Talmud Builders

    Pesachim 75b

    Back to index

    English translation — Pesachim 75b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1“Where the ash is poured it shall be burned” (Leviticus 4:12). The Gemara responds: Say: That usage of the expression “it shall be burned” is needed for that which was taught in a baraita : It shall be burned even though there is no ash there, as the presence of ash from the altar is not essential for burning the bulls. “It shall be burned” also teaches that although the fire has consumed most of it, that is not sufficient. One must take care to complete the burning process.

    2Ravina said that the contradiction cited earlier between Rabbi Yehuda HaNasi’s statement, that roasting over coal is considered roasting over fire, and the baraita , which requires a derivation to indicate that coal is considered fire with regard to leprosy, can be answered by changing the text of the baraita . Combine and teach the first two types of burns together. From the phrase “a burn from fire,” I have derived nothing other than a case in which one was burned by a fire or by a coal. With regard to one who is burned by hot ash, by burning lime, or by burning plaster, or by anything else that is burning and whose source of heat comes from fire, to include water heated by fire, from where is it derived that these cases are also considered a burn from fire? The verse states: A burn, a burn, twice. By repeating the term, it includes all these types of burns.

    3Rava raised a contradiction: Did Rabbi Yehuda HaNasi actually say that coals are called fire? And we raise a contradiction based on the verse: “And he shall take a pan full of burning coals from upon the altar before the Lord” (Leviticus 16:12). From the verse’s use of the word coals, I might have thought that one may bring smoldering coals, meaning that the fire is almost extinguished and is not noticeable from the outside. Therefore, the verse states: Fire. If it had stated only fire, I might have thought it was referring to a flame. Therefore, the verse states: Coals. How are these two requirements reconciled? One brings from the coals that are flickering, meaning that the fire is visible. Apparently, plain coals are not called fire.

    4Say in answer to this question: Isn’t this baraita itself difficult? You said: From the verse’s use of the word coals, I might have thought the verse is referring to coals that are smoldering. Apparently, it is clear that flickering coals are considered fire. Say the latter clause of that same baraita as follows: If it had stated only fire, I might have thought it was referring to a flame. Therefore, the verse states: Coals. Apparently, even flickering coals are not considered fire, and there is an internal contradiction in the baraita .

    5And Rav Sheshet said, in order to resolve this contradiction: This is what the baraita is teaching: From the verse’s use of the word coals, I might have thought he can take whatever he wants, whether smoldering or flickering. Therefore, the Torah states: Fire. If it had stated only fire, I might have thought it was referring to a flame. Therefore, the verse states: Coals. How is this to be understood? He brings from the flickering coals. In any event, it is derived from here that coals, even if they are flickering, are not called fire. This poses a difficulty to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, according to which coals are considered fire.

    6Abaye said that the answer is as follows: Based on the word coals, I might have thought they must be smoldering and not flickering. Therefore, the verse states: Fire. If it had stated only fire, I might have thought that if one wanted a flame he may bring it, and if he wanted a coal he may bring it. Therefore, the Torah states: Coals. How is this to be understood? He brings from the flickering coals. According to this, it is clear that coals are considered fire, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

    7Rabba said: In this last explanation, it was stated that one might have thought that if he wanted a coal he may bring it, and if he wanted a flame he may bring it. Under what circumstances can a flame without a coal be found? The Gemara answers: In a case where one smears a utensil with oil and lights it on fire. However, for a case like this, why do I need a verse to exclude it and indicate that one may not bring such a flame? Now, in front of a king of flesh and blood one does not do this, as it is considered disgraceful to bring such a flame before a king; in front of the King of kings, the Holy One, Blessed be He, is it not all the more so a disgrace? Therefore, the verse would not need to exclude this type of flame.

    8Rather, Rava said that one should answer as follows: Based on the word coals, I might have thought they must be smoldering and not flickering; therefore, the verse states: Fire. If it had said only fire, I might have thought one should bring half coal and half fire, meaning that when one takes the coals from the altar they should be burning strongly and their flame should be visible, and by the time he enters the inside of the Holy of Holies the fire will die down and it will be all coal. Therefore, the verse states: “And he shall take a coal-pan full of burning coals from upon the altar” (Leviticus 16:12), which indicates that from the time of their taking they should be coals and not flames.

    9Since the discussion until now has focused on smoldering coals, the Gemara mentions that a dilemma was raised before the Sages in the study hall about whether the word smoldering should be rendered omemot with an alef or omemot with an ayin . Rabbi Yitzḥak said: It should be rendered with an ayin , as it is stated: “The cedars in the garden of God could not hide it [ amamuhu ]” (Ezekiel 31:8), as the word amamuhu in the verse is spelled with an ayin .

    10MISHNA: If the Paschal lamb touched the earthenware surface of an oven, one must peel off its place on the Paschal lamb, as it was roasted by the heat of the oven and not by the fire itself. If some of the gravy of the Paschal lamb dripped on the earthenware and then returned to it, i.e., the gravy splattered back onto the meat, one must remove its place. Peeling off the outer layer is not enough, and one must remove some of the meat underneath the outer layer, because it is considered to have been cooked by the liquid rather than roasted by the fire. If some of the Paschal lamb’s gravy dripped onto hot flour, one must remove a handful of flour from its place, i.e., the place where the gravy landed in the flour, and destroy it.

    11In a case where one smears the Paschal lamb with teruma oil, if the Paschal lamb belongs to a group of priests they may eat it, as they are permitted to eat teruma . If the Paschal lamb belongs to a group of Israelites, then if it is still raw, one must rinse it in order to remove the teruma oil; and if it is roasted, one must peel off the outer layer that has absorbed the oil, so that the Israelites do not eat the teruma , which is prohibited to them. If one smears the Paschal lamb with oil of the second tithe, he may not demand money for it from the members of the group, as one may not redeem second tithe in Jerusalem. Second-tithe produce that is in Jerusalem is meant to be eaten; it may be given as a gift to others, but may not be redeemed or sold.

    12GEMARA: Based on the mishna, the Gemara introduces a general discussion concerning the halakhot of forbidden foods that come into contact with other foods. It was stated that the amora’im disagreed with regard to these matters, but first the Gemara mentions the cases that are clear: If a hot food item falls into another hot item, e.g., hot meat falls into boiling milk or hot permitted meat falls into hot prohibited soup, all agree

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    על שפך הדשן ישרףסיפא דההוא קרא דכתב בהו באש הוא:

    אע"פ שאין שם דשןדלא תימא אדשן קפיד רחמנא לשורפו על מקום שהיו מוציאין שם דשנו של מזבח החיצון כדכתיב (ויקרא ו׳:ד׳) והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה ואם ניטל הדשן משם לא ישרפנו שם קמ"ל ישרף מכל מקום:

    אע"פ שהוצת האור ברובויתעסקו בו עד שתגמר שריפה:

    רבינא אמרהא דפרכת לעיל לר' מדאיצטריך מכוה מכוה לרבויי גחלת לא תיקשי דמתני' משבשתא היא וגחלת לאו מריבוייא דמכוה אתא לתנא אלא ממשמעותא דאש וכרוך ותני גחלת בהדי אש במשמעות דרישא אין לי אלא אש וגחלת כו' וריבוייא דמכוה מכוה לרמץ וסיד אתא:

    גחליולקח מלא המחתה גחלי אש וגו' (ויקרא ט״ז:י״ב) ואם נאמר גחלי ולא נאמר אש יכול גחלים עוממות כבויות אבל לא לוחשות בוערות דהנך לאו גחלים הוא סתמא אלא אש תלמוד לומר אש בתר גחלי להביא את הלוחשות אי נאמר אש ולא נאמר גחלי יכול שלהבת ולא גחלים לוחשות דלאו אש סתמא נינהו תלמוד לומר גחלי אש כי כתבינהו לתרוייהו משמע גחלים שיש להן אש:

    הא גופא קשיא אמרת גחלי יכול עוממותולא לוחשות מדלא משתמע ליה לוחשות מכלל דלוחשות לאו גחלים איקרו ומאי מיקרו ע"כ אש והדר תני אש שלהבת משמע ולא לוחשות:

    ואמר רב ששת גרסינן:

    יכול בין עוממות בין לוחשותאיזה שירצה דתרווייהו גחלי מיקרו ת"ל אש בתר גחלי לאפוקי עוממות:

    ואי אשבלא גחלי יכול שלהבת דודאי אש סתמא אין גחלים לוחשות במשמע תלמוד לומר גחלי אש להכי כתב תרווייהו:

    מכל מקום לרבי קשיאדמדאיצטריך גחלי שמע מינה אש סתמא אין גחלת במשמע:

    אמר אביי תריץ הכי גחלי יכול עוממות ולא לוחשותולוחשות לאו גחלי נינהו אלא אש תלמוד לומר אש דהיינו לוחשות אבל בסיפא לא תימא אי אש יכול שלהבת ולא גחלת אלא אי אש יכול רצה גחלים לוחשות רצה שלהבת בלא גחלים ותרווייהו אש מיקרו ת"ל גחלי אש למעוטי שלהבת גרידתא:

    מחצה גחלת ומחצה שלהבתכגון אוד שהוצת האור ברובו יטול ממזבח החיצון דבין גחלת ובין שלהבת מיקרו אש וכי מטי התם ממזבח החיצון לפני ולפנים הוה ליה כולה גחלת דאילו לעיולי הכי לא איצטריך מיעוטא דלפני מלך בשר ודם אין מביאין אוד בשלהבתו מפני שמעלה עשן וכי איצטריך מיעוטא לשעת לקיחה איצטריך:

    ת"ל כו'משעת לקיחה להוי גחלי אש ואין שלהבת משמע גחלי אש:

    ארזים לא עממוהולא הכהו את מראיתו לפי שהיה נאה מכל אילנות ועל חירם מלך צור נאמר:

    מתני' נגע בחרסו של תנור וכו'נגע הפסח בחרסו של תנור:

    יקלוףמן הפסח מקום שנגע בתנור כדמפרש בגמ' שנתבשל שם מחום התנור ולא צלי אש הוא כדאמרן לעיל משום שנאמר צלי אש צלי אש שני פעמים למעוטי תנור שגרפו וחרס הדפנות גרוף ועומד הוא:

    נטףבתנור מרוטב על החרס:

    וחזר אליושחזר שומן שנתחמם מן החרס ונבלע בפסח:

    יטול את מקומודלא סגי ליה בקליפה אלא בנטילה יפה יפה בעובי דשומן נבלע בתוכו הרבה ואותו שומן מבושל מן החרס (היה):

    נטף מרוטבו על הסולתמפרש בגמ' בסולת רותחת דמטוי רוטבו מחום הסולת והוי צלי מחמת דבר אחר ואסור למיכליה לההוא רוטב שבתוך הסולת משום אל תאכלנו כי אם צלי אש הילכך יקמוץ את מקומו וישרוף אותו קומץ כשאר קדשים פסולין:

    אם חי ידיחנודלא בלע:

    צליבעי קליפה משום דבלע:

    אין מוכרין מעשר שני בירושליםואפילו לאוכלו שם בקדושה דכי ירבה ממך הדרך ונתתה בכסף כתיב (דברים יד):

    גמ' חם לתוך חםבשר רותח לתוך חלב רותח או אחד של איסור ואחד של היתר:

    פסחים 75 עמוד ב

    1(ויקרא ד, יב) ״על שפך הדשן ישרף״! אמרי: ההוא ״ישרף״ מיבעי ליה לכדתניא: ״ישרף״ אע"פ שאין שם דשן. ״ישרף״ אע"פ שהצית האור ברובו.

    2רבינא אמר, כרוך ותני: (ויקרא יג, כד) ״מכות אש״ אין לי אלא שנכוה באש ובגחלת. נכוה ברמץ, בסיד רותח, ובגפסיס רותח, ובכל דבר הבא מחמת האור, לאיתויי חמי האור, מנין ת"ל ״מכוה״ ״מכוה״ ריבה.

    3רבא רמי. מי אמר ר' גחלים איקרו אש? ורמינהי: ״גחלי״ יכול עוממות, ת"ל ״אש״. אי אש יכול שלהבת, ת"ל ״גחלי״. הא כיצד? מביא מן הלוחשות. (אלמא גחלים לא איקרי אש!

    4אמרי) והא גופא קשיא, אמרת: ״גחלי״ יכול עוממות, אלמא לוחשות אש נינהו, אימא סיפא: אי אש יכול שלהבת, ת"ל ״גחלי״, אלמא אפילו לוחשות לאו אש נינהו.

    5ואמר רב ששת, הכי קתני: ״גחלי״ יכול בין עוממות בין לוחשות, ת"ל ״אש״. אי אש יכול שלהבת, ת"ל ״גחלי״, הא כיצד? מביא מן הלוחשות. מ"מ גחלים לא איקרי אש, קשיא לרבי!

    6אמר אביי, תריץ הכי: ״גחלי״ יכול עוממות ולא לוחשות, ת"ל ״אש״. אי אש, יכול רצה שלהבת יביא, רצה גחלת יביא, ת"ל ״גחלי״. הא כיצד? מביא מן הלוחשות.

    7אמר רבה: רצה גחלת יביא, רצה שלהבת יביא. שלהבת בלא גחלת היכי משכחת לה? כגון דשפייה למנא משחא ואתלי ביה נורא. ההוא למה לי קרא למעוטי, השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן, לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה לא כל שכן!

    8אלא אמר רבא, תריץ הכי: ״גחלי״ יכול עוממות ולא לוחשות, ת"ל ״אש״. אי אש יכול יביא מחצה גחלת ומחצה שלהבת, אדעייל לגואי הוי כוליה גחלת תלמוד לומר: (ויקרא טז, יב) ״ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח״, משעת לקיחה ניהוי גחלים.

    9איבעיא להו: אוממות או עוממות? אמר רבי יצחק: (יחזקאל לא ח) ארזים לא עממוהו בגן אלהים:

    Mishna

    10נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו יטול את מקומו נטף מרוטבו על הסולת יקמוץ את מקומו׃

    11סכו בשמן תרומה אם חבורת כהנים יאכלו אם של ישראל אם חי הוא ידיחנו ואם צלי הוא יקלוף את החיצון סכו בשמן של מעשר שני לא יעשנו דמים על בני חבורה שאין פודין מעשר שני בירושלים.

    Gemara

    12איתמר: חם לתוך חם דברי הכל׃

    Tosafot

    תלמוד לומר ולקח וגו' משעת לקיחה בעינן דניהוי גחליםוא"ת אפילו לא כתיב ולקח אלא גחלי אש ידעינן דניהוי גחלים בשעת לקיחה דלעיולי לגיו לא איצטריך דשמעינן ליה מק"ו ומה לפני מלך כו' וע"כ מוקמינן ליה לשעת לקיחה וי"ל דודאי לא צריך קרא משום הכי אלא דאי אפשר לכתוב בע"א אלא ולקח:

    יטול את מקומוולא סגי ליה בקליפה לפי שהרוטב נבלע יותר בתוכו. ואם תאמר נגע בחרסו של תנור אמאי סגי ליה בקליפה הלא הרוטב שיש באותו כדי קליפה נבלע בפסח עד כדי שיטול את מקומו כמו נטף מרוטבו וחזר אליו וכל דבר הנאסר בצלי דקי"ל דאינו נאסר אלא כדי קליפה מחמת הרוטב שבו יאסור עד כדי שיטול את מקומו ואיכא לאוקמא בשאין רוטב כי אם מעט ומעט רוטב אינו אוסר כל כך כדאמרינן בגמ' שאני סיכה דמשהו עבדי לה:

    ואם צלי הוא יקלוף את החיצוןבכל ענין מיירי בין חם בין צונן דמתוך שהוא רך בולע אע"פ שאינו חם דודומיא דחי קתני:

    לפי שאין מוכרין מעשר שני בירושליםפירש בקונטרס דכי ירבה ממך הדרך ונתתה בכסף כתיב וקשיא לר"י דהא קרא בפדיון מיירי שמוציאו מקדושתו ומחללו על דבר אחר אבל הכא אפילו לאוכלו בקדושתו כדפי' בקונטרס גופיה והכי נמי משמע לישנא דמוכרין מדלא קתני מחללין ויש ספרים שכתוב בהן שאין פודין אבל רש"י כתב שאין מוכרין ונראה לר"י דבירושלים גזרו מדרבנן מכירה אטו פדייה דאסור מן התורה ולרשב"א נראה דלא אסרו מכירה אלא משום בזיון מצוה כדתנן בריש מסכת מעשר שני (פ"א מ"א) שאין מוכרין אותו ואין ממשכנין אותו ואין שוקלין כנגדו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    רבינא מתרץ אליבא דרבי מכות אש אין לי אלא נכוה באש ובגחלת נכוה ברמץ כו' ש"מ גחלת אש היא:

    רבא רמי מי אמר רבי גחלת אש היא והתניא ולקח מלא המחתה גחלי אש יכול שלהבת ת"ל גחלי אש הא כיצד כו' מדקתני יכול שלהבת ת"ל גחלי אש מכלל דגחלים לאו אש נינהו ושני' הכי קתני יכול עוממות ולא לוחשות ת"ל אש מכלל שהגחלים הלוחשות הן אש שלהבת בלא גחלת כבר פרשנוהו למעלה ואפי' גחלים עוממות מלשון (יחזקאל ל״א:ח׳) ארזים לא עממוהו (איכא ד) איכה יועם זהב: נגע בשר הפסח בחרסו של תנור נצלה מן החרס ולא מן האש לפיכך יקלף אותו מקום:

    איתמר חם לתוך חם כגון בשר חם בחלב חם דברי הכל אסור.

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 75b

    Pesachim 75b. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 337 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    על שפך הדשן ישרף סיפא דההוא קרא דכתב בהו באש הוא:

    אע"פ שאין שם דשן דלא תימא אדשן קפיד רחמנא לשורפו על מקום שהיו מוציאין שם דשנו של מזבח החיצון כדכתיב (ויקרא ו׳:ד׳) והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה ואם ניטל הדשן משם לא ישרפנו שם קמ"ל ישרף מכל מקום:

    אע"פ שהוצת האור ברובו יתעסקו בו עד שתגמר שריפה:

    רבינא אמר הא דפרכת לעיל לר' מדאיצטריך מכוה מכוה לרבויי גחלת לא תיקשי דמתני' משבשתא היא וגחלת לאו מריבוייא דמכוה אתא לתנא אלא ממשמעותא דאש וכרוך ותני גחלת בהדי אש במשמעות דרישא אין לי אלא אש וגחלת כו' וריבוייא דמכוה מכוה לרמץ וסיד אתא:

    גחלי ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו' (ויקרא ט״ז:י״ב) ואם נאמר גחלי ולא נאמר אש יכול גחלים עוממות כבויות אבל לא לוחשות בוערות דהנך לאו גחלים הוא סתמא אלא אש תלמוד לומר אש בתר גחלי להביא את הלוחשות אי נאמר אש ולא נאמר גחלי יכול שלהבת ולא גחלים לוחשות דלאו אש סתמא נינהו תלמוד לומר גחלי אש כי כתבינהו לתרוייהו משמע גחלים שיש להן אש:

    הא גופא קשיא אמרת גחלי יכול עוממות ולא לוחשות מדלא משתמע ליה לוחשות מכלל דלוחשות לאו גחלים איקרו ומאי מיקרו ע"כ אש והדר תני אש שלהבת משמע ולא לוחשות:

    ואמר רב ששת גרסינן:

    יכול בין עוממות בין לוחשות איזה שירצה דתרווייהו גחלי מיקרו ת"ל אש בתר גחלי לאפוקי עוממות:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 75b · Sefaria

    Tosafot

    תלמוד לומר ולקח וגו' משעת לקיחה בעינן דניהוי גחלים וא"ת אפילו לא כתיב ולקח אלא גחלי אש ידעינן דניהוי גחלים בשעת לקיחה דלעיולי לגיו לא איצטריך דשמעינן ליה מק"ו ומה לפני מלך כו' וע"כ מוקמינן ליה לשעת לקיחה וי"ל דודאי לא צריך קרא משום הכי אלא דאי אפשר לכתוב בע"א אלא ולקח:

    יטול את מקומו ולא סגי ליה בקליפה לפי שהרוטב נבלע יותר בתוכו. ואם תאמר נגע בחרסו של תנור אמאי סגי ליה בקליפה הלא הרוטב שיש באותו כדי קליפה נבלע בפסח עד כדי שיטול את מקומו כמו נטף מרוטבו וחזר אליו וכל דבר הנאסר בצלי דקי"ל דאינו נאסר אלא כדי קליפה מחמת הרוטב שבו יאסור עד כדי שיטול את מקומו ואיכא לאוקמא בשאין רוטב כי אם מעט ומעט רוטב אינו אוסר כל כך כדאמרינן בגמ' שאני סיכה דמשהו עבדי לה:

    ואם צלי הוא יקלוף את החיצון בכל ענין מיירי בין חם בין צונן דמתוך שהוא רך בולע אע"פ שאינו חם דודומיא דחי קתני:

    לפי שאין מוכרין מעשר שני בירושלים פירש בקונטרס דכי ירבה ממך הדרך ונתתה בכסף כתיב וקשיא לר"י דהא קרא בפדיון מיירי שמוציאו מקדושתו ומחללו על דבר אחר אבל הכא אפילו לאוכלו בקדושתו כדפי' בקונטרס גופיה והכי נמי משמע לישנא דמוכרין מדלא קתני מחללין ויש ספרים שכתוב בהן שאין פודין אבל רש"י כתב שאין מוכרין ונראה לר"י דבירושלים גזרו מדרבנן מכירה אטו פדייה דאסור מן התורה ולרשב"א נראה דלא אסרו מכירה אלא משום בזיון מצוה כדתנן בריש מסכת מעשר שני (פ"א מ"א) שאין מוכרין אותו ואין ממשכנין אותו ואין שוקלין כנגדו:

    Tosafot on Pesachim 75b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    רבינא מתרץ אליבא דרבי מכות אש אין לי אלא נכוה באש ובגחלת נכוה ברמץ כו' ש"מ גחלת אש היא:

    רבא רמי מי אמר רבי גחלת אש היא והתניא ולקח מלא המחתה גחלי אש יכול שלהבת ת"ל גחלי אש הא כיצד כו' מדקתני יכול שלהבת ת"ל גחלי אש מכלל דגחלים לאו אש נינהו ושני' הכי קתני יכול עוממות ולא לוחשות ת"ל אש מכלל שהגחלים הלוחשות הן אש שלהבת בלא גחלת כבר פרשנוהו למעלה ואפי' גחלים עוממות מלשון (יחזקאל ל״א:ח׳) ארזים לא עממוהו (איכא ד) איכה יועם זהב: נגע בשר הפסח בחרסו של תנור נצלה מן החרס ולא מן האש לפיכך יקלף אותו מקום:

    איתמר חם לתוך חם כגון בשר חם בחלב חם דברי הכל אסור.

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 75b · Sefaria

    Meiri

    בית הדשן שהזכרנו חוץ לירושלים היה והיו מוציאין שם דשנו של מזבח החיצון כדכתיב והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה ושם היו שורפין חטאות הנשרפות בין שהיה שם דשן בין שלא היה שם דשן שאע"פ שאמרה תורה על שפך הדשן לא הקפידה שיהא שם דשן אלא שורפין אע"פ שאין שם דשן ומתעסקין בשריפתן עד שתגמר שריפתן ולא שיניחם משהוצת האור ברובו:

    זה שנאמר בתורה בקטורת של יום הכפורים שלפני ולפנים ולקח מלא המחתה גחלי אש צריך שמשעת לקיחה יקח גחלים ולא שיטול גחלים מעורבים עם שלהבת עד שיכנס ויכלה השלהבת ויהיה הכל גחלים אלא משעת לקיחה יהו גחלים וכן צריך שיהו גחלים לוחשות ולא עוממות וכן הדין בקטורת שבכל יום והוא שביארנו בסדר יומא מ"ג ב' שהזוכה עולה עם המחתה בראש המזבח ומפנה את הגחלים אילך ואילך נוטל מן הגחלים שנתעכלו במערכה שניה וזו שהוצרכו לפנות את הגחלים העליונות הוא מחשש עמימותם ומה שהוצרכו לאותם שנתאכלו הוא מפני שלא יהא שם שלהבת:

    חתיכת איסור וחתיכת היתר שנצלו או נתבשלו זו לעצמה וזו לעצמה ואחר כך נגעו זו בזו בעוד ששתיהן חמות חמימות הראוי להפליט ולהבליע על הדרך שביארנו במסכת חולין אם נגיעתם זו בזו היתה מצדיהן דיים בקליפה אפילו היתה נגיעתם בשהיה מרובה אבל אם היתה האחת עומדת על גבי חברתה לדעתנו צריך נטילת מקום שהיא העמקה יתרה על הקלפה היה צונן בצונן מדיח את שתיהן במקום מגעם ודיו היה אחד חם ואחד צונן התחתון גובר ואם התחתון חם דינן כאלו שתיהם חמים וצריך נטילת מקום ואם התחתון צונן דינו כאלו שניהם צוננים:

    Meiri on Pesachim 75b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה אמר אביי כו' רצה שלהבת בלא גחלים כו' ת"ל גחלי אש למעוטי שלהבת גרידתא עכ"ל ק"ק דאימא אביי נמי ה"ק רצה שלהבת בגחלים שהוצת אור ברובו ולא תקשי ליה הא דפריך ליה רבא וי"ל דא"כ לא הוה אצטריך ליה להגיה רצה גחלת יביא אלא כדקתני בברייתא יכול שלהבת דהיינו שלהבת בגחלים וכדאוקמא רבא ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Pesachim 75b · Sefaria

    Maharam

    בגמ' ת"ל נחלי הא כיצד מביא מן הלוחשות והא גופא קשיא וכו' כצ"ל:

    Maharam on Pesachim 75b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה ואם צלי דמתוך שהוא רך. עי' חולין צו ע"ב תוס' ד"ה אבל נצלה:

    Gilyon HaShas on Pesachim 75b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 75, Amud Bet, about 337 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 123 words

      Opens “(ויקרא ד, יב) ״על שפך הדשן ישרף״!…”

    2. Segment 234 words

      Opens “רבינא אמר, כרוך ותני: (ויקרא יג, כד)…”

    3. Segment 330 words

      Opens “רבא רמי. מי אמר ר' גחלים איקרו…”

      Named: רבא.

    4. Segment 426 words

      Opens “אמרי) והא גופא קשיא, אמרת: ״גחלי״ יכול…”

    5. Segment 531 words

      Opens “ואמר רב ששת, הכי קתני: ״גחלי״ יכול…”

      Named: רב ששת.

    6. Segment 627 words

      Opens “אמר אביי, תריץ הכי: ״גחלי״ יכול עוממות…”

      Named: אביי.

    7. Segment 742 words

      Opens “אמר רבה: רצה גחלת יביא, רצה שלהבת…”

      Named: רבה.

    8. Segment 841 words

      Opens “אלא אמר רבא, תריץ הכי: ״גחלי״ יכול…”

      Named: רבא.

    9. Segment 916 words

      Opens “איבעיא להו: אוממות או עוממות? אמר רבי…”

      Named: רבי יצחק.

    10. Segment 1024 words

      Opens “מתני׳ נגע בחרסו של תנור יקלוף את…”

    11. Segment 1136 words

      Opens “סכו בשמן תרומה אם חבורת כהנים יאכלו…”

    12. Segment 127 words

      Opens “גמ׳ איתמר: חם לתוך חם דברי הכל…”

    Sages named on this page

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Pesachim 75b · Segment 2 — “רבינא אמר, כרוך ותני: (ויקרא יג, כד) ״מכות אש״…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Pesachim 75b · Segment 6 — “אמר אביי, תריץ הכי: ״גחלי״ יכול עוממות ולא לוחשות,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 75b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026