Talmud Builders

    Pesachim 94b

    Back to index

    English translation — Pesachim 94b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1the disciple in corruption of Nimrod the wicked, who caused the entire world to rebel against Me during his reign by advising the generation of the dispersion to build a tower in order to fight the Hosts of Heaven, how many are the years of a person altogether? Seventy years, and if he is with strength, eighty years, as it is stated: “The days of our years are seventy years and with strength eighty years” (Psalms 90:10).

    2In contrast, from the earth to the first firmament of seven (see Ḥagiga 12b) is a walking distance of five hundred years, and the thickness of the firmament is a walking distance of five hundred years, which is equal to approximately 1.8 million parasangs, and between each firmament is another walking distance of five hundred years, and so too between each and every firmament. Therefore, how can you, Nebuchadnezzar, hope to reach the heavens in your lifetime, such that you say: “I will be like the Most High”? Rather, as the verse continues: “Yet you shall be brought down to the netherworld, to the uttermost parts of the pit” (Isaiah 14:15). In any event, this is a conclusive refutation of Rava’s opinion that the thickness of the firmament is only one thousand parasangs.

    3In a discussion related to the structure of the natural world, the Sages taught: The Jewish Sages say the celestial sphere of the zodiac is stationary, and the constellations revolve in their place within the sphere; and the sages of the nations of the world say the entire celestial sphere revolves, and the constellations are stationary within the sphere. Rabbi Yehuda HaNasi said: A refutation of their words that the entire sphere moves can be derived from the fact that we have never found the constellation of Ursa Major in the South or Scorpio in the North. This indicates that it is the stars themselves that revolve in place and not the celestial sphere as a whole, because otherwise it would be impossible for Ursa Major to remain in the North and Scorpio to remain in the South.

    4Rav Aḥa bar Ya’akov strongly objects to this proof: And perhaps the stars are stationary within the sphere like the steel socket of a mill, which remains stationary while the stones of the mill revolve around it. Alternatively, perhaps they are stationary like the pivot of a door, which remains stationary while the door makes wide turns around it; similarly, perhaps the constellations are stationary within a sphere, and there is an outer sphere within which the sun revolves around all the constellations. Therefore, Rabbi Yehuda HaNasi’s statement is not necessarily true.

    5The Gemara presents a similar dispute: The Jewish Sages say that during the day the sun travels beneath the firmament and is therefore visible, and at night it travels above the firmament. And the sages of the nations of the world say that during the day the sun travels beneath the firmament, and at night it travels beneath the earth and around to the other side of the world. Rabbi Yehuda HaNasi said: And the statement of the sages of the nations of the world appears to be more accurate than our statement. A proof to this is that during the day, springs that originate deep in the ground are cold, and during the night they are hot compared to the air temperature, which supports the theory that these springs are warmed by the sun as it travels beneath the earth.

    6It was taught in a baraita that Rabbi Natan says: During the summer the sun travels high in the sky, above the earth, and therefore the entire world is hot, and springs that originate deep in the ground are cold. On the other hand, during the winter the sun travels low in the sky, over the edges of the earth. Therefore, the entire world is cold, but springs are hot relative to the air temperature.

    7The Sages taught: The sun travels in four paths during the four seasons of the year, and each causes a unique weather pattern: During the months of Nisan, Iyyar, and Sivan, the sun travels over the mountains in order to melt the snows that collected during the winter. During Tammuz, Av, and Elul, it travels over the areas of the settlement in order to ripen the produce. During Tishrei, Marḥeshvan, and Kislev, it travels over the seas in order to dry the rivers, as the rivers flow more gently during that time of year and the water turns into rain clouds. During Tevet, Shevat, and Adar, it travels over the desert in order to not dry the seeds that were planted in the inhabited areas of settlement, which begin to sprout during this time.

    8It was taught in the mishna that Rabbi Eliezer says: Anyone located from the threshold of the Temple courtyard and beyond is considered to be on a distant journey. The Gemara objects: And even though he is able to enter the courtyard, we do not say to him: Get up and enter; rather, we rely on the fact that at the critical moment he is outside the courtyard. But wasn’t it taught in a baraita : An adult uncircumcised Jew who did not circumcise himself will be punished with karet for being unable to eat the Paschal lamb on Passover; this is the statement of Rabbi Eliezer. Apparently, Rabbi Eliezer himself requires one to take action and circumcise himself so that the obligation to bring the Paschal lamb will apply to him. If one does not do so, he is considered to have intentionally refrained from eating the Paschal lamb and will receive karet . This baraita in which Rabbi Eliezer requires a person to be proactive seems to contradict the mishna in which Rabbi Eliezer permits a person to remain passive.

    9Abaye said: The exemption from observing the first Pesaḥ granted to one on a distant journey was stated only for one who is ritually pure, and there is no exemption of a distant journey for one who is ritually impure or is unfit to offer the Paschal lamb for any other reason. One who is unfit to offer the sacrifice must take action to enable him to fulfill his obligation, and he is not included in the exemption of being on a distant journey. Conversely, the exemption does apply to people who are inherently fit to offer the sacrifice, and who are therefore not liable to karet if they do not enter the courtyard. There is no need to warn them to offer the Paschal lamb.

    10Rava said: It is a dispute between tanna’im as to Rabbi Eliezer’s true opinion, as it was taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: The exemption of a distant journey is stated with regard to the Paschal lamb, and the exemption of a distant journey is stated with regard to the second tithe, as the verse states: “And if the way be too long for you, so that you are not able to carry it because the place is too far from you, which the Lord your God shall choose to set His name there” (Deuteronomy 14:24). Just as later in the Torah, with regard to the second tithe, the exemption applies only to someone located outside the area where it may be eaten, as the second tithe may be eaten only in Jerusalem, so too here, with regard to the Paschal lamb, the exemption of a distant journey applies only to one located outside the place in which it may be eaten, which is the entire city of Jerusalem. According to this opinion, anyone located in Jerusalem is included in the obligation to offer the Paschal lamb.

    11However, Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda says, citing Rabbi Eliezer: The exemption of a distant journey applies to anyone located outside the area where the offering of the Paschal lamb may be performed, which is the Temple courtyard.

    12The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rabbi Yitzḥak bar Rav Yosef said: In determining whether the majority of the community is ritually pure or ritually impure, follow the majority of those standing in the courtyard, and do not take into consideration people who are in Jerusalem but have not come to the courtyard. In accordance with whose opinion is it? It is in accordance with the opinion that Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda said, citing Rabbi Eliezer, which is as follows: Circumstances that can change the details of one’s obligation to offer the Paschal lamb, such as whether one is in a state of ritual impurity or whether he is on a distant journey, are determined based on whether or not one is within the Temple courtyard at the time of the slaughter.

    13It was taught in the mishna that Rabbi Yosei said to him: Therefore, there is a dot over the letter heh . It was taught in a baraita that Rabbi Yosei HaGelili says: If the verse had said simply: “A distant journey,” One would conclude from it that it means the distance of at least a two- or three-day walk. However, when it says later: “But the man who is ritually pure and is not on a journey” (Numbers 9:13) and does not specify a distant journey, it teaches that from the threshold of the courtyard and beyond is called a journey, and the exemption is not limited to one on a distant journey as the first verse seemed to imply.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בן בנו של נמרודלאו דוקא בן בנו אלא כלומר מזרע נמרוד:

    שהמרידהשיא עצה לאנשי דור הפלגה לבנות מגדל להלחם בצבא השמים שהוא היה מלך בבבל כדכתיב (בראשית י׳:י׳) ותהי ראשית ממלכתו בבל:

    וכן בין רקיע לרקיעלאורכו של עולם כמדת גובהו כדכתיב אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים וגו' במסכת חגיגה (דף יב.) דריש ליה הכי אלמא עולם מהלך חמש מאות שנה צא וחשוב עשר פרסאות ליום נמצא עולה לכמה אלפים ותיובתא דרבא:

    גלגלכמין אופן ברקיע שהמזלות נתונים בו גלגל קבוע ואינו מגלגל אלא כעין אופן עגלה המונח בקרקע אבל המזלות מהלכים סביב הילוך מועט ואין מקיפין את הגלגל אלא כל מזל משמש את החמה נד ממקומו ומוליכו עד חבירו וחוזר למקומו לפיכך אין עגלה נראית בדרום ולא עקרב בצפון שהרי אין מקיפין אלא מהלכין הילוך מועט וחוזרין:

    לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפוןואי ס"ד גלגל חוזר ומזלות קבועין נמצא גלגל מוליך ומגלגל המזלות לכל ד' הרוחות כשם שהוא מגלגל והיינו כמין אופן ונתון ברקיע חציו למטה מן הרקיע וחציו למעלה מן הרקיע וכשעולה צדו זה שוקע צדו אחר לפי דברי חכמי אומות העולם שאומרים גלגל חוזר ולפי דברי חכמי ישראל שאומרים גלגל קבוע אין לפרש שוקע ועולה אלא במזלות:

    דילמא כי בוצינא דריחיאכברזל התחוב בנקב רחב שברחים שהשוכב עומד במקומו והברזל חוזר ואם באת לגלגל השוכב מתגלגל סביב הברזל והברזל עומד במקומו:

    אי נמי כי צינורא דדשאשהדלת סובבת בחור המפתן העליון והמפתן במקומו עומד ואם באת לגלגל המשקוף הוא מתגלגל סביב הציר והדלת עומד במקומו וכך הגלגל מתגלגל בפני עצמו ומוליך החמה והמזלות קבועים בגלגל אחר בתוכו ואותו הגלגל אינו זז ממקומו אלא גלגל חיצון מוליך חמה על פני כל המזלות אי נמי גלגל חמה מבפנים וגלגל המזלות מבחוץ:

    למטה מן הרקיעזורחת על הארץ כאשר אנו רואין ובלילה למעלה מן הרקיע זורחת ואינה נראית למטה:

    ה"ג וחכמי או"ה אומרים ביום למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע:

    מעינות צונניןאין לך מים נובעין שאינו צונן ביום יותר מבלילה ואע"פ שמי נהרות חמין הן ביום בחום הקיץ הוא זה מפני שרחקו ממקום נביעתן ונתחממו בחום העולם אבל תכף נביעתן הן צונן ביום לפי שהחמה גבוהה מהן:

    ובלילה מעינות רותחיןשהחמה מחממתן תחת הקרקע תדע שבעלות השחר אתה רואה עשן על הנהרות:

    בשפולו של רקיעסמוך לקרקע בשולי הכיפה:

    לפיכך כל העולם צונןשאינה מהלכת אלא בצדי העולם:

    ומעינות רותחיםדהיינו אצל המים מצדי העולם שהמעינות באות מהם:

    בארבע שביליןמהלכת גבורתה של חמה:

    ולא אמרינן ליה קום עיילואי לא עיילת מיחייבת כרת:

    ענוש כרתמשום פסח אלמא אמרינן ליה קום מהול:

    דרך רחוקהפטרה את הטהור והרי הוא בדרך רחוקה דחוץ לעזרה דרך רחוקה מיקרי דילפינן מריחוק מקום דמעשר מה להלן חוץ למקום הכשירו אף כאן חוץ למקום הכשירו והכשירו דפסח בעזרה היא הלכך לא אמרינן ליה קום עייל אבל אין דרך רחוקה בטמא דלאו משום טעמא דריחוק איפטר טמא אלא משום דלא מצי אכיל לאורתא והכי נמי אין דרך רחוקה לערל והאי דנקט טמא משום דלעיל (פסחים דף צג:) אמרו להאי שינויא גבי טמא וכיון דערל מצי לתקוני נפשיה מיחייב דלא פטריה רחמנא לטמא אלא משום דלא מצי למיכל באורתא והאי מצי למיכל והכי נמי ערל:

    נאמר ריחוק מקום בפסחאו בדרך רחוקה לכם (במדבר ט׳:י׳) ריחוק מקום במעשר כי ירחק ממך המקום (דברים י״ד:כ״ד) חוץ לחומת ירושלים אפילו פסיעה אחת דכתיב כי לא תוכל שאתו ואין שאת אלא אכילה במס' מכות (דף יט:):

    חוץ לאכילתוחומת ירושלים אבל חוץ לעשייתו דהיינו חומת עזרה לא דאמרינן קום עול:

    חוץ לעשייתודגמרינן מריחוק דמעשר הכי מה להלן חוץ להכשירו והכשירו דפסח בעזרה אלמא איכא תנאי דפליגי בדר' אליעזר ותנא דערל שלא מל פליג ואמר דלא פטר ר' אליעזר אלא בעומד חוץ למודיעים דלא מצינו למימר ליה קום עול:

    הלך אחר רוב העומדים בעזרהאם רובן טמאין אע"פ שבחוץ ישראל טהורין הרבה יעשה בטומאה דדרך רחוקה היא לאותן העומדין מבחוץ ואינן חשובין בעושי פסח ובתר הני [שבעזרה] אזלינן:

    ה"ג בתוספתא ר' יוסי הגלילי אומר דרך רחוקה שומע אני מהלך שנים ושלשה ימים כשהוא אומר ובדרך לא היה מגיד שמאסקופת עזרה ולחוץ קרוי דרך ובספרים היא משובשת:

    פסחים 94 עמוד ב

    1בן בנו של נמרוד הרשע, שהמריד את כל העולם כולו עלי במלכותו. כמה שנותיו של אדם? שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, שנאמר: ״(תהלים צ״, י) ״ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה״,׃

    2מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך ה' מאות שנה, ובין (כל) רקיע לרקיע מהלך ה' מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע, (ישעיהו יד, טו) ״אך אל שאול תורד אל ירכתי בור״. תיובתא.

    Baraita

    3ת"ר חכמי ישראל אומרים: גלגל קבוע, ומזלות חוזרין. וחכמי אומות העולם אומרים: גלגל חוזר, ומזלות קבועין. א"ר תשובה לדבריהם מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון.

    4מתקיף לה רב אחא בר יעקב: ודילמא כבוצינא דריחיא. א"נ כצינורא דדשא.

    5חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למעלה מן הרקיע. וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע. א"ר ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין, ובלילה רותחין.

    Baraita

    6תניא ר' נתן אומר: בימות החמה, חמה מהלכת בגובה של רקיע, לפיכך כל העולם כולו רותח ומעינות צוננין. בימות הגשמים, חמה מהלכת בשיפולי רקיע, לפיכך כל העולם כולו צונן ומעינות רותחין.

    Baraita

    7תנו רבנן: בארבעה שבילין חמה מהלכת. ניסן אייר וסיון מהלכת בהרים, כדי לפשר את השלגין. תמוז אב ואלול מהלכת בישוב, כדי לבשל את הפירות. תשרי מרחשון וכסליו מהלכת בימים, כדי ליבש את הנהרות. טבת שבט ואדר מהלכת במדבר, שלא ליבש את הזרעים.

    8ורבי אליעזר אומר מאסקופת כו'. ואע"ג דמצי עייל, ולא אמרינן ליה קום עייל?! והתניא: יהודי ערל שלא מל ענוש כרת, דברי רבי אליעזר.

    9אמר אביי: דרך רחוקה לטהור, ואין דרך רחוקה לטמא.

    10רבא אמר, תנאי היא. דתניא, רבי אליעזר אומר: נאמר ריחוק מקום בפסח, ונאמר ריחוק מקום במעשר. מה להלן חוץ לאכילתו, אף כאן חוץ לאכילתו.

    11רבי יוסי בר רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר: חוץ לעשייתו.

    12כמאן אזלא הא דאמר רבי יצחק בר רב יוסף: בטמאים הלך אחר רוב העומדין בעזרה. כמאן כרבי יוסי בר רבי יהודה שאמר משום רבי אליעזר.

    13אמר לו רבי יוסי: לפיכך וכו'. תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: ״דרך״, שומע אני מהלך שנים או שלשה ימים, כשהוא אומר (במדבר ט, יג) ״ובדרך לא היה״, מגיד שמאסקופת העזרה ולחוץ קרוי דרך.

    Tosafot

    מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפוןצ"ל דעגלה לאו היינו מזל שור כדפי' בקו' ועקרב נמי אינו עקרב די"ב מזלות דבפ"ק דראש השנה (דף יא:) קאמר די"ב מזלות לעולם ששה למטה מן הארץ וששה למעלה וכשהא' עולה שכנגדו שוקע והכא אמר שאינן זזים ממקומן ושניהם לעולם למעלה אלא אחרים הם:

    ואין דרך רחוקה לטמאקצת תימה כשהוא עומד חוץ לעזר' והוא ערל או טמא חייב בפסח ואם ימול ויטהר יפטר מיהו דוגמת זה מצינו כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו (מנחות קג:):

    מה להלן חוץ לאכילתולא היה לרש"י להזכיר כאן ואין שאת אלא אכילה דלא צריכא לכך אלא במעשר שני בירושלים שנטמא:

    אף כאן חוץ לאכילתוובסיפרי מסיים ואיזה מקום אכילתו מפתח ירושלים ולפנים ולא מייתי תנאי אלא כלומר כיון דאשכחן תנאי דפליגי אליבא דר' אליעזר בשיעור דרך רחוקה ה"נ ההוא דקתני ערל שלא מל ענוש כרת סבור דלר' אליעזר דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ דהשתא לא מצי עייל:

    בטומאה הלך אחר העומדים בעזרהפי' בעשיית פסח בטומאה הלך אחר טהורים העומדים בעזרה דאותם שבחוץ הם בדרך רחוקה:

    שומע אנירש"י לא גרס אפילו ב' וג' פרסאות והדין עמו דמשום הכי לא הוי דרך רחוקה כיון שיכול לבוא בשעת שחיטה או בשעת אכילה לכך נראה לגרוס כדאיתא בתוספתא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ת"ר חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין אמר רבי תשובה לדבריהם אם היו המזלות קבועין והגלגל הוא החוזר היינו רואין פעמים עגלה בדרום ועקרב בצפון מדלא חזינן הכי ש"מ הגלגל קבוע והמזלות חוזרין ואתקיף עלה רב אחא בר [רב] יעקב ודלמא כי סדנא דרחיא פי' כמו הסדן הזה אע"פ שסובב הגלגל הקבוע בו עולה ויורד שני קצות הסדן במקומן נראין לעולם אין הדרומין נראה בצפון ולא הצפוני בדרום אי נמי כצנורא והדבר אחד: ת"ר חכמי ישראל אומרים חמה מהלכת ביום למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע כמו שפרשהו ר' יהודה ורבה וחכמי אומות העולם אומרין חמה מהלכת ביום למעלה מן הארץ ובלילה למטה מן הארץ ואמר רבי נראין דבריהם מדברינו ומפורשת עוד בבראשית רבה. כיצד חמה ולבנה שוקעין ר' יהודה בר אילעאי אומר מאחורי כיפה [למעלה] רבנן אמרי מאחורי כיפה ולמטה ר' שמעון בן יוחאי אומר אין אנו יודעין באויר אם שפין הן ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן:

    תניא ר' יוחנן אומר בימות החמה חמה מהלכת בגובהה של רקיע לפיכך כל העולם רותח ומעינות צוננין בימות הגשמים חמה מהלכת בשפולי הרקיע לפיכך העולם כולו צונן ומעינות רותחין:

    ת"ר בארבעה שבילין חמה מהלכת ניסן אייר סיון בהרים כדי לפשר השלגין תמוז אב ואלול בישוב כדי לבשל הפירות כו':

    ר' אליעזר אומר מאסקופת העזרה ולחוץ ואקשי' ולא אמרי' ליה עול ועביד פסח והתניא ערל שלא מל ועשה פסח חייב כרת דברי ר' אליעזר אלמא אמרי' ליה קום מהול ועביד פסחא ושני' ערל כטמא ובטהרה תלנהו רחמנא והני יכלו לטהר ולעשות פסח פשעו ולא טהרו ולא עשו חייבין אבל הטהור בדרך תלי רחמנא והוא היה בדרך ריחוק מקום כמעשר שנאמר (דברים יד כד) וכי ירחק ממך המקום וגו' חוץ לאכילתו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 94b

    Pesachim 94b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 346 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בן בנו של נמרוד לאו דוקא בן בנו אלא כלומר מזרע נמרוד:

    שהמריד השיא עצה לאנשי דור הפלגה לבנות מגדל להלחם בצבא השמים שהוא היה מלך בבבל כדכתיב (בראשית י׳:י׳) ותהי ראשית ממלכתו בבל:

    וכן בין רקיע לרקיע לאורכו של עולם כמדת גובהו כדכתיב אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים וגו' במסכת חגיגה (דף יב.) דריש ליה הכי אלמא עולם מהלך חמש מאות שנה צא וחשוב עשר פרסאות ליום נמצא עולה לכמה אלפים ותיובתא דרבא:

    גלגל כמין אופן ברקיע שהמזלות נתונים בו גלגל קבוע ואינו מגלגל אלא כעין אופן עגלה המונח בקרקע אבל המזלות מהלכים סביב הילוך מועט ואין מקיפין את הגלגל אלא כל מזל משמש את החמה נד ממקומו ומוליכו עד חבירו וחוזר למקומו לפיכך אין עגלה נראית בדרום ולא עקרב בצפון שהרי אין מקיפין אלא מהלכין הילוך מועט וחוזרין:

    לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון ואי ס"ד גלגל חוזר ומזלות קבועין נמצא גלגל מוליך ומגלגל המזלות לכל ד' הרוחות כשם שהוא מגלגל והיינו כמין אופן ונתון ברקיע חציו למטה מן הרקיע וחציו למעלה מן הרקיע וכשעולה צדו זה שוקע צדו אחר לפי דברי חכמי אומות העולם שאומרים גלגל חוזר ולפי דברי חכמי ישראל שאומרים גלגל קבוע אין לפרש שוקע ועולה אלא במזלות:

    דילמא כי בוצינא דריחיא כברזל התחוב בנקב רחב שברחים שהשוכב עומד במקומו והברזל חוזר ואם באת לגלגל השוכב מתגלגל סביב הברזל והברזל עומד במקומו:

    אי נמי כי צינורא דדשא שהדלת סובבת בחור המפתן העליון והמפתן במקומו עומד ואם באת לגלגל המשקוף הוא מתגלגל סביב הציר והדלת עומד במקומו וכך הגלגל מתגלגל בפני עצמו ומוליך החמה והמזלות קבועים בגלגל אחר בתוכו ואותו הגלגל אינו זז ממקומו אלא גלגל חיצון מוליך חמה על פני כל המזלות אי נמי גלגל חמה מבפנים וגלגל המזלות מבחוץ:

    למטה מן הרקיע זורחת על הארץ כאשר אנו רואין ובלילה למעלה מן הרקיע זורחת ואינה נראית למטה:

    15 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 94b · Sefaria

    Tosafot

    מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון צ"ל דעגלה לאו היינו מזל שור כדפי' בקו' ועקרב נמי אינו עקרב די"ב מזלות דבפ"ק דראש השנה (דף יא:) קאמר די"ב מזלות לעולם ששה למטה מן הארץ וששה למעלה וכשהא' עולה שכנגדו שוקע והכא אמר שאינן זזים ממקומן ושניהם לעולם למעלה אלא אחרים הם:

    ואין דרך רחוקה לטמא קצת תימה כשהוא עומד חוץ לעזר' והוא ערל או טמא חייב בפסח ואם ימול ויטהר יפטר מיהו דוגמת זה מצינו כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו (מנחות קג:):

    מה להלן חוץ לאכילתו לא היה לרש"י להזכיר כאן ואין שאת אלא אכילה דלא צריכא לכך אלא במעשר שני בירושלים שנטמא:

    אף כאן חוץ לאכילתו ובסיפרי מסיים ואיזה מקום אכילתו מפתח ירושלים ולפנים ולא מייתי תנאי אלא כלומר כיון דאשכחן תנאי דפליגי אליבא דר' אליעזר בשיעור דרך רחוקה ה"נ ההוא דקתני ערל שלא מל ענוש כרת סבור דלר' אליעזר דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ דהשתא לא מצי עייל:

    בטומאה הלך אחר העומדים בעזרה פי' בעשיית פסח בטומאה הלך אחר טהורים העומדים בעזרה דאותם שבחוץ הם בדרך רחוקה:

    שומע אני רש"י לא גרס אפילו ב' וג' פרסאות והדין עמו דמשום הכי לא הוי דרך רחוקה כיון שיכול לבוא בשעת שחיטה או בשעת אכילה לכך נראה לגרוס כדאיתא בתוספתא:

    Tosafot on Pesachim 94b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ת"ר חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין אמר רבי תשובה לדבריהם אם היו המזלות קבועין והגלגל הוא החוזר היינו רואין פעמים עגלה בדרום ועקרב בצפון מדלא חזינן הכי ש"מ הגלגל קבוע והמזלות חוזרין ואתקיף עלה רב אחא בר [רב] יעקב ודלמא כי סדנא דרחיא פי' כמו הסדן הזה אע"פ שסובב הגלגל הקבוע בו עולה ויורד שני קצות הסדן במקומן נראין לעולם אין הדרומין נראה בצפון ולא הצפוני בדרום אי נמי כצנורא והדבר אחד: ת"ר חכמי ישראל אומרים חמה מהלכת ביום למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע כמו שפרשהו ר' יהודה ורבה וחכמי אומות העולם אומרין חמה מהלכת ביום למעלה מן הארץ ובלילה למטה מן הארץ ואמר רבי נראין דבריהם מדברינו ומפורשת עוד בבראשית רבה. כיצד חמה ולבנה שוקעין ר' יהודה בר אילעאי אומר מאחורי כיפה [למעלה] רבנן אמרי מאחורי כיפה ולמטה ר' שמעון בן יוחאי אומר אין אנו יודעין באויר אם שפין הן ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן:

    תניא ר' יוחנן אומר בימות החמה חמה מהלכת בגובהה של רקיע לפיכך כל העולם רותח ומעינות צוננין בימות הגשמים חמה מהלכת בשפולי הרקיע לפיכך העולם כולו צונן ומעינות רותחין:

    ת"ר בארבעה שבילין חמה מהלכת ניסן אייר סיון בהרים כדי לפשר השלגין תמוז אב ואלול בישוב כדי לבשל הפירות כו':

    ר' אליעזר אומר מאסקופת העזרה ולחוץ ואקשי' ולא אמרי' ליה עול ועביד פסח והתניא ערל שלא מל ועשה פסח חייב כרת דברי ר' אליעזר אלמא אמרי' ליה קום מהול ועביד פסחא ושני' ערל כטמא ובטהרה תלנהו רחמנא והני יכלו לטהר ולעשות פסח פשעו ולא טהרו ולא עשו חייבין אבל הטהור בדרך תלי רחמנא והוא היה בדרך ריחוק מקום כמעשר שנאמר (דברים יד כד) וכי ירחק ממך המקום וגו' חוץ לאכילתו:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 94b · Sefaria

    Meiri

    ערל שהיה יכול לימול ולא מל עד שעבר זמן ענוש כרת אא"כ עשה את השני וכן הדין שהיה יכול לטהר בפסח ולא טבל עד שעבר זמן הקרבן אם לא עשה את השני אפי' בשגגה ענוש כרת:

    מעשר שני כל שהוא חוץ למקום אכילתו שזהו חוץ לחומה יכול לפדותו אבל משנכנס לפנים מן החומה אינו יכול לפדותו אא"כ נטמא כמו שיתבאר במקומו:

    מה שביארנו כמה פעמים שכל שרוב צבור טמאים עושין אותו בטומאה פירושו כל שרוב אותם שבעזרה שבאו לשחוט פסחיהם טמאים אע"פ שיש חוץ לעזרה רוב טהורים וזהו שאמרו בטמאים הלך אחר העומדים בעזרה:

    Meiri on Pesachim 94b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ואין דרך כו' והא ערל או טמא חייב בפסח ואם ימול ויטהר כו' עכ"ל לכאורה בטמא לא שייך חיוב כיון דלא מצי למיכל לאורתא כפרש"י ונראה דמשמע להו לפרש טמא דומיא דערל דחזי למיכל לאורתא כגון טמא שרץ וכדתניא בהדיא בפ' אלו דברים דערל וטמא שרץ חייבין כרת וע"כ הקשו ואם ימול הערל או יטהר הטמא שרץ ע"י טבילה יפטר וק"ל:

    בד"ה מה להלן כו' לא היה לו לרש"י להזכיר ואין שאת אלא אכילה דלא צריכה לכך כו' עכ"ל ר"ל דלפי הדרשה דהכא דאשמעינן דכי ירחק ממך המקום לפדותו בטהור לאו ממש הוא אלא אפילו פסיעה א' חוץ לירושלים שלא היה יכול שאתו לירושלים סגי והוה ליה שאתו כמשמעו ולא צריכה לכך לדרשה דאין שאת אלא אכילה אלא במעשר שני טמא בירושלים דיכול לפדותו כיון דאינו יכול לאוכלו בטומאה ועיין הסוגיא בפ' אלו הן הלוקין וק"ל:

    Chidushei Halachot on Pesachim 94b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' ונראין דבריהם עי' שיטה מקובצת כתובות יג:

    ד"ה השבתנו על המעוברת שכתב משמו של ר"ת דאע"ג דנצחו חכמי א"ה לחכמי ישראל היינו נצחון בטענות אבל האמת היא כחכמי ישראל והיינו דאמרי' בתפלה ובוקע חלוני רקיע עכ"ל:

    שם בטמאים הלך אחד הרוב עיין לעיל פ' ע"א תוס' ד"ה משלחי' וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Pesachim 94b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶן מִדְּבָרֵינוּ פירוש כפי השערת השכל נִרְאִין דִּבְרֵיהֶם בעולם יותר מִדְּבָרֵינוּ אבל ודאי כפי האמת דברי חכמי ישראל הם באמת וצדק. ולכן גם עתה שאומר נִרְאִין דִּבְרֵיהֶם קרי לדברי חכמי ישראל דְּבָרֵינוּ כי רק מצד חסרון ידיעה שיש לבני אדם בעניינים אלו אז נראין דברי חכמי אומות העולם יותר ולכן לא אמר תשובה לחכמי ישראל שֶׁבַּיּוֹם, מַעְיָנוֹת צוֹנְנִין וכו' כי אין זו תשובה וטענה לפי האמת לסתור דבריהם. ועיין להרב ספר הברית במאמר ד' פרק יו"ד מה שכתב בזה יעיין שם, ואופן הישוב אשר עשה יש לעמוד עליו ואין כאן מקום להאריך בו. ואני אומר דמה שאמרו חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל חַמָּה בַּיּוֹם מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ וּבַלַּיְלָה, לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ לא קאי על גוף החמה אלא קאי על כח הנשמה שלה אשר תוקף החום שלה הוא בא מן כח הנשמה שבה וזה יסתלק ממנה בלילה להיות מהלך למעלה מן הרקיע שלה שעל ידי כך יתרחק מגופה הרבה מאד וממילא יחלש כח החום הבא ממנה והוא בדוגמת האדם שהוא ישן שיסתלק ממנו כח הנפשיי שבו וישאר בגופו כח נפשיי קצת לצורך חיותו. וְחַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אומרים בלילה כח הנפשיי של החמה מתהלך תחת הקרקע פירוש תחת קרקע ארץ העליונה הנקראת תבל שאנחנו דרים בה. וכאשר תשכיל להבין איך הוא מצב שבעה ארצות ואיך הם עומדין בכדור הארץ תבין דברי אלה בטוב טעם. ובמקום אחר כתבתי בזה ואין כאן מקום להאריך בו. ואיך שיהיה ידוע תדע באמת ובאמונה כי דברי חכמי ישראל בכל מקום המה חיים וקיימים שהם אמת ודבריהם אמת, ומלבד הסוד אשר כוונו לרמוז אותו בתוך דבריהם הנה לפעמים תמצא שגם בדרך הפשטי יש להם כוונה עמוקה ומחמת שאנחנו חסרים כמה הקדמות גם בדרך הפשט לכך אין אנחנו מבינים כונתם על האמת אפילו כפי הפשט של הדברים ואנחנו מצפים לביאת מורה צדק שאז השם יתברך יאיר עינינו ונראה נפלאות מתורתו ונבין דברי חכמים וחידותם ונשיג האמת לאמיתו.

    Ben Yehoyada on Pesachim 94b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 94, Amud Bet, about 346 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 135 words

      Opens “בן בנו של נמרוד הרשע, שהמריד את…”

    2. Segment 239 words

      Opens “מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות…”

    3. Segment 326 words

      Opens “ת"ר חכמי ישראל אומרים: גלגל קבוע, ומזלות…”

      Named: רב בצפון.

    4. Segment 412 words

      Opens “מתקיף לה רב אחא בר יעקב: ודילמא…”

      Named: רב אחא בר יעקב.

    5. Segment 536 words

      Opens “חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה…”

    6. Segment 631 words

      Opens “תניא ר' נתן אומר: בימות החמה, חמה…”

    7. Segment 742 words

      Opens “תנו רבנן: בארבעה שבילין חמה מהלכת. ניסן…”

    8. Segment 823 words

      Opens “ורבי אליעזר אומר מאסקופת כו'. ואע"ג דמצי…”

      Named: רבי אליעזר.

    9. Segment 99 words

      Opens “אמר אביי: דרך רחוקה לטהור, ואין דרך…”

      Named: אביי.

    10. Segment 1024 words

      Opens “רבא אמר, תנאי היא. דתניא, רבי אליעזר…”

      Named: רבי אליעזר, רבא.

    11. Segment 1111 words

      Opens “רבי יוסי בר רבי יהודה אומר משום…”

      Named: רבי יוסי בר רבי, רבי אליעזר.

    12. Segment 1225 words

      Opens “כמאן אזלא הא דאמר רבי יצחק בר…”

      Named: רבי יצחק בר רב, רבי יוסי בר רבי, רבי אליעזר.

    13. Segment 1333 words

      Opens “אמר לו רבי יוסי: לפיכך וכו'. תניא,…”

      Named: רבי יוסי.

    Sages named on this page

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Pesachim 94b · Segment 4 — “מתקיף לה רב אחא בר יעקב: ודילמא כבוצינא דריחיא.…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Pesachim 94b · Segment 9 — “אמר אביי: דרך רחוקה לטהור, ואין דרך רחוקה לטמא.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 94b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026