Talmud Builders

    Pesachim 91a

    Back to index

    English translation — Pesachim 91a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and one clearing a pile of stones that collapsed on top of a person, in which case there is a possibility that the person buried underneath is dead and his corpse will impart ritual impurity to the person clearing the pile; and similarly, one whom the governing body promised to release from prison on the night of Passover; and an ill person and an elderly person who are still capable of eating an olive-bulk of meat, one slaughters the Paschal lamb on their behalf, since they are currently fit to eat the Paschal lamb.

    2However, with regard to all of them, this is only true when they are included in a group with other people who will definitely be able to partake of the lamb; but we do not slaughter the Paschal lamb on their behalf if they are by themselves, either as individuals or in a group composed entirely of such people, because perhaps they will cause the Paschal lamb to become disqualified, since there is a possibility that by the night of Passover they will be unable to partake of the Paschal lamb.

    3Therefore, since they were registered for a Paschal lamb and it was slaughtered when they were still fit to partake of it, even if a disqualification occurred to them later, preventing them from partaking of the Paschal lamb, they are nevertheless exempt from observing the second Pesaḥ . The exemption from the second Pesaḥ is dependent not on whether they partook of a Paschal lamb, but on whether it was validly slaughtered on their behalf. This holds true except for one who was clearing a pile of stones where the person buried underneath was eventually found dead, because in such a case the person searching for him certainly stood over the corpse at some point. He had therefore become ritually impure from the outset, even before the Paschal lamb was slaughtered. Consequently, he would not have been fit even during the slaughter and will have to observe the second Pesaḥ .

    4GEMARA: The mishna teaches that the Paschal lamb may be slaughtered on behalf of a prisoner only if he is included in a group with other people. Rabba bar Huna said that Rabbi Yoḥanan said: They taught this only if he is in a prison belonging to gentiles; but if he is in a prison belonging to Jews, one slaughters on his behalf even if he is by himself and not included in a group with other people. Since they promised him they would release him they will certainly release him, as it is written: “The remnant of Israel will not do iniquity nor speak lies” (Zephaniah 3:13). Therefore, there is no concern that on the night of Passover he will not be able to partake of the Paschal lamb.

    5Rav Ḥisda said: With regard to that which you said, that the mishna’s ruling permitting the Paschal lamb to be slaughtered on behalf of a prisoner, but only when he is included in a group with others, refers to a prisoner in a prison belonging to gentiles, they said this only with regard to a prison outside the wall of Beit Pagei, i.e., the prison is located outside the area where the Paschal lamb may be consumed. But if the prison is located within the wall of Beit Pagei, one slaughters on his behalf even if he is by himself and not included in a group with other people. What is the reason? Even if he is not released from prison, it is possible for them to bring him a portion of the Paschal lamb while still in prison, and he will eat it there.

    6We learned in the mishna: Therefore, even if a disqualification occurred to them, they are exempt from observing the second Pesaḥ . This holds true except for one who was clearing a pile of stones. The Gemara qualifies this ruling: Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: They taught that one who clears a pile of stones is required to observe the second Pesaḥ only if he was clearing a round pile. While clearing it, he certainly stood over the corpse and became ritually impure. But if it was a long pile of stones, it is possible that the corpse was to one side of the pile and the person clearing the stones had not yet stood over the corpse at the time the Paschal lamb was slaughtered. Therefore, he is exempt from observing the second Pesaḥ , because one can say that perhaps he was ritually pure at the time of the slaughter. Since the matter is in doubt, he is exempt from observing the second Pesaḥ .

    7That was also taught in a baraita : Rabbi Shimon, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says: One who clears a pile of stones that collapsed on top of a person is sometimes exempt from observing the second Pesaḥ and sometimes obligated. How so? If it is a round pile of stones and ritual impurity was found underneath it, he is obligated to observe the second Pesaḥ , as he certainly stood over the corpse before his Paschal lamb was slaughtered. However, if it is a long pile of stones and ritual impurity was found underneath it, he is exempt, because one can say that perhaps he was pure at the time of the slaughter.

    8MISHNA: We do not slaughter the Paschal lamb on behalf of an individual, only for a group of people; this is the statement of Rabbi Yehuda. And Rabbi Yosei permits it. And even if there is a group of one hundred who together are unable to eat an olive-bulk of it, we do not slaughter on their behalf.

    9And we do not make a group for a Paschal lamb that consists of women, slaves, and minors.

    10GEMARA: The Sages taught in a baraita : From where is it derived that we do not slaughter a Paschal lamb on behalf on an individual? The verse states: “You may not sacrifice the Paschal lamb in any one of your gates, which the Lord your God has given you” (Deuteronomy 16:5). The phrase “in any one” is expounded to mean: For any one person, which indicates that the Paschal lamb is not slaughtered on behalf of an individual; this is the statement of Rabbi Yehuda. And Rabbi Yosei says: If there is an individual and he is able to eat an olive-bulk of the Paschal lamb, one slaughters it on his behalf; whereas if there are ten people and they are unable to eat together an olive-bulk of the Paschal lamb, we do not slaughter it on their behalf.

    11The Gemara proceeds to analyze the opinions taught in the baraita : And what does Rabbi Yosei do with this phrase, “in any one,” from which Rabbi Yehuda derived the halakha he taught in the mishna? He needs it for that which Rabbi Shimon expounded, as it was taught in a baraita : With regard to improvised altars used by individuals for their private offerings, which are permitted for use only when there is no permanent national altar, Rabbi Shimon says: From where do we know that with regard to one who sacrifices his Paschal lamb on an improvised altar, at a time when the prohibition of sacrificing offerings on improvised altars applies, he is in violation of a negative mitzva?

    12The verse states: “You may not slaughter the Paschal lamb in any one of your gates.” The phrase “any one of your gates” is referring to the use of improvised altars. I might have thought that even at a time when it is permitted to sacrifice offerings on improvised altars this is so; therefore the verse states “in any one of your gates,” which indicates that this prohibition was said only when all of the Jewish people enter into one gate, i.e., when they all come together to sacrifice their offerings on a permanent national altar, such as the Temple. However, where there is no permanent national altar, it is indeed permitted to offer the Paschal lamb on an improvised altar.

    13And Rabbi Yehuda, who already used the phrase “in any one” to derive the halakha he taught in the mishna, from where does he derive this halakha concerning improvised altars? According to Rabbi Yehuda, you learn two things from the same phrase.

    14And for Rabbi Yosei, from where does he know that the phrase “in any one” should be expounded as Rabbi Shimon said it should be? Perhaps it comes to teach what Rabbi Yehuda said? Rabbi Yosei could have said to you: This cannot enter your mind, because it is written with regard to the Paschal lamb: “According to every man’s eating you shall make your count for the lamb” (Exodus 12:4). Since the verse states “man” in the singular, it indicates that the Paschal lamb can be slaughtered even for an individual.

    15Rav Ukva bar Ḥinana from Perishna raised a contradiction to Rava: Did Rabbi Yehuda actually say: We do not slaughter the Paschal lamb on behalf of an individual? But we may raise a contradiction from a baraita : In the case of a woman, on the first Pesaḥ , one slaughters the Paschal lamb on her behalf, even if she is by herself. And on the second Pesaḥ , we make her ancillary to others, i.e., she may join others in a group registered for a Paschal lamb but we do not slaughter a lamb on her behalf if she is by herself; this is the statement of Rabbi Yehuda. The baraita clearly records Rabbi Yehuda as permitting the offering of a Paschal lamb on behalf of an individual. Rava said to him: Do not say Rabbi Yehuda allows slaughtering the Paschal lamb for a woman by herself; rather, say he allows slaughtering only for a group of women by themselves.

    16Rav Ukva questioned this answer and said to him: Do we make a group that is entirely composed of women? But didn’t we learn in the mishna: We do not make a group for a Paschal lamb that consists of women, slaves, and minors. What, is the mishna not referring to forming a group that is composed exclusively of women by themselves and slaves by themselves and minors by themselves? Rava said to him: No, the mishna is referring only to forming a group that is composed of women and slaves and minors together, but a group composed exclusively of women, or slaves, or minors would be permitted. It is prohibited to form a group containing both women and slaves, due to a concern that it may lead to frivolity. It is prohibited to form a group of minors and slaves, due to a concern that it may lead to

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והמפקח את הגלמעל אדם ואין ידוע אם ימצאנו חי או מת:

    שוחטין עליודמכ"מ עודנו בחזקת טהרה ואונן נמי לאורתא חזי כדאמרינן בגמרא דאנינות לילה ליתא מדאורייתא אלא אנינות יום כדכתיב (ויקרא י׳:י״ט) הן היום הקריבו יום אסור לילה מותר בשחיטת קדשים וגבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת:

    שוחטין עליהןבחבורת אחרים:

    שמא יביאוהו לידי פסולשמא יטמא אונן למתו ומפקח גל ימצאנו מת ונמצא שהאהיל על הטומאה והחבוש שמא לא יצא וחולה וזקן שמא יכבד חוליו ולא יוכל לאכול כזית:

    לפיכךהואיל ובשעת שחיטה ראויין היו ונזרק הדם עליהן אם אירע בהן פסול כמו שפירשתי פטורין מלעשות פסח שני:

    חוץ מן המפקח את הגלונמצא המת תחתיו שחייב לעשות פסח שני:

    שהוא טמא מתחלתוקודם שחיטה שהרי האהיל על הטומאה משעה שהתחיל לפקח ובגמרא מוקי לה בגל עגול שמתחלה האהיל את כולו:

    גמ' לא שנודאין שוחטין על החבוש בפני עצמו:

    בית האסורין של ישראלכגון לכופו להוציא אשה פסולה או לשלם ממון אי נמי כדתניא (כתובות דף לג:) אם יקום והתהלך בחוץ כו' וכי תעלה על דעתך זה מהלך בשוק וזה נהרג אלא מלמד שחובשין אותו עד שנראה מה תהא עליו:

    בית פאגימקום חיצון בירושלים:

    דמעיילי ליהמן הפסח בתוך בית האסורין לאכול דהא לפנים מירושלים הוא:

    ל"שדמפקח גל חייב לעשות פסח שני אלא גל עגול דמתחלתו האהיל עליו אבל גל ארוך שמא בשעת שחיטה עדיין לא האהיל כנגד הטומאה וכיון דספק יצא ספק לא יצא פטור משום דלא אפשר כדאמרן לעיל (פסחים דף פח:) גבי חמשה שנתערבו עורות פסחיהן:

    מתני' על היחידטעמא יליף בגמרא:

    ואפילו חבורה של מאהרבי יוסי קאמר לה כלומר לא תליא מילתא דפסח אלא באכילה יחיד ויכול לאכול כזית שוחטין עליו מאה ואין יכולין לאכול כזית בין כולם אין שוחטין עליהן:

    ואין עושין חבורת נשים ועבדים וקטניםטעמא מפרש בגמרא:

    גמ' לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריךודריש באחד באנפיה נפשיה על היחיד:

    ואין יכולים לאוכלוכזית ממנו:

    מנין לזובח פסחו בבמת יחידבמה קטנה שהיא בלא תעשה להכי נקט במת יחיד ולא במת ציבור דבמת ציבור בשעת איסור הבמות ליכא דשעת איסור הבמות לאחר שנבחר משכן שילה ומשחרב היה להם היתר עד שנבנה בית עולמים ומשנבנה חזרו לאיסורם ושוב לא היה להם היתר:

    שהיא בלא תעשהאבל כרת דשחוטי חוץ ליכא ובשחיטת קדשים בפרק בתרא (זבחים דף קיד:) מוקי לה בקודם חצות דמחוסר זמן הוא להתקבל בפנים דכתיב אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח אהל מועד לא הביאו הראוי לפתח אהל מועד חייב עליו ושאינו ראוי לאהל מועד אינו חייב עליו ויליף מהכא דמחוסר זמן בחוץ אע"פ שאינו בכרת בלא תעשה מיהא הוי הואיל וראוי לבא לאחר זמן:

    יכול אף בשעת היתר הבמות כןיהא בלא תעשה זה דהא לא הותרה במת יחיד אלא לדבר הנידר ונידב ולהוי האי לגביה כשעת איסור:

    ת"ל כו'דהאי לאו דהכא לא משתעי אלא בשעת איסור הבמות והכי שמעינן ליה לקרא לא תוכל לזבוח את הפסח בבמת יחיד בזמן שכל ישראל נכנסין בשער אחד כו' כי אם אל המקום אשר יבחר שם תזבחנו:

    ופרכינן לר' יוסי ממאי דקרא לכדר' שמעון כו'ולאו פירכא כולי האי דאיכא למימר מר דריש ליה הכי ומר דריש ליה הכי אלא טעמא דר' יוסי מהדר לפרושי מאיש לפי אכלו:

    לא ס"דדלאסור פסח על היחיד אתא דכתיב איש לפי אכלו תכוסו על איש אחד תשחטו ובלבד שיראה לאכילה:

    מפרישנאשם מקום:

    אשה בראשוןחובה ובשני רשות ולקמיה יליף טעמייהו:

    טפילהחיבור:

    קתני מיהת בפני עצמהלשון יחיד:

    ה"ג לא נשים ועבדים וקטנים:

    תפלותעבירה:

    פסחים 91 עמוד א

    1והמפקח את הגל, וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים, והחולה והזקן שהן יכולין לאכול כזית שוחטין עליהן.

    2על כולם אין שוחטין עליהן בפני עצמן, שמא יביאו את הפסח לידי פסול.

    3לפיכך אם אירע בהן פסול פטורין מלעשות פסח שני, חוץ מן המפקח בגל, שהוא טמא מתחלתו.

    Gemara

    4אמר רבה בר הונא א"ר יוחנן: לא שנו אלא בית האסורין דעכו"ם אבל בית האסורין דישראל שוחטין בפני עצמו, כיון דאבטחינהו, מפיק ליה, דכתיב: ״(צפניה ג״, יג) ״שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב״.

    5אמר רב חסדא: הא דאמרת בית האסורין דעכו"ם לא אמרן אלא חוץ לחומת בית פאגי. אבל לפנים מחומת בית פאגי שוחטין עליו בפני עצמו. מ"ט אפשר דאמטו ליה ואכיל ליה.

    6לפיכך אם אירע וכו'. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: לא שנו אלא גל עגול, אבל גל ארוך פטור מלעשות פסח שני, אימא: טהור היה בשעת שחיטה.

    Baraita

    7תניא נמי הכי: ר"ש בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: מפקח בגל עתים פטור עתים חייב. כיצד? גל עגול ונמצאת טומאה תחתיו חייב, גל ארוך ונמצאת טומאה תחתיו פטור, אימא טהור היה בשעת שחיטה.

    Mishna

    8אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי רבי יהודה, ורבי יוסי מתיר. ואפילו חבורה של מאה שאינן יכולין לאכול כזית אין שוחטין עליהן.

    9ואין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים.

    Gemara

    10ת"ר מנין שאין שוחטין את הפסח על היחיד, ת"ל (דברים טז, ה) ״לא תוכל לזבוח את הפסח באחד״, דברי ר' יהודה. ורבי יוסי אומר: יחיד ויכול לאכלו שוחטין עליו, עשרה ואין יכולין לאכלו אין שוחטין עליהן.

    11ורבי יוסי, האי ״באחד״ מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדר"ש דתניא, ר"ש אומר: מניין לזובח את פסחו בבמת יחיד בשעת איסור הבמות שהוא בלא תעשה׃

    12ת"ל ״לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך״. יכול אף בשעת היתר הבמות כן, ת"ל ״באחד שעריך״ לא אמרו אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד.

    13ור"י האי מנא ליה? תרתי שמעת מינה.

    14ולר' יוסי, ממאי דלהכי דקאמר ר"ש דילמא כדקאמר ר' יהודה הוא דאתא? אמר לך: לא סלקא דעתך, דהא כתיב: ״(שמות יב״, ד) ״איש לפי אכלו״.

    15רמי ליה רב עוקבא בר חיננא מפרישנא לרבא: מי א"ר יהודה אין שוחטין את הפסח על היחיד? ורמינהו: אשה בראשון שוחטין עליה בפני עצמה, ובשני עושין אותה טפילה לאחרים, דברי ר' יהודה. א"ל לא תימא בפני עצמה, אלא אימא: בפני עצמן.

    16אמר ליה: מי עבדינן חבורה שכולה נשים? והתנן: אין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים, מאי לאו נשים לחודייהו, ועבדים לחודייהו, וקטנים לחודייהו? אמר ליה: לא, נשים ועבדים וקטנים. נשים ועבדים משום תפלות, קטנים ועבדים משום׃

    Tosafot

    שהיה טמא מתחלתותימה לר"י מפקח הגל נמי נימא חי הוה כשהתחיל לפקח וי"ל דכיון דמצאו מת אית לן למימר שמתחלתו היה מת שכל הטומאות כשעת מציאתן:

    לא שנו אלא בבית האסורין של עכו"םבירושלמי מוקי לה רבי יוסי בר בון בשם רבי יוחנן כשחבשוהו ישראל אבל חבשוהו עכו"ם אין שוחטין עליו אפי' עם אחרים אשר פיהם דבר שוא והיינו איפכא משמעתין:

    עשרה ואין יכולין לאוכלו אין שוחטין עליהןבהא מודה אפילו ר' יהודה כדתנן שלא יביאוהו לידי פסול:

    האי באחד מאי עביד ליההוה מצי למימר דאיצטריך לכדאמרינן בכיצד צולין (לעיל פסחים דף עט:) שאין היחיד מכריע:

    והתנן אין עושין חבורת נשיםמעיקרא דקתני בפני עצמה לא קשיא ליה אלא השתא דקאמר אימא בפני עצמן משום דמשמע ליה דלא אסרה מתניתין חבורת נשים אלא כשיש נשים הרבה שסומכות זו על זו ואינן זהירין לשמור הפסח ומביאות אותו לידי פסול אבל יחידה שוחטין עליה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    מתני' האונן והמפקח בגל וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורין כו' אוקמא ר' יוחנן בבית האסורין של עכו"ם ואף על גב דאבטחוהו לאפוקיה אין שוחטין עליו דעבידי דמשקרי שנאמר (תהלים קמד ח) אשר פיהם דבר שוא וגו' אבל בית אסורין של ישראל כיון שהבטיחוהו להוציאו לא משקרי שנאמר שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב הלכך שוחטין עליו:

    אמר רב חסדא וזה האסור בבית אסורין של גוים ששנינו אין שוחטין עליו בבית האסורין שהוא חוץ לחומת בית פאגי פי' מקום חוץ לחומות ירושלים שאין אוכלין שם קדשים קלים אבל אם הוא זה בבית האסורין לפנים מבית פאגי שוחטין עליו דאפשר דמעיילינן ליה פסחא התם ואכיל ליה ואלו ששנינו במשנתנו כגון האונן ומי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורין והחולה והזקן שיכולין לאכול כזית אין שוחטין עליהם בפני עצמן שלא יביאו הפסח לידי פסול כלומר אפשר שלא יאכלוהו כי אינם יכולין ויפסל בנותר אבל נפטרו בזריקת הדם מלעשות פסח שני חוץ מן המפקח בגל שבודאי האהיל על המת והיה טמא מתחלה והני מילי בגל עגול אבל גל ארוך אימור טהור היה אני אומר נזרק הדם עד שלא הגיע לטומאה:

    תניא נמי הכי ר' ישמעאל בר' יוחנן אמר מפקח בגל עתים חייב עתים פטור כיצד גל עגול כו':

    אין שוחטין את הפסח על היחיד כו' תנו רבנן מנין שאין שוחטין את הפסח על היחיד שנאמר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר יחיד ויכול לאכלו שוחטין עליו עשרה ואין יכולין וכו' ורמינן אהא דר' יהודה הא דתניא אשה בראשון שוחטין עליה בפני עצמה בשני עושין אותה טפילה לאחרים דברי ר' יהודה ומשני' תריץ ואימא הכי נשים בראשון שוחטין עליהן בפני עצמן אקשי' וכי עושין חבורה כולה נשים והתנן אין עושין חבורה נשים ועבדים וקטנים ושני' לעולם עושין חבורה כולה נשים ומשנתנו נשים ועבדים יחדו משום תפלות והוא דבר עבירה כדגרסינן רוצה אשה בקב ותפלות ולא עבדים וקטנים משום פריצותא:

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 91a

    Pesachim 91a. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 402 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    והמפקח את הגל מעל אדם ואין ידוע אם ימצאנו חי או מת:

    שוחטין עליו דמכ"מ עודנו בחזקת טהרה ואונן נמי לאורתא חזי כדאמרינן בגמרא דאנינות לילה ליתא מדאורייתא אלא אנינות יום כדכתיב (ויקרא י׳:י״ט) הן היום הקריבו יום אסור לילה מותר בשחיטת קדשים וגבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת:

    שוחטין עליהן בחבורת אחרים:

    שמא יביאוהו לידי פסול שמא יטמא אונן למתו ומפקח גל ימצאנו מת ונמצא שהאהיל על הטומאה והחבוש שמא לא יצא וחולה וזקן שמא יכבד חוליו ולא יוכל לאכול כזית:

    לפיכך הואיל ובשעת שחיטה ראויין היו ונזרק הדם עליהן אם אירע בהן פסול כמו שפירשתי פטורין מלעשות פסח שני:

    חוץ מן המפקח את הגל ונמצא המת תחתיו שחייב לעשות פסח שני:

    שהוא טמא מתחלתו קודם שחיטה שהרי האהיל על הטומאה משעה שהתחיל לפקח ובגמרא מוקי לה בגל עגול שמתחלה האהיל את כולו:

    גמ' לא שנו דאין שוחטין על החבוש בפני עצמו:

    21 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 91a · Sefaria

    Tosafot

    שהיה טמא מתחלתו תימה לר"י מפקח הגל נמי נימא חי הוה כשהתחיל לפקח וי"ל דכיון דמצאו מת אית לן למימר שמתחלתו היה מת שכל הטומאות כשעת מציאתן:

    לא שנו אלא בבית האסורין של עכו"ם בירושלמי מוקי לה רבי יוסי בר בון בשם רבי יוחנן כשחבשוהו ישראל אבל חבשוהו עכו"ם אין שוחטין עליו אפי' עם אחרים אשר פיהם דבר שוא והיינו איפכא משמעתין:

    עשרה ואין יכולין לאוכלו אין שוחטין עליהן בהא מודה אפילו ר' יהודה כדתנן שלא יביאוהו לידי פסול:

    האי באחד מאי עביד ליה הוה מצי למימר דאיצטריך לכדאמרינן בכיצד צולין (לעיל פסחים דף עט:) שאין היחיד מכריע:

    והתנן אין עושין חבורת נשים מעיקרא דקתני בפני עצמה לא קשיא ליה אלא השתא דקאמר אימא בפני עצמן משום דמשמע ליה דלא אסרה מתניתין חבורת נשים אלא כשיש נשים הרבה שסומכות זו על זו ואינן זהירין לשמור הפסח ומביאות אותו לידי פסול אבל יחידה שוחטין עליה:

    Tosafot on Pesachim 91a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    מתני' האונן והמפקח בגל וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורין כו' אוקמא ר' יוחנן בבית האסורין של עכו"ם ואף על גב דאבטחוהו לאפוקיה אין שוחטין עליו דעבידי דמשקרי שנאמר (תהלים קמד ח) אשר פיהם דבר שוא וגו' אבל בית אסורין של ישראל כיון שהבטיחוהו להוציאו לא משקרי שנאמר שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב הלכך שוחטין עליו:

    אמר רב חסדא וזה האסור בבית אסורין של גוים ששנינו אין שוחטין עליו בבית האסורין שהוא חוץ לחומת בית פאגי פי' מקום חוץ לחומות ירושלים שאין אוכלין שם קדשים קלים אבל אם הוא זה בבית האסורין לפנים מבית פאגי שוחטין עליו דאפשר דמעיילינן ליה פסחא התם ואכיל ליה ואלו ששנינו במשנתנו כגון האונן ומי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורין והחולה והזקן שיכולין לאכול כזית אין שוחטין עליהם בפני עצמן שלא יביאו הפסח לידי פסול כלומר אפשר שלא יאכלוהו כי אינם יכולין ויפסל בנותר אבל נפטרו בזריקת הדם מלעשות פסח שני חוץ מן המפקח בגל שבודאי האהיל על המת והיה טמא מתחלה והני מילי בגל עגול אבל גל ארוך אימור טהור היה אני אומר נזרק הדם עד שלא הגיע לטומאה:

    תניא נמי הכי ר' ישמעאל בר' יוחנן אמר מפקח בגל עתים חייב עתים פטור כיצד גל עגול כו':

    אין שוחטין את הפסח על היחיד כו' תנו רבנן מנין שאין שוחטין את הפסח על היחיד שנאמר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר יחיד ויכול לאכלו שוחטין עליו עשרה ואין יכולין וכו' ורמינן אהא דר' יהודה הא דתניא אשה בראשון שוחטין עליה בפני עצמה בשני עושין אותה טפילה לאחרים דברי ר' יהודה ומשני' תריץ ואימא הכי נשים בראשון שוחטין עליהן בפני עצמן אקשי' וכי עושין חבורה כולה נשים והתנן אין עושין חבורה נשים ועבדים וקטנים ושני' לעולם עושין חבורה כולה נשים ומשנתנו נשים ועבדים יחדו משום תפלות והוא דבר עבירה כדגרסינן רוצה אשה בקב ותפלות ולא עבדים וקטנים משום פריצותא:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 91a · Sefaria

    Meiri

    המשנה החמישית והכוונה בה בענין החלק החמישי ג"כ והוא שאמר אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי ר' יהודה ר' יוסי מתיר אפי' חבורה של מאה ואינם יכולים לאכול כזית אין שוחטים עליהם אין עושין חבורה נשים עבדים וקטנים אמר הר"ם זה מבואר ורוצה באומרו נשים ועבדים וקטנים ועבדים משום פריצותא אבל כל מין ומין לעצמו הרי הוא מותר נשים לעצמן עבדים לעצמן והלכה כר' יוסי אונן טובל ואוכל את פסחו לערב אבל לא בקדשים השומע על מתו והמלקט לו עצמות טובל ואוכל בקדשים גר שנתגייר ערב פסחים בית שמאי אומרים טובל ואוכל פסחו לערב בית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר מה שחייב שנתיר לו אכילת הפסח לבדו ולא שאר קדשים לפי שאנינות לילה מדרבנן ולשון התורה ביום המות בלבד הוא והוא מה שאמר אהרן ביום מות נדב ואביהוא ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' ולפי שאכילת פסח בכרת התרנו אכילתו בעת אנינות דרבנן אבל אכילת קדשים שהוא מצות עשה בלבד לא התירוהו וחייבנו לאונן טבילה כדי שתראה הפשטתו מאותה המחשבה והסרת אבילותו וזה הוא ראוי כשמת לו מת אחר חצות יום ארבעה עשר שהוא מחויב קרבן פסח ונתחייב בה קודם שיחול אנינות אבל אם מת לו מת קודם חצות שהוא אונן קודם שיחול שעת חיוב הקרבן ידחה לפסח שני ואין מקריבין עליו והוא אונן לפי שאינו ראוי מפני אנינותו והמלקט לו עצמות ענינו כשמלקטין אותם לו אחרים לפי שהוא מין אנינות ולא חלקו בית שמאי ובית הלל אלא בגר בלבד לפי שנאמר שמא לשנה הבאה יהיה טמא נפש ויאמר כמו שטהרתי בשנה שעברה ואכלתי פסחי לערב כמו כן עכשיו אטבול ואוכל פסחי אבל ערל ישראל טובל ואוכל פסחו לערב:

    אמר המאירי אין שוחטין את הפסח על היחיד ר"ל מפני שהדבר קרוב לבא לידי נותר ר' יוסי מתיר הואיל ומ"מ יכול הוא לאכלו והלכה כר' יהודה לכתחילה וכר' יוסי בדיעבד והענין שראוי להם לשחטו כפי מה שהם משערים שאפשר להם לאכלו בריוח ואם מיעטו בחבורה הואיל ומ"מ אפשר להם לאכלו כשר וכן אם רבו באוכלוסין כל שיגיע כזית לכל אחד כשר וכל שמיעטו בפחות משיעור אכילתו או רבו בכדי שאין כזית מגיע לכל אחד פסול וכשם שצריך לשער בזה מנין בני החבורה כך צריך לשער בה טכסיס בני אדם שבה באכילתם שיש מועטים שאוכלין הרבה ויש מרובים שאוכלין מעט וזהו שאמר אפילו חבורה של מאה בני אדם שאינן יכולין לאכול כזית כלומר שאין כל אחד ואחד יכול לאכול כזית מרוב חולשתן ועל כל פנים יבא לידי נותר אין שוחטין עליהם:

    ואין עושין חבורה נשים ועבדים וקטנים פי' בגמ' לא נשים עם עבדים מחשש פריצות ולא עבדים וקטנים מחשש משכב זכור אבל נשים לבד ועבדים לבד מותר הואיל ועבדים ונשים חייבים בפסח וכן נשים עם קטנים אבל קטנים לבד לא שהרי אינן בני חיוב וכן התבאר בגמ' שאין עושין חבורה כולה גרים שמא מתוך שאינן בני תורה ומראין טלפיהן מדקדקים ביותר מדאי ומביאים אותו לבית הפסול שלא כדין:

    האונן והוא שביארנו ענינו למעלה טובל ואוכל פסחו לערב שאע"פ שאנינות לילה אוסרת בקדשים מדברי סופרים דוקא בשאר קדשים אבל בפסח הואיל ומניעת אכילתו בכרת לא העמידו דבריהם עליו וטובל שאמרו היא היא הטבילה שהזכרנו למעלה שתקנו לו טבילה לקדש הואיל ומ"מ נאסרו בקדשים והיא אחת ממדרגות שבקדש על התרומה כמו שביארנו באחרון של חגיגה:

    אבל לא בקדשים פי' מפני שמאחר שאין במניעת אכילתם כרת אלא עשה כדכתיב ואכלו אותם אשר כפר בהם העמידו בהם את דבריהם להיות אנינות של דבריהם אוסרתו בהם ואף בקרבן הפסח יתבאר במקום אחר שאין הדברים אמורים אלא במת לו מת אחר חצות שכבר חל עליו חיוב קרבן פסח אבל אם מת לו קודם חצות נדחה לפסח שני לכתחלה אלא שאם שחטו עליו וזרקו את הדם טובל ואוכל לערב:

    השומע על מתו שמת כלומר שלא היה הוא שם ביום המיתה והרי יום שמועה אצלו כיום קבורה ופירשוה בתלמוד המערב אף בשמועה קרובה שיומה מן התורה שמ"מ הלילה מיהא אין בו אנינות כלל אף מדברי סופרים הואיל ואין שם עיקר אנינות וטובל בערב אף בקדשים:

    והמלקט לו עצמות אביו פירשו בגמ' שלא לקטם הוא שאם כן כבר נטמא וטעון הזאה שלישי ושביעי אלא שלקטו במצותו ויום הליקוט הוא אונן מדברי סופרים אלא שבלילה אין בו אנינות כלל וטובל מדרבנן אחר שנאסר בקדשים ואוכל לערב אף בשאר קדשים:

    גר שנתגייר ערב הפסח כלומר שמל וטבל לשם גרות טובל ואוכל וכו' פי' טובל פעם אחרת מדברי סופרים לאכילת קדשים ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר ופירשוה בגמ' בערל עכו"ם שמא מתוך שאינו יודע לא נזהר מטומאת המת וצריך הזאה שלישי ושביעי ואע"פ שהעכו"ם אינו מקבל טומאה מ"מ גוזרין שמא לשנה הבאה יטמא ויאמר אשתקד מי לא טבלי ואכלי לאורתא השתא נמי וכו' אבל בערל ישראל כגון שמתו אחיו מחמת מילה ונמנעו מלמולו שהוא מ"מ אסור בקרבן פסח שנאמר בו וכל ערל לא יאכל בו ואם בא עכשיו למול טובל ואוכל הא בלא טבילה לא שטעון הוא לאכילתו טבילה והערב השמש:

    2 more comments on this page.

    Meiri on Pesachim 91a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה עשרה ואין יכולין לאוכלו כו' בהא מודה אפי' רבי יהודה כו' עכ"ל לעיל אמתניתין דקתני נמי בכה"ג אפילו חבורה של מאה שאינן כו' ה"ל למימר הכי דמודה בהא אפילו ר"י כו' ואפשר דלמתניתין ודאי משמע דלאו אסוקי מלתא דרבי יוסי היא אלא סתמא היא אתיא ככ"ע וכההיא דקתני נמי בסיפא ואין עושין חבורת נשים כו' דאתי ככ"ע כדמוכח לקמן אבל בברייתא הוה משמע דאסוקי מלתא דרבי יוסי היא ולכך הוצרכו למימר דאינו כן אלא דר"י מודה מדקתני לעיל סתמא דמתני' שלא יביאוהו לידי פסול וק"ל:

    Chidushei Halachot on Pesachim 91a · Sefaria

    Maharam

    ברש"י ד"ה מפרישנא שם מקום כצ"ל:

    Maharam on Pesachim 91a · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    אפשר דאמטו ליה מאכיל לי' [אאב"ה, ע"מ דאיתא במתני' דאין שוחטין הפסח על מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים, איתא בגמרא לא אמרן אלא חוץ לחומת בית פאגי, אבל לפנים מחומת בית פאגי שוחטין עליו בפ"ע, מ"ט אפשר דאמטו לי' ואכל ליה]. מכאן אני תמה על הרמב"ם ודעימיה, דבית פאגי הוא מקום סמוך להר הבית דאופין שם המנחות, וחוץ לחומה זו מקרי חוץ לחומת בית פאגי, דהא הכא מפורש דחוץ לב"פ היינו חוץ ממקום אכילתו, והיינו חוץ לחומת ירושלים, וצ"ע:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Pesachim 91a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 91, Amud Aleph, about 402 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 117 words

      Opens “והמפקח את הגל, וכן מי שהבטיחוהו להוציאו…”

    2. Segment 213 words

      Opens “על כולם אין שוחטין עליהן בפני עצמן,…”

    3. Segment 316 words

      Opens “לפיכך אם אירע בהן פסול פטורין מלעשות…”

    4. Segment 436 words

      Opens “גמ׳ אמר רבה בר הונא א"ר יוחנן:…”

      Named: רבה.

    5. Segment 530 words

      Opens “אמר רב חסדא: הא דאמרת בית האסורין…”

      Named: רב חסדא.

    6. Segment 629 words

      Opens “לפיכך אם אירע וכו'. אמר רבה בר…”

      Named: רבה.

    7. Segment 735 words

      Opens “תניא נמי הכי: ר"ש בנו של רבי…”

      Named: רבי יוחנן.

    8. Segment 824 words

      Opens “מתני׳ אין שוחטין את הפסח על היחיד…”

      Named: רבי יהודה, רבי יוסי.

    9. Segment 96 words

      Opens “ואין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים.…”

    10. Segment 1037 words

      Opens “גמ׳ ת"ר מנין שאין שוחטין את הפסח…”

      Named: רבי יוסי.

    11. Segment 1125 words

      Opens “ורבי יוסי, האי ״באחד״ מאי עביד ליה?…”

      Named: רבי יוסי.

    12. Segment 1226 words

      Opens “ת"ל ״לא תוכל לזבוח את הפסח באחד…”

    13. Segment 137 words

      Opens “ור"י האי מנא ליה? תרתי שמעת מינה.…”

    14. Segment 1425 words

      Opens “ולר' יוסי, ממאי דלהכי דקאמר ר"ש דילמא…”

    15. Segment 1541 words

      Opens “רמי ליה רב עוקבא בר חיננא מפרישנא…”

      Named: רב עוקבא בר חיננא, רבא.

    16. Segment 1635 words

      Opens “אמר ליה: מי עבדינן חבורה שכולה נשים?…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Pesachim 91a · Segment 4 — “גמ׳ אמר רבה בר הונא א"ר יוחנן: לא שנו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 91a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026