מסכת בבא מציעא דף פ״ז עמוד א׳

1(בראשית יט, ג) ״ויפצר בם מאד״? א"ר אלעזר: מכאן שמסרבין לקטן, ואין מסרבין לגדול.

2כתיב: ״(בראשית יח״, ה) ואקחה פת לחם וכתיב ״(בראשית יח״, ז) ואל הבקר רץ אברהם אמר רבי אלעזר מכאן שצדיקים אומרים: מעט ועושים הרבה רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים׃

3מנלן מעפרון מעיקרא כתיב ״(בראשית כג״, טו) ארץ ארבע מאות שקל כסף ולבסוף כתיב ״(בראשית כג״, טז) וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר דלא שקל מיניה אלא קנטרי דאיכא דוכתא דקרי ליה לתיקלא קנטירא׃

4כתיב ״(בראשית יח״, ו) קמח וכתיב סלת א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש׃

5כתיב ״(בראשית יח״, ו) לושי ועשי עוגות וכתיב ״(בראשית יח״, ח) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר ואילו לחם לא אייתי לקמייהו׃

6אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משמיה דרבי מאיר אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה היה ושרה אמנו אותו היום פירסה נדה׃

7(בראשית יח, ט) ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל להודיע ששרה אמנו צנועה היתה אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יצחק יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה אלא מאי באהל כדי לחבבה על בעלה׃

8רבי יוסי ברבי חנינא אמר כדי לשגר לה כוס של ברכה תני משום רבי יוסי למה נקוד על איו שבאליו לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל על ידי בעלה שאני׃

9(בראשית יח, יב) אחרי בלותי היתה לי עדנה אמר רב חסדא אחר שנתבלה הבשר ורבו הקמטין נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו׃

10כתיב ״(בראשית יח״, יב) ואדוני זקן וכתיב ״(בראשית יח״, יג) ואני זקנתי דלא מותיב הקב"ה כדקאמרה איהי׃

11תנא דבי רבי ישמעאל גדול שלום שאפי' הקב"ה שינה בו שנאמר ״(בראשית יח״, יב) ותצחק שרה בקרבה וגו' (בראשית יח, יב) ואדוני זקן וכתיב ״(בראשית יח״, יג) ויאמר ה' אל אברהם וגו' ואני זקנתי׃

12(בראשית כא, ז) ותאמר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה כמה בנים הניקה שרה אמר רבי לוי אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה היו כל אומות העולם מרננים ואומרים ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא ולא עוד אלא שעושין משתה גדול להעמיד דבריהם׃

13מה עשה אברהם אבינו הלך וזימן כל גדולי הדור ושרה אמנו זימנה את נשותיהם וכל אחת ואחת הביאה בנה עמה ומניקתה לא הביאה ונעשה נס בשרה אמנו ונפתחו דדיה כשני מעיינות והניקה את כולן ועדיין היו מרננים ואומרים אם שרה הבת תשעים שנה תלד אברהם בן מאה שנה יוליד מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם פתחו כולם ואמרו (בראשית כה, יט) אברהם הוליד את יצחק׃

14עד אברהם לא היה זקנה מאן דהוה בעי למשתעי בהדי אברהם משתעי בהדי יצחק בהדי יצחק משתעי בהדי אברהם אתא אברהם בעא רחמי והוה זקנה שנאמר ״(בראשית כד״, א) ואברהם זקן בא בימים׃

15עד יעקב לא הוה חולשא אתא יעקב בעא רחמי והוה חולשא שנאמר ״(בראשית מח״, א) ויאמר ליוסף הנה אביך חולה עד דאתא אלישע לא הוה דחליש ואתפח אתא אלישע בעא רחמי ואתפח שנאמר ״(מלכים ב יג״, יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו מכלל דחלה חלי אחריתי׃

ברייתא

16תנו רבנן שלשה חלאין חלה אלישע אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיו ואחד שגירה דובין בתינוקות ואחד שמת בו שנאמר ״(מלכים ב יג״, יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו:

17אלא עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית כו': אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב חסדא פת קטנית תנן או פת וקטנית תנן אמר ליה האלהים צריכה וי"ו כי מורדיא דלברות:

18רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך הכל כמנהג המדינה: הכל לאתויי מאי לאתויי הא דתנן השוכר את הפועל ואמר לו כאחד וכשנים מבני העיר נותן לו כפחות שבשכירות דברי רבי יהושע וחכמים אומרים משמנין ביניהם:

מתני׳ · משנה

19ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו ובדבר שגידולו מן הארץ ואלו שאין אוכלים העושה במחובר לקרקע׃