Talmud Builders

    Pesachim 67b

    Back to index

    English translation — Pesachim 67b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1In a case like this, meaning, if we compare the two cases in this way, a zav also becomes impure through an accident, in accordance with the opinion of Rav Huna, for Rav Huna said: The first sighting of a zav establishes ritual impurity even through an accident. In order to contract the more severe ritual impurity of a zav that lasts seven days, a man must experience at least two zav discharges. If he has only a single discharge, he contracts a less severe ritual impurity that lasts until evening, like one who experienced a seminal emission. This first discharge establishes impurity even if it results from some accident, and no effort is made to attribute it to some other factor.

    2The Gemara asks further: What is the stringency of a leper over a zav ? That a confirmed leper is required to let his hair grow and rend his garments and he is prohibited from marital relations, none of which applies to a zav . But on the contrary, there is room to say that the legal status of a zav is more severe, for a zav imparts ritual impurity to that upon which he lies or sits even if he does not come into direct contact with it, and he imparts ritual impurity to an earthenware vessel through movement. If he causes an earthenware vessel to move, it becomes ritually impure even if he touches it on the outside, and even if he does not touch the vessel at all. Ordinarily, an earthenware vessel becomes impure only through contact on the inside of the vessel.

    3The Gemara answers: The verse states not just “ zav ” but “and any zav ,” and this inclusive expression “any” comes to include a person who experienced a seminal emission, whose impurity is of the same type as a zav , and it is clear that the legal status of a leper is more severe than a person who experienced a seminal emission. We can therefore derive through an a fortiori inference that if one who experienced a seminal emission is prohibited from entering a certain camp, a leper is certainly prohibited from entering that camp.

    4The Gemara asks: And what is his stringency? In what way is the legal status of a leper more severe than one who experienced a seminal emission? As we said, that he must let his hair grow and rend his garments and he is prohibited to engage in marital relations. But we may ask: On the contrary, there is room to say that the legal status of one who experienced a seminal emission is more severe, for he becomes ritually impure even with any amount. For the Torah did not specify an amount of semen that must be emitted in order to become impure, and one therefore becomes impure upon emitting even a minute amount, whereas leprous signs do have a minimum measure.

    5The Gemara answers: He holds in accordance with the opinion of Rabbi Natan, as it was taught in a baraita : Rabbi Natan says in the name of Rabbi Yishmael: In order for a zav to become ritually impure, he needs to experience a discharge substantial enough to cause a blockage of the tip of the male organ. But the Rabbis did not agree with him. Thus, according to Rabbi Natan, a zav only becomes ritually impure if he experiences a discharge of a particular amount. And one who experienced a seminal emission is compared to a zav and therefore the same amount of discharge is required in order to cause ritual impurity. Therefore, the ritual impurity of a leper is more severe than that of one who experienced a seminal emission, and the original a fortiori inference applies.

    6The Gemara asks: The expressions “any zav ” and “anyone impure” teach that their respective categories are more inclusive than one would otherwise have thought. But why do I need the inclusive expression “and any leper”? What does the word “any” include? The Gemara explains: Since it is written “any zav ,” it is also written “any leper,” so that the wording of the verse will be consistent.

    7The Gemara challenges the opinion of Rabbi Yehuda quoted above: Rabbi Shimon spoke well when he derived the three camps from which the three different classes of people are sent out from the verse: “That they send out from the camp any leper and any zav and anyone impure by reason of a corpse.” How does Rabbi Yehuda counter this argument?

    8The Gemara answers: He needs that verse for that which was taught in a different baraita : Rabbi Eliezer says: One might have thought that if zavin and lepers pushed and entered the Temple courtyard during the offering of a Paschal lamb that is brought in a state of impurity, when the majority of the nation are ritually impure due to contact with a corpse, that perhaps they would be liable for punishment for having violated the prohibition of entering the Temple while ritually impure. They are prohibited from entering even under such circumstances. Therefore the verse states: “That they send out from the camp any leper and any zav and anyone impure by reason of a corpse” (Numbers 5:2), which teaches us that at a time when those impure due to a corpse are sent out, zavin and lepers are sent out and are liable to karet for entering the Temple; but when those impure due to a corpse are not sent out, zavin and lepers are not sent out, meaning, they are not liable to receive karet for entering the Temple.

    9The Master said above: The fact that the verse does not just say “ zav ” but rather the inclusive expression “and any zav ” comes to include a person who experienced a seminal emission. The Gemara notes: This exposition supports the opinion of Rabbi Yoḥanan, for Rabbi Yoḥanan said: The tunnels under the Temple were not sanctified with the sanctity of the Temple; and a person who experienced a seminal emission is sent outside the two camps just like a zav . The exposition quoted above supports this second ruling of Rabbi Yoḥanan.

    10The Gemara raises an objection based on what we learned in a mishna: The law governing a person who experienced a seminal emission is like the law governing someone who became ritually impure through contact with a creeping animal. What, is the intent not to compare them with regard to their respective camps, that one who experienced a seminal emission is prohibited from the same camps that are prohibited to one who touched a creeping animal? Thus, it follows that a person who experienced a seminal emission is permitted to enter the Levite camp. The Gemara answers: No, they are compared with regard to their impurity, in that each is impure only until the evening.

    11The Gemara expresses surprise: Why did the mishna need to teach that they are comparable with regard to their impurity? Impurity until evening is explicitly written in the Torah about this one, meaning that one who came into contact with a creeping animal is impure until the evening and then must undergo ritual immersion in order to become pure, as it states: “And for these you shall be unclean; whoever touches the carcass of them shall be unclean until evening” (Leviticus 11:24). And impurity until evening is explicitly written about that one, one who experienced a seminal emission, as it states: “And if semen goes out from a man, then shall he bathe all his flesh in water and be unclean until evening” (Leviticus 15:16). Rather, is it not that they are compared with regard to their camps, which is not explicit in the Torah?

    12The Gemara answers: No, actually it is possible to say that the comparison relates to their impurity, and it teaches us that a person who experienced seminal emission is governed by the same law as someone who became ritually impure through contact with a creeping animal in another regard: Just as contact with a creeping animal imparts ritual impurity through an accident, even when the contact is unintentional, so too a person who experienced a seminal emission becomes ritually impure through an accident, even when the emission of semen is unintentional, unlike the law governing a zav .

    13The Gemara raises an objection:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    זב נמי מטמא באונסכגון בראיה ראשונה שאין בה אלא טומאת ערב דאיתקש לשכבת זרע דכתיב (ויקרא ט״ו:ל״ב) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע והיינו ראיה ראשונה דלא מנה ביה בהאי קרא אלא חדא זיבה דאזלינן בתר מניינא דקרא כדאמרינן במגילה (ד' ח.) מנה הכתוב שתים וקראו טמא כו':

    מטמאה באונסמהאי היקש גופיה נפקא ליה לרב הונא מה קרי מטמא באונס אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה דגבי קרי לא כתיב מיעוטא אף ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס זוב דומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע דומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:

    פריעהפריעת הראש גידול שיער:

    פרימהבבגדים:

    ואסור בתשמיש המטהכדכתיב (ויקרא י״ד:ח׳) וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו למאן דאמר במועד קטן (ד' ז:) ק"ו לימי חלוטו איכא חומרא טובא ולמאן דאמר ימי ספרו דוקא אפ"ה חומרא מיהא היא דאילו זב לא מיתסר מידי בתשמיש:

    זבעושה משכבו ומושבו אב הטומאה לטמא אדם הנוגע בו טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו אע"פ שלא נגעו הבגדים במשכב אבל מצורע אע"ג דתניא בתורת כהנים עושה משכב ומושב לאו אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין:

    ומטמא כלי חרס בהיסטדכתיב (ויקרא ט״ו:י״ב) וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר ותניא בתורת כהנים יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהא טמא תלמוד לומר אשר יגע בו ולהלן הוא אומר אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן אינו מטמא במגע אלא מאוירו אם כן מאחר שלמדנו שמטמא אותו מאוירו מה ת"ל אשר יגע בו פירוש ומה חלק בו ומה הוסיף בו בכלי חרס בטומאת הזב מבשאר טומאות במגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסטו:

    ומשנינן זב וכל זב לרבותקרי כזב וכיון דאיתרבי בעל קרי לישתלח חוץ לשתי מחנות לא איצטריך מצורע דחמור מבעל קרי:

    ופרכינן מאי חומרא כדאמרןוכיון דלא איצטריך וכתביה רחמנא ליתן לו מחנה שלישית אדרבא כו':

    במשהוכעין חרדל ובפחות מכאן במסכת נדה (ד' מ:) ומצורע שיעורו כגריס בתורת כהנים:

    כחתימת פי האמהכדי סתימת נקב פי אמתו ויליף לה מהחתים בשרו את זובו במסכת נדה (דף מג:):

    ואיתקש בעל קרי לזבכדכתיב זאת תהיה תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה זב צריך כחתימת פי האמה אף בעל קרי אלמא מצורע חמור דאזלא ליה פירכא דכל שהוא וכי איצטריך ליתן לו מחנה שלישית:

    וכלדכתיב גבי מצורע מאי (כל) מרבי גבי דין מצורע:

    שפיר קאמר ר' שמעוןדמפיק ליה מההוא קרא דין שילוחין ולמה לי קרא אחרינא:

    ההואצרוע וזב לכדר' אליעזר אתי לאקשינהו לטמא מת לפוטרו מן ההיכרת בפסח הבא בטומאה ואע"ג דלא אישתרי להו לכתחלה בביאת מקדש:

    אין טמאי מתים משתלחיןכגון פסח הבא בטומאה דאישתרו (טמאי מתים לכתחלה כשרוב הציבור טמאי מתים כדכתיב איש וכו') כדלעיל בשמעתין:

    אין זבין ומצורעין משתלחיןשילוחן הראשון בכרת ומיהו לכתחלה לא אישתרו דהא טמא לנפש גלי רחמנא דאין ציבור נדחין הא בשאר טומאות נדחין מיהו אהני היקישא לפוטרן מן ההיכרת:

    מחילות לא נתקדשוהני תרתי מילי שמעינהו כי הדדי מרביה וכי הדדי אמרינהו מחילות ומערות שלתחת העזרה לא נתקדשו בקדושת עזרה:

    ובעל קרי משתלח כו'והיינו כברייתא דהא איתקש לזב:

    לטומאתןדאין טמא שבעה כזב וכטמא מת:

    טומאת ערב בהדיא כתיב ביהכי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים וגו' (ויקרא ט״ו:ט״ז):

    מה שרץ מטמא באונסאם נפל עליו שרץ מת:

    מטמא באונסכגון אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה:

    פסחים 67 עמוד ב

    1כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס כדרב הונא. דאמר רב הונא: ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס.

    2מאי חומריה דמצורע מזב? שכן טעון פריעה ופרימה, ואסור בתשמיש המטה. אדרבה זב חמור, שכן מטמא משכב ומושב, ומטמא כלי חרס בהיסט.

    3אמר קרא ״זב״, ״וכל זב״, לרבות בעל קרי. ומצורע חמור מבעל קרי.

    4ומאי חומריה כדאמרן. אדרבה: בעל קרי חמור, שכן מטמא במשהו!

    5סבר לה כר' נתן. דתניא: ר' נתן אומר משום ר' ישמעאל: זב צריך כחתימת פי האמה, ולא הודו לו חכמים. ואיתקש ליה בעל קרי לזב.

    6״וכל צרוע״ למה לי? איידי דכתיב ״כל זב״, כתיב נמי ״כל צרוע״.

    7ורבי יהודה, שפיר קאמר רבי שמעון?

    8ההוא מיבעי ליה לכדתניא, רבי אליעזר אומר: יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה, יכול יהו חייבין, ת"ל (במדבר ה, ב) ״וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש״. בשעה שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין משתלחין.

    9אמר מר: ״זב״, ״וכל זב״ לרבות בעל קרי. מסייע ליה לר' יוחנן. דא"ר יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות.

    10מיתיבי: בעל קרי כמגע שרץ, מאי לאו למחנותם? לא, לטומאתם.

    11לטומאתם?! האי טומאת ערב כתיב ביה, והאי טומאת ערב כתיב ביה! אלא לאו, למחנותם!

    12לא, לעולם לטומאתם, והא קמשמע לן דבעל קרי כמגע שרץ: מה מגע שרץ מטמא באונס אף בעל קרי מטמא באונס.

    13מיתיבי:

    Tosafot

    כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונסתימה לרשב"א אכתי שרץ חמור שמטמא בכעדשה מה שאין כן בזב דכר' נתן מוקמ' לה דבעי חתימת פי האמה דהוי טפי אפילו מכגריס כדמוכח בסמוך ואור"י דאם היו מפזרין העדשה יהיה יותר מחתימת פי האמה ומגריס ודוחק ונראה לתרץ דאיכא למימר טמא מת יוכיח דבכזית וכי פריך בסמוך אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו לא שייך טמא מת יוכיח דהא אין משולח אלא חוץ למחנה אחת ושם רוצה שיהא מצורע משתלח חוץ לשתי מחנות כבעל קרי:

    שכן טעון פריעה ופרימהתימה לר"י אמאי לא קאמר נמי שכן מטמא בביאה הבא אל האהל:

    ואסור בתשמיש המטהכמאן דאמר בפ"ק דמ"ק (ד' ז:) דמוחלט אסור בתשמיש המטה:

    שכן עושה משכב ומושבפירש בקונטרס דהא דתניא בת"כ דמצורע עושה משכב ומושב לא לטמא אדם ובגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין אבל ליכא למימר דהא מיירי במצורע בימי ספרו דאינו עושה משכב ומושב כדקתני בהדיא בת"כ דהא אמר הכא דמשולח חוץ לג' מחנות ובשילהי מסכת נגעים (פי"ד מ"ג) תנן דבימי ספרו הוי כטמא שרץ אלמא אינו משולח אפי' חוץ למחנה לויה והא דקתני נמי התם ונכנס לפנים מן החומה לאו דוקא לפנים מן החומה ועוד דמסיק הכא שכן טעון פריעה ופרימה והיינו במוחלט והקשה הרב משה מפוטייש"א דתניא בתורת כהני' (אשר ישכב) איש אותה פרט למצורעת ואי מצורע לא מטמא משכב ומושב למ"ל למעוטי מהיכי תיתי שתטמא את בועלה דמנדה לא ילפא שכן מטמאה משכב ומושב אלא ודאי מטמאה משכב ומושב להכי איצטריך קרא למעוטי ויש לומר דאסמכתא בעלמא היא ועוד הקשה מהא דאמר לזכר לרבות מצורע למעיינותיו אקשיה רחמנא לזב מה זב ראייתו מטמא במשא כו' והואיל ואיתקיש אין היקש למחצה ולמשכב ומושב נמי איתקש ולאו פירכא היא דאם כן למחנותם נמי נימא דאיתקש ואם כן מאי פריך הכא והא דתנן בפרק בתרא דמסכת זבין (פ"ה מ"ו) הנוגע בזב ובזבה במצורע כו' אחד הנוגע אחד המסיטו ואחד הנושא ואחד הנישא אלמא משמע דמצורע מטמא בהיסט ובשמעתין משמע דלא מטמא אור"ת דהא דקתני נישא דמשמע דמטמא בהיסט לא קאי אמצורע אלא אשארא:

    ואיתקש בעל קרי לזבהכא משמע דבעל קרי נמי טמא מטעם ראיה ואומר ר"י דפליגא אההיא דריש המפלת (נדה דף כב.) דקאמר התם בעא מיניה רבא מרב הונא הרואה קרי בקיסם מהו אמר ליה ותיפוק ליה דהוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה וקאמר למימרא דנוגע הוי פירוש מדבעי חתימת פי האמה אלמא משמע התם דמטעם נגיעה טמא ובפרק יוצא דופן (נדה דף מב.) דקאמר שכבת זרע לרואה במשהו לנוגע בכעדשה פליגא אדשמעתא ודהמפלת:

    מחילות לא נתקדשווא"ת הא אמר בפ"ב דזבחים (דף כד.) נעקרה אבן ועמד במקומה מהו כו' ומסיק לעולם פשיטא ליה דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש וי"ל דבכיצד צולין (לקמן פסחים דף פו.) מסקינן כי א"ר יוחנן בפתוחות לחול אבל פתוחות לקודש קודש:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אדרבה זב חמור שכן מטמא משכב ומושב וכלי חרס בהיסט מה שאין כן במצורע ושנינ' מוכל זב אתה מרבה בעל קרי ששניהם טומאתן יוצא מגופן ומבעל קרי מצורע חמור שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש [המטה] וא"ת בעל קרי חמור שמטמא במשהו מה שאין כן במצורע שהמצורע אינו מטמא [אלא] בגריס דתנן גופו של בהרת כגריס הקילקי מרובע מקום הגריס תשע עדשות מקום עדשה ארבע שערות נמצאו ל"ו שערות זב נמי כר' נתן דאמר צריך כחתימת פי האמה ובעל קרי איתקש לזב דמוכל [של] זב קא מתרבי לשילוח מן המחנה כו': אמרינן ר' יהודה שפיר קאמר ליה ר"ש דלא צריכת לריבויי להו שלש מחנות מולא יטמאו את מחניהם מוישלחו מן המחנה קא מרבית להי אמר לך האי וישלחו מן המחנה מיבעי ליה לכדתניא ר' אליעזר אומר יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין ת"ל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בשעה שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין משתלחין אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין [משתלחין]:

    אמר מר זב וכל זב לרבות בעל קרי מסייע ליה לר' יוחנן [דאמר] מחילות לא נתקדשו בעלי קריין משתלחין חוץ לשתי מחנות כמו הזבין ומותבינן עליה מיהא דתנן בסוף מס' זבין בעל קרי כמגע שרץ מאי לאו למחנותם מה טמא שרץ חוץ למחנה אחת כטמא מת אף בעל קרי חוץ למחנה אחת קשיא לר' יוחנן דאמר חוץ לשתי מחנות ומשני לאו למחניהם איתקש אלא לטומאתן ובא ללמדנו דבעל קרי כמגע שרץ מה מגע שרץ אפי' באונס טמא אף בעל קרי אם ראה קרי באונס מטמא:

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 67b

    Pesachim 67b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 222 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    זב נמי מטמא באונס כגון בראיה ראשונה שאין בה אלא טומאת ערב דאיתקש לשכבת זרע דכתיב (ויקרא ט״ו:ל״ב) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע והיינו ראיה ראשונה דלא מנה ביה בהאי קרא אלא חדא זיבה דאזלינן בתר מניינא דקרא כדאמרינן במגילה (ד' ח.) מנה הכתוב שתים וקראו טמא כו':

    מטמאה באונס מהאי היקש גופיה נפקא ליה לרב הונא מה קרי מטמא באונס אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה דגבי קרי לא כתיב מיעוטא אף ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס זוב דומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע דומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:

    פריעה פריעת הראש גידול שיער:

    פרימה בבגדים:

    ואסור בתשמיש המטה כדכתיב (ויקרא י״ד:ח׳) וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו למאן דאמר במועד קטן (ד' ז:) ק"ו לימי חלוטו איכא חומרא טובא ולמאן דאמר ימי ספרו דוקא אפ"ה חומרא מיהא היא דאילו זב לא מיתסר מידי בתשמיש:

    זב עושה משכבו ומושבו אב הטומאה לטמא אדם הנוגע בו טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו אע"פ שלא נגעו הבגדים במשכב אבל מצורע אע"ג דתניא בתורת כהנים עושה משכב ומושב לאו אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין:

    ומטמא כלי חרס בהיסט דכתיב (ויקרא ט״ו:י״ב) וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר ותניא בתורת כהנים יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהא טמא תלמוד לומר אשר יגע בו ולהלן הוא אומר אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן אינו מטמא במגע אלא מאוירו אם כן מאחר שלמדנו שמטמא אותו מאוירו מה ת"ל אשר יגע בו פירוש ומה חלק בו ומה הוסיף בו בכלי חרס בטומאת הזב מבשאר טומאות במגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסטו:

    ומשנינן זב וכל זב לרבות קרי כזב וכיון דאיתרבי בעל קרי לישתלח חוץ לשתי מחנות לא איצטריך מצורע דחמור מבעל קרי:

    15 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 67b · Sefaria

    Tosafot

    כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס תימה לרשב"א אכתי שרץ חמור שמטמא בכעדשה מה שאין כן בזב דכר' נתן מוקמ' לה דבעי חתימת פי האמה דהוי טפי אפילו מכגריס כדמוכח בסמוך ואור"י דאם היו מפזרין העדשה יהיה יותר מחתימת פי האמה ומגריס ודוחק ונראה לתרץ דאיכא למימר טמא מת יוכיח דבכזית וכי פריך בסמוך אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו לא שייך טמא מת יוכיח דהא אין משולח אלא חוץ למחנה אחת ושם רוצה שיהא מצורע משתלח חוץ לשתי מחנות כבעל קרי:

    שכן טעון פריעה ופרימה תימה לר"י אמאי לא קאמר נמי שכן מטמא בביאה הבא אל האהל:

    ואסור בתשמיש המטה כמאן דאמר בפ"ק דמ"ק (ד' ז:) דמוחלט אסור בתשמיש המטה:

    שכן עושה משכב ומושב פירש בקונטרס דהא דתניא בת"כ דמצורע עושה משכב ומושב לא לטמא אדם ובגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין אבל ליכא למימר דהא מיירי במצורע בימי ספרו דאינו עושה משכב ומושב כדקתני בהדיא בת"כ דהא אמר הכא דמשולח חוץ לג' מחנות ובשילהי מסכת נגעים (פי"ד מ"ג) תנן דבימי ספרו הוי כטמא שרץ אלמא אינו משולח אפי' חוץ למחנה לויה והא דקתני נמי התם ונכנס לפנים מן החומה לאו דוקא לפנים מן החומה ועוד דמסיק הכא שכן טעון פריעה ופרימה והיינו במוחלט והקשה הרב משה מפוטייש"א דתניא בתורת כהני' (אשר ישכב) איש אותה פרט למצורעת ואי מצורע לא מטמא משכב ומושב למ"ל למעוטי מהיכי תיתי שתטמא את בועלה דמנדה לא ילפא שכן מטמאה משכב ומושב אלא ודאי מטמאה משכב ומושב להכי איצטריך קרא למעוטי ויש לומר דאסמכתא בעלמא היא ועוד הקשה מהא דאמר לזכר לרבות מצורע למעיינותיו אקשיה רחמנא לזב מה זב ראייתו מטמא במשא כו' והואיל ואיתקיש אין היקש למחצה ולמשכב ומושב נמי איתקש ולאו פירכא היא דאם כן למחנותם נמי נימא דאיתקש ואם כן מאי פריך הכא והא דתנן בפרק בתרא דמסכת זבין (פ"ה מ"ו) הנוגע בזב ובזבה במצורע כו' אחד הנוגע אחד המסיטו ואחד הנושא ואחד הנישא אלמא משמע דמצורע מטמא בהיסט ובשמעתין משמע דלא מטמא אור"ת דהא דקתני נישא דמשמע דמטמא בהיסט לא קאי אמצורע אלא אשארא:

    ואיתקש בעל קרי לזב הכא משמע דבעל קרי נמי טמא מטעם ראיה ואומר ר"י דפליגא אההיא דריש המפלת (נדה דף כב.) דקאמר התם בעא מיניה רבא מרב הונא הרואה קרי בקיסם מהו אמר ליה ותיפוק ליה דהוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה וקאמר למימרא דנוגע הוי פירוש מדבעי חתימת פי האמה אלמא משמע התם דמטעם נגיעה טמא ובפרק יוצא דופן (נדה דף מב.) דקאמר שכבת זרע לרואה במשהו לנוגע בכעדשה פליגא אדשמעתא ודהמפלת:

    מחילות לא נתקדשו וא"ת הא אמר בפ"ב דזבחים (דף כד.) נעקרה אבן ועמד במקומה מהו כו' ומסיק לעולם פשיטא ליה דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש וי"ל דבכיצד צולין (לקמן פסחים דף פו.) מסקינן כי א"ר יוחנן בפתוחות לחול אבל פתוחות לקודש קודש:

    Tosafot on Pesachim 67b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אדרבה זב חמור שכן מטמא משכב ומושב וכלי חרס בהיסט מה שאין כן במצורע ושנינ' מוכל זב אתה מרבה בעל קרי ששניהם טומאתן יוצא מגופן ומבעל קרי מצורע חמור שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש [המטה] וא"ת בעל קרי חמור שמטמא במשהו מה שאין כן במצורע שהמצורע אינו מטמא [אלא] בגריס דתנן גופו של בהרת כגריס הקילקי מרובע מקום הגריס תשע עדשות מקום עדשה ארבע שערות נמצאו ל"ו שערות זב נמי כר' נתן דאמר צריך כחתימת פי האמה ובעל קרי איתקש לזב דמוכל [של] זב קא מתרבי לשילוח מן המחנה כו': אמרינן ר' יהודה שפיר קאמר ליה ר"ש דלא צריכת לריבויי להו שלש מחנות מולא יטמאו את מחניהם מוישלחו מן המחנה קא מרבית להי אמר לך האי וישלחו מן המחנה מיבעי ליה לכדתניא ר' אליעזר אומר יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין ת"ל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בשעה שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין משתלחין אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין [משתלחין]:

    אמר מר זב וכל זב לרבות בעל קרי מסייע ליה לר' יוחנן [דאמר] מחילות לא נתקדשו בעלי קריין משתלחין חוץ לשתי מחנות כמו הזבין ומותבינן עליה מיהא דתנן בסוף מס' זבין בעל קרי כמגע שרץ מאי לאו למחנותם מה טמא שרץ חוץ למחנה אחת כטמא מת אף בעל קרי חוץ למחנה אחת קשיא לר' יוחנן דאמר חוץ לשתי מחנות ומשני לאו למחניהם איתקש אלא לטומאתן ובא ללמדנו דבעל קרי כמגע שרץ מה מגע שרץ אפי' באונס טמא אף בעל קרי אם ראה קרי באונס מטמא:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 67b · Sefaria

    Meiri

    זבים ומצורעים אע"פ ששלוחן אלו משתי מחנות ואלו משלש כל שהפסח נעשה בטומאת צבור אם דחקו ונכנסו בעזרה אינן בכרת דכתיב וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בשעה שטמאי נפש משתלחין זבים ומצורעים משתלחין הא שעה שאין טמאי מתים משתלחים אין זבים ומצורעים משתלחים כלומר שאם נכנסו אינן בכרת אבל מ"מ אסור להם שלא הותרה טומאה אלא בטומאת מת וכל שביארנו באיסור טומאה בעזרה פירושו בעזרה עצמה אבל מחילות ומערות שתחת קרקע העזרה לא נתקדשו בקדושת העזרה ומתוך כך כל שאירע קרי באחד מהם הולך באותם המחילות הפתוחות להר הבית וטובל וחוזר לו:

    Meiri on Pesachim 67b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה כה"ג זב נמי כו' ונראה לתרץ דאיכא למימר טמא מת יוכיח כו' עכ"ל ק"ק לפ"ז אמאי איצטריך ליה למימר לקמן ואתקש בעל קרי לזב לענין דצריך ביה נמי כחתימת פי האמה הא א"נ דלא אתקש איכא למימר דזב יוכיח ויש ליישב דניחא ליה למימר הכי דקושטא הכי הוא וניחא לן למילף חדא מחדא ולא חדא מתרתי ועוי"ל דידע התלמוד שום פירכא כל דהו דפרכינן לה בחד מתרתי וק"ל:

    בד"ה שכן עושה כו' אלמא אינו משולח אפילו חוץ למחנה לויה כו' דתניא בת"כ ואם שכב ישכב איש אותה פרט למצורעת ואי כו' כצ"ל:

    בא"ד ולאו פירכא היא דא"כ למחנותם נמי נימא דאתקש כו' עכ"ל לפום ריהטא דכל זה מדברי התוס' ור"ל דקושיית הר"ם לאו פירכא היא דא"כ למחנותם כו' ואין זה מובן דהוספת מיא הוספת קמחא דזו היא קושית הר"מ לאקושי לענין משכב ומושב וכן לענין מחנות אי לא כתיב מצורע וע"כ הנראה דכל זה מדברי הר"ם ונפל טעות בדבריו דא"כ במקום דא"נ וכצ"ל ולאו פירכא היא ואי נמי למחנותם נמי כו' והוא סיום קושית הר"ם כיון דאיכא לאקושי מצורע לזב לענין משכב ומושב א"כ פרכת התלמוד שכן עושה משכב ומושב לאו פירכא היא וא"נ דאיכא שום מיעוט דלא לאקושי לענין משכב ומושב מ"מ לענין מחנות נימא דאתקש אי לאו יתורא דקרא וא"כ מאי פריך הכא דהא איצטריך קרא לענין מחנות לאפוקי מהיקשא דאין היקש למחצה והדברים ברורים למבין ודו"ק:

    בד"ה ואיתקש בעל קרי כו' דבעל קרי נמי טמא מטעם ראייה כו' עכ"ל דאתקש בעל קרי לזב ע"כ מטעם ראייה הוא דומיא דזב דמטעם ראייה הוא מדסותר בזיבה כדמוכח התם ואע"ג דמטעם ראייה הוא סבר רבי נתן דבעי כשיעור חתימת פי האמה מדכתיב או החתים בשרו ודמדקדק התם מדקאמר אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה דנוגע הוי כבר כתבו התוס' שם מדלא קאמר כשיעור חתימה ע"כ ה"ק צריך שיגע בחתימת פי האמה ועוד מדלא קאמר התם דאתקש לזב ש"מ דלא לשיעור נקטי' אלא משום נגיעה ומה שיש לדקדק עוד בזה ע"ש בתוס' ובחידושים שם:

    Chidushei Halachot on Pesachim 67b · Sefaria

    Maharam

    בתוספות ד"ה שכן טעון פריעה וכו' שכן מטמא בביאה וכו' ר"ל הבא לבית המנוגע דהיינו שהבית מצורע:

    Maharam on Pesachim 67b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' סבר לה כר"נ עי' שבת כז ע"א תוד"ה שכן מטמא:

    תוס' ד"ה שכן עושה וכו' אלא לטמא אוכלין ועי' יומא ו ע"ב תוד"ה שמטמא מגילה ח ע"א תוד"ה ומה מצורע. נדה נד ע"ב תוד"ה יכול:

    Gilyon HaShas on Pesachim 67b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 67, Amud Bet, about 222 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 119 words

      Opens “כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי…”

      Named: רב הונא.

    2. Segment 222 words

      Opens “מאי חומריה דמצורע מזב? שכן טעון פריעה…”

      Named: רבה.

    3. Segment 312 words

      Opens “אמר קרא ״זב״, ״וכל זב״, לרבות בעל…”

    4. Segment 410 words

      Opens “ומאי חומריה כדאמרן. אדרבה: בעל קרי חמור,…”

      Named: רבה.

    5. Segment 525 words

      Opens “סבר לה כר' נתן. דתניא: ר' נתן…”

    6. Segment 612 words

      Opens “״וכל צרוע״ למה לי? איידי דכתיב ״כל…”

    7. Segment 76 words

      Opens “ורבי יהודה, שפיר קאמר רבי שמעון?…”

      Named: רבי יהודה, רבי שמעון.

    8. Segment 848 words

      Opens “ההוא מיבעי ליה לכדתניא, רבי אליעזר אומר:…”

      Named: רבי אליעזר.

    9. Segment 923 words

      Opens “אמר מר: ״זב״, ״וכל זב״ לרבות בעל…”

    10. Segment 1010 words

      Opens “מיתיבי: בעל קרי כמגע שרץ, מאי לאו…”

    11. Segment 1114 words

      Opens “לטומאתם?! האי טומאת ערב כתיב ביה, והאי…”

      Named: רב כתיב.

    12. Segment 1220 words

      Opens “לא, לעולם לטומאתם, והא קמשמע לן דבעל…”

    13. Segment 131 words

      Opens “מיתיבי:…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Pesachim 67b · Segment 9 — “אמר מר: ״זב״, ״וכל זב״ לרבות בעל קרי.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 67b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026