"א מעמידין להן אפוטרופין, ומעידין בהן בפני אפוטרופין.

    4נתפקח החרש, נשתפה השוטה והגדיל הקטן ובאו בעליו ממדינת הים, יהודה בן נקוסא אמר סומכוס: חזר לתמותו, עד שיעידו בו בפני בעלים. רבי יוסי אמר: הרי הוא בחזקתו.

    5אמרו: מאי ״הרי הוא בתמותו״ דקאמר סומכוס? אילימא דלא מייעד כלל הא מדקתני סיפא ״חזר לתמותו״, מכלל דאייעד!

    6אלא מאי ״הרי הוא בתמותו״ הרי הוא בתמימותו, דלא מחסרינן ליה. אלמא אין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו. וחכמים אומרים: מעמידין להן אפוטרופוס, ומעידין להן בפני אפוטרופוס אלמא מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו.

    7וסיפא במאי קמיפלגי? רשות משנה איכא בינייהו סומכוס סבר: רשות משנה, ור' יוסי סבר: רשות אינה משנה.

    Baraita

    8ת"ר שור חרש שוטה וקטן שנגח רבי יעקב משלם ח"נ׃

    9ר' יעקב מאי עבידתיה? אלא אימא, רבי יעקב אומר: משלם ח"נ׃

    10במאי עסקינן? אי בתם פשיטא, דכ"ע נמי ח"נ הוא דמשלם! ואי במועד, אי דעבדי ליה שמירה כלל כלל לא בעי לשלומי, ואי דלא עבדי ליה שמירה כוליה נזק בעי שלומי!

    11אמר רבא: לעולם במועד, והכא במאי עסקינן דעבדי שמירה פחותה, ולא עבדי ליה שמירה מעולה.

    12ורבי יעקב סבר לה כרבי יהודה דאמר: צד תמות במקומה עומדת; וסבר לה כרבי יהודה דאמר: מועד סגי ליה בשמירה פחותה;׃

    13וסבר לה כרבנן דאמרי: מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו.

    14א"ל אביי: ולא פליגי?! והתניא: שור של חרש, שוטה וקטן שנגח ר' יהודה מחייב, ור' יעקב אומר: ח"נ הוא דמשלם! אמר רבה בר עולאמה שמחייב ר' יהודה פירש ר' יעקב.

    15ולאביי דאמר פליגי, במאי פליגי?

    16אמר לך: הב"ע במועד, ולא נטריה כלל.

    17ר' יעקב סבר לה כר' יהודה בחדא, ופליג עליה בחדא. סבר כר' יהודה בחדא דאילו ר' יהודה סבר: צד תמות במקומה עומדת; ופליג עליה בחדא דאילו רבי יהודה סבר: מעמידין להן אפוטרופוס לתם לגבות מגופו, ור' יעקב סבר: אין מעמידין, ולא משלם אלא פלגא דמועד.

    18אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא: בשלמא לאביי דאמר פליגי שפיר; אלא לרבא דאמר לא פליגי אדמוקי לה במועד, נוקמא בתם!

    Tosafot

    אי בתם פשיטאוכ"ת דאשמועי' דמעמידין אפוטרופוס לתם א"כ ה"ל למתני ר' יעקב מחייב ותו לא ומדנקט ח"נ משמע דאיצטריך דלא נימא נזק שלם:

    ולא משלם אלא פלגא דמועדורבא לא בעי לשנויי הכי מדלא קתני ר' יהודה אומר חייב נ"ש ור' יעקב אומר ח"נ ועוד דמשמע ליה לרבא דכיון דלא נטריה כלל ה"ל למתני אין משלם אלא חצי נזק שזהו החידוש ומדקאמר משלם ח"נ משמע דקמ"ל דמשלם אפילו ח"נ אבל השתא דנטריה שמירה פחותה חידוש הוא דקמ"ל דמשלם אפילו ח"נ ועוד דמשמע ליה ח"נ מגופו כסתם ח"נ דבכל מקום:

    אדמוקי לה במועד לוקמיה בתםתימה דמעיקרא הוה פריך אי בתם פשיטא ולא הוה בעי למימר דאתא לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם כדפי' לעיל דאם כן ה"ל למימר רבי יעקב מחייב והשתא פריך לאוקמיה בתם וי"ל דהשתא דאסיק אדעתיה דאמר צד תמות במקומה עומדת לא מצי למתני רבי יעקב מחייב דאיצטריך להזכיר ח"נ לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם ואי הוה תני מחייב הוה מוקמינן לה במועד אבל תם פטור דאין מעמידין אפוטרופוס לתם ואיצטריך לאשמועינן דמועד משלם נ"ש לאפוקי ממ"ד צד תמות במקומה עומדת אבל מעיקרא דלא הוה אסיק אדעתיה צד תמות כו' פריך שפיר אי בתם פשיטא דאי לאשמועינן מעמידין אפוטרופוס לתם אתא לתני מחייב והוה מוקמינן ליה בתם דלמועד לא איצטריך:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    מעליית אפוטרפוסירושלמי א"ר הונא אמרה המכיש בהמתו של חברו והלכה והזיקה חייב בנזקה.

    אי התם פשיטא דלכ"ע חצי נזק הוא דמשלםוא"ת מאי קושיא לימא לעולם בתם והא קמ"ל דמעמידין אפטרופס לתם לגבות מגופו וי"ל א"כ לימא ר' יעקב מחייב מאי חצי נזק דקאמר.

    מה שחייב רבי יהודהפירש ר' יעקב כלומר מדקתני ר' יהודה מחייב דאי פליגי הכא הול"ל ר' יהודה אומר חייב נזק שלם ור' יעקב אומר חצי נזק.

    אלא לרבא דאמר לא פליגי אדמוקי לה במועד נוקמה בתםכלומר דודאי תם היה עד שלא נעשה מועד דמאן דמוקי לה במועד על כרחין היינו משום דלא מצי לאוקמה בתם וא"ת והא לעיל אתמהינן אי בתם פשיטא דכ"ע חצי נזק הוא דמחייב לשלם והשתא אתמהינן איפכא אמאי לא אוקמה בתם אדרבה אי בתם פשיטא י"ל דמעיקרא דלא ידעינן ההיא ברייתא בתרייתא דאיירי בה ר' יהודה הוה קשיא לן אי בתם פשיטא דאי משום דאתא לאשמועינן דמעמידין אפטרופוס לגבות מגופו ליתני ר' יעקב מחייב וסתמא הוה מוקמינן ליה בתם ומשום דסבר דמעמידין אפוטרפוס לגבות מגופו אבל השתא דידעינן ברייתא בתרייתא ורבי יעקב פירש מה שחייב ר"י ולומר דבמועד לא משלם אלא חצי נזק ואצטריך למיתני בה חצי נזק בההוא קמייתא נמי אפשר דנסיב ליה בההוא לישנא דחצי נזק כלומר דאף בתם משלם חצי נזק דקא סבר מעמידין אפטרופוס לתם וכענין זה תירץ הראב"ד ז"ל.

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Kamma 39b

    Bava Kamma 39b. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 356 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ממנעי ולא עבדי אפוטרופוס:

    מעליית אפוטרופוס שלא שמרהו כראוי:

    וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי דאי לא ממנעי ולא עבדי:

    חזר לתמותו לקמן מפרש מאי קאמר:

    מאי הרי הוא בתמותו דקאמר סומכוס ברישא:

    אילימא דלא מייעד בשלש נגיחות לשלם מעלייה כשהועד:

    הא מדקתני סיפא נתפקח החרש חזר לתמותו דקסבר רשות משנה מכלל דמעיקרא אייעד ליה:

    הרי הוא בתמימותו דלא גבי נגיחות תמות מיניה דאין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו:

    13 more comments on this page.

    Rashi on Bava Kamma 39b · Sefaria

    Tosafot

    אי בתם פשיטא וכ"ת דאשמועי' דמעמידין אפוטרופוס לתם א"כ ה"ל למתני ר' יעקב מחייב ותו לא ומדנקט ח"נ משמע דאיצטריך דלא נימא נזק שלם:

    ולא משלם אלא פלגא דמועד ורבא לא בעי לשנויי הכי מדלא קתני ר' יהודה אומר חייב נ"ש ור' יעקב אומר ח"נ ועוד דמשמע ליה לרבא דכיון דלא נטריה כלל ה"ל למתני אין משלם אלא חצי נזק שזהו החידוש ומדקאמר משלם ח"נ משמע דקמ"ל דמשלם אפילו ח"נ אבל השתא דנטריה שמירה פחותה חידוש הוא דקמ"ל דמשלם אפילו ח"נ ועוד דמשמע ליה ח"נ מגופו כסתם ח"נ דבכל מקום:

    אדמוקי לה במועד לוקמיה בתם תימה דמעיקרא הוה פריך אי בתם פשיטא ולא הוה בעי למימר דאתא לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם כדפי' לעיל דאם כן ה"ל למימר רבי יעקב מחייב והשתא פריך לאוקמיה בתם וי"ל דהשתא דאסיק אדעתיה דאמר צד תמות במקומה עומדת לא מצי למתני רבי יעקב מחייב דאיצטריך להזכיר ח"נ לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם ואי הוה תני מחייב הוה מוקמינן לה במועד אבל תם פטור דאין מעמידין אפוטרופוס לתם ואיצטריך לאשמועינן דמועד משלם נ"ש לאפוקי ממ"ד צד תמות במקומה עומדת אבל מעיקרא דלא הוה אסיק אדעתיה צד תמות כו' פריך שפיר אי בתם פשיטא דאי לאשמועינן מעמידין אפוטרופוס לתם אתא לתני מחייב והוה מוקמינן ליה בתם דלמועד לא איצטריך:

    Tosafot on Bava Kamma 39b · Sefaria

    Rashba

    מעליית אפוטרפוס ירושלמי א"ר הונא אמרה המכיש בהמתו של חברו והלכה והזיקה חייב בנזקה.

    אי התם פשיטא דלכ"ע חצי נזק הוא דמשלם וא"ת מאי קושיא לימא לעולם בתם והא קמ"ל דמעמידין אפטרופס לתם לגבות מגופו וי"ל א"כ לימא ר' יעקב מחייב מאי חצי נזק דקאמר.

    מה שחייב רבי יהודה פירש ר' יעקב כלומר מדקתני ר' יהודה מחייב דאי פליגי הכא הול"ל ר' יהודה אומר חייב נזק שלם ור' יעקב אומר חצי נזק.

    אלא לרבא דאמר לא פליגי אדמוקי לה במועד נוקמה בתם כלומר דודאי תם היה עד שלא נעשה מועד דמאן דמוקי לה במועד על כרחין היינו משום דלא מצי לאוקמה בתם וא"ת והא לעיל אתמהינן אי בתם פשיטא דכ"ע חצי נזק הוא דמחייב לשלם והשתא אתמהינן איפכא אמאי לא אוקמה בתם אדרבה אי בתם פשיטא י"ל דמעיקרא דלא ידעינן ההיא ברייתא בתרייתא דאיירי בה ר' יהודה הוה קשיא לן אי בתם פשיטא דאי משום דאתא לאשמועינן דמעמידין אפטרופוס לגבות מגופו ליתני ר' יעקב מחייב וסתמא הוה מוקמינן ליה בתם ומשום דסבר דמעמידין אפוטרפוס לגבות מגופו אבל השתא דידעינן ברייתא בתרייתא ורבי יעקב פירש מה שחייב ר"י ולומר דבמועד לא משלם אלא חצי נזק ואצטריך למיתני בה חצי נזק בההוא קמייתא נמי אפשר דנסיב ליה בההוא לישנא דחצי נזק כלומר דאף בתם משלם חצי נזק דקא סבר מעמידין אפטרופוס לתם וכענין זה תירץ הראב"ד ז"ל.

    Rashba on Bava Kamma 39b · Sefaria

    Meiri

    בית דין שהיו ממנים אפטרופוס ולא רצה לקבל אין כופין אותו שהרי נאמר בכאן ממנעי ולא עבדי:

    כל מה שבארנו בשור חרש שוטה וקטן הוא הדין בעצמו בשור שהלכו בעליו למדינת הים הן לפטור הן להעמדת אפטרופוס הן לענין רשות משנה לכשבאו הן לכל הדברים:

    למטה יתבאר שכל שור ששמרו שמירה פחותה בתם חייב חצי נזק ובמועד פטור לגמרי שהכתוב תלה חיובו בשמירה והרי שמרו ובשמירה מעולה מ"מ אף בתם פטור ומה שהוא נקרא שמירה מעולה וכן מה שהוא נקרא שמירה פחותה יתבאר למטה:

    כל שנעתק מתמות להעדה יצא מדין תמות לגמרי אפילו חלק התמות הן לשלם מן העליה הן ליפטר בשמירה פחותה הן לשאר הדברים ואין אומרים צד תמות במקומה עומדת:

    Meiri on Bava Kamma 39b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה אדמוקי לה במועד כו' ואי הוי תני מחייב הוה מוקמינן לה במועד כו' עכ"ל והשתא דקתני ח"נ ליכא לאוקמא במועד וח"נ דצד מועד כדמוקי לה אביי דלא משמע ליה לרבא לפרושי הכי כמ"ש התוס' לעיל ואע"ג דאיכא לאוקמא במועד וח"נ דצד תמות כדמפרש לה רבא מ"מ שמעינן מינה דמעמידין אפוטרופוס לתם וטפי ניחא לן לאוקמא לאשמעינן הך מלתא בתם לחודיה ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Bava Kamma 39b · Sefaria

    Maharam

    ד"ה אי בתם פשיטא וכו' דא"כ הוה ליה למתני רבי יעקב מחייב וכו'. רוצה לומר דהוה משמע דבא לאשמועינן דלא לפטריה לגמרי ומדנקט חצי נזק משמע דאיצטריך דלא נימא נזק שלם לכך פריך אי בתם פשיטא דאין בו נזק שלם:

    ד"ה ולא משלם אלא פלגא וכו' מדלא קתני רבי יהודה אומר חייב נזק שלם ר"ל דכיון דפלוגתייהו בהכי שזה מחייב ח"נ וזה נזק שלם ה"ל למתני הכי אע"ג דבסוף דבור שאחר זה אחר שכתבו על דברי רבי יעקב בברייתא קמייתא דמחייב משמע נמי נזק שלם והוה מוקמינן ליה במועד וכו' מ"מ בברייתא זו ולפי פירוש דאביי דפליגי רבי יהודה ורבי יעקב שזה מחייב נזק שלם וזה ח"נ וה"ל למתני הכי בהדיא:

    בא"ד ומדקאמר משלם חצי נזק משמע דקמ"ל דמשלם אפילו חצי נזק רוצה לומר לאפוקי דלא נימא דפטור לגמרי. ואע"ג שבדבור שלפני זה כתבו בברייתא דלעיל מדנקט חצי נזק משמע דאיצטריך דלא נימא נזק שלם היינו בברייתא דלעיל דלא תני בה כי אם דברי רבי יעקב לחוד ואי הוה אתי לאשמועינן דלא לפטריה לגמרי ה"ל למתני מחייב והשתא דנקט ח"נ משמע דבא נמי לאשמועינן דלא נימא נזק שלם אבל בבדייתא דמאי רבי יעקב אדברי דבי יהודה דלעיל מיניה דקתני רבי יהודה מחייב אם איתא דרבי יהודה מחייב נ"ש ובא רבי יעקב לחלוק עליו ולומר דאינו משלם כי אם ח"נ ה"ל למתני אלא ה"נ ומדלא קאמר כן משמע דחדוש הוא דמשלם אפילו החצי נזק וק"ל:

    Maharam on Bava Kamma 39b · Sefaria

    Penei Yehoshua

    בגמרא אמר רבא לעולם במועד והב"ע דעביד ליה שמירה פחותה כו' לכאורה הדברים תמוהים ביותר דכיון דעיקר הקושי' היא דליתני ר' יעקב מחייב סתמא וא"כ מה הועיל רבא בתירוצו דכ"ש דקשה יותר ממ"נ אם בא ר' יעקב להורות לנו כל אלו הדינים הללו דתם סגי בשמירה פחותה וצד תמות במקומה עומדת א"כ מה איריא חש"ו דנקט לישמעינן גבי שור של פקח ואם נאמר דעיקר החידוש בדברי ר"י הוא דמעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו לישמעינן הא מילתא בתם גרידא דהוי רבותא טפי כמו שיתבאר ואם נאמר דאשמעינן חדא דאית בה תרתי כדמסיק לקמן קשה יותר דעיקר חסר מן הספר דמלשון הברייתא לא נשמע כלל כל הני מילתא כיון דבשור של פקח גופו עדיין לא ידענו אי סגי בשמירה פחותה או לא וע"ק באמת מנ"ל לרבא דס"ל לר"י בעלמא דמעמידין אפוטרופוס לתם גרידא דילמא ס"ל אין מעמידין והטעם משום דיתמי לאו בני קנסא נינהו ופלגא נזקא קנסא כמ"ש רש"י ותוספ' במשנה והא דס"ל הכא דגובה חצי נזק של צד תמות היינו כיון שכבר נעשה מועד א"כ תו לא הוי קנסא אלא ממונא מעליא ושפיר גבינן מינייהו ועיקר התמיה איך קיצר ר"י כ"כ בלשונו כיון דאתא לאשמעינן כל הני דיני בשלמא אם נאמר דבשור של פיקח פשיטא ליה א"ש דעיקר הכוונה להשוות שור חש"ו לשל פיקח אבל אם בשל פיקח גופא לא אשמעינן עד הכא לא מתיישב הל' ואם נאמר דבאמת דבשל פיקח פשיטא ליה מה דינו לענין שמירה א"כ הדרא קושיא לדוכתא ליתני ר' יעקב מחייב ונדע שפיר דמעמידין אפוטרופוס לתם ולענין שמירה נדע מסברא דשוה לשל פיקח. והנראה בעיני דהא דקאמר רבא הכא ור"י ס"ל כר"י דמועד סגי בשמירה פחותה וכן בצד תמות במקומה עומדת אין הכוונה דר"י אתי לאשמעינן הכא בברייתא כל הני מילי אלא בלא"ה ס"ל לר"י הכי ולא נראה לו בזה שום חידוש גבי שור של פיקח אלא עיקר החידוש הוא דאפילו בשור של חש"ו אמרינן הכי דסד"א דבשור של חש"ו אפי' צד תמות סגי בשמירה פחותה דאל"כ מימנע האפוטרופס ולא עביד דבשלמא בשביל שמירה פחותה לא ימנעו עצמם שהרי אנו חושבים לפשיעה אם לא שמרוהו שמירה פחותה א"כ למה יפשעו בו דנקל בעיניהם להציל עצמם ממילתא דפשיעה אבל אם נטריח אותם בשמירה מעולה ודאי דימנעו (וכן נראה באמת מל' הפוסקים דאפוטרופוס ששמר שמירה פחותה סגי ואז אם נגח משלמין החש"ו מביתם) וא"כ הוה אמינא דבזה יש חילוק בין שור של פיקח לשור של חש"ו קמ"ל ר"י דאפי' לענין זה שוין הם וא"כ יתיישב ל' הברייתא כך שור של חש"ו שנגח רבי יעקב אומר משלם חצי נזק פי' לא מיבעיא היכא דשור דעלמא משלם נזק שלם כיון דלא נטריה כלל דמילתא דפשיטא דחש"ו ישלם ג"כ נ"ש אלא אפי' היכא דבשור דעלמא חייב תשלומי ח"נ ולא מיבעיא בתם אלא אפילו במועד וע"כ היכי דמי כגון ששמרו שמירה פחותה דבזה פיקח משלם ח"נ וה"א דבחש"ו פטור לגמרי קמ"ל לר"י דאפי' בכה"ג שוה שור שלהם לשל פיקח בכל מילי. וא"כ לפ"ז נתיישב ג"כ קושיא שניה דודאי מוכח מזה דס"ל לר"י בעלמא מעמידין אפוטרופוס לתם מדנקט סתמא ר"י משלם ח"נ משמע דבכל תשלומין ח"נ איירי ולא נקט רבא בלישני במועד ששמרו שמירה פחותה אלא לרבותא כנ"ל ודו"ק:

    שם בגמרא אמר רבה ב"ע מה שמחייב ר"י פי' ר' יעקב ולכאורה יש לתמוה א"כ איך נקט ר"י חייב סתמא שיש מקום לומר נזק שלם כיון שעיקר חידוש הדין שלו הוא שאינו משלם אלא ח"נ א"כ ה"ל לפרושי בהדיא אבל למאי דפרישית בסמוך א"ש דבאמת הא דנקט ר"י חייב היינו בכל מיני תשלומין כמו בשור של פיקח אלא מה שסתם ר"י פי' ר' יעקב דלא תימא דלא מחייב ר"י אלא דוקא במועד ולא נטריה כלל ואז משלם נ"ש אבל היכא שפיקח משלם ח"נ החש"ו פטורים לגמרי אי משום דאין מעמידין אפוטרופוס אי נמי משום דבשור שלהם סגי בשמירה פחותה כדפרישית וקמ"ל ר"י דאפי' תשלומי חצי נזק מחייב ר"י כמו בשור דעלמא ודו"ק:

    בפרש"י בד"ה אדמוקי לה קמיית' במועד אוקמיה בתם עכ"ל הוצרך לפרש כן דאקמייתא קא מקשי דבבתרייתא ודאי ל"ש לומר דקאי בתם דא"כ אמאי הוצרך ר"י לפרש דברי ר"י דחייב דקאמר היינו ח"נ דמילתא דפשיטא ליה היא דתם משלם חצי נזק וא"ל דהיא גופא קמ"ל דר"י איירי בתם דהל' לא משמע כן ועוד דא"כ תקשי באמת על דברי ר"י איך נקט חייב סתמא וה"ל לפרש א"ו דאיירי במועד כדפרישית בסמוך וק"ל:

    Penei Yehoshua on Bava Kamma 39b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bava Kamma, daf 39, Amud Bet, about 356 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 116 words

      Opens “ממנעי ולא עבדי. רבי יוסי בר חנינא…”

      Named: רבי יוסי בר חנינא.

    2. Segment 28 words

      Opens “ומעמידים להן אפוטרופין לתם לגבות מגופו״ תנאי…”

    3. Segment 331 words

      Opens “דתניא: שור שנתחרשו בעליו, ושנשתטו בעליו, ושהלכו…”

    4. Segment 428 words

      Opens “נתפקח החרש, נשתפה השוטה והגדיל הקטן ובאו…”

      Named: רבי יוסי.

    5. Segment 518 words

      Opens “אמרו: מאי ״הרי הוא בתמותו״ דקאמר סומכוס?…”

    6. Segment 633 words

      Opens “אלא מאי ״הרי הוא בתמותו״ הרי הוא…”

    7. Segment 717 words

      Opens “וסיפא במאי קמיפלגי? רשות משנה איכא בינייהו…”

    8. Segment 810 words

      Opens “ת"ר שור חרש שוטה וקטן שנגח רבי…”

      Named: רבי יעקב.

    9. Segment 911 words

      Opens “ר' יעקב מאי עבידתיה? אלא אימא, רבי…”

      Named: רבי יעקב.

    10. Segment 1030 words

      Opens “במאי עסקינן? אי בתם פשיטא, דכ"ע נמי…”

    11. Segment 1115 words

      Opens “אמר רבא: לעולם במועד, והכא במאי עסקינן…”

      Named: רבא.

    12. Segment 1221 words

      Opens “ורבי יעקב סבר לה כרבי יהודה דאמר:…”

      Named: רבי יעקב, רבי יהודה.

    13. Segment 139 words

      Opens “וסבר לה כרבנן דאמרי: מעמידין אפוטרופוס לתם…”

    14. Segment 1430 words

      Opens “א"ל אביי: ולא פליגי?! והתניא: שור של…”

      Named: אביי, רבה, עולא.

    15. Segment 155 words

      Opens “ולאביי דאמר פליגי, במאי פליגי?…”

      Named: אביי.

    16. Segment 167 words

      Opens “אמר לך: הב"ע במועד, ולא נטריה כלל.…”

    17. Segment 1745 words

      Opens “ר' יעקב סבר לה כר' יהודה בחדא,…”

      Named: רבי יהודה.

    18. Segment 1822 words

      Opens “אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא:…”

      Named: רב אחא בר אביי, אביי, רבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yose bar Hanina · Amoraim · First Generation of Amoraim

      Rabbi Yose bar Hanina was a preeminent first-generation Amoraic sage and a leading disciple of Rabbi Yochanan, whose halachic and aggadic teachings…

      Source: Bava Kamma 39b · Segment 1 — “ממנעי ולא עבדי. רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Bava Kamma 39b · Segment 18 — “אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא: בשלמא לאביי…

    • Sumchus · Third generation of Tannaim

      Sumchus ben Yosef was a prominent disciple of Rabbi Meir Baal HaNes and a colleague of Rabbi Judah haNasi, renowned for his…

      Source: Bava Kamma 39b · Segment 3 — “…בן נקוסא אמר סומכוס: הרי הוא בתמותו עד שיעידו…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Bava Kamma 39b · Segment 14 — “א"ל אביי: ולא פליגי?! והתניא: שור של חרש, שוטה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Kamma 39b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026