Talmud Builders

    Pesachim 8b

    Back to index

    English translation — Pesachim 8b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1this person is a full-fledged righteous person as far as that mitzva is concerned? These ulterior motives, e.g., seeking a reward, do not detract from the value of the mitzva. The Gemara answers: There is still concern lest he look for the needle after he searched for leaven and completed the search. There is danger that since he already completed the mitzva, its merit will not protect him when he is searching for the needle.

    2Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The danger referred to by the Tosefta is the danger posed by gentiles. And this ruling is in accordance with the opinion of the tanna Pelimu. As it was taught in a baraita : With regard to a hole in a wall located between the residences of a Jew and a gentile, one searches in the hole as far as his hand reaches, and the rest he renders null and void in his heart. Pelimu said: One does not search the entire hole at all, due to the danger involved.

    3The Gemara asks: Due to what danger? If we say it is due to the danger of sorcery, i.e., the gentile will suspect the Jew of casting spells on him and will come to hate him and threaten him, if so, when he made use of the hole in the first place, how did he make use of it without arousing the enmity of his gentile neighbor? If the hole is never used there is no need to search it in any case. The Gemara answers: There, when he made use of the hole, it was during the day and there was light, and the gentile would not raise the suspicion that the Jew was casting spells in his mind. Here, it is during the night and the search is performed with a lamp, and the gentile would raise the suspicion that the Jew was casting spells in his mind.

    4The Gemara raises a difficulty: But didn’t Rabbi Elazar say that those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm throughout the process of performing the mitzva? The Gemara responds: In a place where danger is commonplace it is different, as one should not rely on a miracle, as it is stated with regard to God’s command to Samuel to anoint David as king in place of Saul: “And Samuel said: How will I go, and Saul will hear and kill me; and God said: Take in your hand a calf and say: I have come to offer a sacrifice to God” (I Samuel 16:2). Even when God Himself issued the command, there is concern with regard to commonplace dangers.

    5They raised a dilemma before Rav: With regard to those members of the school of Rav who live in the fields [ baga ] far away from the city, what is the halakha as to whether they may come early before dawn and in the evening after dark to Rav’s school, or should they be concerned about robbers? He said to them: Let them come, and responsibility for their safety is upon me and my neck. They asked him: What is your opinion about returning home? He said to them: I do not know if it is possible to rely on the protection of the mitzva when returning home.

    6On a related note, it was stated that Rabbi Elazar said: Those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm; neither when they go nor when they return. The Gemara asks: In accordance with whose opinion did he say this?

    7The Gemara answers: It is in accordance with the opinion of this tanna , as it was taught in a baraita that Isi ben Yehuda says: With regard to that which the Torah said: “And no man shall covet your land, when you go up to appear before God your Lord three times in the year” (Exodus 34:24), this teaches that your cow shall graze in the meadow and no beast will harm it, and your rooster shall peck in the garbage dump and no marten [ ḥulda ] shall harm it. In other words, your property will be protected while everyone ascends to Jerusalem for the Festival, despite the fact that the farm will not be defended.

    8And are these matters not inferred a fortiori ? And if those animals that typically are harmed by other animals are not harmed, due to the protection provided by the mitzva, people who typically are not harmed, as they are capable of protecting themselves, all the more so, will not be harmed due to the protection provided by the mitzva of ascending to Jerusalem for the Festival. I have only derived that one is protected when going to Jerusalem; from where is it derived that one is protected even when returning from the Temple? The verse states: “You shall roast and eat the Paschal lamb in the place which God your Lord shall choose; and you shall turn in the morning and go to your tents” (Deuteronomy 16:7). This teaches that you shall go and upon your return find your tent in peace, unharmed.

    9The Gemara asks: And once we derived that the merit of a mitzva protects a person even when returning, why do I need a source to teach that he is protected when he goes? This teaching could also be derived by means of an a fortiori inference. The Gemara answers: Actually, the first verse is interpreted in accordance with the opinion of Rabbi Ami, as Rabbi Ami said: Any person who has land in his possession is obligated to ascend to the Temple for the three pilgrim Festivals. And one who does not have land in his possession is not obligated to ascend for the Festivals, as the verse states: Your land, in the context of the obligation to ascend to Jerusalem for the three Pilgrim Festivals.

    10Apropos the ascent to Jerusalem for a Festival and the performance of a mitzva with ulterior motives, the Gemara cites that which Rabbi Avin bar Rav Adda said that Rabbi Yitzḥak said: Due to what reason are there no fruits of Ginnosar, which were of the highest quality, growing in Jerusalem? Why is Jerusalem not graced with this produce? The reason is so that the pilgrims would not say: If we had ascended only to eat the fruit of Ginnosar, it would have been sufficient for us. The ascent to Jerusalem would then be performed not for its own sake.

    11On a similar note, Rabbi Dostai, son of Rabbi Yannai, said: Due to what reason are the hot springs of Tiberias not located in Jerusalem? It is so that the pilgrims would not say: If we had only ascended to bathe in the hot springs of Tiberias, it would have been sufficient for us. The ascent to Jerusalem would then be performed not for its own sake.

    12We learned in the mishna: And with regard to what did the Sages of previous generations say that one must search two rows of wine barrels in a cellar, etc. The Gemara asks: A cellar, who mentioned anything about that? What led the tanna to begin a discussion of a wine cellar?

    13The Gemara answers that this is what the tanna is saying: Any place into which one does not take leaven does not require searching, and wine storages and oil storages also do not require searching. And with regard to what did the Sages say that one must search two rows in a cellar? This statement is referring to a place into which one brings leavened bread, and where one supplies wine from the storage during the meal.

    14We learned in the mishna that Beit Shammai say that one must search the first two rows across the entire cellar. Rav Yehuda said: The two rows that they stated are two full rows in the front, from the ground up to the ceiling. And Rabbi Yoḥanan said: These two rows are one row at a right angle, like the shape of the letter gamma [gam], i.e., the entire length and height of the front row and the entire top row of the barrels along the length and width of the cellar.

    15The Gemara comments: One baraita was taught in accordance with the opinion of Rav Yehuda, and one baraita was taught in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan. One baraita was taught in accordance with the opinion of Rav Yehuda: Beit Shammai say that one must search two rows across the entire front of the cellar, and the two rows that were stated are from the ground up to the ceiling. One baraita was taught in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan: One must search two rows across the entire cellar, i.e., the outer row that faces the door, and the upper row that faces the ceiling. The rows inward from the outermost one and the rows lower than the uppermost one do not require searching.

    16We further learned in the mishna that Beit Hillel say: It is sufficient to search the two external rows, which are the upper ones. There is an amoraic dispute with regard to this statement. Rav said it is referring to the uppermost row of barrels and the row that is beneath it. And Shmuel said it means the uppermost front row and the next one that is inward into the cellar. What is the reason for the opinion of Rav? He infers from the term: Outer rows, that Beit Hillel mean that both rows face outward. The Gemara raises a difficulty: But doesn’t the mishna also teach: Upper rows, indicating that both rows are adjacent to the ceiling? The Gemara answers: This term comes to exclude the lowest of the lower rows. One must search only the top two rows.

    17And Shmuel said the mishna is referring to the uppermost front row and the next one that is inward into the cellar. What is the reason for the opinion of Shmuel? He infers from the term: Upper rows, that one must search the first two rows on the top level of barrels. The Gemara raises a difficulty: But doesn’t the mishna also teach: Outer row? The Gemara answers that this word comes to exclude the innermost of the inner rows. One must search only the two outermost rows. The Gemara comments: Rabbi Ḥiyya teaches a baraita in accordance with the opinion of Rav, and all the other tanna’im , who recite the mishnayot and baraitot by heart, teach in accordance with the opinion of Shmuel. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the opinion of Shmuel.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הרי זה צדיק גמורבדבר זה ולא אמרינן שלא לשמה עושה אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוין אף להנאת עצמו שיזכה בה לעולם הבא או שיחיו בניו:

    בתר דבדקוגמר את כל המצוה אתי לעיוני בתרה:

    כל עצמו אינו בודקכל עצמו של חור אינו בודק שלא יאמר הנכרי כשפים עשה לי:

    ולאו אדעתיהדנכרי לשום אל לבו עלילה זו:

    איך אלךלמשוח את דוד ואע"פ ששלוחו של מקום היה הרי היה ירא:

    בני בי רבתלמידים הצריכים לרבם עדיין קרו בני רב:

    דדיירו בבאגיבכפרים שבבקעה ובלע"ז קנפי"א:

    מהו למיתי קדומא וחשוכאהשכם והערב קודם עלות השחר ומשתחשך כלום יש להם לירא מן המזיקים:

    ועל צוארייהא עונש הזיקן דודאי לא יזוקו שהמצוה מגינה עליהם:

    ניזיללאושפיזא משתחשך מאי כלום יכולין לסמוך על המצוה אף בחזרה או לא:

    כלפי שאמרה תורהמתוך שאמרה תורה כך אנו למדים שהבטיחו הכתוב שלא יוזק ממונו וכל שכן גופו דאין דרכו לזוק דאדם אית ליה מזלא ואינו מהיר להיות ניזק בגופו:

    כדר' אמיקרא קמא לכדר' אמי אתא:

    פירות גינוסרמתוקין מאד כדאמרי' בברכות (דף מד.) והיינו כינרת שם מדינה בארץ ישראל:

    מרתף מאן דכר שמיהלפוטרו מן הבדיקה דקא מתמה תנא קמא ואמר ובמה אמרו:

    הכי קאמרדקתני רישא כל מקום שאין מכניסין כו' ואמרי' לעיל כל מקום לאיתויי מאי לאיתויי אוצרות יין ושמן ומשום הכי אמרי' ובמה אמרו לקמן צריך בדיקה ומפרש במקום שמכניסין בו חמץ והיכי דמי כגון במסתפק:

    שתי שורות שאמרובית שמאי (אומרים) מן הארץ ועד שמי קורה דרך האוצרי יין לסדר חביותיהן שורות שורות עד שממלאין כל קרקע המרתף וחוזרין ומניחין חבית על חבית כשורות תחתונות עד הקורה ואמרי בית שמאי שאותן שתי שורות חיצונות אותה שרואה את הפתח על פני רוחב כל המרתף והשורה שלאחריה צריך לבדוק מן הארץ עד התקרה:

    שמי קורהכמו שמי השמים (תהלים קמח ד):

    ור' יוחנן אמרשתי שורות שאמרו בית שמאי היא שורה חיצונה מן הארץ ועד תקרה וחוזר ובודק כל החביות העליונות על פני כל ארכו ורחבו של מרתף שאף היא נקראת שורה אם באת למנות מלמעלה למטה:

    גאםהיא גימ"ל יוונית ועשויה כמין כף שלנו פתוחה שורה אחת כמין גאם היינו שורה בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה כאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג:

    הרואה את הקורהדהיינו כל גג השורות:

    שלפנים הימנהשל חיצונה:

    ושלמטה הימנהשל עליונה אינה צריכה בדיקה:

    בית הלל אומרים כו'מתני' קא נסיב:

    עליונה ושלמטה הימנההאי עליונה לא כל גג השורות באורך המרתף קאמר כדאמר ר' יוחנן אליבא דבית שמאי אלא שורת חבית אחת על פני רוחב כל המרתף ולא מן הארץ ועד הקורה אלא אותה שורה הרואה את הפתח ואת הקורה:

    ושלמטה הימנהועוד שורת חבית אחת למטה מן העליונה היא משורה הזקופה כנגד הפתח והאי פתח לאו כנגדו ממש קאמר אלא הכותל שהפתח בו קרי הכי:

    עליונה ושלפנים הימנהבגג החבית בודק שתי שורות על פני כל המרתף:

    מאי טעמא דרבדלא בעי למימר עליונה ושלפנים הימנה כמשמעותיה דמתניתין דהא מתניתין עליונות קתני:

    דייק חיצונותואותה שלפנים לאו חיצונה היא וקא סבר רב דתנא דמתני' בחיצונות דק בלישניה אבל בעליונות לא דק בלישניה:

    תתאי דתתייתאכגון שלישית ושתחתיה:

    ושמואל דייק עליונותוהא של מטה לאו עליונה היא:

    פסחים ח עמוד ב

    1הרי זה צדיק גמור! דילמא בתר דבדק אתי לעיוני בתרה.

    2ר"נ בר יצחק אמר: משום סכנת הנכרים ופלימו היא. דתני' חור שבין יהודי לארמאי בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו. פלימו אמר: כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה.

    3מאי סכנה, אי נימא סכנת כשפים, כי אישתמיש היכי אישתמיש? התם כי אישתמיש יממא ונהורא, ולא מסיק אדעתיה. הכא ליליא ושרגא הוא, ומסיק אדעתיה.

    4והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין! היכא דשכיח היזיקא שאני. שנאמר: ״(שמואל א טז״, ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך וגו'.

    5בעו מיניה מרב: הני בני בי רב דדיירי בבאגא, מהו למיתי קדמא וחשוכא לבי רב? אמר להו: ניתו עלי ועל צוארי. ניזיל מאי? אמר להו: לא ידענא.

    6איתמר, א"ר אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. כמאן?

    7כי האי תנא דתניא, איסי בן יהודה אומר: כלפי שאמרה תורה (שמות לד, כד) ״ולא יחמוד איש את ארצך״, מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה, תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה.

    8והלא דברים ק"ו ומה אלו שדרכן לזוק אינן ניזוקין, בני אדם שאין דרכן לזוק על אחת כמה וכמה. אין לי אלא בהליכה, בחזרה מנין? תלמוד לומר: (דברים טז, ז) ״ופנית בבקר והלכת לאהליך״, מלמד שתלך ותמצא אהלך בשלום.

    9וכי מאחר דאפילו בחזירה, בהליכה למה לי? לכדר' אמי. דא"ר אמי: כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל, ושאין לו קרקע אין עולה לרגל.

    10א"ר אבין בר רב אדא אמר ר' יצחק: מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים? כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים דיינו. נמצאת עלייה שלא לשמה.

    11כיוצא בו, אמר ר' דוסתאי בר' ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים? כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה.

    12ובמה אמרו ב' שורות וכו'. מרתף מאן דכר שמיה?

    13הכי קאמר: כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, ואוצרות יין ואוצרות שמן נמי אין צריך בדיקה, ובמה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ, ובמסתפק.

    14בש"א שתי שורות וכו'. אמר רב יהודה: שתי שורות שאמרו, מן הארץ ועד שמי קורה. ורבי יוחנן אמר: שורה אחת כמין גאם.

    Baraita

    15תניא כותיה דרב יהודה, תניא כוותיה דרבי יוחנן. תניא כוותיה דרב יהודה, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ושתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה. תניא כוותיה דרבי יוחנן: שתי שורות על פני כל המרתף חיצונה רואה את הפתח, ועליונה רואה את הקורה. שלפנים הימנה, ושלמטה הימנה אין צריך בדיקה.

    16בית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות. אמר רב: עליונה ושלמטה הימנה, ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. מאי טעמא דרב דייק ״חיצונות״. והא עליונות קתני! למעוטי תתאי דתתייתא.

    17ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. מאי טעמא דייק ״עליונות״. והא חיצונה קתני! למעוטי גוייאתא דגוייאתא. רבי חייא תני כוותיה דרב, וכולהו תנאי תנו כוותיה דשמואל, והלכתא כוותיה דשמואל.

    Tosafot

    שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמורוהדתנן (אבות פ"א מ"ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו בכה"ג שאם לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט על הצדקה שעשה אבל מי שאינו תוהא ומתחרט ה"ז צדיק גמור וכן משמע בריש מסכת ר"ה (דף ד.) ובפ"ק דב"ב (דף י:):

    מלמד שתהא פרתך רועה באפרומאת קדריש את ארצך הטפל לארצך:

    לכדרבי אמיואם תאמר והשתא את למה לי למידרש בהליכה ואור"י דלא נכתב אלא משום דבר שנתחדש בה משום חדוש דארצך כתב נמי את למדרש אע"ג דלא איצטריך:

    רב דייק חיצונותנראה לר"י דרב סבר דאיכא למידק טפי מחיצונות משום דתנן ברישא ושמואל סבר דמעליונות איכא למידק כיון דעליונות אחיצונות קאי ומפרש מה הן חיצונות:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ואמרינן וכה"ג לאו מצוה היא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני בשביל שאזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור ופרקי' חיישינן דלמא מסח דעתיה מבדיקת חמץ לגמרי ואינו מחפש אלא על המחט שאין שם מצוה להגן עליו:

    רב נחמן בר יצחק אמר משום סכנת שכנו נכרי שלא יחשדוהו ויאמר היהודי שכני כשפים עושה לי בכותל ויסכנהו ואע"ג דקי"ל שלוחי מצוה אינן ניזוקין היכא דקביעא הזיקא שאני דכתיב איך אלך ושמע שאול והרגני והא שמואל לקיים דבר ה' שהיא מצוה היה הולך אלא במקום שיש היזק קבוע לא סמכינן אהאי שנא' ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך:

    בעו מרב הני בי רב ששוכנים בשדות מהו שיבאו בלילה בשחר ליכנס לבהמ"ד ויחזרו משחשכ' חוששין מהיזק או לא אמר להם יבאו עלי ועל צוארי כלומר יבואו ואני ערב להם שלא יהיה בהם היזק לא בביאתן ולא בחזירתן כמאן כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך:

    מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים שלא יאמרו עולי רגלים אלו לא עלינו אלא לאכול פירות הללו דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה ומפני מה אין חמי טבריא בירושלים וכו':

    למה אמרו שתי שורותאקשי' מי הזכיר בכאן מרתף כלל עד שיאמר למה אמרו שתי שורות במרתף ופרקי' כיון דתנא כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ממילא שמעי' דמרתף אין צריך בדיקה אם כן למה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ היכי דמי במסתפק ממנו:

    אמר רב יהודה שתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה ר' יוחנן אמר שורה א' כמין גמא כלומר ממשש המרתף השורה החיצונה הרואה את הפתח והעליונות הרואות את הקורות זהו כמין גמא יווני ותניא כתרוייהו: ב"ה אומר שתי שורות החיצונות שהן העליונו'. פי' כל השורות שבמרתף ראשיהם של כלם רואות את הקורות וצדי כל השורות רואות את הפתח לפיכך אמר רב עליונה ושלמטה הימנה דדייק חיצונות ואע"פ שכל השורות ראשיהם שכנגד הפתח כלן חיצונות אינך מוצא שתים חיצונות כאחת אלא אם תפשיט ותקח השורה העליונה ושלמטה הימנה כי אם תקח שורה אחת מן הארץ ועד שמי קורה שבפנים ממנה פנימית נקראת ודייק רב חיצונות ראשי השורות הרואות פני הפתח חיצונית ממש ומשום זה קתני שהן עליונות ללמדך כי ממעלה מתחיל ושמואל חיצונה ושלפנים הימנה דהוא דייק עליונות כלומר העליונות דוקא ולא תמצא שתים עליונות אלא כי האי גונא ומפני מה קתני חיצונות למעוטי מן השורה השלישית ולפנים שדברי הכל אין צריך בדיקה. תאני ר' חייא כוותיה דרב וכלהו תנאי תנו כשמואל ואע"ג דקיימא לן הלכתא כרב באיסורי וזו איסור היא כאן דכולהו תנאי תנו כשמואל הלכתא כוותיה הלכך בית שהוא מלא חביות של יין מן הקצה אל הקצה ומקרקע הבית עד שמי קורה זהו מרתף בודק השורה הרואה את הפתח ושלפנים הימנה אלו שניהן בודק משמי קורה ועד הקרקע ודיו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 8b

    Pesachim 8b. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 463 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הרי זה צדיק גמור בדבר זה ולא אמרינן שלא לשמה עושה אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוין אף להנאת עצמו שיזכה בה לעולם הבא או שיחיו בניו:

    בתר דבדק וגמר את כל המצוה אתי לעיוני בתרה:

    כל עצמו אינו בודק כל עצמו של חור אינו בודק שלא יאמר הנכרי כשפים עשה לי:

    ולאו אדעתיה דנכרי לשום אל לבו עלילה זו:

    איך אלך למשוח את דוד ואע"פ ששלוחו של מקום היה הרי היה ירא:

    בני בי רב תלמידים הצריכים לרבם עדיין קרו בני רב:

    דדיירו בבאגי בכפרים שבבקעה ובלע"ז קנפי"א:

    מהו למיתי קדומא וחשוכא השכם והערב קודם עלות השחר ומשתחשך כלום יש להם לירא מן המזיקים:

    22 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 8b · Sefaria

    Tosafot

    שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור והדתנן (אבות פ"א מ"ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו בכה"ג שאם לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט על הצדקה שעשה אבל מי שאינו תוהא ומתחרט ה"ז צדיק גמור וכן משמע בריש מסכת ר"ה (דף ד.) ובפ"ק דב"ב (דף י:):

    מלמד שתהא פרתך רועה באפר ומאת קדריש את ארצך הטפל לארצך:

    לכדרבי אמי ואם תאמר והשתא את למה לי למידרש בהליכה ואור"י דלא נכתב אלא משום דבר שנתחדש בה משום חדוש דארצך כתב נמי את למדרש אע"ג דלא איצטריך:

    רב דייק חיצונות נראה לר"י דרב סבר דאיכא למידק טפי מחיצונות משום דתנן ברישא ושמואל סבר דמעליונות איכא למידק כיון דעליונות אחיצונות קאי ומפרש מה הן חיצונות:

    Tosafot on Pesachim 8b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ואמרינן וכה"ג לאו מצוה היא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני בשביל שאזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור ופרקי' חיישינן דלמא מסח דעתיה מבדיקת חמץ לגמרי ואינו מחפש אלא על המחט שאין שם מצוה להגן עליו:

    רב נחמן בר יצחק אמר משום סכנת שכנו נכרי שלא יחשדוהו ויאמר היהודי שכני כשפים עושה לי בכותל ויסכנהו ואע"ג דקי"ל שלוחי מצוה אינן ניזוקין היכא דקביעא הזיקא שאני דכתיב איך אלך ושמע שאול והרגני והא שמואל לקיים דבר ה' שהיא מצוה היה הולך אלא במקום שיש היזק קבוע לא סמכינן אהאי שנא' ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך:

    בעו מרב הני בי רב ששוכנים בשדות מהו שיבאו בלילה בשחר ליכנס לבהמ"ד ויחזרו משחשכ' חוששין מהיזק או לא אמר להם יבאו עלי ועל צוארי כלומר יבואו ואני ערב להם שלא יהיה בהם היזק לא בביאתן ולא בחזירתן כמאן כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך:

    מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים שלא יאמרו עולי רגלים אלו לא עלינו אלא לאכול פירות הללו דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה ומפני מה אין חמי טבריא בירושלים וכו':

    למה אמרו שתי שורות אקשי' מי הזכיר בכאן מרתף כלל עד שיאמר למה אמרו שתי שורות במרתף ופרקי' כיון דתנא כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ממילא שמעי' דמרתף אין צריך בדיקה אם כן למה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ היכי דמי במסתפק ממנו:

    אמר רב יהודה שתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה ר' יוחנן אמר שורה א' כמין גמא כלומר ממשש המרתף השורה החיצונה הרואה את הפתח והעליונות הרואות את הקורות זהו כמין גמא יווני ותניא כתרוייהו: ב"ה אומר שתי שורות החיצונות שהן העליונו'. פי' כל השורות שבמרתף ראשיהם של כלם רואות את הקורות וצדי כל השורות רואות את הפתח לפיכך אמר רב עליונה ושלמטה הימנה דדייק חיצונות ואע"פ שכל השורות ראשיהם שכנגד הפתח כלן חיצונות אינך מוצא שתים חיצונות כאחת אלא אם תפשיט ותקח השורה העליונה ושלמטה הימנה כי אם תקח שורה אחת מן הארץ ועד שמי קורה שבפנים ממנה פנימית נקראת ודייק רב חיצונות ראשי השורות הרואות פני הפתח חיצונית ממש ומשום זה קתני שהן עליונות ללמדך כי ממעלה מתחיל ושמואל חיצונה ושלפנים הימנה דהוא דייק עליונות כלומר העליונות דוקא ולא תמצא שתים עליונות אלא כי האי גונא ומפני מה קתני חיצונות למעוטי מן השורה השלישית ולפנים שדברי הכל אין צריך בדיקה. תאני ר' חייא כוותיה דרב וכלהו תנאי תנו כשמואל ואע"ג דקיימא לן הלכתא כרב באיסורי וזו איסור היא כאן דכולהו תנאי תנו כשמואל הלכתא כוותיה הלכך בית שהוא מלא חביות של יין מן הקצה אל הקצה ומקרקע הבית עד שמי קורה זהו מרתף בודק השורה הרואה את הפתח ושלפנים הימנה אלו שניהן בודק משמי קורה ועד הקרקע ודיו:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 8b · Sefaria

    Ritva

    פיסקא ב"ש אומרים תני ר' חייא כותיה דרב וכולהו תנאי תנו כשמואל ופסק רבינו האי כשמואל והר"ם במז"ל פסק כרב ור"י אלפסי לא הביא מזה כלום לפי שאינו מנהג ברוב המקומות. ועוד שרצו לסתום מה שאמרו בבריית' ואוצרות יין צריכין בדיקה להחמיר בזמן הזה בכל מקום הרי"ט ז"ל:

    Ritva on Pesachim 8b · Sefaria

    Meiri

    אע"פ שאין סומכין על הנס במקום שההיזק מצוי מ"מ אף הוא אין ראוי להפקיע עצמו מן המצוה מתוך רכות הלב ומפחד הדברים שאין מצויים כל כך אלא יהא לבו בטוח בה' ית' אמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלהיך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שאתה הולך ומוצא אהלך שלו ושקט ובמדרש שיר השירים אמרו מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב אינו מדבר אלא בפעמי רגלים מעשה באחד שעלה לרגל ושכח ולא נעל את ביתו ומצא הנחש קשור בטבעות דלתותיו ושוב מעשה באחד ששכח ולא הכניס את תרנגולתיו ובא ומצא החתולות מקורעות לפניהן ושוב מעשה באחד ששכח ולא הכניס כרי של חטים ובא ומצא אריות מקיפין את הכרי מעשה בשני אחים עשירים באשקלון שהיו להם שכנים רעים הוי אמרין אימת אלין יהודאי סלקין למצלייה בירושלם ונן מפקחין בתיהון מטא זימנא וסלקון זימן להם הקב"ה מלאכים כמותם נכנסים ויוצאים בבתיהם מן דאתא פלגון מה דאייתי עמהון למגוריהון אמרין לון אן הויתון אמרין לון בירושלם אימת סלקתון ביום פלן אימת אתיתון ביום פלן אמרין ברוך אלהיהון די יהודאי דלא שבק יתכון אינון סבירין אימת יסקון ואנן מפקחינן בתיהון וכל יומא כדמותכון נפקין ועלין בבתיכון הדא הוא דכתי' מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב:

    כל אדם חייב לעלות לרגל בין שיש לו קרקע בין שאין לו קרקע ומ"מ יש צדדים מצד גופו שהוא פטור כגון זקן וחולה ודומיהם על הדרך שפרשנום במסכת חגיגה:

    לעולם יכוין אדם במצות שיהא מקיים אותן לשמן ולא יכוין בהם בשום צד להנאת עצמו דרך הערה אמרו מפני מה אין פירות גינוסר בירושלם כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא בשביל פירות גינוסר דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה משתתפת עם עליה לשמה:

    בתי כנסיות ובתי מדרשות בתלמוד המערב פירשו שצריכות בדיקה שכן מכניסין בהם חמץ באבריות בראשי חדשים ופירושו באבריות בראשי חדשים ר"ל בסעודת ראש חדש שהיו עושין כשהיה החדש מעובר כדי לפרסם עבור החדש אחר שלא קדשוהו ולשון אבריאות מלשון הבראה או מלשון עבור וי"מ אבריאות עבור שנה ובראשי חדשים סעודת ראש חדש ואינו כן שבעבור שנה לא היה שם סעודה ובתי כנסיות שלנו הואיל והתינוקות מכניסים שם חמץ בכל השנה צריכים בדיקה:

    Meiri on Pesachim 8b · Sefaria

    Maharam

    בגמ' ומה אלו שדרכן לזוק אינן נזוקין וכו' פירוש בניו ובני ביתו אע"פ שאינן עסוקין במצוה:

    ורבי יוחנן אמר שורה אחת כמין גאם וכו' ר"ל כזה Γ :

    Maharam on Pesachim 8b · Sefaria

    Penei Yehoshua

    בגמרא אמר רחב"א אמר ר"י מפני מה אין פירות גנוסר בירושלים כו' ולכאורה לא שייך הך מימרא דר"י לכאן כלל ומהרש"א ז"ל בח"א הרגיש בזה ונדחק לפרשו. ולענ"ד נראה דשפיר קאי הך מימרא אהא דסליק מיניה דהא דדרשינן מופנית בבוקר והלכת לאהליך שילך וימצא אהלו בשלום היינו לבתר דכתיב לא יחמוד איש את ארצך ודרשינן מיניה שע"י מצות רגל לא יבא לידי נזק כלל וא"כ יפה אמר הכתוב ופנית בבקר והלכת לאהליך והיינו עצה טובה קמ"ל שבבוקר מיד לאחר שקיים מצות עליית הרגל ילך וישוב לביתו ואז בודאי ימצא אהלו בשלום דשלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכה ולא בחזרה משא"כ אם יתמהמה אחר הרגל בירושלים כדי להנות מטובה ולאכול מפירותיהם שוב אינו מובטח שינצל מן נזק וע"ז מייתי שפיר הך מימרא דר"י שמפני כך תקנו שלא יביא פירות גנוסר לירושלים מה"ט גופא שלא יבאו עולי הרגל לידי תקלה וע"י כך לא ימצאו אהליהם בשלום דהוי כעליה שלא לשמה ויעשה ח"ו תורת משה פלסתר במאי שהבטיחם לא יחמוד איש את ארצך:

    Penei Yehoshua on Pesachim 8b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' ושאין לו קרקע וכן איתא בירושלמי ספ"ג דפאה:

    תוס' ד"ה לכדר"א וכו' משום דבר שנתחדש כדאיתא שבועות יט ע"א כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה:

    Gilyon HaShas on Pesachim 8b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    "וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ" (שמות לד, כד) מְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא פָּרָתְךָ רוֹעָה בָּאֲפָר וְאֵין חַיָּה מַזִּיקָתָהּ. קשה, הכתוב מדבר בנזקין הבאים מצד אדם דכתיב 'וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ' ומנא ליה למילף על נזקין מצד חיות רעות? ונראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל חמדה 'בְּלֵב' וכאן קאמר 'לֹא יַחְמֹד אִישׁ דנקיט חמדה שבלב גם כן. וקשה איך לא יחמוד בלבו אם רואה בעיניו את הארץ הטובה לנגד עיניו? אך פרשתי בס"ד הכוונה שיפרוס הקב"ה מסך רוחני על טוב ארץ ישראל שיהיה מפסיק בינה ובין עיני אנשים זרים באופן שלא תוכלנה עיניהם לראות הטוב של ארץ ישראל שהוא מכוסה במסך הרוחני כדרך שעשה לישראל במדבר בזמן בלעם כשבא לראותם כדי להטיל בהם עין הרע ועשה להם הקב"ה פרגוד רוחני מפסיק ביניהם ובין עיניו של אותו רשע. והוא הדבר אשר אמר בלעם 'נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אשר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם' (במדבר כד, טז), ופרשנו ענין נופל לשון חסרון רוצה לומר חסר ראיה שאינו רואה כלום אף על פי שהוא גְלוּי עֵינָיִם שעיניו פתוחות ומגולות עם כל זה הוא חסר ראיה מפני שהפרגוד הרוחני מפסיק בינם לבין עיניו, ולזה הפרגוד קרי ליה 'מַחֲזֵה שַׁדַּי'. וכן הענין בארץ ישראל שפורס הקב"ה מסך רוחני על טוב של ארץ ישראל שאין עיני זרים יכולים לראותו כדי שיחמדו את הארץ ד' אין הלב חומד אלא עד שהעינים רואין תחלה ' וכמו שנאמר (בראשית ג, ו) 'וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם' וכיון דיש מסך מבדיל בפני אנשים זרים ודאי יהיה מבדיל ומפסיק בין עיני חיות רעות שלא יראה את הפרות והכבשים של ישראל הרועות שם ולכן בודאי תהיה פָּרָתְךָ רוֹעָה בָּאֲפָר וְאֵין חַיָּה מַזִּיקָתָהּ כיון דאינה רואה מחמת מסך המבדיל. והא דנקיט תרי מיני דוקא 'פָּרָה וְתַרְנְגֹלֶת'? נראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיא.) 'העשיר מתכפר לו בשורו ובינוני בשיו ועני בתרנגולתו'. נמצא העשיר בבהמה גסה והעני בתרנגולת וכאן תפס זה וזה לומר אין צריך לכפרה בממונך על ידי שתמות פָּרָתְךָ על ידי חיה או על ידי שתמות תַּרְנְגֹלָתְךָ על ידי חולדה אלא גם אלו יהיו נשמרים שאין אתה צריך לכפרה.

    אֶלָּא מִבָּעִי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אַמִי קשה תירוץ זה שייך לברייתא אבל על רבי אלעזר דאמר 'שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִין, לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזִירָתָן' תקשי לימא בַּחֲזִירָתָן וידענא דכל שכן בַּהֲלִיכָתָן? ונראה לי דאיכא סברה להפך לומר בחזרתן עדיף טפי מפני שכבר קיימו המצוה אז יכולה היא שתגין מה שאין כן בהליכתם דעדיין לא קיימו. ולהכי נקיט הליכה וחזרה דבכל חד איכא סברה דרבותא טפי אבל הברייתא שבאה לדרוש הפסוק אי אפשר לשנויי על הכתוב כן דהכתוב יכריע האמת וליכא ספיקא לגבי קרא.

    Ben Yehoyada on Pesachim 8b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 8, Amud Bet, about 463 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 110 words

      Opens “הרי זה צדיק גמור! דילמא בתר דבדק…”

    2. Segment 230 words

      Opens “ר"נ בר יצחק אמר: משום סכנת הנכרים…”

    3. Segment 324 words

      Opens “מאי סכנה, אי נימא סכנת כשפים, כי…”

    4. Segment 430 words

      Opens “והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין!…”

      Named: רבי אלעזר, שמואל.

    5. Segment 527 words

      Opens “בעו מיניה מרב: הני בני בי רב…”

      Named: רב דדיירי.

    6. Segment 612 words

      Opens “איתמר, א"ר אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין…”

    7. Segment 733 words

      Opens “כי האי תנא דתניא, איסי בן יהודה…”

    8. Segment 838 words

      Opens “והלא דברים ק"ו ומה אלו שדרכן לזוק…”

    9. Segment 924 words

      Opens “וכי מאחר דאפילו בחזירה, בהליכה למה לי?…”

    10. Segment 1033 words

      Opens “א"ר אבין בר רב אדא אמר ר'…”

      Named: רב אדא.

    11. Segment 1131 words

      Opens “כיוצא בו, אמר ר' דוסתאי בר' ינאי:…”

    12. Segment 129 words

      Opens “ובמה אמרו ב' שורות וכו'. מרתף מאן…”

    13. Segment 1329 words

      Opens “הכי קאמר: כל מקום שאין מכניסין בו…”

    14. Segment 1422 words

      Opens “בש"א שתי שורות וכו'. אמר רב יהודה:…”

      Named: רב יהודה, רבי יוחנן.

    15. Segment 1554 words

      Opens “תניא כותיה דרב יהודה, תניא כוותיה דרבי…”

      Named: רב יהודה, רבי יוחנן.

    16. Segment 1629 words

      Opens “בית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן…”

      Named: רב דייק, שמואל.

    17. Segment 1728 words

      Opens “ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. מאי טעמא…”

      Named: רבי חייא, שמואל.

    Sages named on this page

    • Issi [Joseph] ben Judah · Third generation of Tannaim

      Issi ben Judah was a Tanna from Babel, considered a student of Rabbi Akiva's disciples.

      Source: Pesachim 8b · Segment 7 — “…האי תנא דתניא, איסי בן יהודה אומר: כלפי שאמרה…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Pesachim 8b · Segment 4 — “…היזיקא שאני. שנאמר: (שמואל א טז, ב) ויאמר שמואל…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 8b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026