Talmud Builders

    Pesachim 112b

    Back to index

    English translation — Pesachim 112b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1not all fingers are equal. It is possible that intimate relations with her second husband might not be as pleasing as with the first, leading her to disparage and even hate him.

    2Rabbi Akiva continued to offer instruction: It is a mitzva and a great material benefit to one’s body to eat fruits without payment. That is, when one lends money and takes land as collateral, deducting from the loan the value of the fruit he eats, both the borrower and the lender benefit from this practice. One who both performs a mitzva and retains a pure body is one who marries a woman, as his thoughts will remain pure and he will merit to have children.

    3The Gemara cites more instructions issued by a Sage to his heirs. Our holy rabbi, Rabbi Yehuda HaNasi, commanded his sons to do four matters: Do not live in Shekhantziv in Babylonia, because they are mockers. And they will draw you in to their mockery and lead you to abandon your Torah studies.

    4Rabbi Yehuda HaNasi further commanded his sons: Do not sit on the bed of an Aramean woman. This advice is explained in different ways. Some say it means that you should not go to sleep without reciting Shema , as a Jew who does this acts like a gentile. And some say it means that you should not marry a convert, i.e., a Jewish woman who was once an Aramean.

    5And some say that Rabbi Yehuda HaNasi meant the actual bed of an Aramean woman, and this is due to the concern for a similar outcome to the later incident involving Rav Pappa. The incident in question was as follows: Rav Pappa entered the house of a gentile woman to collect a debt. The woman asked him to sit on her bed until she brought the money. As it turned out, she had placed her dead baby under the bed. Rav Pappa was subsequently accused of killing the baby and was forced to flee the district.

    6Rabbi Yehuda HaNasi continued: And do not avoid paying taxes, lest they find you and confiscate everything you own. And do not stand before an ox when it emerges from the marsh because Satan dances between its horns, i.e., an ox is particularly menacing at that time. Rabbi Shmuel said: This is referring to a black ox, and specifically during the days of Nisan, when the ox is most dangerous.

    7Rav Oshaya teaches with regard to the same issue: One distances himself fifty cubits from an innocuous ox [ shor tam ], an ox with no consistent history of causing damage with the intent to injure. From a forewarned ox [ shor muad ], an ox whose owner was forewarned because his ox already gored a person three times, one distances himself until it is beyond eyeshot.

    8A Sage taught citing the name of Rabbi Meir, in an exaggerated vein: Even if the head of the ox is in its food basket, go up to the roof and kick the ladder out from underneath you to escape from it. Rav said: The cry that one says to lead an ox is hen hen . The cry to lead a lion is zeh zeh . The cry to lead a camel is da da . The cry to laborers using ropes to pull a ship along a river is heleni , hayya , hela , vehilook , hulya .

    9Abaye said: Hide, fish, and a cup, hot water, and eggs, and white lice all cause the other matter, i.e., leprosy. The Gemara elaborates: Hide is referring to one who sleeps on a tanner’s hide before it has been tanned. Fish is referring to the shibuta fish in the days of Nisan. The cup is referring to one who eats the leftovers of small fried fish. Hot water is referring to very hot water that one pours on himself. Eggs means one who steps on eggshells. White lice is referring to one who washes his garment but does not keep it for eight days before wearing it again, a habit which creates these lice. And all of these practices cause the other matter, leprosy.

    10Rav Pappa said: With regard to a house in which there is a cat, a person should not enter there barefoot. What is the reason? Because the cat might kill a snake and eat it, and the snake has small bones, and if a small bone gets into one’s foot it cannot be removed, and he will be in danger. Some say that Rav Pappa said: With regard to a house in which there is no cat, a person should not enter there in the dark. What is the reason? Since there is no cat to hunt snakes, perhaps a snake will wrap itself around him without him knowing and he will be in danger.

    11Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, commanded Rabbi Yehuda HaNasi with regard to three matters. Parenthetically, the Gemara states that mem , kuf , shin is a mnemonic for the three statements, as it stands for mum , blemish, mekaḥ , a purchase, and ishtekha , your wife. The first matter is: Do not inflict a blemish upon yourself. The Gemara asks: What is the meaning of that statement? The Gemara explains: Do not have a court case against three people, as one will be your opponent and two will act as witnesses and testify against you whatever they wish. And do not stand over and display interest in a purchase when you do not have enough money even for the price you are offering, as this constitutes fraud.

    12The Gemara cites the third instruction that Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, commanded Rabbi Yehuda HaNasi. After your wife has immersed, do not engage in intimacy with her on the first night. Rather, wait an additional night. Rav said: And this is referring to a menstruating woman whose status applies by Torah law. According to Torah law, even if a woman experiences a continuous emission of blood for seven days, if the flow stops on the seventh day, she may immerse that night and engage in relations with her husband without delay. However, Rav maintains that one must act stringently in this case. His reasoning is: Since there is a presumption that the flow of blood is open, perhaps her zava blood will continue afterward, i.e., she will see more blood after engaging in intimacy.

    13The Gemara continues: Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, commanded Rabbi Yehuda HaNasi with regard to three matters: Do not go out alone at night; do not stand naked before a candle; and do not enter a new bathhouse, lest it collapse when they light the fire beneath it. The Gemara asks: Until when is a bathhouse considered new? Rabbi Yehoshua ben Levi said: Until twelve months have passed. With regard to the statement: And do not stand naked before a candle, the Gemara comments that this is as it was taught in a baraita : One who stands naked before a candle will become epileptic, and one who engages in intimacy by candlelight will have epileptic children.

    14Likewise, the Sages taught: One who engages in intimacy in a bed upon which a baby is sleeping, that child becomes epileptic. And we said that this will occur only if the child is not yet one year old; however, if he is one year old we have no problem with it, as he is old enough not to be affected. And furthermore, we said this only concerning a baby that is sleeping near the father’s feet; but if the baby is sleeping near his head he is sufficiently far away so that we have no problem with it. And we said this only if he does not place his hand on the baby at the time, but if he places his hands on the baby to serve as a barrier between them, we have no problem with it.

    15With regard to the instruction: Do not go out alone at night, the Gemara states that this is as it was taught in a baraita : One should not go out alone at night, neither on Tuesday nights nor on Shabbat nights, i.e., Friday nights, because the demon Agrat, daughter of Maḥalat, she and 180,000 angels of destruction go out at these times. And as each and every one of them has permission to destroy by itself, they are all the more dangerous when they go forth together.

    16The Gemara states: Initially, these demons were present every day. Once Agrat, daughter of Maḥalat, met Rabbi Ḥanina ben Dosa and said to him: Had they not announced about you in the Heavens: Be careful of Ḥanina and his Torah, I would have placed you in danger. He said to her: If I am considered important in Heaven, I decree upon you that you should never travel through inhabited places. She said to him: I beg you, leave me a little space. He left for her Shabbat nights and Tuesday nights.

    17And furthermore, once Agrat, daughter of Maḥalat met Abaye and said to him: Had they not announced about you in the Heavens: Be careful of Naḥmani, Abaye, and his Torah, I would have placed you in danger. He said to her: If I am considered important in Heaven, I decree upon you that you should never pass through inhabited places. The Gemara asks: But we see that, notwithstanding these anecdotes, demons do pass through inhabited areas. The Sages say in explanation: These demons

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    שאין כל האצבעות שוותאבר תשמיש שלא יהא תשמיש זה טוב לה כראשון ותזלזל בו:

    מצוה וגוף גדולאם תרצה לעשות מצוה וגם תשתכר בה שיגדל ממונך:

    אוכל פירות ולא שכרהלוה חבירך מעות על הקרקע לאכול פירות בנכייתא בזול שתנכה לו דבר מועט מן הדמים והיינו ריוח גדול וגם מצוה היא שיש ללוה שכר ריוח שצריך למעות ולסחורה:

    דלא תיגני בלא ק"ששזה מנהג הארמאין:

    איכא דאמרי אל תשב במטה ארמית ממש משום מעשה דרב פפאשהיתה ארמית אחת חייבת לו מעות ונכנס מדי יום יום בביתה לגבות הימנה יום אחד חנקה את בנה ונתנתו על המטה וכשנכנס רב פפא אמרה לו שב עד שאביא מעותיך וכן עשה כשבאתה אמרה המתה את בני וברח מן המדינה:

    וביומי ניסןשהצמחים עולין וגס לבו בהן ונוגח:

    בדיקולאבטרסקל שהוא אוכל בו:

    ניזהא דתוראלחש על השור שלא ינגחנו:

    אמשכא דצלאהישן על עור בבית העבדנין קודם שתגמר מלאכתו:

    חמימי דחמימי דשדא עילויהאם רגיל לשפוך עליו מים חמים יותר מדאי על בשרו: מאן דמחוור לבושי' - ולביש להו מקמי ח' יומי דאכתי לא מטי ח' יומי דאשלחינהו הנהו כנים הדרי ואכתי איכא בהו חיותא ואכלי ליה וקשין לדבר אחר:

    בהדי תלתאדהוה חד בעל דינך ותרי ליהוי סהדך:

    ובנדה דאורייתאקודם שהחמירו על עצמן לישב ז' נקיים וטובלת ביום שפסק המעין אל תזקק באותו לילה הואיל והיום ראתה והוחזק מעין פתוח דילמא שפעה זיבה:

    שמא תפחתותחתיה חלל מלא מים:

    פסחים 112 עמוד ב

    1שאין כל אצבעות שוות.

    2מצוה וגוף גדול אוכל פירות ולא שכר. מצוה וגוף טהור נושא אשה ולו בנים.

    3ארבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בניו: אל תדור בשכנציב משום דליצני הוו, ומשכו לך בליצנותא.

    4ואל תשב על מטת ארמית. איכא דאמרי: דלא תיגני בלא קרית שמע. ואיכא דאמרי: דלא תינסב גיורתא.

    5ואיכא דאמרי: ארמאית ממש, ומשום מעשה דרב פפא.

    6ואל תבריח עצמך מן המכס, דילמא משכחו לך ושקלי מנך כל דאית לך. ואל תעמוד בפני השור בשעה שעולה מן האגם, מפני שהשטן מרקד בין קרניו. אמר רבי שמואל: בשור שחור, וביומי ניסן.

    7תני רב אושעיא: מרחיקין משור תם חמשים אמה, משור מועד כמלא עיניו.

    8תנא משמיה דרבי מאיר: ריש תורא בדיקולא סק לאיגרא ושדי דרגא מתותך. אמר רב: ניזהא דתורא ״הן הן״. ניזהא דאריה ״זה זה״. ניזהא דגמלא ״דא דא״. ניזהא דארבא ״הילני הייא הילא והילוק הוליא״.

    9אמר אביי: עור, דג, וכוס, חמין, וביצים, וכנים לבנים כולן קשין לדבר אחר. עור מאן דגני אמשכא דצלא. דג שיבוטא ביומי ניסן. כוס שיורי כסא דהרסנא. חמין חמימי דחמימי משדרו עילויה. ביצים מאן דמדרך אקליפים. כינים לבנים מאן דמחוור לבושיה ולא נטיר ליה תמניא יומי והדר לבוש לה בריין הנך כינים, וקשין לדבר אחר.

    10אמר רב פפא: ביתא דאית ביה שונרא לא ניעול בה איניש בלא מסני. מאי טעמא משום דשונרא קטיל לחיויא ואכיל ליה, ואית ביה בחיויא גרמי קטיני, ואי יתיב לה גרמא דחיויא אכרעיה לא נפיק ואסתכן ליה. איכא דאמרי: ביתא דלית ביה שונרא לא ניעול ביה איניש בהכרא, מאי טעמא דילמא מיכריך ביה חויא ולא ידע ומסתכן.

    11ג' דברים צוה ר' ישמעאל בר' יוסי את רבי (מק"ש סימן) אל תעש מום בעצמך מאי היא לא תיהוי לך דינא בהדי תלתא דחד הוי בעל דינך ותרי סהדי ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים׃

    12אשתך טבלה אל תזקק לה: לילה הראשונה אמר רב ובנדה דאורייתא הואיל והוחזק מעין פתוח דילמא משכה זיבה׃

    13שלשה דברים צוה רבי יוסי בר' יהודה את רבי אל תצא יחידי בלילה ואל תעמוד בפני הנר ערום ואל תכנס למרחץ חדש שמא תפחת עד כמה אריב"ל עד י"ב חדש ואל תעמוד בפני הנר ערום דתניא העומד בפני הנר ערום הוי נכפה והמשמש מטתו לאור הנר הויין לו בנים נכפין׃

    Baraita

    14ת"ר המשמש מטתו על מטה שתינוק ישן עליה אותו תינוק נכפה ולא אמרן אלא דלא הוי בר שתא אבל הוי בר שתא לית לן בה ולא אמרן אלא דגני להדי כרעיה אבל גני להדי רישיה לית לן בה ולא אמרן אלא דלא מנח ידיה עילויה אבל מנח ידיה עילויה לית לן בה׃

    15אל תצא יחידי בלילה דתניא לא יצא יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות מפני שאגרת בת מחלת היא ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה יוצאין וכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו׃

    16מעיקרא הוו שכיחי כולי יומא זמנא חדא פגעה ברבי חנינא בן דוסא אמרה ליה אי לאו דמכרזן עלך ברקיע, הזהרו בחנינא ובתורתו סכנתיך אמר לה אי חשיבנא ברקיע גוזר אני עליך שלא תעבורי ביישוב לעולם. אמרה ליה במטותא מינך שבק לי רווחא פורתא שבק לה לילי שבתות ולילי רביעיות׃

    17ותו חדא זמנא פגעה ביה באביי אמרה ליה אי לאו דמכרזי עלך ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו הוה סכנתיך א"ל אי חשיבנא ברקיע גוזרני עלייכי שלא תעבורי ביישוב לעולם הא קא חזינן דעברה?! אמרי: הני׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    מצוה וגוף גדול אוכל פירות ולו שכר כלו' מלוה את חברו ועושה מצוה ומשתלם ממנו מן השכר מצוה והגוף נקי נושא אשה ולו בנים:

    ארבעה דברים צוה רבינו את בנו אל תדור בשכנציב דליצני נינהו דילמא משכו לך ואל תשב במטת ארמית משום מעשה דרב פפא שהיה נושה בארמאי ממון ובא לביתו לפרעו והיה לאותו ארמאי בן ומת והיה מוטל על המטה כיון שנכנס רב פפא אמר ליה שב על המטה כיון שישב על המטה צעק כי אתה הרגת את בני כו' איכא דאמרי אל תשב אל תישן בלא ק"ש איכא דאמרי לא תנסב גיורת ואל תבריח עצמך מן המכס דאי משכחי ליה בידך שקלי לכוליה עסקך ואל תעמוד בפני השור וכו' נזהא דתורא וכו':

    שלשה דברים צוה ר' ישמעאל בר' יוסי את רב אל תעש מום בעצמך מאי היא לא יהוי לך דינא בהדי תלתא דחד הוי בעל דין ותרי מיניהו סהדי ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים שנמצאת מפחית המקח בעיני בעליו אשתך טבלה אל תזדקק לה לילה הראשון אמר רבא בנדה דאורייתא שטובלת בתשלום שבעת ימים לראייתה הואיל והוחזק מעין פתוח אבל בסופרת שבעה נקיים לא וכן עוד צוה ר' יוסי בר' יהודה אל תצא יחידי בלילה ואל תעמוד בפני הנר ערום ואל תכנס במרחץ חדשה שמא תפחת העומד בפני הנר ערום נכפה והמשמש מטתו לאור הנר הויין לו בנים נכפים:

    ת"ר המשמש מטתו ותינוק קטן בה נכפה.

    אגרת בת מחלת שנראת לר' חנינא ולאביי פשוטה היא:

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 112b

    Pesachim 112b. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 523 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    שאין כל האצבעות שוות אבר תשמיש שלא יהא תשמיש זה טוב לה כראשון ותזלזל בו:

    מצוה וגוף גדול אם תרצה לעשות מצוה וגם תשתכר בה שיגדל ממונך:

    אוכל פירות ולא שכר הלוה חבירך מעות על הקרקע לאכול פירות בנכייתא בזול שתנכה לו דבר מועט מן הדמים והיינו ריוח גדול וגם מצוה היא שיש ללוה שכר ריוח שצריך למעות ולסחורה:

    דלא תיגני בלא ק"ש שזה מנהג הארמאין:

    איכא דאמרי אל תשב במטה ארמית ממש משום מעשה דרב פפא שהיתה ארמית אחת חייבת לו מעות ונכנס מדי יום יום בביתה לגבות הימנה יום אחד חנקה את בנה ונתנתו על המטה וכשנכנס רב פפא אמרה לו שב עד שאביא מעותיך וכן עשה כשבאתה אמרה המתה את בני וברח מן המדינה:

    וביומי ניסן שהצמחים עולין וגס לבו בהן ונוגח:

    בדיקולא בטרסקל שהוא אוכל בו:

    ניזהא דתורא לחש על השור שלא ינגחנו:

    5 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 112b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    מצוה וגוף גדול אוכל פירות ולו שכר כלו' מלוה את חברו ועושה מצוה ומשתלם ממנו מן השכר מצוה והגוף נקי נושא אשה ולו בנים:

    ארבעה דברים צוה רבינו את בנו אל תדור בשכנציב דליצני נינהו דילמא משכו לך ואל תשב במטת ארמית משום מעשה דרב פפא שהיה נושה בארמאי ממון ובא לביתו לפרעו והיה לאותו ארמאי בן ומת והיה מוטל על המטה כיון שנכנס רב פפא אמר ליה שב על המטה כיון שישב על המטה צעק כי אתה הרגת את בני כו' איכא דאמרי אל תשב אל תישן בלא ק"ש איכא דאמרי לא תנסב גיורת ואל תבריח עצמך מן המכס דאי משכחי ליה בידך שקלי לכוליה עסקך ואל תעמוד בפני השור וכו' נזהא דתורא וכו':

    שלשה דברים צוה ר' ישמעאל בר' יוסי את רב אל תעש מום בעצמך מאי היא לא יהוי לך דינא בהדי תלתא דחד הוי בעל דין ותרי מיניהו סהדי ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים שנמצאת מפחית המקח בעיני בעליו אשתך טבלה אל תזדקק לה לילה הראשון אמר רבא בנדה דאורייתא שטובלת בתשלום שבעת ימים לראייתה הואיל והוחזק מעין פתוח אבל בסופרת שבעה נקיים לא וכן עוד צוה ר' יוסי בר' יהודה אל תצא יחידי בלילה ואל תעמוד בפני הנר ערום ואל תכנס במרחץ חדשה שמא תפחת העומד בפני הנר ערום נכפה והמשמש מטתו לאור הנר הויין לו בנים נכפים:

    ת"ר המשמש מטתו ותינוק קטן בה נכפה.

    אגרת בת מחלת שנראת לר' חנינא ולאביי פשוטה היא:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 112b · Sefaria

    Meiri

    וכן שלא לדור במקום ליצנים ושלא לישב על מטה ארמית ר"ל שלא לישא גיורת או שלא לישן בלא קריאת שמע וכן שלא יבריח עצמו מן המכס ושלא להכניס עצמו במקום הסכנות ושלא להכניס עצמו בדין עם שתקיף ממנו או עם רבים עד שיעשה עמו אחד מהם בעל דין ושנים עדים ועל זו אמרו אל תעש מום בעצמך וכן שלא יתן עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים:

    Meiri on Pesachim 112b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    מִצְוָה וְגוּף גָּדוֹל, אוֹכֵל פֵּרוֹת וְלֹא שָׂכָר הנה בפירוש רבינו חננאל ז"ל הנדפס מחדש גריס וְלוֹ בוא"ו ואתי שפיר אך לגרסתינו דגרסי ולא באלף צריכים להבין איך תתיישב וְלֹא באלף לפי פירוש רש"י ז"ל? ונראה לי בס"ד הכוונה יש עושה משכנתא בנכייתא אך חוזר ומשכיר את הקרקע לבעל הקרקע ולוקח ממנו שכר קצוב ורק משום היתר נוהגין שבעל המעות ישכיר הקרקע לאדם אחר ואותו אדם יחזור וישכיר אותה לבעל הקרקע ועם כל זה אין זו משנת חסידים דמחזי כרבית כיון שזה בעל המעות לוקח שכר קצוב אלא ראוי הוא שבעל המעות יאכל פירות הקרקע יהיה מה שיהיה מעט או הרבה הן חסר הן יתר ואין מגע לבעל הקרקע בזה כלל ועיקר. ולזה אמר גוּף גָּדוֹל וְלֹא שָׂכָר רוצה לומר לֹא יקח שכר קצוב אלא יהיו פירות הקרקע לו הן חסר הן יתר.

    וּמִצְוָה וְגוּף טָהוֹר, נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלוֹ בָּנִים נראה לי בס"ד 'אשה מזרעת תחלה יולדת זכר' (נידה כה:) לכן המתנהג בקדושה ובטהרה תמיד ומתרחק מן הרהורים רעים מוכרח שתאותו במשגל מועטת וחלושה ואם כן זה ודאי לא יזריע תחלה אלא אשתו מזרעת תחלה ואז יוליד בנים זכרים. לזה אמר מִצְוָה וְגוּף טָהוֹר אז אין לו רבוי תאוה בתשמיש כל כך על כן נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלוֹ בָּנִים ולא בנות דזה אשתו מזרעת תחלה:

    דְּלָא תִּיגְנִי בְּלָא קְרִיאַת שְׁמַע הא דקרי לה 'מִטָּה אֲרַמִּית' כי כוחות החיצונים הסובבים בלילה באים להדבק במטתו של אדם ועל ידי קריאת שמע דוחה אותם כמו שנאמר (תהלים צא, ז) 'יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ' ולכן אם אינו קורא קריאת שמע אז דבקים במטתו ולזה נקראת 'מִטָּה אֲרַמִּית' שדבקים בה כוחות החיצונים ולמאן דאמר דְּלָא תִּנְסַב גִּיּוֹרְתָּא נראה לי אף על גב דנתגיירה עם כל זה יש בה תערובת חלקים של אביה ואמה שהם גוים.

    נַזְהָא דְּגַמְלָא, 'דָּא דָּא' נראה לי דלפעמים הגמל יושב בארץ ואינו מקבל לזוז גם אם יכוהו מכת מוות כאשר נמצא כזאת במקומות הערביים גם בזמן הזה ואפשר כי מקודם היה להם לחש של ' דָּא דָּא ' שעל ידי הלחש הזה יקום הגמל, והערביים שדבר זה נמצא אצלם בזמן הזה יש להם אמונה שהיהודים יש להם לחש שיכולים להקים הגמל בו, ואף על פי שאומרים היהודים להם שאין אתנו יודע בזה, אין מאמינים. ואפשר ד' נַזְהָא דְּאַרְבָּא ' גם כן הוא על דרך זה שלפעמים ננעצת בקרקע הנהר שטורחים למשוך אותה ואינה נמשכת בנקל אלא בטורח גדול והיה להם לחש של ' הֶילֵנִי הַיָּיא ' שעל ידו נמשכת והולכת בנקל. והנה הגם כי כל דברים אלו הם כפשטן, נראה לי בס"ד דלא הזכירום בתלמוד בשביל הפשט שלהם אלא כיוונו לרמוז בהם עניינים טובים שנוגעים לדברי תורה! ונראה לי נַזְהָא דְּתוֹרָא, ' הֵן הֵן ' כל אדם גדול וחשוב מכוונה בשם שׁוֹר וכמו שכתב רד"ק ז"ל על פסוק (דברים לג, יז) 'בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ' ואמרו רבותינו ז"ל (פסחים פו:) 'מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול' וזהו שאמר נַזְהָא דְּתוֹרָא לחש ודיבור שצריך ללחוש לפני אדם גדול הוא ' הֵן הֵן ' שיסכים לדבריו לעשות כרצונו. ואומרם נַזְהָא דְּאַרְיָא, ' זה זה ' כגרסת הגמרא דידן נראה לי בס"ד על פי מה שכתב הרא"ם ז"ל ריש פרשת מטות דמלת 'זה' פירושו זה הדבר בעינו בלתי שום שינוי כלל אבל מלת 'בה' מורה על מכוון הענין ואין הדבר בעינו. וזהו טעם אומרם (פסיקתא במדבר קלז, ב) משה נתנבא ב'זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה הֳ' (ויקרא ט, ו) מפני ששכינה מדברת מתוך גרונו, וידוע כי התלמיד חכם נקרא אריה וכנזכר בגמרא (חולין נט:) וזהו חשיבות התלמיד חכם שמדקדק לומר השמועה כמו ששמעה בלתי שום שינוי ואפילו על שינוי אות אחד קפיד כמו שאמרו בגמרא שהיו מקפידין בדבר המשנה שלא לעשות שינוי אפילו באות א', וזהו שאמר נַזְהָא דְּאַרְיָא הוא התלמיד חכם ' זֶה זֶה ' שאומר השמועה בלתי שום שינוי שיפול על דבריו לשון זה זה. ומה שאמר נַזְהָא דְּגַמְלָא, ' דָּא דָּא ' נראה לי בס"ד רמז לבעל צדקה ומכנהו בשם גַמְלָא על דרך מה שאמר הכתוב (משלי יא, יז) 'גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד' הנה עליו ראוי לומר לשון 'דָּא דָּא' שהוא ענין נשיאות ורוממות כמו 'וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ' (תהלים יח, יא) וכן (דברים כח, מט) 'כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר', כן זה בעל הצדקה יתרומם ויעוף במעלה בשכר הגמילות חסדים שעושה כי למצוה זו של גמילות חסדים יש שכר גם בהאי עלמא. ומה שאמר נַזְהָא דְּאַרְבָּא, ' הֶילֵנִי הַיָּיא ' רמזו בזה על עולם הזה המכונית בשם סְפִינָה וכאשר כתבו כל המבארים על מאמרי רבה בר בר חנה (בבא בתרא עג. - עד:), ורוצה לומר עולם הזה לא ניתנה אלא בשביל לעשות בה מלאכת הבורא בניצוצי הקדושה שנתערבו בסיגים בשבירת הכלים קודם בריאת עולם הזה. וידוע כי ' הֶילֵנִי ' הוא לשון נהילת הקמח בנפה וכמו שאמרו בגמרא (ביצה כט:) הוה קא נהלה קמחא אגבה דמהולתא שהיא הנפה וכנזכר בערוך, ומלת ' הַיָּיא ' רוצה לומר מהרה כמו אשור הייא דאיתא בגמרא דשבת (שבת קיט.), וענין הבירור הוא כמו ענין הרקדת הקמח דתחלה מרקדים אותו מן הפסולת שבו ואחר כך מרקדים אותו להוציא הסולת וזהו בירור אוכל מתוך אוכל וכן הבירור של ניצוצי קדושה הוא בשתים תחלה בירור אוכל מתוך פסולת ואחר כך בירור אוכל מתוך אוכל וזהו שאמר ' הֶילֵנִי ' רמז לבירור הייא רוצה לומר מהרה דהיינו תבררו הבירורים מן עולם הזה במהרה שכל אדם צריך למהר בבירור זה יפה שעה אחת קודם! ושארית הלחש אין צריך לרמוז בו כלום כי הוא נאמר לפי פשט המאמר.

    'כִּנִּים לְבָנִים', מַאן דְּמִחְוָר לְבוּשֵׁיהּ וְלָא נָטִיר לֵיהּ תְּמַנְיָא יוֹמֵי וְכוּ'. נראה לי היינו דוקא בלבוש שהיה בו כינים ולא פילה אותם כולם קודם כיבוס אבל כלי שלא היה בו כינים או היה בו אך פילה אותו היטב לית לן בה ולכן עתה מנהג העולם שאין ממתינים אחר כבוס ח' ימים.

    שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אֶת רַבִּי הנה בשיטת רבינו חננאל הנדפס מחדש גריס את רב והיא גירסה הנכוונה דרבי ישמעאל נחשב כתלמיד לרבי ואיך יאמר עליו לשון צִוָּה וכן בהך שלשה דרבי יוסי ברבי יהודה נמי גריס רב.

    אַל תַּעַשׂ מוּם בְּעַצְמְךָ הנה לפי טעם המפורש בזה שהוא 'דְּלָא תֶּהֱוֵי לָךְ דִּינָא בַּהֲדֵי תְּלָתָא דְּחַד הֲוֵי בַּעַל דִּינָךְ וּתְרֵי הֲווּ סָהֲדִיךְ' הוה ליה למימר 'אַל תַּעֲשֶׂה נֶזֶק בְּעַצְמְךָ' ולא שייך בזה לשון מוּם? ונראה לי בס"ד שהיה כתוב בתלמוד בכתבי יד תיבת מו " ם שהיא ראשי תיבות מקח וממכר או משא ומתן כי כן דרכם לכתוב תיבות אלו בראשי תיבות 'מו"ם', אך המעתיקים השמיטו הנקודה שלמעלה המורה על ראשי תיבות וכתבו מו"ם בלא נקודה, ונמצא שצוהו אל תעש משא ומתן או מקח וממכר בלתי אמצעי שהוא הסרסור דשמא יזדמן באותו משא ומתן שעשית איזה תביעה לשלשה בני אדם שהיו הם הלוקחים ואז יהיו שנים עדים ואחד בעל דין ויתבעו ממך ממון על אותו מקח וממכר שעשית עמהם ויוציאו ממך שלא כדין אבל אם תעשה כל מקח וממכר באמצעות הסרסור לא יוכלו לעשות עמך קנוניה כזו כי הסרסור יודע ומעיד שכל השלשה הם בעלי דבר. ומה שאמר וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַמֶּקַח בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ דָּמִים פירוש שתעמוד בשעה שיש לוקח מהפך במקח לקנותו וזה הלוקח שרואה אותך עומד שם חושב שאתה רוצה לקנות ולכך נותן דמים יותר כדי למהר גמר המקח לקנותו ונמצא גרמת לו הפסד בחנם. או לאידך גיסא שאתה מזיק למוכר דהרואין אותך עמדת על המקח ולא קנית אלא חזרת לאחוריך חושבין שבאת לקנות וראית במקח איזה גרעון וחסרון ולכך לא קנית ואז גם הם לא יקנו ונמצא גרמת נזק לבעל המקח.

    הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר, הַוְיָן לוֹ בָּנִים נִכְפִּין נראה כל נכפין ונכפה דנקיט כאן לאו נכפין בשד ורוח רעה אלא חולי הוא שנראה כמו נכפה שעושה לאדם כמו עילוף וטירוף הדעת ויש חולי של רוח המתקשה בגידין המצוי בקטנים שיתעקמו קצת ידיהם ואצבעותיהם וגם זה הוא בכלל נכפה והשם יתברך ישמור כל עמו ישראל ברחמים!

    Ben Yehoyada on Pesachim 112b · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 112, Amud Bet, about 523 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “שאין כל אצבעות שוות.…”

    2. Segment 214 words

      Opens “מצוה וגוף גדול אוכל פירות ולא שכר.…”

    3. Segment 316 words

      Opens “ארבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בניו:…”

    4. Segment 417 words

      Opens “ואל תשב על מטת ארמית. איכא דאמרי:…”

    5. Segment 58 words

      Opens “ואיכא דאמרי: ארמאית ממש, ומשום מעשה דרב…”

      Named: רב פפא.

    6. Segment 633 words

      Opens “ואל תבריח עצמך מן המכס, דילמא משכחו…”

      Named: רבי שמואל, שמואל.

    7. Segment 712 words

      Opens “תני רב אושעיא: מרחיקין משור תם חמשים…”

      Named: רב אושעיא.

    8. Segment 833 words

      Opens “תנא משמיה דרבי מאיר: ריש תורא בדיקולא…”

      Named: רבי מאיר, רבא.

    9. Segment 954 words

      Opens “אמר אביי: עור, דג, וכוס, חמין, וביצים,…”

      Named: אביי.

    10. Segment 1056 words

      Opens “אמר רב פפא: ביתא דאית ביה שונרא…”

      Named: רב פפא.

    11. Segment 1137 words

      Opens “ג' דברים צוה ר' ישמעאל בר' יוסי…”

    12. Segment 1218 words

      Opens “אשתך טבלה אל תזקק לה: לילה הראשונה…”

      Named: רב ובנדה.

    13. Segment 1350 words

      Opens “שלשה דברים צוה רבי יוסי בר' יהודה…”

      Named: רבי יוסי, רבי אל.

    14. Segment 1452 words

      Opens “ת"ר המשמש מטתו על מטה שתינוק ישן…”

    15. Segment 1536 words

      Opens “אל תצא יחידי בלילה דתניא לא יצא…”

    16. Segment 1649 words

      Opens “מעיקרא הוו שכיחי כולי יומא זמנא חדא…”

      Named: רבי חנינא.

    17. Segment 1734 words

      Opens “ותו חדא זמנא פגעה ביה באביי אמרה…”

      Named: אביי.

    Sages named on this page

    • Rav Oshaya · Amoraim · Third Generation of Amoraim

      Rav Oshaya, a prominent third-generation Amoraic sage, was a student of Rav Huna and Rabbi Yehudah bar Yehezkel.

      Source: Pesachim 112b · Segment 7 — “תני רב אושעיא: מרחיקין משור תם חמשים אמה, משור…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Pesachim 112b · Segment 6 — “…קרניו. אמר רבי שמואל: בשור שחור, וביומי ניסן.

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Pesachim 112b · Segment 9 — “אמר אביי: עור, דג, וכוס, חמין, וביצים, וכנים לבנים…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 112b

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026