Talmud Builders

    Pesachim 94a

    Back to index

    English translation — Pesachim 94a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1According to Rav Yehuda’s opinion it is also not difficult, because in his opinion the Torah itself deferred the obligation of one who is ritually impure through contact with a dead creeping animal to the second Pesaḥ , as it is written: “If any man of you or of your generations shall be ritually impure due to a dead body” (Numbers 9:10). Are we not dealing even with a situation in which his seventh day of purification occurs on Passover eve, such that he can be ritually pure by nightfall and therefore he has the same status on that seventh day as one who became impure due to contact with a dead creeping animal? And nonetheless the Torah stated that his obligation shall be deferred. This teaches that anyone who is ritually impure at the time of the slaughtering has his obligation deferred to the second Pesaḥ , even if he would be able to immerse and become pure in time to eat the offering on the first Pesaḥ with the rest of the Jewish people.

    2The Sages taught: If one was standing outside the city of Modi’im and was able to enter Jerusalem on horses or mules but not by walking, I might have thought he would be liable to receive karet for failing to come to Jerusalem and offer the Paschal lamb; therefore, the verse states: “And is not on a journey” (Numbers 9:13). This person was on a distant journey and is therefore exempt.

    3On the other hand, if one was standing closer to Jerusalem than Modi’im but was not able to enter due to the camels and carriages that are carrying his family and delaying him, I might have thought he would not be liable for failing to offer the Paschal lamb because he is trying to enter; therefore, the verse states: “And was not on a journey,” and this person was not on a distant journey and is therefore liable. This person could have dismounted and come to Jerusalem on foot, but he wanted to bring his family with him in a carriage and was consequently delayed. One’s liability is determined based on his distance from Jerusalem.

    4The discussion above pertaining to the distance that an average person can walk in a day is based on the assumption that he walks five mil between dawn and sunrise. The Gemara brings support for this assumption. Rava said: The size of the world is six thousand parasangs, and the thickness of the firmament is one thousand parasangs. One of these measurements with regard to the size of the world is a tradition, and one of the measurements is based upon Rava’s own reasoning.

    5The Gemara explains: Rava holds like that statement which Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: How far can an average person walk in a day? One can walk ten parasangs, which are forty mil . This is explained: From dawn until sunrise one can walk a distance of five mil ; from sunset until the emergence of the stars one can walk another five mil . Therefore, it is found that the thickness of the firmament is one-sixth of the distance that the sun travels during the day. Between sunrise and sunset, the sun travels a distance of six thousand parasangs during the amount of time an average person can walk thirty mil . During the dawn and twilight periods in the morning and evening, when the sun passes through the thickness of the firmament, an average person can walk five mil , which is one-sixth of the distance he can walk between sunrise and sunset. Consequently, during dawn and twilight the sun must also travel one-sixth of the distance it travels between sunrise and sunset, i.e., one thousand parasangs, which is the thickness of the firmament.

    6The Gemara raises an objection from the following baraita : Rabbi Yehuda says: The thickness of the firmament is only one-tenth of the distance that the sun travels during the day. Know that this is true because how far can an average person walk in a day between dawn and the emergence of the stars? One can walk ten parasangs, which are forty mil , and from dawn until sunrise one can walk only four mil , which are one parasang. Therefore, it is found that the thickness of the firmament is only one-tenth of the distance that the sun travels during the day. This is a refutation of the opinion of Rava. Similarly, it is a refutation of the opinion of Ulla, who holds that an average person can walk fifteen mil in half a day, whereas Rabbi Yehuda holds that the average person can walk sixteen mil in half a day. The Gemara concludes: It is indeed a conclusive refutation.

    7The Gemara suggests: Let us say that this will be a conclusive refutation of the opinion of Rabba bar bar Ḥana, citing Rabbi Yoḥanan, with regard to how far an average person can walk in a day. The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan could have said to you: I am speaking about the total distance that an average person can walk in an entire day, but I never specified the distance one can walk during different parts of the day. And it was the Sages Ulla and Rava who erred in interpreting my opinion by saying that one can walk five mil and not four during each intermediate period, because when they calculated five mil before sunrise and after sunset they included the distance walked by people who set out earlier in the morning, before dawn, and by those who continued walking after nightfall.

    8The Gemara suggests: Let us say it is a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Ḥanina, who proved from biblical verses that the distance from Sodom to Zoar is five mil . The angels and Lot walked that distance between dawn and sunrise, which implies that it is only four mil . The Gemara responds: No, that verse states: “The angels hastened Lot,” which indicates that they traveled very quickly. Therefore, hastened is different; because they hurried, they traveled five mil in the time one would normally walk four mil .

    9Come and hear a challenge from a baraita to the previous opinion with regard to the size of the world: The size of Egypt was four hundred parasangs by four hundred parasangs, and Egypt is one-sixtieth of the size of Cush, and Cush is one-sixtieth of the world, and the world is one-sixtieth the size of the Garden of Eden, and the Garden of Eden is one-sixtieth of Eden, and Eden is one sixtieth of the size of Gehenna. Therefore, it is found that the entire world is like a pot cover, which is a small part of the total size of the pot, compared to Gehenna. In any event, based upon the sizes of Egypt and Cush, it is apparent that the entire world is larger than six thousand parasangs. This is indeed a conclusive refutation.

    10Come and hear another challenge: One of the Sages of the school of Eliyahu taught that Rabbi Natan says: The entire settlement, the area of the world that is inhabited, sits under one star. Know that this is correct because when a person focuses his eye on one star, he can travel east as far as he wishes within the settled part of the world and the star remains opposite him in the same place, and he can travel in the four directions of the world and the star remains in place opposite him. By inference, the entire settlement of the world rests under one star; and since so many stars are visible and each one covers an area of the world comparable in size to the entire settled portion of the world, it must be that the world is larger than six thousand parasangs. The Gemara comments that this is indeed a conclusive refutation of Rava’s opinion.

    11Come and hear another challenge from another baraita , which teaches that the constellation Ursa Major is in the north and the constellation Scorpio is in the south, and the entire settlement sits between Ursa Major and Scorpio, as the relative positions of these two constellations appear to be the same from any location in the settled areas of the world. The ratio of the entire settlement to the world as a whole is comparable to only one hour in a day, as the sun enters the sky above the settlement for only one hour a day while the rest of the day it is outside the settlement.

    12Know that this is correct because at five hours into the day the sun is still in the east, and at seven hours the sun is in the west. During the second half of the sixth hour and the first half of the seventh hour the sun is positioned on top of everyone, as it is in the middle of the sky in every inhabited area during this time. Apparently, the sun travels over the inhabited parts of the world in a single hour while the rest of the day it travels over the uninhabited parts. Therefore, the entire settled portion of the world is equal to one-twelfth of the world. It was established that the settled part of the world itself is several parasangs, so the entire world must be larger than six thousand parasangs. This also serves as a conclusive refutation of Rava’s opinion.

    13Come and hear another challenge, as Rabban Yoḥanan ben Zakkai said: What response did the Divine Voice answer to that wicked man, Nebuchadnezzar, when he said: “I will ascend above the heights of the clouds; I will be like the Most High” (Isaiah 14:14)? A Divine Voice emerged and said to him: Wicked man, son of a wicked man,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ולרב יהודה לא קשיאדקסבר טמא לנפש סתמא כתיב ואפילו שביעי שלו במשמע כדאוקימנא באידך פירקין (דף צ:) דסבר לה כמאן דאמר טמאי מת מצוה היו שחל שביעי שלהן בערב הפסח:

    בסוסים ובפרדיםבמרוצה:

    יכול יהא חייבכרת אם לא הגיע לעזרה בשעת שחיטה:

    והלה היהדחוץ למודיעין דרך רחוקה הוא:

    מפני גמלים וקרונותוהוא היה מביא בניו ובני ביתו עליהן:

    חייבשאין זה אונס שיש לו להשמט ולילך יחידי ולשחוט:

    שיתא אלפי פרסי הוה עלמאהיקף הילוך החמה בתוך החלל ממזרח למערב:

    וסומכא דרקיעאעוביו של רקיע:

    חדא גמראשיתא אלפי פרסי דעלמא גמרא הוה מרביה והא דאלפא פרסי סומכא דרקיע הוה סבר לה מדעתי' מההיא דשית אלפי פרסי דגמרא:

    עוביו של רקיע אחד מששה ביוםמהנצה ועד שקיעתה שהרי אדם מהלך שלשים מילין מהנצה ועד שקיעתה ובתוך מהלך שלשים מילין לאדם היא מהלכת את כל העולם שהוא ששת אלפים פרסי וכדי מהלך חמשה מילין הוי אחד מששה בשלשים מילין אלמא סומכא דרקיעא אלפא פרסי שבכל מהלך חמשה מיל לאדם החמה מהלכת אלף פרסאות וי"מ שיתא אלפי פרסי היינו לאורך או לרוחב ולא נהירא לן כלל שהרי אין החמה מהלכת לאורכו של עולם אלא מקיפתו:

    ת"ש ר"י אומר כו' אחד מי' ביוםר"י קא חשיב לכוליה יומא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים מיהו בהא מותבינן לרבא דקתני הכא מעלות השחר ועד הנץ החמה ארבעה מילין דהיינו עובי הרקיע וכן משקיעתה ועד צאת הכוכבים ארבע' מילין פשו להו ל"ב מילין מהנץ החמה ועד שקיעה ותיובתא דרבא ודעולא דאמרי שלשים מילין:

    נימא תיהוי תיובתיה דר"יכלומר נימא דהא דאמרי' לעיל בדרבה בר בר חנה מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשה מילין כולה רבה בר בר חנה אמר לה ומשמיה דר' יוחנן ותיהוי הך נמי תיובתיה:

    כי אמינא אנא ביממא אמריאני כללתי של כל היום מעלות היום עד צאת הכוכבים עשרה פרסאות ולא פירשתי כמה קודם הנץ החמה ואחר שקיעתה ורבנן עולא ורבא שפירשו הדבר טעו בקדמא וחשוכא שרוב בני אדם מהלכין חמשה מילין קודם הנץ החמה ע"י שמשכימין קודם עלות השחר וכן אחר שקיעתה על ידי שמחשכין ליכנס אחר צאת הכוכבים:

    תיובתיה דרבי חנינאדאמר מסדום ועד צוער חמשה מילין והתם בהדיא מפרש קרא מעלות השחר עד הנץ החמה דכתיב (בראשית י״ט:כ״ג) וכמו השחר עלה וגו' וכתיב (שם) השמש יצא על הארץ:

    וכוש הוי אחד מששים בעולםאלמא עולם טפי משיתא אלפי פרסי:

    כיסוי קדירהדבר מועט:

    כל הישוב כולושל בני אדם:

    תחת כוכב אחד עומדוכמה כוכבים יש ברקיע לאין מספר וכיון דכוכב אחד מחזיק את כל הישוב ורואין אנו שהישוב יותר מאלף פרסה הרי כמה כוכבים שברקיע ישוב אחד לכל כוכב בימים ובנהרות ומדברות ואילו אין ברקיע אלא ששה כוכבים הרי כאן ששת אלפים פרסי לעלמא וכ"ש שיש כוכבים יותר מו' אלפים כוכב לכל פרסה:

    הולך למזרחלסוף העולם לקץ שנים הרבה יראה אל אותו מקום שהיה רואהו כשהיה עומד במערב ואילו לא היה מחזיק כל הישוב כשהוא עומד במערב ורואהו על ראשו כשהוא למזרח לא היה רואהו על ראשו אלא מן הצד באלכסון כפי מה שעבר ונמשך מתחתיו:

    עגלהאותן כוכבים העשוים כעגלה והוא מזל שור:

    בין עגלה לעקרבולא שמחזיק כל אויר שביניהם שהרי כמה כוכבים יש ביניהם וכל אחד כדי ישוב אלא ישוב בין שניהם עומד שהרי כל אדם רואה בצפונו עגלה ובדרומו עקרב:

    ובכל הישובאינה מהלכת החמה אלא שעה אחת ביום חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם רואה החמה על ראשו והיינו אותה שעה שהחמה מהלכת ברקיע נגד היישוב:

    תיובתאדרבא דקתני דמדברות וימים ונהרות מחזיקות אחד עשר שיעורי ישוב וקא חזינן דישוב גדול מאד ונמצא עולה עולם לכמה אלפים תיובתא דרבא:

    לאותו רשענבוכדנצר:

    פסחים 94 עמוד א

    1לרב יהודה לא קשיא: טמא שרץ רחמנא דחייה, דכתיב: ״(במדבר ט״, י) ״איש איש כי יהיה טמא לנפש״, מי לא עסקינן שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח, ואפילו הכי אמר רחמנא לידחי.

    Baraita

    2תנו רבנן: היה עומד חוץ למודיעים, ויכול ליכנס בסוסים ובפרדים, יכול יהא חייב ת"ל (במדבר ט, יג) ״ובדרך לא היה״, והלה היה בדרך.

    3היה עומד לפנים מן המודיעים, ואין יכול ליכנס מפני גמלים וקרונות המעכבות אותו, יכול לא יהא חייב ת"ל ״ובדרך לא היה״, והרי לא היה בדרך.

    4אמר רבא: שיתא אלפי פרסי הוי עלמא, וסומכא דרקיעא אלפא פרסי. חדא גמרא, וחדא סברא.

    5סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: כמה מהלך אדם בינוני ביום י' פרסאות: מעלות השחר ועד הנץ החמה ה' מילין, משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין, נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום.

    6מיתיבי, רבי יהודה אומר: עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תדע, כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין, נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תיובתא דרבא, תיובתא דעולא. תיובתא.

    7לימא תיהוי תיובתא דר' יוחנן? אמר לך: אנא ביממא הוא דאמרי, ורבנן הוא דקא טעו, דקא חשבן דקדמא וחשוכא.

    8לימא תיהוי תיובתא דרבי חנינא? לא, (בראשית יט, טו) ״ויאיצו״ שאני.

    9ת"ש מצרים הי' ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, ומצרים אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם, ועולם אחד מששים בגן, וגן אחד מששים בעדן, ועדן אחד מששים בגיהנם, נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדירה לגיהנם. תיובתא.

    10תא שמע, דתנא דבי אליהו, רבי נתן אומר: כל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב. תדע, שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד, הולך למזרח עומד כנגדו, לארבע רוחות העולם עומד כנגדו, מכלל דכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב. תיובתא.

    11ת"ש עגלה בצפון, ועקרב בדרום, וכל הישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב. וכל הישוב כולו אינו הוה אלא שעה אחת ביום, שאין חמה נכנסת לישוב אלא שעה אחת ביום.

    12תדע, שבחמש חמה במזרח, ובשבע חמה במערב, חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם. תיובתא.

    13ת"ש דאמר ר' יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר (ישעיהו יד, יד) ״אעלה על במתי עב אדמה לעליון״, יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע,׃

    Tosafot

    Rabbi Yehuda saysFrom sunset to dusk one can walk four mil - Rabbeinu Tam finds this difficult, since at the end of [the chapter named] "With what do we light" (Shabbat 34b) it says: "What is twilight? From sunset for the whole time that the eastern sky is red - these are the words of Rabbi Yehuda." They conclude there that Rabbi Yehuda's twilight is three quarters of a mil, and here Rabbi Yehuda himself says it is four mil. One can [solve this by] saying that here he was stating from the beginning of sunset, which is when the sun begins to enter the width of the firmament, until the night time, which is four mil. There he was counting from the end of sunset.

    License: CC0

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    עולא לטעמיה דאמר איזו היא דרך רחוקה כל שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה ואקשי' עליה והא טמא שרץ דטביל דכיון דערבא שמשא יכול ליכנס ולאכול ואת אמרת לעולא אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ ושני' שאני טמא שרץ דרחמנא דחייה מפני שהוא כטמא נפש שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח וכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ביום ההוא לא יכלו הא למחר יכולין ואפי' הכי אמר רחמנא לדחו ואקשי' תוב לעולא איני דכל מי שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה אין שוחטין עליו והא טמא שרץ שאינו יכול ליכנס בעזרה בשעת שחיטה ואמרת אתה שוחטין וזורקין על טמא שרץ ושני' רחמנא תלה לטהור בדרך רחוקה והנה הוא בדרך אבל הטמא לא תלאו הכתוב ברחיקת מקום אבל בטומאה וטהרה ובשעת אכילה טמא שרץ שכבר טבל טהור הוא כי הנה בא שמשו. ופרישנא דמעלות השחר עד הנץ החמה חמשה מילין מדכתיב וכמו השחר עלה ויאיצו וגו' וכתיב השמש יצא על הארץ וגו' ואמר ר' חנינא אני ראיתי אותו מקום והוי מסדום לצוער חמשה מילין:

    ירושלמי מאילת השחר עד שיעלה עמוד השחר ארבעה מילין שנאמר וכמו השחר עלה מדהוה ליה למכתב כמו השחר עלה וכתב וכמו מלה דדמיא לחברתה:

    ת"ר היה חוץ למודעית ויכול ליכנס בסוסים ובפרדים ולא נכנס יכול יהא חייב ת"ל ובדרך לא היה והלא היה בדרך כיוצא בו היה לפנים למודעית ואין יכול ליכנס מפני הנמלים והקרונות שמעכבות אותו יכול יהא פטור ת"ל ובדרך לא היה וזה לא היה בדרך רחוקה:

    אמר רבה שיתא אלפי פרסי הוי עלמא וסומכא דרקיע אלפא פרסי הא אמר רבה שיתא אלפי פרסי הוי עלמא גמרא. ודייק מדברי ר' יוחנן דאמר כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות אמר רבה בדעתו מהם חמשה מילין מעלות השחר עד הנץ החמה ומהן חמשה מילין משתשקע החמה עד צאת הכוכבים נמצא מהלך החמה ביום כולו מן המזרח למערב שלשים פרסאות נמצאת עוביו של רקיע אחד מששה ביום ופי' רבי' שמואל בברייתא של כי הרקיע עשוי ככובא הגלגל קבוע והמזלות חוזרין ותניא כדבעינן למימר קמן כי החמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע מן המערב למזרח וכשמגעת לחלון שזורחת ממנו אז לאלתר עולה עמוד השחר והחמה מהלכת בעביו של רקיע וכשתגיע לסוף עביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם מיד מנצת על הארץ ומהלכת ביום כולו ממזרח למערב וכן בשקיעות מהלכת בעביו של רקיע וכשתצא מעוביו הרקיע כלו מיד הכוכבים נראין כיון שראה רבה כי מהלך החמה ביום כלו מן המזרח למערב לדברי ר' יוחנן עשר פרסאות ובכללם מה שמהלכת החמה בעביו של רקיע בבקר ובערב נמצא עביו של רקיע כפי הלוכו מקצה הרקיע ועד קצהו שלשים פרסה ובעביו של רקיע חמשה מילין שהן כפי מדת מהלך החמה מהנץ החמה עד ביאתה חלק מששה חלקים כי השלשים כשתחלקם שתותם חמשה והוא מהלך החמה בעובי הרקיע וכיון שהיתה בידו גמרא כי העולם כולו ששת אלפים פרסאות אמר ש"מ עביו של רקיע שמהלכת בו החמה מעלות השחר ועד שתנץ החמה אלפא פרסי שהוא שתות מהלכו של עולם וכן בערב משתשקע החמה עד צאת הכוכבים ואע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם ואותבי' עליה מהא דתניא עביה של רקיע ארבעה מיל דתניא ר' יהודה אומר כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין שהן פרסה וכמותה משתשקע החמה ועד צאת הכוכבים כו' נמצאת הא מתניתא תיובתא לעולא דאמר מהלך החמה ביום מן המזרח למערב שלשים מיל ומתני' דא' שמונה פרסאות שהן שנים ושלשים מיל ותיובתא דרבה בתרתי חדא כדעולא דהא תרוייהו מדתן שוה במהלך החמה ביום שלשים מיל ותיובתא אחריתי דרבה דאמר עביו של רקיע כשיעור מהלך אדם חמשה מילין ומתני' אמרה פרסה שהיא ארבעה מילין ואתין למימר לימא תהוי הא מתניתא תיובתא נמי לר' יוחנן ומשני' לא לר' יוחנן לא הויא תיובתא דהוא לא אמר אלא כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות זה שאמר ר' יוחנן בלבד באו רכה ועולא ואמרו מדעתם חמשה מילין מעלות השחר עד הנץ החמה וחמשה מילין משתשקע החמה עד צאת הכוכבים הם שטעו שחשבו מאלו עשר פרסאות שאמר ר' יוחנן שמהלך אדם ביום חמשה מילין בשחר וחמשה מילין בערב ונמצאת הליכת החמה ממזרח למערב שלשים מיל ור' יוחנן לא הזכיר מהלך החמה בעביו הרקיע כמה הוא יש לומר שכך אמר ר' יוחנן בעובי הרקיע כמו הברייתא שאמרה מפרסה עשר פרסאות שנמצאת עובי הרקיע אחד מעשרה ביום ולר' חנינא נמי לא הויא היא תיובתא דיכול למימר ודאי מהלך אדם בינוני מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעה מילין כמו שאמרה הברייתא ולוט הלך בריצה חמשה מילין:

    ת"ש מצרים הויא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כו' ת"ש כל הישוב כלו תחת כוכב אחד יושב וכו' ת"ש אמר ר' יוחנן בן זכאי מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע כו' אלו כולן עלו להו בתיובתא ונדחו דבריו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 94a

    Pesachim 94a. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 366 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ולרב יהודה לא קשיא דקסבר טמא לנפש סתמא כתיב ואפילו שביעי שלו במשמע כדאוקימנא באידך פירקין (דף צ:) דסבר לה כמאן דאמר טמאי מת מצוה היו שחל שביעי שלהן בערב הפסח:

    בסוסים ובפרדים במרוצה:

    יכול יהא חייב כרת אם לא הגיע לעזרה בשעת שחיטה:

    והלה היה דחוץ למודיעין דרך רחוקה הוא:

    מפני גמלים וקרונות והוא היה מביא בניו ובני ביתו עליהן:

    חייב שאין זה אונס שיש לו להשמט ולילך יחידי ולשחוט:

    שיתא אלפי פרסי הוה עלמא היקף הילוך החמה בתוך החלל ממזרח למערב:

    וסומכא דרקיעא עוביו של רקיע:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 94a · Sefaria

    Tosafot

    Rabbi Yehuda says From sunset to dusk one can walk four mil - Rabbeinu Tam finds this difficult, since at the end of [the chapter named] "With what do we light" (Shabbat 34b) it says: "What is twilight? From sunset for the whole time that the eastern sky is red - these are the words of Rabbi Yehuda." They conclude there that Rabbi Yehuda's twilight is three quarters of a mil, and here Rabbi Yehuda himself says it is four mil. One can [solve this by] saying that here he was stating from the beginning of sunset, which is when the sun begins to enter the width of the firmament, until the night time, which is four mil. There he was counting from the end of sunset.

    Tosafot on Pesachim 94a · Sefaria · CC0

    Rabbeinu Chananel

    עולא לטעמיה דאמר איזו היא דרך רחוקה כל שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה ואקשי' עליה והא טמא שרץ דטביל דכיון דערבא שמשא יכול ליכנס ולאכול ואת אמרת לעולא אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ ושני' שאני טמא שרץ דרחמנא דחייה מפני שהוא כטמא נפש שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח וכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ביום ההוא לא יכלו הא למחר יכולין ואפי' הכי אמר רחמנא לדחו ואקשי' תוב לעולא איני דכל מי שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה אין שוחטין עליו והא טמא שרץ שאינו יכול ליכנס בעזרה בשעת שחיטה ואמרת אתה שוחטין וזורקין על טמא שרץ ושני' רחמנא תלה לטהור בדרך רחוקה והנה הוא בדרך אבל הטמא לא תלאו הכתוב ברחיקת מקום אבל בטומאה וטהרה ובשעת אכילה טמא שרץ שכבר טבל טהור הוא כי הנה בא שמשו. ופרישנא דמעלות השחר עד הנץ החמה חמשה מילין מדכתיב וכמו השחר עלה ויאיצו וגו' וכתיב השמש יצא על הארץ וגו' ואמר ר' חנינא אני ראיתי אותו מקום והוי מסדום לצוער חמשה מילין:

    ירושלמי מאילת השחר עד שיעלה עמוד השחר ארבעה מילין שנאמר וכמו השחר עלה מדהוה ליה למכתב כמו השחר עלה וכתב וכמו מלה דדמיא לחברתה:

    ת"ר היה חוץ למודעית ויכול ליכנס בסוסים ובפרדים ולא נכנס יכול יהא חייב ת"ל ובדרך לא היה והלא היה בדרך כיוצא בו היה לפנים למודעית ואין יכול ליכנס מפני הנמלים והקרונות שמעכבות אותו יכול יהא פטור ת"ל ובדרך לא היה וזה לא היה בדרך רחוקה:

    אמר רבה שיתא אלפי פרסי הוי עלמא וסומכא דרקיע אלפא פרסי הא אמר רבה שיתא אלפי פרסי הוי עלמא גמרא. ודייק מדברי ר' יוחנן דאמר כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות אמר רבה בדעתו מהם חמשה מילין מעלות השחר עד הנץ החמה ומהן חמשה מילין משתשקע החמה עד צאת הכוכבים נמצא מהלך החמה ביום כולו מן המזרח למערב שלשים פרסאות נמצאת עוביו של רקיע אחד מששה ביום ופי' רבי' שמואל בברייתא של כי הרקיע עשוי ככובא הגלגל קבוע והמזלות חוזרין ותניא כדבעינן למימר קמן כי החמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע מן המערב למזרח וכשמגעת לחלון שזורחת ממנו אז לאלתר עולה עמוד השחר והחמה מהלכת בעביו של רקיע וכשתגיע לסוף עביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם מיד מנצת על הארץ ומהלכת ביום כולו ממזרח למערב וכן בשקיעות מהלכת בעביו של רקיע וכשתצא מעוביו הרקיע כלו מיד הכוכבים נראין כיון שראה רבה כי מהלך החמה ביום כלו מן המזרח למערב לדברי ר' יוחנן עשר פרסאות ובכללם מה שמהלכת החמה בעביו של רקיע בבקר ובערב נמצא עביו של רקיע כפי הלוכו מקצה הרקיע ועד קצהו שלשים פרסה ובעביו של רקיע חמשה מילין שהן כפי מדת מהלך החמה מהנץ החמה עד ביאתה חלק מששה חלקים כי השלשים כשתחלקם שתותם חמשה והוא מהלך החמה בעובי הרקיע וכיון שהיתה בידו גמרא כי העולם כולו ששת אלפים פרסאות אמר ש"מ עביו של רקיע שמהלכת בו החמה מעלות השחר ועד שתנץ החמה אלפא פרסי שהוא שתות מהלכו של עולם וכן בערב משתשקע החמה עד צאת הכוכבים ואע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם ואותבי' עליה מהא דתניא עביה של רקיע ארבעה מיל דתניא ר' יהודה אומר כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין שהן פרסה וכמותה משתשקע החמה ועד צאת הכוכבים כו' נמצאת הא מתניתא תיובתא לעולא דאמר מהלך החמה ביום מן המזרח למערב שלשים מיל ומתני' דא' שמונה פרסאות שהן שנים ושלשים מיל ותיובתא דרבה בתרתי חדא כדעולא דהא תרוייהו מדתן שוה במהלך החמה ביום שלשים מיל ותיובתא אחריתי דרבה דאמר עביו של רקיע כשיעור מהלך אדם חמשה מילין ומתני' אמרה פרסה שהיא ארבעה מילין ואתין למימר לימא תהוי הא מתניתא תיובתא נמי לר' יוחנן ומשני' לא לר' יוחנן לא הויא תיובתא דהוא לא אמר אלא כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות זה שאמר ר' יוחנן בלבד באו רכה ועולא ואמרו מדעתם חמשה מילין מעלות השחר עד הנץ החמה וחמשה מילין משתשקע החמה עד צאת הכוכבים הם שטעו שחשבו מאלו עשר פרסאות שאמר ר' יוחנן שמהלך אדם ביום חמשה מילין בשחר וחמשה מילין בערב ונמצאת הליכת החמה ממזרח למערב שלשים מיל ור' יוחנן לא הזכיר מהלך החמה בעביו הרקיע כמה הוא יש לומר שכך אמר ר' יוחנן בעובי הרקיע כמו הברייתא שאמרה מפרסה עשר פרסאות שנמצאת עובי הרקיע אחד מעשרה ביום ולר' חנינא נמי לא הויא היא תיובתא דיכול למימר ודאי מהלך אדם בינוני מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעה מילין כמו שאמרה הברייתא ולוט הלך בריצה חמשה מילין:

    ת"ש מצרים הויא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כו' ת"ש כל הישוב כלו תחת כוכב אחד יושב וכו' ת"ש אמר ר' יוחנן בן זכאי מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע כו' אלו כולן עלו להו בתיובתא ונדחו דבריו:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 94a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה כל היישוב כו' ובמס' תמיד משמע דממזרח למערב כמו כו' עכ"ל לכאורה יש לדקדק דמשמעתין דלקמן נמי מוכח דאורך עולם הוא כמו גובה של עולם ת"ק שנה דמאורך עולם פריך לרבא כפרש"י לקמן וטפי ה"ל לתוספות לאתויי נמי מההיא דחגיגה שהביא רש"י לקמן דבהדיא קאמרי' התם דגובה עולם ואורך חד שיעורא הוא אבל בתמיד איכא מאן דפליג וסבר דאורך הוא יותר מן הגובה ונראה לומר דלהכי ל"ק להו מההיא דחגיגה דלק"מ משום דאיכא למימר אורך עולם דהתם היינו נמי דאין ים אוקינוס בכלל ומה"ט נמי ל"ק (להו) אההיא דכוש א' מס' בעולם מהא דקאמר דכל היישוב תחת כוכב אחד והרי אין מספר לכוכבים כמו שהקשו הכא משום דהך דכוש א' מס' בעולם נמי איכא לאוקמא דאין ים אוקיינוס בכלל אבל מההיא דתמיד דממזרח למערב כמו מן השמים לארץ מוכח דמקצה שמים ועד קצה שמים ממש וים אוקיינוס בכלל מדקאמר התם תדע שהרי חמה במזרח או במערב הכל מסתכלים וקשי להו שפיר מהא דכל היישוב תחת כוכב א' עומד והרי אין מספר לכוכבים וע"ז באו להוכיח עוד דהך דת"ק שנה ע"כ דים אוקיינוס בכלל הוא דאל"כ תקשי דגם חשבון של ת"ק שנה פליג אחשבון דכוש א' מס' בעולם דחשבון של ת"ק הוא הרבה יותר מחשבון דכוש כו' וע"כ אית לן למימר דלא פליגי דחשבון של כוש איירי דאין ים אוקיינוס בכלל וחשבון של ת"ק היינו מקצה שמים ממש דה"ל ים אוקיינוס בכלל וא"כ תקשי אהך דחשבון של ת"ק מהא דכל היישוב תחת כוכב א' והרי אין מספר כו' ותו לא מידי ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Pesachim 94a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    עוֹלָם, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בַּגַּן הנה כפי המתבאר מספר הקדוש עץ חיים לרבינו האר"י ז"ל בשער 'ציור העולמות' משמע שיש גן עדן תחתון על פני הארץ הלזו ממש ואין בדברים אלו לשון משל וחידה, ולפי זה הדבר יפלא כיון דעולם הזה אחד מששים בגן היכן עמידת הגן בעולם הזה? ואמרתי בודאי בנס הוא עומד ואינו תופס מקום בעולם הזה וכאשר מצינו בבית קודש קדשים דארון אינו מן המדה וכן כרובים אינם מן המדה שאין תופסין מקום אלא בנס עומדים וכן הגן התחתון בנס עומד.

    תָּנוּ רַבָּנָן חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: גַּלְגַּל קָבוּעַ וּמַזָּלוֹת חוֹזְרִין. וְחַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים: גַּלְגַּל חוֹזֵר וּמַזָּלוֹת קְבוּעִין. הנה הרב בעל ספר הברית במאמר ב' פרק ה' האריך בדבר זה והביא דברי הגמרא כאן ומה ששאל רב אחא בר יעקב וסוף דבר כתב אחר כי כן הודע לנו דעת כל חכמי ישראל בגלגל המזלות מסתמא כן דעתם גם בגלגלי כוכבי לכת אשר למטה ממנו שהכוכבים חוזרים ופורחים באויר גלגלי הרוחניים שלהם ורב אחא בר יעקב מסופק בהם כמו בגלגל המזלות, ומה שאמרו במדרש רבה בשם רשב"י אין אנחנו יודעים אם פורחים הם באויר ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הם כדרכן, הדבר קשה מאד ואי אפשר לבריות לעמוד עליו. הנה מאמרו זה היה קודם כניסתו למערה כי לאחר יציאתו משם כבר קרן עור פניו מרוח הקודש שלבשתו וכל רז לא אניס ליה ונהרין ליה שבילין דאצילות וכל שכן מה שיש בסוף עולם העשיה, באופן כי חכמי ישראל הדבר ברור אצלם שהגלגל קבוע והמזלות חוזרים בו וכן יסד הפייט ביוצר ליום אחרון של פסח וכו' מפני שהמזלות גשמיים והגלגל רוחני ודבר זה הוא כמו עוף הפורח באויר אשר אתנו שהעוף גוף גשמיי והאויר גוף רוחניי וכן שאר הגלגלים והכוכבים במסילותם אשר למטה מן המזלות עד כאן דבריו יעיין שם. ואני אומר שגם רב אחא בר יעקב אינו מסופק בעיקר הדבר אלא ברור לו האמת כדברי חכמי ישראל שהגלגל קבוע והמזלות חוזרים והוא לא ערער כי אם על התשובה והסתירה שעשה רבי, ורוצה לומר אין זו תשובה ואין יוצא מזה הכרח יען כי יוכל הדוחה לדחות ולומר דִילְמָא, כְּבוּצִינָא דְּרֵיחַיָּא? אִי־נַמִּי, כְּצִינוֹרָא דְּדָשָׁא? ומה שכתב הרב הנזכר לעיל על דברי רשב"י דאמרו משמו במדרש רבה זה היה בתחילת ימיו ואחר כך ודאי נתברר לו האמת כדברי חכמי ישראל דבריו טובים ונכוחים בזה דודאי כן הוא. ודע כי לפי דברי רבינו האר"י ז"ל בעץ חיים שער 'ציור העולמות' פרק ב' משמע דמה שאמרו בברייתא חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים : גַּלְגַּל קָבוּעַ עיקר כונתם על הרקיע, ובעבור שהגלגל קבוע ברקיע לכן לפעמים כוללים אותו עם הרקיע ובמקום. שצריך לומר רקיע אומרים גלגל בלשון מושאל, ועיקר התנועה יחסו אותה למזל שהוא הכוכב אשר הוא נקודת הגלגל ונשמתו, ולכן אמרו וּמַזָּלוֹת חוֹזְרִים. ולפי זה אם יאמר אדם גַּלְגַּל קָבוּעַ אין זה טועה דעיקר הכוונה היא על הרקיע ומחמת שהגלגל קבוע בו ממש יוכל לדבר על הרקיע ויזכירהו בשם גלגל בלשון מושאל וכן נמי אם יאמר אדם גַּלְגַּל חוֹזֵר גם זה אינו טועה דיש לומר כונתו הוא על הגלגל דוקא ולא על הרקיע. ולכן חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שאמרו גַּלְגַּל קָבוּעַ וּמַזָּלוֹת חוֹזְרִים כונתם באומרם גלגל קבוע הוא על הרקיע ותפסו גלגל בלשון מושאל. ומסוף דבריהם שסיימו לומר ומזלות חוזרים אתה תבין תחילת דבריהם שהיתה כונתם על הרקיע והם אמת ודבריהם אמת, אבל חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אי אפשר לתקן דבריהם מפני שסיימו לומר וּמַזָּלוֹת קְבוּעִין וזה שקר גמור שאי אפשר לתקן אותו.

    Ben Yehoyada on Pesachim 94a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 94, Amud Aleph, about 366 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 132 words

      Opens “לרב יהודה לא קשיא: טמא שרץ רחמנא…”

      Named: רב יהודה, רב הפסח.

    2. Segment 223 words

      Opens “תנו רבנן: היה עומד חוץ למודיעים, ויכול…”

    3. Segment 325 words

      Opens “היה עומד לפנים מן המודיעים, ואין יכול…”

    4. Segment 415 words

      Opens “אמר רבא: שיתא אלפי פרסי הוי עלמא,…”

      Named: רבא.

    5. Segment 539 words

      Opens “סבר לה כי הא דאמר רבה בר…”

      Named: רבה.

    6. Segment 644 words

      Opens “מיתיבי, רבי יהודה אומר: עוביו של רקיע…”

      Named: רבי יהודה, רבא, עולא.

    7. Segment 719 words

      Opens “לימא תיהוי תיובתא דר' יוחנן? אמר לך:…”

    8. Segment 811 words

      Opens “לימא תיהוי תיובתא דרבי חנינא? לא, (בראשית…”

      Named: רבי חנינא.

    9. Segment 938 words

      Opens “ת"ש מצרים הי' ארבע מאות פרסה על…”

    10. Segment 1040 words

      Opens “תא שמע, דתנא דבי אליהו, רבי נתן…”

      Named: רבי נתן.

    11. Segment 1131 words

      Opens “ת"ש עגלה בצפון, ועקרב בדרום, וכל הישוב…”

      Named: רב בדרום.

    12. Segment 1217 words

      Opens “תדע, שבחמש חמה במזרח, ובשבע חמה במערב,…”

    13. Segment 1332 words

      Opens “ת"ש דאמר ר' יוחנן בן זכאי: מה…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Pesachim 94a · Segment 5 — “סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 94a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026