Talmud Builders

    Pesachim 99b

    Chapter 10 - Arvei Pesachim

    גם: פסחים דף צ״ט ע״ב, פרק י׳ ערבי פסחים

    English translation - Pesachim 99b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: On the eve of Passover, adjacent to minḥa time, a person may not eat until dark, so that he will be able to eat matza that night with a hearty appetite. Even the poorest of Jews should not eat the meal on Passover night until he reclines on his left side, as free and wealthy people recline when they eat. And the distributors of charity should not give a poor person less than four cups of wine for the Festival meal of Passover night. And this halakha applies even if the poor person is one of the poorest members of society and receives his food from the charity plate.

    2GEMARA: The Gemara expresses surprise at the mishna’s statement that one may not eat on Passover eve from the time that is adjacent to minḥa . Why discuss this halakha particularly with regard to the eves of Passover? Even on the eves of Shabbat and other Festivals it is also prohibited to eat in the late afternoon, as it was taught in a baraita : A person should not eat on the eves of Shabbat and Festivals from minḥa time onward, so that he will enter Shabbat when he has a desire to eat and he will enjoy the Shabbat meal; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: One may continue eating until dark.

    3Rav Huna said: The mishna was necessary only according to the opinion of Rabbi Yosei, who said that one may continue eating until dark. According to his opinion, the mishna is necessary to emphasize that this applies only on the eves of Shabbat and Festivals. But on the eve of Passover, due to the obligation to eat matza , Rabbi Yosei concedes that one must refrain from eating in the afternoon, so that he will eat matza with a good appetite.

    4Rav Pappa said: Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, there is still a difference between the eves of Shabbat and other Festivals, as compared with the eve of Passover. There, on the eves of Shabbat and other Festivals, it is only from minḥa time onward that it is prohibited to eat, but adjacent to minḥa time it is permitted. However, on the eve of Passover, even adjacent to minḥa time, it is also prohibited to eat. For this reason, the mishna is referring specifically to the eve of Passover.

    5The Gemara asks: And on the eve of Shabbat adjacent to minḥa time, is it permitted to eat? But wasn’t the following taught in a baraita ? A person may not eat on the eve of Shabbat and Festivals from nine hours onward, so that he will enter Shabbat when he is filled with the desire to eat; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: One may continue eating until dark. According to the opinion of Rabbi Yehuda, even on Shabbat eve one may not eat from before the time of the lesser minḥa , which is at nine and a half hours of the day.

    6Mar Zutra said: Who will say to us that this version of the baraita is accurate?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    A little before Mincha

    So that you will be hungry when eating matzah, which is a better way of performing the mitzvah.

    License: CC0

    פסחים 99 עמוד ב

    Mishna

    1ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך. אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב, ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי.

    Gemara

    2מאי איריא ערבי פסחים? אפי' ערבי שבתות וימים טובים נמי. דתניא: לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך.

    3אמר רב הונא: לא צריכא אלא לר' יוסי, דאמר: אוכל והולך עד שתחשך הני מילי בערבי שבתות וימים טובים, אבל בערב הפסח, משום חיובא דמצה מודה.

    4רב פפא אמר: אפילו תימא רבי יהודה, התם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה הוא דאסיר, סמוך למנחה שרי. אבל בערב הפסח, אפילו סמוך למנחה נמי אסור.

    5ובערב שבת סמוך למנחה שרי? והתניא: לא יאכל אדם בערב שבת וימים טובים מתשע שעות ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך.

    6אמר מר זוטרא: מאן לימא לן דמתרצתא היא?

    Tosafot

    מתני' - ערב פסחים - אי גרסינן ערבי ניחא ואי גרסינן ערב ה"ק ערב ששוחטין בו פסחים א"נ ערב פסח ראשון ושני:

    לא יאכל אדם - פירוש אפילו התפלל ומשום מצה כדאמרינן בגמ' דבלא התפלל תפלת מנחה אפילו בשאר ימות השנה אסור כדתנן בפ"ק דשבת (ד' ט:) וא"ת ומה לא יאכל אי מצה אפילו קודם נמי אסור כדאמרינן בירושלמי כל האוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו ואי במיני תרגימא הא אמר בגמרא (ד' קז:) אבל מטבל הוא במיני תרגימא וי"ל דאיירי במצה עשירה דלא אסר בירושלמי אלא במצה הראויה לצאת בה חובתו ואוכלה קודם זמנה אבל מצה עשירה שריא וכן היה נוהג ר"ת:

    סמוך למנחה לא יאכל - ואם תאמר והא אמר בכל שעה (לעיל פסחים ד' מ.) בציקות של נכרים ממלא אדם כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה והכא אסר לאכול אפי' מבעוד יום וי"ל דבאותה הסעודה אדם נזהר ואינו אוכל כל שובעו כדי שיאכל מצה לתיאבון אבל מבעוד יום אין אדם נזהר ואוכל כל שובעו וסבר שעד הלילה יתאוה ואדרבה יהיה שבע יותר כי יתברך המאכל במעיו והא דדייק רבא לקמן (פסחים ד' קז:) דחמרא גריר דאי אמרת מיסעד סעיד בין הכוסות הללו אמאי ישתה אף על גב דבאותה סעודה נזהר מלאכול שובעו אבל בשתיה אי אפשר להזהר א"נ מבין ראשון לשני דאיכא אגדתא והלל דייק דדמי לסעודה אחרת:

    עד שתחשך - מקשי' אמאי איצטריך עד שתחשך פשיטא ועוד דבגמרא גבי שבתות וימים טובים לא קתני ליה ואומר הר"י מקורבי"ל דגבי מצה דווקא בעינן עד שתחשך כדתניא בתוספתא הפסח ומצה ומרור מצותן משתחשך וטעמא משום דכתיב (שמות י״ב:ח׳) ואכלו את הבשר בלילה הזה ומצה ומרור איתקשו לפסח אבל סעודת שבת וימים טובים מצי אכיל להו מבעוד יום כדאמר בפרק תפלת השחר (ברכות דף כז:) מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קידוש היום מבעוד יום ואומר מהר' יחיאל דכי פריך בגמרא מאי איריא ערבי פסחים כו' לא מצי לשנויי דנקט ערבי פסחים משום דבעי למיתני עד שתחשך דכבר אשמעינן באיזהו מקומן (זבחים ד' נו:) דקתני הפסח אינו נאכל אלא בלילה והכא אגב אורחיה תנייה בקוצר ורבינו יהודה תירץ אפילו אי בעינן גבי שבתות וימים טובים עד שתחשך הכא איצטריך למיתני דאתא לאשמועינן דאע"ג דשחיטת פסחים מבעוד יום אינו נאכל מבעוד יום כשאר קדשים וכן יש בירושלמי בריש פירקין תני ערב שבת מן המנחה ולמעלה לא יטעום כלום עד שתחשך:

    ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב - דסלקא דעתך דהסיבת עני לא חשיבא הסיבה דאין לו על מה להסב ואין זה דרך חירות ויש מפרשים דאדלעיל קאי עד שתחשך ואפילו עני שבישראל פירוש אפי' עני שלא אכל כמה ימים לא יאכל עד שתחשך:

    לא יפחתו לו - פי' רשב"ם גבאי צדקה וגרס לא יפחתו וכן נראה מדלא קתני לא יפחות ל' יחיד וליכא למימר דיפחתו אד' כוסות קאי דאם כן הוה ליה למיתני ארבע כוסות בלא מ"ם והא דקאמר מן התמחוי לא ימנע מלקבל כדי לקיים ארבע כוסות וארבע כוסות פירש רשב"ם כנגד ארבעה לשוני גאולה וכן יש בירושלמי:

    לא יפחתו לו מארבע כוסות - מתוך הלשון משמע קצת שאין נותנין לבניו ולבני ביתו כי אם לעצמו והוא מוציא את כולם בשלו וסברא הוא דמאי שנא ארבע כוסות מקידוש דכל השנה שאחד מוציא את כולם ומיהו גם בקידוש שמא היה לכל אחד כוס כדמשמע לקמן (פסחים דף קו.) גבי חזיה לההוא סבא דגחין ושתי אבל בפרק בכל מערבין (עירובין דף מ:) גבי זמן משמע קצת שלא היה לכל אחד כוסו ועוד דאמר בגמרא (לקמן פסחים דף קח:) השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא והוא דשתה רובא דכסא משמע דהם יצאו בשמיעה דהא בעינן רובא דכסא ועוד דמשמע דלכתחלה אין רגילות להשקותם מיהו יש לדחות בשיש להם כוס לעצמם אי נמי בבניו ובני ביתו קטנים מיירי שלא הגיעו לחינוך ואין אשתו בכלל ומיהו בגמרא משמע שצריך כל אחד ארבע כוסות דקתני (שם) הכל חייבין בארבע כוסות אחד נשים ואחד תינוקות אמר רבי יהודה מה תועלת לתינוקות ביין משמע דלתנא קמא צריך כוס אף לתינוקות ויש לדחות דחייבין לשמוע ברכת ארבע כוסות קאמר ומשום חינוך ונראה להחמיר ולהצריך ארבע כוסות לכל אחד והמחמיר צריך ליזהר שלא יהא כוסם פגום דאמר בגמרא (לקמן פסחים ד' קה:) טעמו פגמו:

    מאי איריא ערבי פסחים - ואם תאמר אמאי לא משני דתנא בפסח קאי כדמשני בפרק כל שעה (לעיל פסחים ד' לז.) גבי פת עבה ויש לומר משום דבפסח קאי אין לו להניח ערבי שבתות דתדירי בכל שבוע אי נמי הכא דאיכא למיטעי ולמימר דווקא נקט ערב פסח משום חיובא דמצה לא הוה ליה למיתני ערב פסח וכן בריש מקום שנהגו (לעיל פסחים ד' נ:) איכא למיטעי דדוקא בערב הפסח אסור לעשות מלאכה משום קרבן:

    מן המנחה ולמעלה - השתא סלקא דעתא דלאו דוקא אלא הוא הדין סמוך למנחה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    ערב פסחי' סמוך למנחה - פי' רשב"ם ז"ל סמוך למנחה קטנה דהיינו תשע שעות ומחצה סמוך לזה חצי שעה דהיינו סוף השעה תשיעית. וכתבו בתוס' דהיינו כשהתפלל כבר תפלת המנחה דאי לא אפי' בשאר ימות השנה נמי אסור לאכול קודם שיתפלל כדתנן פ"ק דשבת לא ישב אדם לפני השער סמוך למנחה עד שיתפלל ולא לאכול כו':

    עוד כתבו דלא יאכל מיירי במצה עשירה דאי בחמץ הא נאסר כבר ומצה הא אמרי' האוכל מצה בערב פסח כאלו בא על ארוסתו בבית חמיו ואי במיני תרגימא הא אמרי' לקמן דשרי אפי' סמוך למנחה אלא הכא מיירי במצה עשירה דלא נאסר בערב פסח אלא מצה הראויה וכן העידו על ר"ת ז"ל שהיה נוהג בערב פסח שחל להיות בשבת לעשות סעודה שלישית במצה עשירה:

    עד שתחשך - כתבו בתוס' מדנקט עד שתחשך אשמעינן אגב אורחיה דאע"ג דבשאר שבתות וימים טובים מוסיפין מחול על הקדש כדאמרינן בפ' תפלת השחר מתפלל אדם של שבת בע"ש ואומר קדושה על הכוס בערב פסח לא מצי אכיל עד שתחשך:

    ואפי' עני שבישראל - פי' בתוס' אפי' עני שאינו רגיל בהסבה כל השנה כולה וגם נמי עשיר שהוא מוסף על כלי מילת וכרים וכסתות הוי חרות ולא צריך עני היסבה מפני שהוא אינו מוסב אלא על גבי ספסל סד"א לא הוי דרך חירות ולא צריך הסבה קמ"ל:

    ולא יפחתו לו מארבע כוסות - פרשב"ם אפי' עני המתפרנס מן התמחוי דהיינו עני שבעניים דתנן מי שיש לו מזון ב' סעודות לא יטול מן התמחוי לא יפחת לו גבאי צדקה. והרב ר' יחיאל מפר"ש הקשה עליו דהא פשיטא דאפי' עני שבעניים חייב במצות כמו עשיר ופי' דהא לא יפחתו לו אעני קאי וה"ק אם אין לו אלא מזון שתי סעודות ימכרם ויקח מהם ארבע כוסות ואעפ"י שיצטרך אח"כ ליטול מן התמחוי:

    גמרא מאי איריא ערבי פסחים אפי' ערבי שבתות וימים טובים - ואעפ"י דבערבי פסחים מודו ר' יהודה ור' יוסי דאין להתחיל לאכול סמוך למנחה וערבי שבתות וימים טובים פליגי ר' יהודה אוסר להתחיל ור' יוסי שרי ואיפסקא הלכה לדעת המפרשים כר' יוסי וא"כ עלה בידינו דבערב פסח אין מתחילין סמוך למנחה ובערבי שבתות וימים טובים מתחילין. היכא דמתחיל בערב פסח קודם ט' שעות ונמשכה אכילתו עד הלילה כתב הרשב"ם ז"ל דקיימא לן כר' יהודה בהא וצריך לעקור את השלחן מיד כשיחשיך ולהחזירו לשם פסח והר"י קראקושה כתב דאף בערב פסחים אם התחיל קודם ט' אין מפסיקין עד דקדיש יומא ופריס מפה ומקדש: והרב ר' זרחיה פי' דהאי הפסקה דר' יהודה שמברכין ברכת המזון אבל מעקרין את השלחן ולענין הפסקה בערבי שבתות וימים טובים הא אמר ר' יהודה אמר שמואל אין הלכה כר' יהודא וכר' יוסי אלא פורס מפה ומקדש לא בעי עקירת שולחן (מדכתב ר' אלפסי ז"ל דאפי' בערב הפסח פורס מפה ומקדש) (נ"ל מיותר, המעתיק) מדכתב ר' אלפסי ז"ל היכא דאתחיל ליה מקמי תשע שעות וכו' ומדנקיט מקמי תשע שעות משמע דאפי' בערב פסח מיירי דאי לא מאי איריא מקמי ט' שעות אפי' לבתר ט' נמי דהא קיימא לן כר' יוסי:

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 99b

    Pesachim 99b. The full printed text of this folio side - 6 numbered segments, about 157 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 99b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026