Talmud Builders

    Pesachim 18b

    Back to index

    English translation — Pesachim 18b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara asks: And doesn’t the impurity of liquids that came into contact with a creeping animal come from an a fortiori inference: Just as liquids that come to a state of impurity due to contact with a vessel, which itself became impure due to contact with a creeping animal, transmit impurity, with regard to liquids that come to a state of impurity due to contact with a creeping animal, all the more so is it not clear that they transmit impurity to a vessel?

    2The Gemara answers: Since the basic halakha of these liquids is derived by means of an a fortiori inference, no stringencies are added to it, in accordance with the principle: It is sufficient [ dayyo ] for the conclusion that emerged from the a fortiori inference to be like the source of the inference. In other words, a halakha derived by means of an a fortiori inference is no more stringent than the source from which it is derived. In this case, liquid that became impure through contact with a creeping animal transmits impurity to the same extent that liquid that became impure through contact with a vessel does.

    3The Gemara asks: How does Rabbi Akiva interpret the term: Shall be impure, in the first portion of the verse: “From all food which may be eaten, upon which water has come, shall be impure” (Leviticus 11:34)? He interprets the term: Shall be impure, as: Shall render impure. Food transmits ritual impurity to liquids. Do you say that the term teaches that food transmits impurity to liquids, or perhaps the term teaches only that food transmits impurity to a vessel?

    4The Gemara answers: You can say an a fortiori inference that negates this possibility: Just as liquid, which transmits impurity to food, does not transmit impurity to a vessel, with regard to food, which does not transmit impurity to food, is it not right that it should not transmit impurity to a vessel? If so, how then do I establish the meaning of the term: Shall be impure, which in this context indicates that food impurifies other items? This term indicates that food transmits impurity to liquids, which are susceptible to contracting impurity.

    5The Gemara asks: Why did Rabbi Akiva mention specifically that food impurifies liquids due to the fact that they are susceptible to contracting impurity? Let him derive this proof from the simple fact that there is no other item that food could render impure. As food does not transmit impurity to food, the only remaining alternative is that food impurifies liquids.

    6The Gemara answers that this is what Rabbi Akiva is saying: And lest you say that the impurity of food is severe, as evidenced by the fact that it transmits ritual impurity to liquids despite the fact that liquids do not transfer impurity to other liquids, and therefore let food transmit impurity to a vessel, despite the fact that liquid does not transmit impurity to a vessel; therefore, the Gemara states that the fact that food transmits impurity to liquids is actually a stringency characteristic of liquids, not of food. The impurity of food is not more severe than that of liquids; rather, food transmits impurity to liquids due to the fact that liquids are susceptible to contracting impurity.

    7And in what manner is their susceptibility manifest? It is manifest in the fact that they become ritually impure without being first rendered susceptible to impurity. Foods can become impure only after first coming into contact with one of seven liquids. Liquids do not require any preparatory stage before becoming impure.

    8Is the principle: Shall be impure teaches that ritual impurity does not render a similar item impure, e.g., that food does not transfer ritual impurity to other food, derived from here? It is derived from there: “But if water is put upon the seed, and any of their carcass falls upon it, it is impure for you” (Leviticus 11:38), from which it is inferred: It is impure; however, it does not transmit impurity to a similar item. Why is an additional source necessary to teach this same principle? The Gemara explains: Both verses are necessary, as one refers to liquids that come to a state of impurity due to contact with a creeping animal, while one verse refers to liquids that come to a state of impurity due to contact with an impure vessel.

    9The Gemara adds: And both verses are necessary, as neither of the halakhot could have been derived from the other. As, had the verse taught us only the halakha with regard to liquids that come to a state of impurity due to contact with a vessel, one might have thought that liquids do not transfer impurity to similar items only due to the fact that their impurity is not severe, as it did not result from contact with a primary source of impurity; however, with regard to liquids that come to a state of impurity due to contact with a creeping animal, which are impure with a severe form of impurity that resulted from contact with a primary source of impurity, say that they transmit impurity to a similar item.

    10The Gemara asks: And let the verse teach us that liquids do not transmit impurity with regard to liquids that come to a state of impurity due to contact with a creeping animal, and all the more so will that be the case with regard to liquids that come to a state of impurity due to contact with a vessel. The Gemara answers: This is not difficult, as at times with regard to a matter that could be derived by means of an a fortiori inference, the verse nevertheless unnecessarily wrote it explicitly.

    11Ravina said to Rav Ashi: But didn’t Rava say that Rabbi Yosei does not hold in accordance with the opinion of Rabbi Akiva with regard to the third-degree ritual impurity status of non-sacred items? Contrary to the opinion of Rabbi Akiva, Rabbi Yosei maintains that an item with second-degree ritual impurity does not confer third-degree impurity status upon non-sacred items by Torah law.

    12And similarly, Rabbi Akiva does not hold in accordance with the opinion of Rabbi Yosei with regard to the fourth-degree impurity of consecrated property. The relevance of these observations to the issue at hand is that if Rabbi Yosei maintains that the impurity of liquids is by Torah law, he evidently interprets the verse as: Yetamme , just as Rabbi Akiva does. However, in that case, he would also hold that second-degree ritual impurity confers upon another non-sacred item third-degree impurity status, as that halakha is also derived from the term: Yetamme .

    13Rav Ashi said to him: Rabbi Yosei said this halakha that liquids transmit impurity by Torah law in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, his teacher; however, he himself does not hold accordingly, as Rabbi Yosei is of the opinion that liquids do not transmit impurity to other items by Torah law.

    14Rav Ashi said to Rav Kahana with regard to Rava’s statement: Granted, Rabbi Yosei does not hold in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as it was taught in a baraita that Rabbi Yosei said: From where is it derived with regard to a consecrated item with fourth- degree ritual impurity that it is only disqualified and does not transfer impurity to other objects?

    15The baraita continues: And this halakha is a logical a fortiori inference: Just as one who lacks atonement, e.g., a zav or leper who immersed at the conclusion of his period of impurity but has not yet brought an offering for his atonement, who is permitted to eat teruma , disqualifies a consecrated item if he comes into contact with it, with regard to third- degree ritual impurity, which disqualifies teruma , and in that way is more severe than one who lacks atonement, is it not right that it should confer fourth- degree ritual impurity status upon a consecrated item? The status of an item with third-degree ritual impurity should be no less severe than that of a person who lacks atonement.

    16The Gemara notes: And we derived third- degree impurity with regard to consecrated items from the Torah, and fourth- degree impurity of consecrated items by means of the above a fortiori inference. In light of the dayyo principle, one might have thought that this a fortiori inference cannot serve as the basis of the halakha that consecrated property can assume fourth-degree impurity status. Since the source of this inference is third-degree impurity status, the conclusion that emerges can be only that consecrated objects can assume third-degree impurity status, like teruma itself. The Gemara explains that the dayyo principle does not apply in this case. If the a fortiori inference is rendered moot as a result of applying that principle, the principle is not applied. Because the fact that consecrated objects can assume third-degree impurity status is derived from the verse, if that which emerges from the inference is that halakha itself, the a fortiori inference is moot. Therefore, the principle does not apply and the fact that consecrated objects can assume fourth-degree impurity status is derived from the inference.

    17The Gemara elaborates. The fact that consecrated objects can assume third-degree impurity status is derived from the Torah, as it is written: “And the flesh that touches

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ומשני משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיביבאוריית' ממשקין מחמת כלי הוא דאתו ומה כו' וכיון דמינייהו הוא דילפי דיו למשקין שנגעו בשרץ הבאין מן הדין דמשקין שנגעו בכלי להיות כנדון מה אלו אין מטמאין כלי אף אלו אין מטמאין כלי:

    יטמא דרישאגבי אוכל היכי דריש ליה ר"ע:

    משקה שמטמא אוכלכדאמרן לעיל אינו מטמא כלי כדאמרן אוכל שאין מטמא אוכל דאין טומאה עושה כיוצא בה אינו דין כו' והוא הדין דמצי למימר נמי קל וחומר מיניה וביה כדאמרן גבי משקין דנימא הכי מה כלי שמטמא את האוכל הזה אינו מטמא כלי אוכל שבא מחמת כלי כו' אלא משום דהדר מצטריך ליה למימר כדלעיל ואימא הני מילי אוכל הבא מחמת כלי אבל אוכל הבא מחמת שרץ לטמא כלי וניחא ליה למילף ממשקה דאוקימנא בהו דלא שנא נגעו בשרץ לא שנא נטמאו מן הכלי לא מטמאו כלי:

    וכי תימא אוכל חמורממשקה דאילו משקה אין מטמא משקה ואילו אוכל קאמרת מטמא משקה הלכך אע"ג דאין משקה מטמא כלי יהא אוכל מטמא כלי:

    ההואדאוקימנא האי יטמא דאוכל לטמא משקה חומרא דמשקין היא דעלולין לקבל טומאה:

    יטמא דאין עושה כיוצא בהכלומר השתא דרשינן יטמא יטמא והאי דקרינן בתרוייהו יטמא ללמדך מיעוט דאין מטמא כיוצא בו כגון אוכל אוכל ומשקה משקה:

    הואמיעוטא ואוכל דכוותיה קא ממעט:

    חדלמעוטי משקין הבאין מחמת שרץ אע"ג דלא כתיבי בהאי קרא משקין דכי יותן מים על זרע וגו' דמשמע אפילו שנגע בהן שרץ לאחר שניגבו מיהו גלי באוכל והוא הדין למשקה:

    וחד במשקין הבאין מחמת כליההוא יטמא דלעיל איירי בבאין מחמת כלי:

    והא אמר רבא לא רבי יוסידלקמן דדריש ק"ו ממחוסר כפורים סבר לה כר' עקיבא שיהא שני עושה שלישי בחולין ולא רבי עקיבא סבר לה כרבי יוסי במאי דמייתי לקמן רביעי בקודש מקל וחומר ממחוסר כפורים ומלתיה דרבא פרשוה רב אשי ורב כהנא לקמן בסמוך וכיון דאית ליה לרבי יוסי משקין מטמאין אחרים דאורייתא לא משכח ראיה אלא מיטמא דדריש יטמא על כרחך אית ליה שני עושה שלישי בחולין דהא בין יטמא דאוכלין בין יטמא דמשקין אשני כתיבי:

    בשיטת רבי עקיבא רבו אמרהלהא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא מיבעי ליה למדרש יטמא יטמא אליבא דר"ע אמרה דדריש ליה גבי אוכלין וקא"ר יוסי הואיל ודריש ר"ע יטמא יטמא אית ליה דמשקין מטמאין אחרים דאורייתא אבל רבי יוסי לא סבירא ליה טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא ולא דריש יטמא יטמא:

    בשלמא רבי יוסי לא סבר ליה כר"עדשני עושה שלישי בחולין:

    דתניא אמר רבי יוסי מניין לרביעי בקודש שפסול ודין הוא מה מחוסר כפורים שמותר בתרומה - כדילפינן ביבמות פרק הערל (יבמות ד' עד:) מקראי טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה כדכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים:

    אסור בקודשכדיליף התם מוכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שהיא טמאה עד עכשיו:

    שלישי שפסול בתרומהלרבנן דפליגי אדר' עקיבא ונפקא לן בקל וחומר מטבול יום ומה טבול יום דמותר בחולין אסור בתרומה שני שפסול בחולין אינו דין שיעשה שלישי בתרומה במסכת סוטה בפרק כשם שהמים בודקין ובקודש דין הוא שיעשה בה רביעי מקל וחומר ממחוסר כפורים:

    ולמדנו שלישי בקודש מן התורהודלא תימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה תרומה עושה שלישי ותו לא אף זה קודש יעשה שלישי ותו לא דמשום שלישי לא איצטריך לן קל וחומר דמן התורה למדנו שלישי וכי אתא ק"ו לרביעי הוא דאתא דקיימא לן בב"ק פ' שני (ד' כה.) דהיכא דמיפרך ק"ו לא אמרינן דיו:

    פסחים 18 עמוד ב

    1ולאו מקל וחומר קאתי: ומה משקין הבאין מחמת כלי מטמאין, משקין הבאין מחמת שרץ לא כל שכן!

    2דיו לבא מן הדין להיות כנדון.

    3״יטמא״ דרישא היכי דריש? ״מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים יטמא״, יטמא לטמא את המשקין. אתה אומר לטמא את המשקין, או אינו אלא לטמא את הכלי?

    4אמרת ק"ו ומה משקה שמטמא אוכל אינו מטמא כלי, אוכל שאין מטמא אוכל אינו דין שלא יטמא כלי?! הא מה אני מקיים ״יטמא״ לטמא את המשקין שהן עלולין לקבל טומאה.

    5מאי איריא משקין משום דעלולין לקבל טומאה, תיפוק ליה משום דליכא מידי אחרינא!

    6ה"ק וכ"ת אוכל חמור, דמטמא משקין, ניטמייה לכלי. ההוא חומרא דמשקין הוא, משום דמשקין עלולין לקבל טומאה.

    7ומה היא עלילתן שמקבלין טומאה שלא בהכשר.

    8״יטמא״ דאין עושה כיוצא בה, מהכא נפקא? מהתם נפקא: (ויקרא יא, לח) ״וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא״ הוא טמא, ואין עושה טומאה כיוצא בה! חד במשקין הבאין מחמת שרץ, וחד במשקין הבאין מחמת כלי.

    9וצריכי? דאי אשמועינן במשקין הבאין מחמת כלי משום דלא חמירי. אבל במשקין הבאין מחמת שרץ דחמירי, אימא עושה טומאה כיוצא בה.

    10ולשמעינן משקין הבאין מחמת שרץ, וכ"ש משקין הבאין מחמת כלי! מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא.

    11א"ל רבינא לרב אשי: והא אמר רבא: לא ר' יוסי סבר כר' עקיבא,׃

    12ולא ר"ע סבר כר' יוסי!

    13אמר ליה: רבי יוסי בשיטת ר"ע רבו אמרה, וליה לא ס"ל׃

    14אמר ליה רב אשי לרב כהנא: בשלמא ר' יוסי לא סבר לה כר"ע דתניא: א"ר יוסי: מניין לרביעי בקודש שהוא פסול?

    15ודין הוא: ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה, פסול בקודש. שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש?

    16ולמדנו שלישי בקודש מן התורה, ורביעי מקל וחומר.

    17שלישי מן התורה, דכתיב ״(ויקרא ז״, יט) והבשר אשר יגע׃

    Tosafot

    ולאו מק"ו קאתי ומה משקין הבאין מחמת כליוא"ת נילף מק"ו דאוכל ומה אוכל הבא מחמת שרץ מטמא משקין שרץ גופיה לא כל שכן והשתא נימא דבין משקין ובין אוכל מטמא כלי וי"ל דע"כ אין אוכל מטמא כלי אפילו בא מחמת שרץ מק"ו דמשקין הבאין מחמת כלי שמטמא אוכל ואין מטמא כלי אוכל הבא מחמת שרץ שאין מטמא אוכל [מהוא טמא] אינו דין שלא יטמא כלי:

    דיו לבא מן הדין להיות כנדוןהקשה הרב רבי יעקב דאורלינ"ש אם כן יהיו משקין הבאין מחמת שרץ שניים כמשקין הבאין מחמת כלי ואהני קל וחומר דמטמו ואהני דיו דהוו שניים דכה"ג אמרינן בכיצד הרגל (ב"ק כה:) גבי קל וחומר דמפץ במת לימא אהני קל וחומר לטומאת ערב ואהני דיו לאפוקי מטומאת ז' וגבי קרן בחצר הניזק אמרינן נמי אהני קל וחומר לנזק שלם ואהני דיו למגופו ואומר ר"י דלא קשה דהכא לא אשכחן מידי שנגע בשרץ שלא יהיה ראשון הלכך אין לחלק אבל גבי מת אשכחן דבר הנוגע בו שלא יהיה אלא ראשון כגון אוכלים וכלי חרס ונזק שלם מגופו תרי מילי נינהו אבל אין לתרץ משום דאיכא למימר ק"ו הכי ומה אדם וכלים שאין מיטמא מאויר כלי חרס מיטמא משרץ משקין שמיטמא מאויר כלי חרס לא כל שכן שמיטמא משרץ דהשתא נמי איכא למימר דיו כדמוכח בכיצד הרגל (שם):

    וכי תימא אוכל חמור דמטמא משקיןהוי מצי למילף דאין אוכל מטמא כלי מקל וחומר ומה כלי שמטמא אוכל אין מטמא כלי אוכל שאינו מטמא אוכל אינו דין שלא יטמא כלי:

    ומהו עלילותן שמקבלין טומאה בלא הכשרתימה לר"י דאכתי לא הוי קל וחומר דהא עלילותן לא מהני להו לקבל טומאה ממשקין ולענין אוכל מהני להו א"כ אוכל חמור ולעיל דיליף דמשקה לא מטמא כלי לא מצי למילף בק"ו מאוכל שמטמא משקה ואין מטמא כלי משקה דלא מטמא משקה לא כ"ש דהיא גופא מנלן דאוכל לא מטמא כלי ועוד דמשקין חמור מאוכל דמטמא אוכל והכא לא מצי למיעבד ק"ו כדלעיל דמה כלי שמטמא אוכל אין מטמא כלי אוכל הבא מחמת כלי לא כ"ש דמ"מ אוכל הבא מחמת שרץ מנלן:

    ומה מחוסר כפוריםאפי' מאן דאית ליה דיו אפילו היכא דמיפרך קל וחומר הכא מודה דבמה מצינו ילפינן שלישי ממחוסר כפורים דמחוסר כפורים כשלישי הוא שאינו עושה כלום בתרומה ופוסל בקודש והוא הדין בכל שלישי הלכך אלים קל וחומר דהכא ולא שייך למימר דיו מה התם שלישי ותו לא אף כאן שלישי ותו לא:

    למדנו שלישי מן התורהניחא ליה להביא מקרא וה"מ למידרש שלישי לקודש קל וחומר מטבול יום ורש"י פירש דלהכי איצטריך למימר למדנו שלישי מן התורה דלא תימא דיו אבל השתא דלמדנו מן התורה לא אמרינן דיו משום דמיפרך קל וחומר:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    מחמת הכלי אין מטמאין את הכלי כדקאמרת משקין הבאין מחמת שרץ אמאי לא יטמא את הכלי ודחי' וכי תמצא מן התורה בפי' כתוב שהשרץ מטמא משקין מק"ו מייתינן ליה הכי ומה כלי הבא מחמת שרץ מטמא את המשקין דתנינן בתורת כהנים אם כן למה נאמר משקה בכל כלי יטמא מלמד שהכלים מטמאין את המשקה שרץ שמטמא את הכלי אינו דין שיטמא משקין וכיון דטומאת משקין מחמת שרץ בק"ו גמר מן הכלי אמרי' דיו לבא מן הדין הן משקין הבאין מחמת שרץ להיות כנדון והוא הכלי מה כלי אין מטמא כלי שאין טומאה עושה כיוצא בה אף משקין הבאין מחמת שרץ לא יטמאו את הכלי:

    יטמא דרישא לטמא האוכל את המשקה ואימא לטמא האוכל את הכלי אמרת ק"ו ומה משקה המטמא אוכל אין מטמא אוכל שאין מטמא אוכל כיוצא בו אינו דין שלא יטמא כלי הא מה אני מקיים יטמא דרישא דקרא לטמא את המשקין שהן עלולים לקבל טומאה ואמרינן לא צריכ' לכולי האי חדא דליכא מידי אחרינא לרבוייה כי (מה יטמא) [שיטמאו] כלים מן אוכל הרי דחינום מק"ו שלא יטמאו מן האוכל וכל שכן אדם לא נשאר אלא אוכלין ומשקין אוכלין ליכא למימר דהא אין טומאה עושה כיוצא בה לא נשארו אלא המשקין ותו מפני שהן עלולין לקבל טומאה שלא בהכשר ואין טומאה עושה כיוצא בה מהתם נפקא וכי יתן מים על זרע וגו' הוא טמא ואין עושה כיוצא בה ואוקמ' חד למשקין הבאין מחמת שרץ וחד למשקין הבאין מחמת כלי וצריכא וכו' זהו כלו לדברי ר' יוסי ור' שמעון דאמרי לאוכלין טמאין לכלים טהורין ואסקי' ר' יוסי בשיטת ר' עקיבא אמרה ולא סבירא ליה כוותיה דיש טומאה שלישית בחולין כמו שדרש ר' עקיבא בו ביום וכן ר' עקיבא לא סבירא ליה כר' יוסי דתניא ר' עקיבא אומר למד על ככר שני שהוא עושה שלישי בחולין ור' יוסי תני בתוספתא בסוף חגיגה מנין לרביעי בקודש שפסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומ' כדקיימ' לן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים נמצא מעורב שמש מחוסר כפורים טהור בתרומה פסול בקדש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקדש למדנו שלישי לקדש מן התורה שנאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל בטמא לא נאמר אלא בכל טמא אלו נאמר [בטמא] הייתי אומר זה טמא ראשון למה נאמר בכל טמא להוסיף טמא אחר זה טמא שני וכתיב לא יאכל הנוגע בזה הטמא.

    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 18b

    Pesachim 18b. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 281 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ומשני משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיבי באוריית' ממשקין מחמת כלי הוא דאתו ומה כו' וכיון דמינייהו הוא דילפי דיו למשקין שנגעו בשרץ הבאין מן הדין דמשקין שנגעו בכלי להיות כנדון מה אלו אין מטמאין כלי אף אלו אין מטמאין כלי:

    יטמא דרישא גבי אוכל היכי דריש ליה ר"ע:

    משקה שמטמא אוכל כדאמרן לעיל אינו מטמא כלי כדאמרן אוכל שאין מטמא אוכל דאין טומאה עושה כיוצא בה אינו דין כו' והוא הדין דמצי למימר נמי קל וחומר מיניה וביה כדאמרן גבי משקין דנימא הכי מה כלי שמטמא את האוכל הזה אינו מטמא כלי אוכל שבא מחמת כלי כו' אלא משום דהדר מצטריך ליה למימר כדלעיל ואימא הני מילי אוכל הבא מחמת כלי אבל אוכל הבא מחמת שרץ לטמא כלי וניחא ליה למילף ממשקה דאוקימנא בהו דלא שנא נגעו בשרץ לא שנא נטמאו מן הכלי לא מטמאו כלי:

    וכי תימא אוכל חמור ממשקה דאילו משקה אין מטמא משקה ואילו אוכל קאמרת מטמא משקה הלכך אע"ג דאין משקה מטמא כלי יהא אוכל מטמא כלי:

    ההוא דאוקימנא האי יטמא דאוכל לטמא משקה חומרא דמשקין היא דעלולין לקבל טומאה:

    יטמא דאין עושה כיוצא בה כלומר השתא דרשינן יטמא יטמא והאי דקרינן בתרוייהו יטמא ללמדך מיעוט דאין מטמא כיוצא בו כגון אוכל אוכל ומשקה משקה:

    הוא מיעוטא ואוכל דכוותיה קא ממעט:

    חד למעוטי משקין הבאין מחמת שרץ אע"ג דלא כתיבי בהאי קרא משקין דכי יותן מים על זרע וגו' דמשמע אפילו שנגע בהן שרץ לאחר שניגבו מיהו גלי באוכל והוא הדין למשקה:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 18b · Sefaria

    Tosafot

    ולאו מק"ו קאתי ומה משקין הבאין מחמת כלי וא"ת נילף מק"ו דאוכל ומה אוכל הבא מחמת שרץ מטמא משקין שרץ גופיה לא כל שכן והשתא נימא דבין משקין ובין אוכל מטמא כלי וי"ל דע"כ אין אוכל מטמא כלי אפילו בא מחמת שרץ מק"ו דמשקין הבאין מחמת כלי שמטמא אוכל ואין מטמא כלי אוכל הבא מחמת שרץ שאין מטמא אוכל [מהוא טמא] אינו דין שלא יטמא כלי:

    דיו לבא מן הדין להיות כנדון הקשה הרב רבי יעקב דאורלינ"ש אם כן יהיו משקין הבאין מחמת שרץ שניים כמשקין הבאין מחמת כלי ואהני קל וחומר דמטמו ואהני דיו דהוו שניים דכה"ג אמרינן בכיצד הרגל (ב"ק כה:) גבי קל וחומר דמפץ במת לימא אהני קל וחומר לטומאת ערב ואהני דיו לאפוקי מטומאת ז' וגבי קרן בחצר הניזק אמרינן נמי אהני קל וחומר לנזק שלם ואהני דיו למגופו ואומר ר"י דלא קשה דהכא לא אשכחן מידי שנגע בשרץ שלא יהיה ראשון הלכך אין לחלק אבל גבי מת אשכחן דבר הנוגע בו שלא יהיה אלא ראשון כגון אוכלים וכלי חרס ונזק שלם מגופו תרי מילי נינהו אבל אין לתרץ משום דאיכא למימר ק"ו הכי ומה אדם וכלים שאין מיטמא מאויר כלי חרס מיטמא משרץ משקין שמיטמא מאויר כלי חרס לא כל שכן שמיטמא משרץ דהשתא נמי איכא למימר דיו כדמוכח בכיצד הרגל (שם):

    וכי תימא אוכל חמור דמטמא משקין הוי מצי למילף דאין אוכל מטמא כלי מקל וחומר ומה כלי שמטמא אוכל אין מטמא כלי אוכל שאינו מטמא אוכל אינו דין שלא יטמא כלי:

    ומהו עלילותן שמקבלין טומאה בלא הכשר תימה לר"י דאכתי לא הוי קל וחומר דהא עלילותן לא מהני להו לקבל טומאה ממשקין ולענין אוכל מהני להו א"כ אוכל חמור ולעיל דיליף דמשקה לא מטמא כלי לא מצי למילף בק"ו מאוכל שמטמא משקה ואין מטמא כלי משקה דלא מטמא משקה לא כ"ש דהיא גופא מנלן דאוכל לא מטמא כלי ועוד דמשקין חמור מאוכל דמטמא אוכל והכא לא מצי למיעבד ק"ו כדלעיל דמה כלי שמטמא אוכל אין מטמא כלי אוכל הבא מחמת כלי לא כ"ש דמ"מ אוכל הבא מחמת שרץ מנלן:

    ומה מחוסר כפורים אפי' מאן דאית ליה דיו אפילו היכא דמיפרך קל וחומר הכא מודה דבמה מצינו ילפינן שלישי ממחוסר כפורים דמחוסר כפורים כשלישי הוא שאינו עושה כלום בתרומה ופוסל בקודש והוא הדין בכל שלישי הלכך אלים קל וחומר דהכא ולא שייך למימר דיו מה התם שלישי ותו לא אף כאן שלישי ותו לא:

    למדנו שלישי מן התורה ניחא ליה להביא מקרא וה"מ למידרש שלישי לקודש קל וחומר מטבול יום ורש"י פירש דלהכי איצטריך למימר למדנו שלישי מן התורה דלא תימא דיו אבל השתא דלמדנו מן התורה לא אמרינן דיו משום דמיפרך קל וחומר:

    Tosafot on Pesachim 18b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    מחמת הכלי אין מטמאין את הכלי כדקאמרת משקין הבאין מחמת שרץ אמאי לא יטמא את הכלי ודחי' וכי תמצא מן התורה בפי' כתוב שהשרץ מטמא משקין מק"ו מייתינן ליה הכי ומה כלי הבא מחמת שרץ מטמא את המשקין דתנינן בתורת כהנים אם כן למה נאמר משקה בכל כלי יטמא מלמד שהכלים מטמאין את המשקה שרץ שמטמא את הכלי אינו דין שיטמא משקין וכיון דטומאת משקין מחמת שרץ בק"ו גמר מן הכלי אמרי' דיו לבא מן הדין הן משקין הבאין מחמת שרץ להיות כנדון והוא הכלי מה כלי אין מטמא כלי שאין טומאה עושה כיוצא בה אף משקין הבאין מחמת שרץ לא יטמאו את הכלי:

    יטמא דרישא לטמא האוכל את המשקה ואימא לטמא האוכל את הכלי אמרת ק"ו ומה משקה המטמא אוכל אין מטמא אוכל שאין מטמא אוכל כיוצא בו אינו דין שלא יטמא כלי הא מה אני מקיים יטמא דרישא דקרא לטמא את המשקין שהן עלולים לקבל טומאה ואמרינן לא צריכ' לכולי האי חדא דליכא מידי אחרינא לרבוייה כי (מה יטמא) [שיטמאו] כלים מן אוכל הרי דחינום מק"ו שלא יטמאו מן האוכל וכל שכן אדם לא נשאר אלא אוכלין ומשקין אוכלין ליכא למימר דהא אין טומאה עושה כיוצא בה לא נשארו אלא המשקין ותו מפני שהן עלולין לקבל טומאה שלא בהכשר ואין טומאה עושה כיוצא בה מהתם נפקא וכי יתן מים על זרע וגו' הוא טמא ואין עושה כיוצא בה ואוקמ' חד למשקין הבאין מחמת שרץ וחד למשקין הבאין מחמת כלי וצריכא וכו' זהו כלו לדברי ר' יוסי ור' שמעון דאמרי לאוכלין טמאין לכלים טהורין ואסקי' ר' יוסי בשיטת ר' עקיבא אמרה ולא סבירא ליה כוותיה דיש טומאה שלישית בחולין כמו שדרש ר' עקיבא בו ביום וכן ר' עקיבא לא סבירא ליה כר' יוסי דתניא ר' עקיבא אומר למד על ככר שני שהוא עושה שלישי בחולין ור' יוסי תני בתוספתא בסוף חגיגה מנין לרביעי בקודש שפסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומ' כדקיימ' לן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים נמצא מעורב שמש מחוסר כפורים טהור בתרומה פסול בקדש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקדש למדנו שלישי לקדש מן התורה שנאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל בטמא לא נאמר אלא בכל טמא אלו נאמר [בטמא] הייתי אומר זה טמא ראשון למה נאמר בכל טמא להוסיף טמא אחר זה טמא שני וכתיב לא יאכל הנוגע בזה הטמא.

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 18b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ולאו מק"ו כו' ומה אוכל הבא מחמת שרץ מטמא משקין כו' עכ"ל. דאוכל הבא מחמת שרץ אפילו לטמא משקין לאו מק"ו קאתי אלא מדכתיב גביה טמא הוא כמ"ש לפרש"י וה"ה דמצי למיעבד ק"ו הכי ומה אוכל שאינו מיטמא מאוכל מיטמא משרץ לטמא משקין כ"ש משקין שמיטמאין מאוכל שיהיו מיטמאין משרץ גופיה לטמא אפי' אחרים וק"ק דמצי למעבד ק"ו בפשיטות טפי ומה אוכל שאינו עלול מיטמא משרץ משקין דעלולין כדלקמן לא כ"ש שיטמאו משרץ ויש ליישב:

    בא"ד וי"ל דע"כ אין אוכל מטמא כלי כו' מק"ו דמשקין הבאין מחמת כלי שמטמא אוכל ואין מטמא כלי כו' עכ"ל היינו מק"ו דלעיל ובפשיטות טפי איכא למעבד ק"ו דאין אוכל אפילו בא מחמת שרץ מטמא כלי ומה כלי שמטמא אוכל אינו מטמא כלי כו' כמ"ש התוס' לקמן אלא דאין זה מספיק דהא. תלמודא לא עביד האי ק"ו אבל האי ק"ו שכתבו התוס' ודאי דתלמודא עביד לה דקאמר ומה משקה שמטמא אוכל אינו מטמא כלים כו' והיינו משקה הבאין מחמת כלי דמטמא אוכל ואינו מטמא כלי מק"ו דלעיל אוכל אפילו בא מחמת שרץ שאינו מטמא אוכל מדכתיב גביה טמא הוא אינו דין שלא יטמא כלי ודו"ק:

    בד"ה דיו לבא כו' ומה אדם וכלים שאין מיטמא מאויר כו' עכ"ל משום דלכאורה השתא ליכא למימר דיו אתחלת דינא דכלים מיטמאין משרץ להיות ראשון אבל אהא שאין מטמא כלי איכא למימר שפיר דיו וקאמרי דאפ"ה שפיר איכא למימר דיו אסוף דינא דמשקין שמיטמאין מאויר לא הוו רק שני ודנקטי התוס' הכא בדבריהם אדם הוא מגומגם דבכל הסוגיא לא עביד ק"ו רק מכלים ודו"ק:

    בפירש"י בד"ה יטמא דרישא כו' אלא משום כו' ואימא הנ"מ אוכל הבא מחמת כלי כו' נראה לקיים פירושו שנתכוין כדברי התוס' דאוכל [הבא] מחמת שרץ בהדיא כתיב בקרא אפילו לטמא אחרים דמדכתיב טמא הוא למעט דאין עושה כיוצא בו שמעינן דמשקה מטמא וכפרש"י לעיל ומהרש"ל לא הבין מפרש"י כן וק"ל:

    בד"ה שלישי שפסול בתרומה לרבנן דפליגי אדר"ע ונפקא לן בק"ו מט"י כו' עכ"ל לפי האמת לר"ע נמי ג' פסול בתרומה ולא ד' אלא דלא יליף מק"ו רק מגופיה דקרא ורש"י קיצר כאן דה"נ בהאי ק"ו דט"י דדין הוא דשני יעשה ג' בתרומה ולא נימא דיו היינו נמי משום דא"כ מפריך ק"ו דשני פוסל בתרומה למדנו מן התורה דלא גרע מחולין וק"ל:

    תוס' בד"ה וכ"ת אוכל כו' ה"מ למילף דאין כו' ומה כלי שמטמא אוכל אין מטמא כלי כו' עכ"ל מהאי ק"ו ה"מ למילף נמי לעיל דמשקה אין מטמא כלי ומה כלי שמטמא משקה אין מטמא כלי משקה שאין מטמא משקה א"ד שלא יטמא כלי אלא דק"ו דלעיל אלים ליה טפי שהוא בא מכחו ואינו דין שיהא חמור ממנו משא"כ בק"ו דהכא אדרבה ניחא טפי למילף אוכל מכלי גופיה מדניליף ממשקה ודו"ק:

    בד"ה ומה מחוסר כו' דמחוסר כפורים כשלישי הוא כו' עכ"ל ק"ק לקמן לר"ע דבעי למיעבד ק"ו ממחוסר כפורים דחמישי פסול בקודש נימא דיו אפילו אי מפריך ק"ו דבמה מצינו ליכא למילף רביעי דמחוסר כפורים אינו רק כשלישי ויש ליישב [א] ודו"ק:

    בד"ה למדנו שלישי כו' וה"מ למדרש שלישי לקודש ק"ו מט"י כו' עכ"ל לפי דרכם דמחוסר כפורים כשלישי המ"ל נמי שלישי לקודש במה מצינו ממחוסר כפורים וצ"ל לשיטת רש"י דלא אמרינן היכא דמפריך ק"ו לא אמרי' דיו אלא היכא דאיכא בהך מלתא קרא מפורש ואי אמרי' דיו לא היה צריך קרא דמק"ו נמי קאתי ואין סברא לומר דמלתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא אלא יתורא דקרא אשמעינן דנילף בק"ו בלמד אפילו מאי דליתא במלמד אבל היכא דליכא יתורא דקרא ודאי דנימא דיו ולא עדיף הלמד מן המלמד דאתי מחמתיה וכן מוכחת הסוגיא דפ' כיצד הרגל בהאי ק"ו דלעיל בט"י אע"ג דליכא יתורא דקרא דפוסל שני בתרומה דאצטריך למכתביה משום חולין מ"מ כיון דסתם הכתוב בשני דפוסל ולא מפורש ביה דאצטריך למכתביה משום חולין ה"ל כאילו מפורש ביה תרומה ולא אצטריך ליה אי לאו דנימא דאשמעי' דליהוי הלמד עדיף מן המלמד ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Pesachim 18b · Sefaria

    Maharam

    בגמ' יטמא שאין עושה כיוצא בה וכו' לפירוש הקונטרס קאי קושיא זו ארב פפא דמשני לעיל לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בה ופירש"י משום דקרינן יטמא וכו' ולפירוש התוס' קאי קושיא זו ארבינא דאמר גופיה דקרא וכו' מיתורא דיטמא יטמא ב' פעמים ולא משום דכתיב טמא הוא ומכח זה מוכרח דיטמא דרישא במשקין וא"כ יטמא דסיפא באוכלין דאל"כ לערבינהו כו' כמו שפירש"י אלא בלאו הכי מיתורא דיטמא ילפינן דאין טומאה עושה כיוצא בה:

    בתוס' ד"ה ומהו וכו' דמ"מ אוכל הבא מחמת שרץ מנלן דאוכל הבא מחמת שרץ כתיב מכל האוכל וגו' ואפי' לטמא אחרים מדאיצטריך הוא שאין מטמא כיוצא בו כמו שפירש"י לקמן:

    Maharam on Pesachim 18b · Sefaria

    Penei Yehoshua

    יטמא דרישא היכי דריש וכו' או אינו אלא לטמא את הכלי ופרש"י יטמא דרישא גבי אוכל היכי דריש ליה ר"ע עכ"ל. שינה רש"י כאן לשונו ממה שפירש לעיל בד"ה והכא היכי דריש דשם מפ' היכי דריש ליה ר"י והיינו משום דלעיל לענין יטמא דמשקין קאי דאיירי ביה רבי יוסי דקאמר ספק משקין לאוכלין טמאין לכלים טהורים ומפרש ר"ל דר"י בשיטת ר"ע רבו אמרה דדריש יטמא יטמא בקרא דכל אשר יפול מהם אל תוכו ואם כן הוצרך רש"י לפרש דהא דקאמר הש"ס והכא היכי דריש אדר"י קאי דדריש יטמא יטמא גבי משקין ושקיל וטרי בהך מילתא כמו שפרש"י לעיל וכדפרישית אבל לר"ע גופא לא אשכחן דאיירי לענין יטמא דמשקין משא"כ בהך דהכא דאמרינן יטמא דרישא היכי דריש והיינו יטמא דכתיב גבי אוכלין דלא איירי ביה ר"י כלל ואם כן שפיר מפ' רש"י דאדר"ע קאי דאיירי ר"ע בעיקר מילתא וקאמר לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין אלא כיון דר"ע יליף לה מקרא אחרינא ודריש יטמא יטמא מקשה הש"ס הכא האי יטמא דרישא היכי דריש כנ"ל. אלא דלפ"ז קשה אם כן מאי מקשה הש"ס יטמא דרישא היכי דריש דהא זיל קרי בי רב הוא דר"ע דריש האי יטמא יטמא באוכלין כה"ג דדריש בקרא קמא כי הוא כמו כלל ופרט כדפרישית וכמו שאבאר. ואי משום דעיקר השקלא וטריא במאי שאוכל מטמא מה שנגע בו היינו משקין דוקא ולא כלים או איפכא או דמטמא תרוייהו כדמשמע להדיא מלישנא דשקלא וטריא דשמעתין וכמו שאבאר אם כן אכתי לא שייך הך מילתא אדר"ע טפי מאדחכמים דפליגי עליה וקיי"ל כוותייהו דאין שני עושה שלישי בחולין דלא דרשינן יטמא יטמא אפילו הכי פשיטא לן בכולה תלמודא דאוכל ראשון מטמא משקין מדאוריתא אבל אין אוכלין מטמא כלים כלל מנ"ל הך מילתא ומהיכא דפשיטא לן אליבא דרבנן לענין ראשון ושני וממילא דה"ה לר"ע לענין שני ושלישי. וליכא למימר דלר"ע שייך לאקשויי טפי יטמא דרישא היכי דריש כיון דבלא"ה דריש ר"ע יטמא יטמא בקרא קמא דוכל אשר יפול וגו' דאם כן בזה לא הוי מסיק הש"ס מידי בכל השקלא וטריא דבתר הכי אע"כ דהנך תרתי יטמא יטמא דקרא קמא ודאוכלין חדא נינהו וליכא יתורא כיון דבכלל ופרט דרשינן להו שפיר שייך לשון יטמא כיון דלפי האמת לטמא אחרים איירי ואם כן הדרא קושיא לדוכתא. והנלע"ד בזה דודאי לדידן א"ש דהא דפשיטא לן דאוכל ראשון מטמא משקין היינו מדכתיב טמא הוא ודרשינן שאין עושה כיוצא בו ומדאיצטריך הוא למעוטי דאין אוכל מטמא אוכל מכלל דמטמא משקין כמו שפרש"י לעיל בסמוך במימרא דרבינא. והא דפשיטא לן נמי דאין אוכל ראשון מטמא כלים היינו משום דאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה דילפינן לה בשילהי פירקין בכמה דוכתי מהאי כלל ופרט גופא דאוכלין ומשקין מיטמאין מאויר הכלי ואין כלים מיטמאין. משא"כ לר"ע דדריש יטמא יטמא דייק הש"ס שפיר ואימא לטמא את הכלים דאפשר דליתא האי כללא דאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה והאי כלל ופרט איכא למידרש בגוונא אחרינא אליבא דר"ע דדוקא אוכלין ומשקין מטמאין מה שנוגע בהן אבל כלים ראשונים ושניים אין להם אלא טומאת עצמן וכמו שנראה מלשון רש"י ז"ל בשילהי פירקין וכמו שאבאר שם כן נ"ל ועיין עוד בסמוך:

    שם או אינו אלא לטמא את הכלי אמרת ק"ו ומה משקין וכו' ולכאורה הסוגיא תמוה מאד בין בעיקר הק"ו כמו שהקשה הבעל המאור והביאו המהרש"א ז"ל דאם כן לענין משקה מטמא אוכל נמי שייך ק"ו בכה"ג וכו' ע"ש שבעל המאור יישבו בדוחק ותירוצו של מהרש"א ז"ל גם כן אינו מספיק כמו שאבאר. ובין במאי דקאמר הש"ס וכ"ת אוכל חמור דמטמא משקין ואכתי מאי חומרייהו דאוכלין טפי ממשקין דהא משקין נמי מטמא אוכלין:

    אמנם לענ"ד נ"ל ליישב הסוגיא דהכא על הדרך שכתבתי לעיל והיינו דהא דקאמר או אינו אלא לטמא את הכלי לשון או אינו משמע שיש לנו לומר דאין אוכל מטמא משקין אלא כלים לחוד והיינו כדפרישית דסתם לשון יטמא דדריש ר"ע לטמא אחרים היינו בחד מתרי גווני או שמטמא כל הנוגע בהם או דאינו מטמא אלא דבר אחד לבד במאי דמסתבר טפי דמוקמינן לקרא בדדמי וכיון דאי אפשר לפרש דמטמא הכל דהא אין הטומאה עושה כיוצא בה אם כן ע"כ דאינו מטמא אלא דבר א' לבד וכ"ש לבתר דאמרינן לעיל יטמא דמשקין היינו בחדא אם כן יטמא דאוכלין נמי היינו בחדא ומפרשינן לה הכא לענין שאוכלין מטמא משקין ולא כלים ועל זה קאמר שפיר או אינו אלא לטמא את הכלי והיינו משום דאיכא לאוקמי קרא בדדמי דכלים ודאי חמירי ממשקין שהרי הכלים מצינו שנעשין אב הטומאה משא"כ במשקין והיינו כדפרישית בסמוך דלר"ע אפשר דכלי מקבל טומאה אפילו מולד הטומאה דראשון ושני וע"ז מסיק הש"ס שפיר אמרת ק"ו מה משקין שמטמא אוכל אף ע"ג דטומאת אוכלין קילי טובא דבעי הכשר ואם כן היה בדין דכ"ש דמשקין יטמאו כלים דחמירי טובא מאוכלין דכלים לא בעו הכשר ועוד שנעשין אב הטומאה אפילו הכי פשיטא לן לעיל דאין משקין מטמא אלא אוכלין ולא כלים אלמא דליתא להך סברא דמשום דכלים חמירי לקבל טומאה ממשקין אם כן כ"ש באוכל שאין מטמא אוכל דאין עושה כיוצא בו ולמאי דבעינן למימר או אינו אין מטמא נמי משקין ואם כן שאוכל לא מטמא שום דבר לא אוכלין ולא משקין אלמא דטומאת אוכלין קיל טובא משום דבעו הכשר וכדפרישית והיינו או אינו דקאמר אם כן כ"ש שיש לנו לומר דאין אוכל מטמא כלי כיון דלאו בחומרא דכלים תליא מילתא ולפי זה ע"כ דהאי יטמא דאוכלין היינו לטמא את המשקין דעלולין לקבל טומאה ואהא מקשה הש"ס מאי איריא דעלולין וכו' ות"ל דליכא מידי אחרינא ואהא מסיק דה"ק וכ"ת אוכל חמור שכן מטמא משקה ואין הכוונה לומר דאוכלין חמירי ממשקין דהא ליתא דאשכחן נמי איפכא דמשקין מטמא אוכל אלא דעיקר הכוונה כיון דאשכחן מיהא נמי צד חומר באוכלין הוה ליה אוכלין ומשקין שקולין ואם כן לפי זה נהי דמשקין אין מטמאין כלי ל"ש משקין שנטמאו בכלי ולא שנא שנטמאו בשרץ כדאמרינן לעיל דאמרינן דיו מ"מ באוכלין הבא' מחמת שרץ דלא שייך דיו דהא כתיבא בהדיא וכי יפול מנבלתם על זרע ואם כן יש לומר דכי היכי דמטמא משקין מק"ו דאוכלין הבאין מחמת כלי לבתר דדרשינן יטמא יטמא לטמא את המשקין ואם כן בדין הוא דאוכלין מחמת שרץ יטמא' גם כן כלים דחמירי וע"ז מסיק הש"ס שפיר דודאי לעולם משקין חמירי מאוכלין דאדרבה מה שאוכלין מטמאו משקין היינו משום חומרא דמשקין דעלולין ואם כן לפי זה דאוכלין חמירי ממשקין שפיר ילפינן בק"ו אפילו אוכלין שנטמאו בשרץ אין מטמא' כלים מק"ו דמשקין שנטמאו בשרץ דמסקינן לעיל שאין מטמא' כלי כן נ"ל נכון בעזה"י ליישב סוגיא בלי גמגום ודוק היטב:

    שם דעלולין לקבל טומאה לכאורה בהאי ק"ו גופא הוי מצי למילף דאין אוכל מטמא כלי מק"ו ומה משקין דעלולין לקבל טומאה אין מטמא' כלי כ"ש אוכלין דאין עלולין אלא דאפשר דהאי טעמא דעלולין לא שייך אלא לענין קבלת טומאה אבל לענין לטמא אחרים לא שייך האי טעמא וק"ל:

    בפירש"י בד"ה חד למעוטי משקין וכו' מיהא גלי באוכל וה"ה למשקין עכ"ל פי' דכיון דגלי באוכל דאין לחלק בין נטמא מחמת כלי ובין נטמא מחמת שרץ דבתרוייהו אין עושין כיוצא בהן ממילא דה"ה דאין לחלק במשקין בין נטמאו בכלי ובין נטמאו בשרץ אבל לענין עיקר הדין דאין עושה כיוצא בו ודאי איצטריך תרי קראי חד לאוכלין וחד למשקין כדמשמע מלשון רש"י עצמו בדיבור הקודם דממאי דקרינן בתרווייהו יטמא ממעטינן להו אלמא דצריכי תרי קראי וכדפרישית לעיל באריכות וק"ל:

    בגמרא אמר ליה רבינא לרב אשי והא אמר רבא לא ר"י סבר כר"ע ולא ר"ע סבר כר"י. ולכאורה לא הוי צריך לאתויי הא דאמר רבא ולמירמא גברא אגברא מדרבא אדר"ל ובפשיטות הוי מצי לאקשויי מהך ברייתא גופא דמייתי רב אשי בסמוך דאמר ר"י מניין לרביעי בקודש וכו' דקתני שלישי שפסול בתרומה וקאמר נמי למדנו שלישי בקודש מן התורה אלמא דשלישי בחולין לר"י טהור לגמרי ודלא כר"ע דאמר שני עושה שלישי בחולין אלא דהוי אפשר למידחי ולמימר דר"י אליבא דכ"ע בעי למימר דרביעי בקודש פסול אפילו למאן דלית ליה שני עושה שלישי בחולין משו"ה איצטריך רבינא לאתויי מדאמר רבא והיינו משום דמשמע ליה דהאי דיוקא דדייק רבא מדלא קאמר ר"י רביעי בתרומה וחמישי בקדש דיוקא מעליא הוא משו"ה מקשו מינה אדר"ל כנ"ל ועיין מה שאכתוב בזה בסמוך:

    Penei Yehoshua on Pesachim 18b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 18, Amud Bet, about 281 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 117 words

      Opens “ולאו מקל וחומר קאתי: ומה משקין הבאין…”

    2. Segment 26 words

      Opens “דיו לבא מן הדין להיות כנדון.…”

    3. Segment 328 words

      Opens “״יטמא״ דרישא היכי דריש? ״מכל האוכל אשר…”

    4. Segment 430 words

      Opens “אמרת ק"ו ומה משקה שמטמא אוכל אינו…”

    5. Segment 513 words

      Opens “מאי איריא משקין משום דעלולין לקבל טומאה,…”

    6. Segment 617 words

      Opens “ה"ק וכ"ת אוכל חמור, דמטמא משקין, ניטמייה…”

    7. Segment 77 words

      Opens “ומה היא עלילתן שמקבלין טומאה שלא בהכשר.…”

    8. Segment 839 words

      Opens “״יטמא״ דאין עושה כיוצא בה, מהכא נפקא?…”

    9. Segment 921 words

      Opens “וצריכי? דאי אשמועינן במשקין הבאין מחמת כלי…”

    10. Segment 1018 words

      Opens “ולשמעינן משקין הבאין מחמת שרץ, וכ"ש משקין…”

    11. Segment 1113 words

      Opens “א"ל רבינא לרב אשי: והא אמר רבא:…”

      Named: רב אשי, רבא.

    12. Segment 125 words

      Opens “ולא ר"ע סבר כר' יוסי!…”

    13. Segment 1311 words

      Opens “אמר ליה: רבי יוסי בשיטת ר"ע רבו…”

      Named: רבי יוסי.

    14. Segment 1421 words

      Opens “אמר ליה רב אשי לרב כהנא: בשלמא…”

      Named: רב אשי, רב כהנא.

    15. Segment 1517 words

      Opens “ודין הוא: ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה,…”

    16. Segment 168 words

      Opens “ולמדנו שלישי בקודש מן התורה, ורביעי מקל…”

    17. Segment 1710 words

      Opens “שלישי מן התורה, דכתיב (ויקרא ז, יט)…”

    Sages named on this page

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Pesachim 18b · Segment 11 — “א"ל רבינא לרב אשי: והא אמר רבא: לא ר'…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Pesachim 18b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026