דף ביאור
מסכת בבא מציעא דף קי״א עמוד ב׳פרק 9 המקבל שדה מחבירו
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא מציעא דף קי״א עמוד ב׳
מסכת בבא מציעא דף קי״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־477 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
״מֵאַחֶיךָ״ – פְּרָט לַאֲחֵרִים. ״גֵּרְךָ״ – זֶה גֵּר צֶדֶק. ״בִּשְׁעָרֶיךָ״ – זֶה אוֹכֵל נְבֵילוֹת.
אֵין לִי אֶלָּא שְׂכַר אָדָם, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְכֵלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּאַרְצְךָ״ – כׇּל שֶׁבְּאַרְצְךָ. וְכוּלָּן עוֹבְרִים בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ.
מִכָּאן אָמְרוּ: אֶחָד שְׂכַר אָדָם וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ״, וְיֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר״. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גֵּר תּוֹשָׁב יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ״, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם ״לֹא תָלִין״. בְּהֵמָה וְכֵלִים אֵין בָּהֶן אֶלָּא מִשּׁוּם ״בַּל תַּעֲשֹׁק״ בִּלְבַד.
מַנִּי? אִי תַּנָּא קַמָּא דְּ״מֵאַחֶיךָ״ – קַשְׁיָא גֵּר תּוֹשָׁב. אִי רַבִּי יוֹסֵי – קַשְׁיָא בְּהֵמָה וְכֵלִים!
אָמַר רָבָא: הַאי תַּנָּא – תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֶחָד שְׂכַר אָדָם, וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ״ וּמִשּׁוּם ״לֹא תָלִין״. גֵּר תּוֹשָׁב – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ״, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״.
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא ״דְּמֵאַחֶיךָ״ – גָּמַר ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה לָא גָּמַר ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״.
נְהִי דְּלָא גָּמַר ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״, בְּהֵמָה וְכֵלִים מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ״ נָמֵי נִיחַיַּיב? תָּנֵי רַבִּי חֲנַנְיָא, אָמַר קְרָא: ״וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא״ – מִי שֶׁהֵן בָּאִין לִידֵי עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, יָצְאוּ בְּהֵמָה וְכֵלִים שֶׁאֵינָן בָּאִין לִידֵי עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת.
וְתַנָּא קַמָּא, הַאי ״כִּי עָנִי הוּא״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא מִיבְּעֵי: לְהַקְדִּים עָנִי לְעָשִׁיר. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: הָהוּא ״מִלֹּא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן״ נָפְקָא.
וְתַנָּא קַמָּא: חַד לְהַקְדִּים עָנִי לְעָשִׁיר, וְחַד לְהַקְדִּים עָנִי לְאֶבְיוֹן.
וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן אֶבְיוֹן – מִשּׁוּם דְּלָא כְּסִיף לְמִתְבְּעֵיהּ. אֲבָל עָשִׁיר, דִּכְסִיף לְמִתְבְּעֵיהּ – אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן עָשִׁיר – מִשּׁוּם דְּלָא צְרִיךְ לֵיהּ, אֲבָל אֶבְיוֹן דִּצְרִיךְ לֵיהּ – אֵימָא לָא, צְרִיכָא.
וְתַנָּא דִּידַן: מָה נַפְשָׁךְ? אִי יָלֵיף ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״ – אֲפִילּוּ גֵּר תּוֹשָׁב נָמֵי, אִי לָא יָלֵיף ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״ – בְּהֵמָה וְכֵלִים מְנָא לֵיהּ?
לְעוֹלָם לָא יָלֵיף ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״, וְשָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא ״וְלֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר״: כֹּל שֶׁפְּעוּלָּתוֹ אִתְּךָ. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ גֵּר תּוֹשָׁב נָמֵי! אָמַר קְרָא ״רֵעֲךָ״ – רֵעֲךָ, וְלֹא גֵּר תּוֹשָׁב.
אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּהֵמָה וְכֵלִים נָמֵי! הָא כְּתִיב ״אִתְּךָ״. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְכֵלִים וּלְהוֹצִיא גֵּר תּוֹשָׁב? מִסְתַּבְּרָא בְּהֵמָה וְכֵלִים הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹת – שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בִּכְלַל מָמוֹן רֵעֲךָ, גֵּר תּוֹשָׁב אֵינוֹ בִּכְלַל מָמוֹן רֵעֲךָ.
וְתַנָּא קַמָּא דְּ״מֵאַחֶיךָ״ [וְר׳ יוֹסֵי בְּר׳ יְהוּדָה], הַאי ״רֵעֲךָ״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״רֵעֲךָ״ וְלֹא גּוֹי. גּוֹי מֵ״אַחֶיךָ״ נָפְקָא!
חַד לְמִשְׁרֵא עוֹשְׁקוֹ, וְחַד לְמִשְׁרֵא גְּזֵלוֹ, וְקָא סָבַר גֶּזֶל גּוֹי מוּתָּר. וּצְרִיכִי: דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גְּזֵלוֹ – מִשּׁוּם דְּלָא טָרַח בֵּיהּ, אֲבָל עוֹשְׁקוֹ, דְּטָרַח בֵּיהּ – אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן עוֹשְׁקוֹ – מִשּׁוּם דְּלָא אֲתָא לִידֵיהּ, אֲבָל גְּזֵלוֹ, דַּאֲתָא לִידֵיהּ – אֵימָא לָא. צְרִיכָא.
וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, הַאי ״לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַב אַסִּי. דְּאָמַר רַב אַסִּי: אֲפִילּוּ לֹא שְׂכָרוֹ אֶלָּא לִבְצוֹר לוֹ אֶשְׁכּוֹל אֶחָד שֶׁל עֲנָבִים – עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״.
וְאִידַּךְ: מִ״וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ״ נָפְקָא, דָּבָר הַמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ עָלָיו.