Talmud Builders

    Pesachim 12a

    Chapter 1 - Or LeArba'ah Asar

    גם: פסחים דף י״ב ע״א, פרק א׳ אור לארבעה עשר

    English translation - Pesachim 12a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and one of them errs by an hour and a bit.

    2Rav Huna, son of Rav Yehuda, went and said the halakha of Abaye before Rava. Rava said to him that Abaye’s explanation must be rejected: And were we to closely examine the statements of these witnesses and ask them when precisely the incident occurred, and find that the one who says at three hours means that it occurred at the beginning of the third hour, and the one who says at five hours means that it occurred at the end of the fifth hour, it would be contradictory testimony and we would not kill the accused on the basis of this testimony; and will we arise and kill based on uncertainty? Although their testimony could be valid, it could also be void. Can the court execute the accused based on that uncertainty? And consider that the Merciful One says in the Torah: “And the congregation shall judge…and the congregation shall deliver” (Numbers 35:24–25), from which it is derived that judges must do everything in their power to save an accused from the death penalty.

    3Rather, Rava said: In fact, according to the statement of Rabbi Meir, a person errs by two hours less a bit; according to the statement of Rabbi Yehuda, a person errs by three hours less a bit. The Gemara elaborates: According to the statement of Rabbi Meir, a person errs by two hours less a bit. How so? When the incident occurred, it was either at the beginning of the second hour or at the end of the third hour and one of the witnesses erred by two hours less a bit, as that is a reasonable discrepancy.

    4According to the statement of Rabbi Yehuda, a person errs by three hours less a bit. How so? When the incident occurred, it was either in the beginning of the third hour or at the end of the fifth hour, and one of them errs by three hours less a bit. According to Rabbi Yehuda, that is a reasonable discrepancy.

    5We learned in a mishna: The judges of the court would examine witnesses with seven forms of interrogation: In which seven-year Sabbatical cycle of the Jubilee did the incident occur, in which year of the seven-year Sabbatical cycle, in which month of that year, on which date of that month, on which day of the week, at which hour of the day, at which place did the incident occur? And it was taught in a baraita : What is the difference between interrogations and examinations? With regard to each of the forms of interrogation, if one of the witnesses said: I do not know, their testimony is void. However, with regard to examinations, even if they both say: We do not know, their testimony is valid.

    6The Gemara continues. And we discussed this baraita : In what way are interrogations different and in what way are examinations different? Why is the testimony of a person who cannot answer one of the interrogations void, but his testimony is valid if he cannot answer one of the examinations?

    7And we said in response: With regard to interrogations, if one of them says: I do not know, their testimony is void, as this is testimony that you cannot render as false, conspiring testimony. Witnesses are determined to be false, conspiring witnesses when other witnesses arrive in court and testify that the first pair of witnesses could not possibly have witnessed the incident in question, as they were at a different place at that time together with them. If a witness says he does not know when the incident occurred or where it occurred, it would be impossible to testify that he was elsewhere and render him a false, conspiring witness. The Torah disqualifies the testimony of a witness who cannot be rendered a false, conspiring witness.

    8However, with regard to examinations, even if the witness cannot remember every detail, it remains testimony that you can render as false, conspiring testimony. Even without that detail, the second pair of witnesses can still testify that the first pair of witnesses was with them in a different place at that time.

    9Based on the above, the Gemara returns to discuss the matter of discrepancies in the testimony of the witnesses with regard to the hour that the incident occurred. And if you say that a person errs by that much, e.g., several hours, with regard to the interrogations of what time of day the incident occurred, this is also testimony that you cannot render as false, conspiring testimony, for if other witnesses claim that they were elsewhere at that time, the witnesses can say: We are mistaken, and the incident did not actually occur at that time, but a few hours earlier or later. Consequently, it is impossible to prove that they are false, conspiring witnesses.

    10The Gemara explains that we give leeway to the first pair of witnesses for the entire duration of the potential margin of their error. In order to render them false, conspiring witnesses, the second pair of witnesses must testify that the first witnesses were with them for the entire period during which their testimony would be accepted, despite the discrepancy with regard to the hour in which it occurred. According to Rabbi Meir, we give the witnesses who testified that the incident occurred at two or three hours of the day, from the beginning of the first hour until the end of the fifth hour. If they testified that the incident occurred in the second hour or the third hour, the court must take into account a mistake of two hours in either direction.

    11And by right we should give them even more leeway at the beginning. Since one errs by two hours less a bit, if the witnesses testified that the incident occurred at approximately two hours of the day, they might have erred by roughly two hours and the incident actually occurred before sunrise. However, since between day and night people do not err, and as the witnesses testify that the incident occurred during the second or third hour of the day, it could not have occurred before sunrise.

    12And according to Rabbi Yehuda, we give the witnesses a margin of error from the beginning of the first hour until the end of the sixth hour. And by right we should give them even more leeway at the beginning, as according to his opinion one errs by three hours less a bit, and therefore the margin for error should be greater.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לשמעתתא - דאביי:

    אמר - רבא וכי אפשר לומר שאין תולין טעות אלא משהו לר' מאיר ושעה ומשהו לר' יהודה א"כ היאך אתה מצרף עדותן מי אמר לך שזה המקדים נתכוין לסוף השעה והמאחר נתכוין לתחילת השעה כדי לקרבן זה אצל זה ולצרף עדותן שלא תהא ביניהן אלא שיעור טעות האדם ומה אילו דייקת בהני סהדי לחלק עדותן מצית למימר האי דאמר שלש בתחלת שלש והאי דאמר חמש בסוף חמש ויש חילוק ביניהן שלש שעות חסר משהו וכיון דאין אדם טועה כל כך נחלקת עדותן והויא מוכחשת ולא קטלינן ליה להאי ואנן ניקום ונקרב עדותן כדי שיהרג זה:

    והא רחמנא אמר והצילו העדה - את הרוצח דמחפשין לזכות אלא ודאי מדקאמר עדותן קיימת ש"מ דסבירא להו דאפי' אתה מחלקן כמו אשר תוכל ולומר שהמוקדם נתכוין לתחלת השעה והמאוחר לסופה יש לך לתלות בטעות ואינך יכול להכחישם שאדם טועה בכל זאת:

    אלא אמר רבא לר' מאיר אדם טועה - כל מה שאתה יכול לחלק את אלו שהיה מקיים עדותן דהיינו שתי שעות חסר משהו ומשום הכי עדותן קיימת דכי נמי אמרת זה שאמר שתים בתחלת שתים וזה שאמר שלש בסוף שלש כל רגעים שבינתיים שאירע המעשה בהן יש לאלו לטעות ולומר כמו שאמרו:

    מעשה כי הוה אי בסוף שלש אי בתחילת שתים - כלומר לא מיבעיא אם היה המעשה בסוף שתים או בתחילת ג' דטעות מועטת הוא דאי נמי נאמר האי בתחילת שתים אין כאן טעות אלא שעה והאי אי נמי אמר בסוף שלש אין כאן טעות אלא שעה אלא אפילו הוה מעשה בתחילת שתים והאי דאמר שלש בסוף שלש ויש כאן טעות שתי שעות חסר משהו אפי' הכי אין כח לנו לבטלן שאף בכך אדם טועה ולר' יהודה נמי כו' ובהאי ענינא דפרישית דכי נמי מרחקת להו בכל היכולת אכתי טעו בהכי דהיינו שלש שעות חסר משהו מעשה כי הוה כו' כלומר בכל מה שאתה יכול להרחיק אפילו האחד אמר שבאותה שעה היה המעשה אין עד הרחוק ממנו מוכחש דטעו בהכי:

    היו בודקין אותו - לעדי נפשות:

    בשבע חקירות - מקראי נפקא לן בסנהדרין בההוא פירקא (ד' מ.):

    שבוע - שמיטה באיזו שמיטה של יובל שיש בו שבע שמיטות:

    באיזו שנה - של שמיטה:

    באיזה חודש - בשנה:

    בכמה ימים - בחודש:

    באיזה יום - בשבת באחד בשבת או בשני בשבת או בשלישי בשבת או א' מן האחרים:

    (ותניא) מה בין חקירות לבדיקות - דקתני התם מכירין את אותו התריתם בו במה הרגו בסייף הרגו או בארירן הרגו כליו שחורים או לבנים וכל המרבה בבדיקות הרי זה משובח ומה בין חקירות הנך שבע קמייתא לבדיקות אוחרנייתא:

    חקירות אמר אחד איני יודע - באחת מהן ואפילו בשעות אומר איני יודע עדותן בטילה:

    דהויא ליה עדות שאי אתה יכול להזימה - דרחמנא אמר ודרשו השופטים היטב והנה עד שקר העד וגו' ועשיתם לו כאשר זמם לעשות וגו' עדות שאתה יכול לקיים בה תורת הזמה הוי עדות ואי לא לא והזמה אינה אלא בעמנו הייתם באותו היום ובאותה שעה שאתם אומרין שראיתם עדות זו במקום זה הייתם עמנו במקום פלוני וכי אמרי באחת מהן אפי' בחקירות דאיזו שעה איני יודע שוב אינך יכול לומר לו עמי היית באותה שעה וא"ת אתה יכול להזימה ע"י היום אם יבואו עדים ויאמרו כל היום הייתם עמנו מיהא בצרה להו תורת הזמה מן חקירות השעות ורחמנא רבי שבע חקירות בגזרה שוה דהיטיב היטב בסנהדרין:

    בדיקות - כי אמרי אין אנו יודעין עדות שאתה יכול להזימה היא שאין ההזמה תלויה בהן אלא בחקירות דמה עמנו הייתם יש לומר בכלים שחורים או לבנים:

    ואי אמרת טעי איני כולי האי חקירות דאיזו שעה נמי - אין לך בה הזמה אפי' כי לא אמר איני יודע דהא כי אמר בחמש ואמרי ליה בחמש עמנו היית יכול לומר בארבע היה אבל טעיתי:

    ומשני דיהבינן להו כולי טעותייהו - ואם יש מזימין כאן יכולין להזים ע"י שעה וטעותה ולומר לו כל השעה וטעותה היית עמנו:

    לר' מאיר - דאמר אדם טועה ב' שעות יהבינן להו להני דשתים וג' מתחילת שעה ראשונה עד סוף חמש בין שניהן להאי דשתים יהבינן ליה שעה ראשונה ושניה ושלישית ורביעית ולהאי דג' יהבינן ליה עוד חמישית ותו לא דכי אמרי ליה להאי דשתים בשניה עמנו היית יש לומר טעיתי שתי שעות לאחוריי ומעשה היה בראשונה ועוד היה לו לומר מעשה היה קודם לראשונה שעה אחת אלא בין יממא לליליא לא טעו אינשי וכי אמרי ליה ראשונה ושניה עמנו היית יש לו לומר טעיתי ב' שעות לפני שלישית ורביעית ואי אמרי ליה כל ארבע שעות עמנו היית הרי הוזם ולבעל שלש נמי יהבינן לקמיה ראשונה ושניה ולבתריה יהבינן רביעית וחמישית ואי מזמי ליה לכולהו חמש הרי הוזם:

    ולר' יהודה - דאמר אדם טועה ג' שעות יהבינן להו להנך דשלש וחמש דאיירי ר' יהודה בהן מתחילת שעה ראשונה ועד סוף שית ולבעל שלש יהבינן לקמיה ראשונה ושניה ודין הוא דניתיב ליה טפי:

    פסחים 12 עמוד א

    1וחד מינייהו קטעי שעה ומשהו.

    2אזל רב הונא בריה דרב יהודה, אמרה לשמעתתא קמיה דרבא. אמר: ומה אילו דייקינן בהני סהדי, דהאי דקאמר שלש בתחילת שלש, והאי דקאמר חמש בסוף חמש, והויא עדות מוכחשת, ולא קטלינן, ואנן ניקום ונקטיל מספקא?! ורחמנא אמר: (במדבר לה כד) ושפטו העדה והצילו העדה׃

    3אלא אמר רבא לדברי רבי מאיר אדם טועה שתי שעות חסר משהו לדברי רבי יהודה אדם טועה שלש שעות חסר משהו לדברי רבי מאיר אדם טועה שתי שעות חסר משהו מעשה כי הוה או בתחלת שתים או בסוף שלש וחד מינייהו קטעי ב' שעות חסר משהו׃

    4לדברי רבי יהודה אדם טועה שלש שעות חסר משהו מעשה כי הוה או בתחלת שלש או בסוף חמש וחד מינייהו קטעי שלש שעות חסר משהו׃

    5תנן היו בודקין אותו בשבע חקירות באיזו שבוע באיזו שנה באיזה חדש בכמה בחדש באיזה יום באיזו שעה באיזה מקום (ותניא) מה בין חקירות לבדיקות חקירות אמר אחד מהן איני יודע עדותן בטילה בדיקות אפילו שניהם אומרים אין אנו יודעים עדותן קיימת׃

    6והוינן בה מאי שנא חקירות ומאי שנא בדיקות׃

    7ואמרינן חקירות אמר אחד מהן איני יודע עדותן בטילה דהויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה׃

    8בדיקות עדות שאתה יכול להזימה היא׃

    9ואי אמרת טעי איניש כולי האי חקירות דאיזו שעה נמי עדות שאי אתה יכול להזימה היא דאמרי מטעי קטעינן׃

    10דיהבינן להו כולי טעותייהו לרבי מאיר יהבינן להו מתחילת שעה ראשונה עד סוף חמש׃

    11ובדין הוא דניתיב להו מעיקרא טפי, אלא בין יממא לליליא לא טעו אינשי׃

    12ולרבי יהודה יהבינן להו מתחילת שעה ראשונה ועד סוף ששית ובדין הוא דניתיב להו מעיקרא טפי׃

    Tosafot

    אלא אמר רבא לדברי ר' מאיר אדם טועה ב' שעות חסר משהו - ואם תאמר א"כ אחד אומר בג' וא' אומר בה' אמאי עדותן בטילה נימא דעובדא ברביעית הוה וי"ל דסבר רבא דאין לתלות הטעות בשניהם אך יש להקשות אחד אומר בג' וא' אומר בה' אמאי עדותן בטילה אילו דייקת בהני סהדי דילמא האי דקאמר בג' בסוף ג' ויש לומר דלהחמיר ולקיים עדותן לא בדקינן להו:

    באיזה יום - תימה כיון דכבר כיוונו יום אחד לחדש למה למשיילינהו באיזה יום והלא אפי' לא כיוונו איזה יום ה"ל חוזרין ומגידין ואין יכולין לחזור בהם אחר כדי דבור ויש לומר כיון דז' חקירות ילפינן מקראי בפרק היו בודקים (סנהדרין דף מ'.) צרי' שלא יכחישו זה את זה ושלא יכחישו את עצמן א"נ נפקא מינה לאחד אומר בב' בחודש ואחד אומר בג' כדפרישית:

    לרבי מאיר יהבינן להו מתחילת שעה ראשונה עד סוף ה' - הקשה ריב"א אמאי לא נתלה הטעות במזימים וכשאומרים המזימים עמנו הייתם עד סוף ה' נאמר שטעו וקרו לד' ה' והמעשה היה בה' ולא יהיו מוזמים בכך ונהי שהעדות מוכחשת היא שהרי אותו שאמר שתים לא היה יכול לטעות עד ה' מ"מ מוזמים לא יהיו ואור"י דלא תלינן הטעות כלל בשני עדים כדפרישית לעיל:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    לדברי ר' מאיר אדם טועה משהו ולדברי ר' יהודה אדם טועה שעה ומשהו ובא רבא ודחה להני תרי לישני דאביי ופשוטות נינהו ואוקמי' רבא הכי לדברי ר' מאיר אדם טועה שתי שעות חסר משהו ומעשה כי הוה פירוש השעה שראו העדות אי בתחלת שעה שניה היה וזה שאמר שנים שפיר אמר והאי דאמר שלש טעה שתי שעות חסר משהו לפיכך אמר עדותן קיימת אי בסוף שלש היה המעשה והאי דקאמר בשתי שעות טעה שתי שעות חסר משהו והאי דקאמר שלש שפיר קאמר לדברי ר' יהודה אדם טועה ג' שעות חסר משהו מעשה כי הוה בתחלת שעה ג' והאי דקאמר ה' טועה ג' שעות חסר משהו או בסוף ה' היה המעשה והאי דקאמר ג' טועה ג' שעות חסר משהו ואקשי' על הא דרבא תנן היו בודקין אותן בשבע חקירות אחת מהן באיזו שעה וקתני סיפא מה בין חקירות לבדיקות אמר אחד בחקירות איני יודע עדותן בטלה בבדיקות אמר אחד איני יודע ואפי' שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת והוינן בה מכדי חקירות ובדיקות תרווייהו מדאורייתא נינהו דכתיב (דברים יג טו) ודרשת וחקרת ומתרגמי' ותבדוק מה לי חקירות מה לי בדיקות ואמרי' חקירות כי אמר איני יודע הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה וכל עדות שאינך יכול להזימה אינה עדות ואי ס"ד טעי איניש כולי האי חקירות דאיזו שעה עדות שאינך יכול להזימה היא שאם יכוונו שני העדים ויעידו בשעה ג' ויזימום בשעה ג' יאמרו טעינו שעה ה' היה המעשה וכיון שאמרת יתכן שיטעו זה השיעור הדין עמהם (על זה הדין) נמצא כי בטלה תורת חקירות ואיזה שעה היא לדברי הכל בין לת"ק דאמר שבע חקירות הן בין לר' יוסי דאמר שלש חקירות הן ואלו הן איזה יום איזו שעה איזה מקום מ"מ לדברי הכל איזו שעה הכל מודים שהיא מן החקירות ופריק רבא דיהבינן להו כולהי טעותייהו פי' כל עדות שיעיד אדם משעה שניה של יום עד שעה ששית ומשעה שביעית עד שעה י"א של יום יהבינן להו לר' מאיר שתי שעות חסר משהו ולר' יהודה שלש שעות חסר משהו כיצד לר' יהודה אם יעידו בשעה שניה של יום צריכין המזימין להעיד בו עמנו הייתם משעה שניה עד שעה רביעית ואם יעידו בשלישית יאמרו עמנו הייתם משעה שניה עד ה' ואם יעידו בשעה ד' יאמרו עמנו הייתם משעה שניה עד שעה ששית כשם שיש לומר טעו לפניהם ג' שעות חסר משהו כך י"ל טעו לאחור וכל היכא דאיכא למתלי בטעות תלינן ולא קטלינן אלא אם יעידו המזימין שיהו עמהן [כדי] שיתכן שיטעו אבל אם יעידו בשעה ה' אין נותנין שלש שעות שהן ה' וששית ושביעית בטעותם למה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב ואין אדם טועה בזה וכענין הזה נותנין למעיד בשעה שביעית ולא יוזמו אלא אם כן יעידו עליהם כי עמנו הייתם משעה שביעית עד שעה עשירית ואם יטעו בשעה ט' לא יוזמו אלא עד שיעידו שהיו עמהם משעה שביעית עד שעה י"א ולמה שנינו אחד אומר בשתי שעות ולא שנינו אחד אומר בשעה ראשונה לפי ששעה ראשונה שהוא שחרית ושעה י"ב שהוא ערבית אין אדם טועה בהן ודייקי' הני מילי מדקתני ר' יהודה אחד אומר בג' ואחד אומר בה' עדותן קיימת ואמר רבא מעשה כי הוה בתחלת ג' שעות הוה וטעי האי דאמר ה' ג' שעות (הוה וטעי האי ה' ג' שעות) חסר משהו אי בסוף ה' הוה מעשה והאי (דקתני) [דקאמר] ג' טעי ג' שעות חסר משהו לפניו ומצטרפי ש"מ דטעי אדם זה השיעור לפניו ולאחריו.

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 12a

    Pesachim 12a. The full printed text of this folio side - 12 numbered segments, about 254 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 12a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026