מסכת בבא מציעא דף כ״ה עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Metzia 25a, Chapter 2 Ellu Metziot
רש"י
שלשה מטבעות זו ע"ג זו - בגמרא מפרש סימנייהו:
גמ' טעמא דמצא כו' - התם הוא דאמר שהפירות לבעל הכלי:
הא כלי ולפניו פירות - הרי אלו הפירות של מוצאן ואע"פ שהכלי לבעל הסימן את הכלי יחזיר ואת הפירות יעכב לו ולא אמרינן מהאי מנא נפל:
מקצתן בכלי כו' - הדבר מוכיח דהנך דעל גבי קרקע דהנך הוא וחייב להחזירם למי שיתן סימן בכלי וכן מעות לבעל הכיס:
ה"ג - מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן כגון מעות לפני כיס:
חייב להכריז - על הכל וינתנו המעות לבעל הכיס:
בא בעל סימן ונטל את שלו - את הכיס ואמר אין המעות שלי זכה הלה במעות:
הא - דקתני הרי אלו שלו:
בכובא וכיתנא - גיגית מוטלת ופשתן לפניה דודאי האי פשתן לאו מכובא נפל דאי מינה נפל הוה משתייר בה והוא הדין לכיס ולפניו מעות מהאי טעמא והא דקתני חייב בצנא ופירי דעבידי דשרקי ונפלי מיניה כולהו:
הא דקתני חייב בדאשתייר - ואיכא למימר הנך דאבראי מיניה נפל:
והא דלא אשתייר - כיון דסתם צנא יש לו אוגנין כפולים לתוכו אי מתוכו נפל הוה משתייר ביה דאוגנין מעכבי ליה:
הא דאית ליה אוגנין - לאו מיניה נפל דאי מיניה נפל הוה משתייר ביה מידי:
ש"מ מנין הוי סימן - דאי לאו הכי מאי סימן איכא:
תני צבור פירות - דאין כאן מנין מאי סימניה מקום דכיון דצבורין הינוח הוה ויהיב סימנא במקום פלוני הנחתים:
תני צבורי פירות - סימני מנין דהוי מדחי ליה לא הא תפשוט ולא הא תפשוט:
והוא שעשוין כמגדלין - לקמיה מפרש ששלשתן רחבין זה מזה ומניח מלמטה את הרחב ועליו את הבינוני ועליון הוא הקצר שבכולן כמגדל זה העשוי היסוד רחב ומקצר ועולה וכי מנחי הכי לאו דרך נפילה הוה אלא דרך הינוח והיה דעתו לחזור ולטלן ושכח הלכך נוטל ומכריז וזה בא ונותן סימן ואומר מגדלין היו עשויין:
ג' מטבעות - שאין דומות זו לזו ברחבן:
משלחפי שלחופי - מקצת זו על חבירתה ומקצת על גבי קרקע:
חייב להכריז - אלמא כי האי גוונא לאו דרך נפילה הוא:
של שלשה מלכים - קס"ד שלא היו צורותיהם שוות שכל מלך כותב שמו וצורתו על מטבע שלו:
אי דעשויין כמגדלין - שאין שוין ברחבן ומונחים כמו שפרישית:
אפילו של מלך אחד - שצורת שלשתן שוות:
של מלך אחד כעין שלשה מלכים - כלומר אפי' הן של מלך אחד שצורת שלשתן שוה והן כעין שלשה מלכים שחלוקין ברחבן ודומין לג' מטבעות:
ה"ג והיכי דמי כגון שעשויין כמגדלין להכריז:
דכולהו כי הדדי נינהו - שוין ברחבן:
אע"ג דכי הדדי מנחי - זה על זה ולאו משלחפי:
אימור [אתרמויי] אתרמי - דהכי נפל ואין זה הינוח וסימן אין לו בהם ואפי' מקום דלא ידע היכן נפל:
אפי' של מלך אחד מכריז - הואיל ומטבעות הוו זו ע"ג זו יש כאן סימן דלא אתרמי דנפול הכי:
ופרכינן מאי מכריז מנין - כך וכך מטבעות מצאתי וזה בא ונתן סימן זו ע"ג זו מצאתם:
טבעא מכריז - מטבעות מצאתי הלכך תרי לאו סימנא הוא דמיעוט מטבעות ב':
כשיר - מוטלין בעגול כאצעדה:
כשורה - זו אצל זו:
כחצובה - כג' רגלי קנקן כל אחד כנגד אויר של שני כזה * _ *:
כסולם - רוב אמצעי על התחתון ורוב העליון על האמצעי כמו מעלות שקורין אשקולינו"ש:
פשוט מהא - דר"נ חדא:
כל שאילו מכניס כו' - וכי הוו כסולם ניטלים בבת אחת:
רישוי: CC0
1שלשה מטבעות זה על גב זה, כריכות ברה"י וככרות של בעה"ב וגיזי צמר הלקוחין מבית האומן, כדי יין וכדי שמן הרי אלו חייב להכריז.
גמ׳ · גמרא
2טעמא דמצא פירות בכלי ומעות בכיס. הא כלי ולפניו פירות, כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו. תנינא להא, דתנו רבנן: מצא כלי ולפניו פירות, כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו. מקצתן בכלי ומקצתן על גבי קרקע, מקצתן בכיס ומקצתן על גבי קרקע חייב להכריז.
3ורמינהו: מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן חייב להכריז. בא בעל סימן ונטל את שלו זכה הלה בדבר שאין בו סימן.
4אמר רב זביד, לא קשיא: הא בכובא וכיתנא, הא בצנא ופירי.
5רב פפא אמר: הא והא בצנא ופירי, ולא קשיא: הא דאשתייר בה מידי, הא דלא אשתייר בה מידי.
6ואיבעית אימא: הא והא דלא אשתייר בה מידי, ולא קשיא: הא דמהדרי אפיה לגבי פירי, הא דלא מהדרי אפיה לגבי פירי.
7ואיבעית אימא: הא והא דמהדרי אפיה לגבי פירי, ולא קשיא: הא דאית לה אוגנין לצנא, הא דלית לה אוגנין לצנא.
8צבורי פירות וצבורי מעות. שמעת מינה מנין הוי סימן, תני: ״צבור פירות״. שמעת מינה מקום הוי סימן, תני: ״צבורי פירות״.
9שלשה מטבעות זה על גב זה. אמר רבי יצחק מגדלאה: והוא שעשויין כמגדלין. תניא נמי הכי: מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו, עשויין כמגדלים חייב להכריז. ואלו הן עשויין כמגדלים? שלשה מטבעין זה על גב זה.
10הא גופא קשיא: אמרת מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו, הא משלחפי שלחופי חייב להכריז! אימא סיפא: עשויין כמגדלין חייב להכריז, הא משלחפי שלחופי הרי אלו שלו! תנא כל שאין עשויין כמגדלין מפוזרות קרי להו.
11א"ר חנינא: לא שנו אלא של שלשה מלכים, אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז. היכי דמי? אי דעשויין כמגדלין אפילו של מלך אחד נמי, ואי דאין עשויין כמגדלין אפילו של שלשה מלכים נמי לא!
12אלא אי אתמר, הכי אתמר: לא שנו אלא של מלך אחד כעין שלשה מלכים, (אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז). והיכי דמי דעשויין כמגדלים? רויחא תתאה ומציעא עילויה וזוטא עילויה מציעא. דאמרינן: אנוחי אנחינהו. אבל של מלך אחד, דכולהו כי הדדי נינהו אע"ג דמנחי אהדדי הרי אלו שלו, אימר: אתרמויי אתרמי ובהדי הדדי נפול.
13ורבי יוחנן אמר: אפילו של מלך אחד נמי מכריז. מאי מכריז? מנין. מאי איריא תלתא? אפי' תרין נמי. אמר רבינא: טבעא מכריז.
14בעי ר' ירמיה: כשיר, מהו? כשורה, מהו? כחצובה, מהו? כסולם, מהו?
15פשוט מהא חדא, דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כל שאילו מכניס לה קיסם ביניהן ונוטלם בבת אחת, חייב להכריז.
16בעי רב אשי:
תוספות
הא בכובא וכיתנא - פי' רש"י דמתני' בכובא וכיתנא וקשה דקתני מצא פירות וי"א דכיתנא אקרי פירי כדאמרינן (בבראשית רבה) ויבא קין מפרי האדמה זרע פשתן הביא ודוחק ונראה דמתני' בצנא ופירי דכיון דאין הפירות מחוברים יחד אילו מן הכלי נפלו היה קצת נשאר מהם בכלי אבל פשתן שקשור ביחד יכול להיות שבכלי היה ונפל ור"ח פי' דפריך אמאי דקאמר מקצתן על גבי קרקע חייב להכריז ורמינהו מצא דבר כו' בא בעל סימן ונטל את שלו זכה המוצא במה שבידו היינו מה שבחוץ אע"פ שיש בפנים קצת פירות ואפילו בעל כלי אומר שכולן שלו ולפי זה גרס בסמוך הא והא דאשתיירי ביה:
שמעת מינה מנין הוי סימן - אע"ג דפשיטא ליה לעיל מדמשקל הוי סימן מדה ומנין נמי הוי סימן בעי לאוכוחי הכא ממתני' ולעיל (בבא מציעא דף כד) נמי דקתני. אבל מצא שנים חייב לא קאמר ש"מ מנין הוי סימן (דלא אלימא ליה ברייתא למפשט מינה) אי נמי דמצי למדחי דמנין וחרוזא הוי סימן:
והוא שעשויין כמגדלין - אי מנין הוי סימן במה שעשויין כמגדלין ידעינן דדרך הינוח הוה ובתרי לא סגי דטבעא מכריז אבל אם מקום הוי סימן אפילו בתרי ועשויין כמגדלין ידעינן דדרך הינוח הוה דאי בתרי אפי' עשויין כמגדלין לא ידעינן דדרך הינוח הוה דאימור דרך נפילה הוה דאתרמי הכי א"כ לקמן מאי פריך (אר' יוחנן) מאי אריא תלתא אפי' בתרי סגי וי"ל דשפיר משני טבעא מכריז:
הא גופא קשיא - אמתני' לא פריך דמצינן למימר דג' מטבעות היינו פירוש דצבורי מעות:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
מתני' ואלו חייב להכריז מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא וכו' אמרי' תנינא להא דתנו רבנן מצא כלי ולפניו פירות כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו.
מקצתן בכלי ומקצתן בקרקע חייב להכריז ואם בא ישראל ונתן סימני הכלי נוטל גם הפירות וכן כל כיוצא בהן. ורמינן עלה הא דתניא מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן נוטל הדבר שיש בו סימן וזכה הלה בדבר שאין בו סימן.
ופרקינן הא והא בצנא ופרי וכגון שנותרו מן הפירות בצנא ולא קשיא הא דתני חייב להכריז דמשמע שמחזיר גם הפירות בצנא דאית ליה אוגנים והן כפופות לתוכה דאמרי' האי צנא איתהפכא והני פירי אישתפוך מן הצנא והני פירי (דאישתפוך) [דאשתייר] בגוה אוגנים מנעום מלהשפך בחוץ הלכך הפירות בתר צנא גרירי בא מי שנתן סימני צנא נוטל גם הפירות. והא דתני דזכה הלה במה שבידו בצנא דלית ליה אוגנים ונמצאו הפירות בחוץ ופירות בצנא דאמרי' הני פירי דבחוץ לאו מן הצנא אישתפוך דאילו מינה אישתפוך הוו להו לאישתפוכי כולהו דהא לית לה לצנא אוגנים אלא הני פירי דבחוץ לאחרינא אינון לפיכך זכה בהם המוצאן דהא דבר שאין בו סימן נינהו.
ציבורי פירות - ש"מ מנין הוי סימן.
ג' מטבעות זו על גבי זו חייב להכריז - פי' כמגדלים מכוונות אבנים זו על גבי זו אין אחת עודפת על חבירתה.
מפוזרין שלו הא אי הוו שלחופי משלחפי שאין מיושבות זו על גב זו אלא מקצתן עליה ומקצתן יוצאה מעליה כגון כנפי הכרובים כדגרסי' בסוף המוכר את הבית ודלמא שלחופי הוו משלחפי אהדדי ועיקרו כדמתרגמי' בתרגום ארץ ישראל שכל את ידיו שלחופינון לידוהי. אסקינן כל שאינן עשויים כמגדלים מפוזרין נינהו והרי הן שלו רויחא לתתא ומיצעא עילויה וזוטא עילוי מצעי זהו כמגדלים.
בעי ר' ירמיה כשיר או כשורה או כחצובה או כסולם מהו ועלו בתיקו. פי' כשיר עגול כצמידין דמתרגמ' לה שירין. כשורה זה בצד זה.
מסכת בבא מציעא דף כ״ה עמוד א׳
מסכת בבא מציעא דף כ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־402 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא מציעא דף כ״ה ע״א
פתיחה בקורא