Talmud Builders

    Pesachim 105b

    Back to index

    English translation — Pesachim 105b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1the sanctification of the day, i.e., kiddush at night, at the beginning of Shabbat, because the sanctification of the day takes precedence over the honor of the day and the honor of the night. And if it is so, that one who fails to recite kiddush at night may do so at any time during the day, let him leave over the cup of wine until the following day and use it for two mitzvot, as he can recite kiddush during the day and simultaneously honor the Shabbat day by drinking wine. Rav Naḥman bar Yitzḥak said to him: A mitzva is beloved in its proper time.

    2Ravina objected to this answer: And do we say that a mitzva is beloved in its proper time? But wasn’t it taught in a baraita : One who enters his home at the conclusion of Shabbat recites the blessing over the wine, and then over the light, and then over the spices, and recites havdala thereafter over the cup of wine. And if he has only one cup of wine, he leaves it for after he eats his food, and uses it for Grace after Meals, and arranges all of the other blessings together thereafter. This baraita indicates that we do not say that a mitzva is beloved in its proper time, as one does not have to recite havdala immediately, i.e., before partaking of his meal.

    3He said to him: I am neither a scholar, nor a speculator, nor an important individual; rather, I teach and systematically arrange halakhic rulings, and the scholars instruct the students in the study hall in accordance with my opinion. I maintain that there is a difference for us between the arrival of the day of Shabbat and the departure of the day. With regard to the arrival of the day, the sooner we welcome the day by reciting kiddush the better, and we thereby express how beloved it is to us. With regard to the conclusion of the day, we delay it so that Shabbat will not appear to be like a burden to us.

    4The Gemara points out that one may learn from this baraita eight halakhot . The Gemara elaborates: Learn from it that one who recites havdala in the evening prayer must also recite havdala over a cup. The baraita states that one who comes home must recite the blessing over wine and havdala , despite the fact that he has presumably already recited havdala in the evening prayer service.

    5And learn from it that one who recites the blessing of Grace after Meals requires a cup of wine. And learn from it that a cup of blessing requires a minimum measure, for otherwise it would have been possible for one who has only one cup of wine to simply divide it into two, recite havdala immediately, and still have a cup of wine left over for Grace after Meals.

    6And learn from it that one who recites a blessing must taste the food over which he recites the blessing. Otherwise, one who has only one cup of wine would be able to use it for both havdala and Grace after Meals. And learn from it that once he has tasted the wine in the cup he has disqualified it from further use as a cup of blessing. And learn from it that even if one has tasted food after Shabbat, he nevertheless recites havdala .

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ולא אמרינן חביבה מצוה בשעתהדלא מבדיל מקמי סעודתא דהוי שעת הבדלה:

    לא חכימא אנאדלא אמינא ליה אנא מדעתאי להא דחביבה מצוה בשעתה:

    ולא חוזאה אנאמגיד:

    ולא אמינא ליה משמיה דגברא יחידאה:

    אלא גמרנא אנאכך שמעתי בישיבה:

    וסדרנא אנאמסדר שמועות לפני רבותי תמיד:

    עיולי יומאמחבבינא ליה ועבדינן קידוש מאורתא כי היכי דלנקטיה עילוון הייא:

    אפוקי יומאכגון אבדלתא:

    מאחרינן ליההיכא דאין לו אלא כוס אחד עד לאחר המזון:

    שמע מינה המבדיל בתפלה כו'דקתני הנכנס לביתו במוצאי שבת מבדיל אף על גב דסתם בני אדם מבדילין בתפלה:

    וש"מ ברכה טעונה כוסברכת המזון:

    ושמע מינה(ברכת המזון) [כוס] של ברכ' צריך שיעור דאי לא צריך שיעור ליחלקיה לתרי:

    ושמע מינה צריך המברך שיטעוםדאי לא טעים ליה ליבריך עליה תרי זימני:

    ושמע מינה טעמו פגמוכבר מברכת המזון:

    פסחים 105 עמוד ב

    1קידוש היום, מפני שקידוש היום קודם לכבוד יום (וכבוד לילה). ואם איתא לישבקיה עד למחר, וליעביד ביה תרתי! א"ל חביבה מצוה בשעתה.

    2ומי אמרינן חביבה מצוה בשעתה? והא תניא: הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים, ואחר כך אומר הבדלה על הכוס. ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו, ולא אמרינן חביבה מצוה בשעתה!

    3א"ל אנא לא חכימא' אנא, ולא חוזאה אנא, ולא יחידא' אנא, אלא גמרנא וסדרנא אנא, וכן מורין בבי מדרשא כוותי. שאני לן בין עיולי יומא לאפוקי יומא: עיולי יומא כל כמה דמקדמינן ליה עדיף, ומחבבינן ליה. אפוקי יומא מאחרינן ליה, כי היכי דלא ליהוי עלן כטונא.

    4שמע מינה מיהא מתני' תמני. ש"מ המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס.

    5וש"מ ברכה טעונה כוס. וש"מ כוס של ברכה צריך שיעור.

    6וש"מ המברך צריך שיטעו' וש"מ טעמו פגמו. וש"מ טעם מבדיל.

    Tosafot

    שמע מינה תמניתימה דהוה מצי למימר תשע שמע מינה שמותר לאכול קודם הבדלה כשאין לו אלא כוס אחד ולפירוש רבינו ניסים דמיירי כשהתחיל לאכול מבעוד יום ניחא אך קשה על פירושו כדפי' לעיל:

    שמע מינה המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוסוא"ת בפרק אין עומדין (ברכות דף לג:) דאמר ליה רבינא לרבא הלכתא מאי א"ל כקידושא מה קידושא בתפלה ועל הכוס אף הבדלה אמאי לא פשיט ליה מברייתא דהכא וי"ל משום דאיכא ברייתא התם שסוברת שא"צ להבדיל בשניהם דקתני המבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו והכא דמשמע ליה דודאי הבדיל בתפלה אף על גב דאיכא דלא מבדלי מדאמר המבדיל בזה ובזה כו' משום דרוב בני אדם מבדילים בתפלה:

    שמע מינה ברכה טעונה כוסקצת משמע דאפילו ביחיד טעונה כוס דהנכנס משמע שהוא יחידי וכן משמע לקמן (פסחים דף קיז:) דתנן שלישי אומר עליו ברכת המזון וקאמר בגמ' שמע מינה בהמ"ז טעונה כוס וארבעה כוסות תיקנו אפילו ביחידי מיהו יש לדחות משום דבהמ"ז טעונה כוס בג' תיקנו בפסח אפילו ביחיד כוס לברכת המזון דאי בשום פעם אינה צריכה מה ענין כוס בבהמ"ז היה להם לתקן שיר לכוס שלישי והעולם אין נוהגין לברך בהמ"ז על הכוס אלא בג' ורבינו שלמה בן רבינו מאיר אומר להטעין כוס אפילו ביחיד וכן מוכח במדרש שוחר טוב על קרא דשני רשעים שברת ועוד מוכיח מורי הר"ר יחיאל דטעונה כוס אפילו ביחיד דאי אינה טעונה כוס למה מניחו אחר המזון יבדיל לפני המזון ויאכל כל אחד בעצמו ואז לא תהא טעונה כוס וא"ת לר"ג דאמר בכיצד מברכין (ברכות דף מד.) דכל ז' מינין טעונין ג' ברכות דהיינו בהמ"ז ואם יצטרך כוס גם אותו כוס יצטרך כוס אחר א"כ לא יפטר לעולם וי"ל דלא תקנו כוס אלא אחר סעודת לחם ולה"ג שאין לברך על הגפן אחר בהמ"ז אתי נמי שפיר ונראה דכן הלכה דבהמ"ז טעונה כוס ובאלו דברים (שם דף נב.) דאיכא ברייתא דסברה אינה טעונה מוקי לה התם כתנאי אליבא דב"ש:

    וש"מ כוס של ברכה צריך שיעורפי' מדאינו מחלקו לב' כוסות ותימה דהא מדקתני אין אלא כוס א' משמע דאין לו כלי אחר דהכי אמרי' בברכות באלו דברים (ג"ז שם) דקאמר התם וסברי ב"ש בהמ"ז טעונה כוס והתנן בא להם יין אחר המזון ואין לו אלא כוס אחד מברך על היין ואח"כ מברך על המזון מאי לאו דמברך עליה ושתי ליה מיד לא דמברך ומנח ליה ולא שתי ומניחו לבהמ"ז והאמר מר המברך צריך שיטעום דטעים ליה בידיה שיניח מעט מן היין בידו וישתה ולא יפגום ומיירי שאין שם רביעית בצמצום משמע מדמוקי לה בטעים ליה בידיה ולא קאמר שיניח היתר מרביעית בכלי אחר משום דקתני אין לו אלא כוס אחד היינו אין לו אלא כלי אחד וי"ל דהתם כיון דמיירי דאיכא טפי מרביעית א"כ אין לו אלא כוס אחד היינו על כרחך כלי אחד דאי לענין דליכא שני רביעית קאמר הלא א"צ שיעור לברך על היין לשתות דאפילו אמשהו מברך שלא יהנה בלא ברכה והרי יכול לברך ולשתות העודף על הרביעית ורביעית הנשאר יניח לברכת המזון אלא אין לו אלא כלי אחד קאמר אבל הכא אין לו אלא כוס אחד אין נראה דכלי אחד קאמר דהא הנכנס לביתו קתני שלא התחיל לאכול ואי אפשר שלא ימצא כלי אחר דמסתמא לא מיירי בגברא ערטילאי הלכך ע"כ לענין דאין לו שני שיעורין קאמר ובברכות דמיירי בבא להם יין על השלחן אפשר שאין לו על השלחן אלא כלי אחד:

    שמע מינה טעמו פגמונראה דס"ד דאיכא טפי מרביעית ומשום דליכא שתי רביעיות קרי ליה כוס אחד והשתא מוכח שפיר דטעמו פגמו אף על גב דכוס של ברכה צריך שיעור דנהי דצריך שיעור יטעום מלא לוגמיו היתר על הרביעית והרביעית יניח לבהמ"ז ורב אשי דחי דמיירי דליכא שיעור טעימה יותר מרביעית דאם טעמו חסר שיעורו ומיהו קשה היכי מוכח טעמו פגמו מדלא טעם העודף אכתי תיקשי ליה אמאי לא טעים ליה בידיה או בכלי אחר כדאמר באלו דברים וי"ל בכוס חובה כגון הבדלה ובהמ"ז וקידוש צריך לשתות מכוס שיש בו רביעית הלכך לא אפשר למיטעם בידיה או בכלי אחר אבל בברכות דלא מיירי בכוס חובה אפשר לתקן ע"י דטעים ליה בידיה:

    ש"מ טעם מבדילולא ימתין עד למחר קודם אכילה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ת"ש כבוד יום וכבוד לילה כבוד יום קודם ואם איתא דמקדש ביום נשבקיה עד למחר וליעבד ביה תרי קידושי וכבוד יום ופרקי' חביבה מצוה בשעתה כלומר כיון שהלילה קודם לקידושה מן היום אין מעבירין מצות הקידוש מן הלילה עד למחר:

    איני והתניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן לאחריו הנה מאחרת ההבדלה לאחר המזון ולא אמרי' חביבה מצוה בשעתה ופרקי' שאני עיולי יומא מאפוקי יומא עיולי יומא מחבבינן ליה ולא מאחרינן ליה אפוקי יומא דהיא תליא בהבדלה מאחרינן ליה ואסקינן ש"מ מיהא מתניתא תמני וסימ' תלתי כסי ותלתא טעמי ושתי קדושות מדקתני מבדיל על הכוס ש"מ שהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ומדקתני מניחו לאחר המזון ש"מ ברכת המזון טעונה כוס ומדלא מבדיל במקצתו ש"מ כוס של ברכה צריך שיעור כדי רביעית ואין לו אלא שיעור אחד ומדלא קתני מבדיל ומניחו לאחר המזון ומברך עוד עליו ברכת המזון ש"מ דאסור לו לברך עד שיטעום וש"מ טעמו פגמו לברכה וש"מ טעם מבדיל מדקתני ומשלשלן כלן בברכת המזון ומדבריך בכוס אחד והבדלה ש"מ אומר שתי קדושות בכוס אחד וש"מ מדמקדים המאור לבשמים ב"ש היא דאי ב"ה בשמים ואח"כ מאור אמרי:

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 105b

    Pesachim 105b. The full printed text of this folio side — 6 numbered segments, about 142 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ולא אמרינן חביבה מצוה בשעתה דלא מבדיל מקמי סעודתא דהוי שעת הבדלה:

    לא חכימא אנא דלא אמינא ליה אנא מדעתאי להא דחביבה מצוה בשעתה:

    ולא חוזאה אנא מגיד:

    ולא אמינא ליה משמיה דגברא יחידאה:

    אלא גמרנא אנא כך שמעתי בישיבה:

    וסדרנא אנא מסדר שמועות לפני רבותי תמיד:

    עיולי יומא מחבבינא ליה ועבדינן קידוש מאורתא כי היכי דלנקטיה עילוון הייא:

    אפוקי יומא כגון אבדלתא:

    6 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 105b · Sefaria

    Tosafot

    שמע מינה תמני תימה דהוה מצי למימר תשע שמע מינה שמותר לאכול קודם הבדלה כשאין לו אלא כוס אחד ולפירוש רבינו ניסים דמיירי כשהתחיל לאכול מבעוד יום ניחא אך קשה על פירושו כדפי' לעיל:

    שמע מינה המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס וא"ת בפרק אין עומדין (ברכות דף לג:) דאמר ליה רבינא לרבא הלכתא מאי א"ל כקידושא מה קידושא בתפלה ועל הכוס אף הבדלה אמאי לא פשיט ליה מברייתא דהכא וי"ל משום דאיכא ברייתא התם שסוברת שא"צ להבדיל בשניהם דקתני המבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו והכא דמשמע ליה דודאי הבדיל בתפלה אף על גב דאיכא דלא מבדלי מדאמר המבדיל בזה ובזה כו' משום דרוב בני אדם מבדילים בתפלה:

    שמע מינה ברכה טעונה כוס קצת משמע דאפילו ביחיד טעונה כוס דהנכנס משמע שהוא יחידי וכן משמע לקמן (פסחים דף קיז:) דתנן שלישי אומר עליו ברכת המזון וקאמר בגמ' שמע מינה בהמ"ז טעונה כוס וארבעה כוסות תיקנו אפילו ביחידי מיהו יש לדחות משום דבהמ"ז טעונה כוס בג' תיקנו בפסח אפילו ביחיד כוס לברכת המזון דאי בשום פעם אינה צריכה מה ענין כוס בבהמ"ז היה להם לתקן שיר לכוס שלישי והעולם אין נוהגין לברך בהמ"ז על הכוס אלא בג' ורבינו שלמה בן רבינו מאיר אומר להטעין כוס אפילו ביחיד וכן מוכח במדרש שוחר טוב על קרא דשני רשעים שברת ועוד מוכיח מורי הר"ר יחיאל דטעונה כוס אפילו ביחיד דאי אינה טעונה כוס למה מניחו אחר המזון יבדיל לפני המזון ויאכל כל אחד בעצמו ואז לא תהא טעונה כוס וא"ת לר"ג דאמר בכיצד מברכין (ברכות דף מד.) דכל ז' מינין טעונין ג' ברכות דהיינו בהמ"ז ואם יצטרך כוס גם אותו כוס יצטרך כוס אחר א"כ לא יפטר לעולם וי"ל דלא תקנו כוס אלא אחר סעודת לחם ולה"ג שאין לברך על הגפן אחר בהמ"ז אתי נמי שפיר ונראה דכן הלכה דבהמ"ז טעונה כוס ובאלו דברים (שם דף נב.) דאיכא ברייתא דסברה אינה טעונה מוקי לה התם כתנאי אליבא דב"ש:

    וש"מ כוס של ברכה צריך שיעור פי' מדאינו מחלקו לב' כוסות ותימה דהא מדקתני אין אלא כוס א' משמע דאין לו כלי אחר דהכי אמרי' בברכות באלו דברים (ג"ז שם) דקאמר התם וסברי ב"ש בהמ"ז טעונה כוס והתנן בא להם יין אחר המזון ואין לו אלא כוס אחד מברך על היין ואח"כ מברך על המזון מאי לאו דמברך עליה ושתי ליה מיד לא דמברך ומנח ליה ולא שתי ומניחו לבהמ"ז והאמר מר המברך צריך שיטעום דטעים ליה בידיה שיניח מעט מן היין בידו וישתה ולא יפגום ומיירי שאין שם רביעית בצמצום משמע מדמוקי לה בטעים ליה בידיה ולא קאמר שיניח היתר מרביעית בכלי אחר משום דקתני אין לו אלא כוס אחד היינו אין לו אלא כלי אחד וי"ל דהתם כיון דמיירי דאיכא טפי מרביעית א"כ אין לו אלא כוס אחד היינו על כרחך כלי אחד דאי לענין דליכא שני רביעית קאמר הלא א"צ שיעור לברך על היין לשתות דאפילו אמשהו מברך שלא יהנה בלא ברכה והרי יכול לברך ולשתות העודף על הרביעית ורביעית הנשאר יניח לברכת המזון אלא אין לו אלא כלי אחד קאמר אבל הכא אין לו אלא כוס אחד אין נראה דכלי אחד קאמר דהא הנכנס לביתו קתני שלא התחיל לאכול ואי אפשר שלא ימצא כלי אחר דמסתמא לא מיירי בגברא ערטילאי הלכך ע"כ לענין דאין לו שני שיעורין קאמר ובברכות דמיירי בבא להם יין על השלחן אפשר שאין לו על השלחן אלא כלי אחד:

    שמע מינה טעמו פגמו נראה דס"ד דאיכא טפי מרביעית ומשום דליכא שתי רביעיות קרי ליה כוס אחד והשתא מוכח שפיר דטעמו פגמו אף על גב דכוס של ברכה צריך שיעור דנהי דצריך שיעור יטעום מלא לוגמיו היתר על הרביעית והרביעית יניח לבהמ"ז ורב אשי דחי דמיירי דליכא שיעור טעימה יותר מרביעית דאם טעמו חסר שיעורו ומיהו קשה היכי מוכח טעמו פגמו מדלא טעם העודף אכתי תיקשי ליה אמאי לא טעים ליה בידיה או בכלי אחר כדאמר באלו דברים וי"ל בכוס חובה כגון הבדלה ובהמ"ז וקידוש צריך לשתות מכוס שיש בו רביעית הלכך לא אפשר למיטעם בידיה או בכלי אחר אבל בברכות דלא מיירי בכוס חובה אפשר לתקן ע"י דטעים ליה בידיה:

    ש"מ טעם מבדיל ולא ימתין עד למחר קודם אכילה:

    Tosafot on Pesachim 105b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ת"ש כבוד יום וכבוד לילה כבוד יום קודם ואם איתא דמקדש ביום נשבקיה עד למחר וליעבד ביה תרי קידושי וכבוד יום ופרקי' חביבה מצוה בשעתה כלומר כיון שהלילה קודם לקידושה מן היום אין מעבירין מצות הקידוש מן הלילה עד למחר:

    איני והתניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן לאחריו הנה מאחרת ההבדלה לאחר המזון ולא אמרי' חביבה מצוה בשעתה ופרקי' שאני עיולי יומא מאפוקי יומא עיולי יומא מחבבינן ליה ולא מאחרינן ליה אפוקי יומא דהיא תליא בהבדלה מאחרינן ליה ואסקינן ש"מ מיהא מתניתא תמני וסימ' תלתי כסי ותלתא טעמי ושתי קדושות מדקתני מבדיל על הכוס ש"מ שהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ומדקתני מניחו לאחר המזון ש"מ ברכת המזון טעונה כוס ומדלא מבדיל במקצתו ש"מ כוס של ברכה צריך שיעור כדי רביעית ואין לו אלא שיעור אחד ומדלא קתני מבדיל ומניחו לאחר המזון ומברך עוד עליו ברכת המזון ש"מ דאסור לו לברך עד שיטעום וש"מ טעמו פגמו לברכה וש"מ טעם מבדיל מדקתני ומשלשלן כלן בברכת המזון ומדבריך בכוס אחד והבדלה ש"מ אומר שתי קדושות בכוס אחד וש"מ מדמקדים המאור לבשמים ב"ש היא דאי ב"ה בשמים ואח"כ מאור אמרי:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 105b · Sefaria

    Ritva

    ש"מ טעמו פגמו והקשו בתוס' אמאי לא טעם ליה ביד או בכלי אחר ותירצו דצריך לשתות מכוס שיש בו רביעית:

    Ritva on Pesachim 105b · Sefaria

    Meiri

    ממה שאמרו כאן בברכות הבדלה שאם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון והוא משלשלן כלן לאחריו אתה למד שבעה דברים:

    הראשון שהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ומה שאמרו אמרינן המבדיל בין קדש לחול ואפכינן סלתי פירושה לענין מלאכה אבל לאכילה ושתיה אסור לכתחלה עד שיבדיל על הכוס וכבר ביארנוה במסכת ברכות פרק אין עומדין:

    השני שהמברך צריך שיטעום שאם לא כן באותה של מעלה יקדש ולא יטעום ויחזור ויברך עליו למחר ובזו יבדיל ולא יטעום ויחזור ויסעוד ויברך על זה ברכת המזון ומ"מ לאו דוקא המברך [אלא אף] אחד מן המסובין ואפי' תינוק וכמו שהתבאר בעירובין בפרק שלישי במה שאמרו שם ליתביה לינוקא וכו' וכן מה שאמרו המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא דיו באחד מן המסובין שהרי קידוש בית הכנסת אלמלא קידוש במקום סעודה כלם היו יוצאין בו:

    השלישי שהברכה טעונה כוס ומ"מ דוקא למצוה אבל לא לעכוב וקידוש והבדלה מיהא טעונים כוס אף לעכוב אם אינו מקדש על הפת ואם אין לו יין להבדלה פוטר עצמו בשל תפלה ביארנוה במסכת ברכות פרק דברים:

    הרביעי שכוס של ברכה צריך שיעור ושיעורו מזוג שאם לא כן יחלוק את כוסו לשני כוסות:

    החמישי שאם טעם מבדיל:

    הששי שכל שטעמו פגמו שאם לא כן יבדיל ואח"כ יברך ברכת המזון ואע"פ שלדעת רב אשי לא נאמר טעמו פגמו אלא מפני חסרון שיעור הא כל שנשאר בו שיעור לא פגמו הדברים נראין כסתם השמועה שאפי' יש בו כמה שיעורין פגמו ומ"מ גדולי הדורות שלפנינו כתבוה דוקא לברכת המזון וכן לכל ברכת חובה כגון קידוש והבדלה ואף בחבית גדולה שטעמה פגמה וכמו שאמרו רב אשי קפיד אפי' בחביתא אבל לענין בורא פרי הגפן טעמו ולא פגמו ומברך עליו בורא פרי הגפן הואיל וברכת הנהנין היא אפי' מאה זה אחר זה אין להם ליהנות בלא ברכה ואין נראה לי כן שאם כן למה אמרו במי שאין לו אלא כוס אחד קידוש לילה קודם לשל יום יקדש בלילה ויטעום מעט ויניחהו למחר אלא אף בבורא פרי הגפן כן ומ"מ יש לי לתרץ לדעתם שמאחר שאותו קידוש של בורא פרי הגפן נתקן להם לכבוד שבת כדי לקבוע סעודה על היין כמו שנבאר בסמוך הרי חזר לו כדין ברכת חובה ודינו כקידוש והבדלה הא כל שבא לשתות מתורת רשות אע"פ שנפגם צריך לברך בורא פרי הגפן:

    השביעי שאומרין שתי קדושות על כוס אחד כברכת המזון והבדלה כמו שביארנו למעלה ואף ביש לו כן כמו שכתבנו במסכת ברכות פרק דברים אלא שגדולי המפרשים פרשוה דוקא באין לו וגדולי הדורות נסכמים בה:

    Meiri on Pesachim 105b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ש"מ תמני תימה דהמ"ל תשע כו' ולפי' רבינו נסים דמיירי כשהתחיל לאכול מבע"י כו' עכ"ל דהשתא באיפסוקי ליכא חידושא באין לו אלא כוס אחד דביש לו נמי עוד כוס אחר מותר לאכול קודם הבדלה וק"ל:

    בד"ה ש"מ המבדיל כו' שסוברת שא"צ כו' בזו ובזו ינוחו לו כו' ואע"ג דאיכא דלא כו' עכ"ל נראה [ג] בכוונת דבריהם כיון דאיכא ברייתא התם דינוחו ברכות משמע דמדינא לא בעי להבדיל בשניהם אלא דמצוה מן המובחר היא להבדיל בשניהם וה"א דהך ברייתא דהכא נמי אית ליה הכי ודמשמע הכא דודאי הבדיל בתפלה כו' לאו משום דמדינא צריך להבדיל בשניהם דהא איכא דלא מבדיל כו' אלא משום דרוב בני אדם כו' והיינו משום דינוחו ברכות כו' כדקאמר התם מיהו ק"ל דא"כ מאי קאמר הכא ש"מ המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס דמשמע מדינא וליכא למימר דהא פשיט ליה שפיר מברייתא דהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס אבל המבדיל על הכוס דצריך שיבדיל בתפלה אימא לאו מדינא היא הא ליתא דהסוגיא דהתם מוכחא דק"ו הוא ומה תפלה דעיקר תקנתא הוא אמרי' המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס המבדיל על הכוס דלאו עיקר תקנתא הוא לכ"ש והיה נראה לומר דרצונם לומר דרבא דהתם לית ליה פשיטותא דהכא דהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס אבל אם כן מאי קשיא להו והכא דמשמע ליה דודאי הבדיל בתפלה כו' אימא דקושטא דרבא דהתם לא ס"ל הכי אלא דקושטא הוא דלא הבדיל בתפלה וליכא למשמע מינה דהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס וע"ק דהך דקתני התם המבדיל בזה ובזה ינוחו כו' לא קאי הכי דאדחיא לה התם אלא דהכי קאמר המבדיל בזו ואין מבדיל בזו ינוחו ברכות כו' וצ"ע ודו"ק:

    בד"ה ש"מ ברכה כו' וא"ת לר"ג דאמר כו' דכל ז' מילין טעונין ג' ברכות כו' עכ"ל כצ"ל אבל אם בהמ"ז לא היה טעונה כוס רק בג' ע"י זימון לא הוי [ד] קשיא להו מהא דר"ג דבז' מינין ליכא זימון דאין מזמנין על הפירות וק"ל:

    בד"ה וש"מ כוס כו' ע"כ כלי אחד דאי לענין דליכא ב' רביעית כו' דאפי' אמשהו מברך שלא יהנה כו' עכ"ל דהיינו לשתות העודף על ידי שפיכה בכלי שני אם יש לו ובהא ודאי לא הוה אשמעינן מידי דודאי יש לברך ברכת הנהנין אפי' אמשהו וקצת קשה דהשתא נמי דאין לו עוד כלי אחר וטעם העודף בידיה מאי אשמעינן אטו משום דשתי ליה מידיה יפטור מברכת הנהנין ויש ליישב ודו"ק:

    בד"ה ש"מ טעם מבדיל ולא ימתין עד כו' עכ"ל הא לא אצטריך לאשמעינן דאחר שאכל בעי לאבדולי דהא מלתא שמעינן לה שפיר מהא דקאמר דמבדיל והולך כל השבת כולה אלא דאשמעינן אם אכל במוצאי שבת מצי לאבדולי בלילה אחר כך ולא בעי להמתין עד למחר כמו בקידוש דאיכא למ"ד דאם טעם בלילה קודם קידוש ימתין בקידוש עד למחר כדלקמן וק"ל:

    Chidushei Halachot on Pesachim 105b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' וש"מ ברכה טעונה כוס עי' פ"א מ"ד דדמאי ובר"ש:

    Gilyon HaShas on Pesachim 105b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 105, Amud Bet, about 142 words in 6 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 6 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 122 words

      Opens “קידוש היום, מפני שקידוש היום קודם לכבוד…”

    2. Segment 242 words

      Opens “ומי אמרינן חביבה מצוה בשעתה? והא תניא:…”

    3. Segment 346 words

      Opens “א"ל אנא לא חכימא' אנא, ולא חוזאה…”

    4. Segment 412 words

      Opens “שמע מינה מיהא מתני' תמני. ש"מ המבדיל…”

    5. Segment 510 words

      Opens “וש"מ ברכה טעונה כוס. וש"מ כוס של…”

    6. Segment 610 words

      Opens “וש"מ המברך צריך שיטעו' וש"מ טעמו פגמו.…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 105b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026