הניחא וכו' — פלוגתא במסכת גיטין:
אלא אידי ואידי כשאין מעלה — דכולי עלמא משלו הוא אוכל ובהא פליגי וכו':
הכי גרסינן ולרבי יוחנן וכו' — ולא גרס אי הכי גדולים נמי דהא אמרן ידעי ומחלי:
משל שמים הוא אוכל — ואפילו מעלה מזונות לא מצי קייץ אקטנים:
ומאי קוצץ דר' אושעיא מזונות — שיתן להם מזונות מעיקרא הרבה שלא יוכלו לאכול מן הענבים:
נקוץ לה — דהתניא לעיל רשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר וכו':
מר סבר — תנא דברייתא משלו הוא אוכל ולרבי יוחנן בין כשמעלה מזונות ובין שאין מעלה מזונות ובר פלוגותיה מוקי לה במעלה ותנא דידן סבר משל שמים הוא אוכל ואפילו מעלה מזונות נמי לא מצי קייץ:
מתני' מהלכות מדינה — כבר נהגו כן:
גמ' לא שנו — דאין שומרין אוכלין מן התורה:
אלא שומרי גנות ופרדסין — דהוה ליה מחובר בשעה שאין גמר מלאכה הלכך מן התורה לא אכיל ואכיל מהלכות מדינה וכל שכן עושה במחובר כגון מנכש דאכיל ממנהג המדינה:
אבל שומרי גיתות וערימות — עד שלא נגמרה מלאכתן למעשר אוכל אף מן התורה כדין עושה בתלוש:
ושמואל אמר לא שנו — דאכלי מיהת מהלכות מדינה אלא שומרי תלוש אבל שומרי מחובר אפילו מהלכות מדינה לא דמשמר לאו עושה מעשה הוא הלכך לא אכיל מדאורייתא:
המשמר פרה אדומה — משחיטתה ועד כינוס אפרה:
מטמא בגדים שעליו — דתנן (פרה פ"ד מ"ד) כל העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף מטמאין בגדים:
גזירה שמא יזיז בה אבר — ורבנן הוא דגזרו על הטומאה ולאו מדאורייתא:
מקשאות — שגדילין בהן קישואין:
ארבע וחמש מקשאות — של חמשה אנשים:
אמאי אוכל — הא אמרת שומרי מחובר אפילו מהלכות מדינה לא אכלי אלא על כרחך כעושה מעשה דמי ואכלי מיהו מהלכות מדינה כי מתניתין מכלל דשומרי תלוש אפילו מדאורייתא נמי אכלי:
בעקורין שנו — עקורין משרשיהן עם קישואין שבהם להכי קרי ליה מקשאות ולא קרי ליה קישואין ומשום דשומרי תלוש הם אכלי מהלכות מדינה כי מתני':
בשלא ניטל פקס שלהן — ואמר מר לעיל בפרקין (בבא מציעא דף פח:) דקישואין משיפקסו:
כשמואל מסתברא — דעושה במחובר בשעה שאינה גמר מלאכה אפילו מהלכות מדינה לא אכיל וכ"ש שומרי מחובר דהוי שעה שאינה גמר מלאכה ולאו עושה מעשה הוא ומתניתין בשומר תלוש:
מכלל דאיכא דלא אכיל מן התורה ואכיל מהלכות מדינה — מדלא תנא אלו אוכלין סתמא ומאי נינהו או עושה במחובר בשעה שאינה גמר מלאכה או עושה בתלוש בשעה שנגמרה מלאכתו או דבר שאין גדולו מן הארץ:
אימא סיפא ואלו שאינן אוכלין — וקתני הכי מאי אינן אוכלין אי נימא שאין אוכלין וכו':
אלא לאו שאינם אוכלין כלל — מהשתא על כרחך מן התורה דתני ברישא דאשמעינן דאיכא אחרינא דאכיל ולא מן התורה במשמר תלוש עד שלא נגמרה מלאכתו למעשר קאמר דכיון דאינו עושה מעשה לא אכיל מן התורה ואכיל מהלכות מדינה דאילו במשמר במחובר ליכא לאוקמא דהא אפילו עושה מעשה ממש קתני סיפא דלא אכיל כלל בשעה שאינה גמר מלאכה וכ"ש משמר:
מתני' שומר חנם נשבע על הכל — על כל המאורעות הכתובות בשאר שומרים לחיוב הוא נשבע שכך עלתה לו ופטור ולקמן בהשואל (בבא מציעא דף צד:) יליף לכולה מתניתין מקראי:
על הכל — גניבה ואבידה ואונסין:
גמ' מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין — על כרחך ארבעה מיני שומרין אשכחן:
מאן תנא שוכר כשומר שכר דמי — דקתני מתניתין בתרוייהו פטורין מאונס ומשלמין גניבה ואבידה:
רבי מאיר היא — כדמפרש ואזיל: רבה בר אבוה תנא מתניתין שוכר כיצד משלם רבי מאיר אומר כשומר שכר רבי יהודה אומר כשומר חנם:
חיותא — בהמות:
שריג — החליקה:
