Talmud Builders

    Commentary page

    Pesachim 112b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 112b

    Pesachim 112b. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 560 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    שאין כל האצבעות שוות אבר תשמיש שלא יהא תשמיש זה טוב לה כראשון ותזלזל בו:

    מצוה וגוף גדול אם תרצה לעשות מצוה וגם תשתכר בה שיגדל ממונך:

    אוכל פירות ולא שכר הלוה חבירך מעות על הקרקע לאכול פירות בנכייתא בזול שתנכה לו דבר מועט מן הדמים והיינו ריוח גדול וגם מצוה היא שיש ללוה שכר ריוח שצריך למעות ולסחורה:

    דלא תיגני בלא ק"ש שזה מנהג הארמאין:

    איכא דאמרי אל תשב במטה ארמית ממש משום מעשה דרב פפא שהיתה ארמית אחת חייבת לו מעות ונכנס מדי יום יום בביתה לגבות הימנה יום אחד חנקה את בנה ונתנתו על המטה וכשנכנס רב פפא אמרה לו שב עד שאביא מעותיך וכן עשה כשבאתה אמרה המתה את בני וברח מן המדינה:

    וביומי ניסן שהצמחים עולין וגס לבו בהן ונוגח:

    בדיקולא בטרסקל שהוא אוכל בו:

    ניזהא דתורא לחש על השור שלא ינגחנו:

    5 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 112b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    מצוה וגוף גדול אוכל פירות ולו שכר כלו' מלוה את חברו ועושה מצוה ומשתלם ממנו מן השכר מצוה והגוף נקי נושא אשה ולו בנים:

    ארבעה דברים צוה רבינו את בנו אל תדור בשכנציב דליצני נינהו דילמא משכו לך ואל תשב במטת ארמית משום מעשה דרב פפא שהיה נושה בארמאי ממון ובא לביתו לפרעו והיה לאותו ארמאי בן ומת והיה מוטל על המטה כיון שנכנס רב פפא אמר ליה שב על המטה כיון שישב על המטה צעק כי אתה הרגת את בני כו' איכא דאמרי אל תשב אל תישן בלא ק"ש איכא דאמרי לא תנסב גיורת ואל תבריח עצמך מן המכס דאי משכחי ליה בידך שקלי לכוליה עסקך ואל תעמוד בפני השור וכו' נזהא דתורא וכו':

    שלשה דברים צוה ר' ישמעאל בר' יוסי את רב אל תעש מום בעצמך מאי היא לא יהוי לך דינא בהדי תלתא דחד הוי בעל דין ותרי מיניהו סהדי ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים שנמצאת מפחית המקח בעיני בעליו אשתך טבלה אל תזדקק לה לילה הראשון אמר רבא בנדה דאורייתא שטובלת בתשלום שבעת ימים לראייתה הואיל והוחזק מעין פתוח אבל בסופרת שבעה נקיים לא וכן עוד צוה ר' יוסי בר' יהודה אל תצא יחידי בלילה ואל תעמוד בפני הנר ערום ואל תכנס במרחץ חדשה שמא תפחת העומד בפני הנר ערום נכפה והמשמש מטתו לאור הנר הויין לו בנים נכפים:

    ת"ר המשמש מטתו ותינוק קטן בה נכפה.

    אגרת בת מחלת שנראת לר' חנינא ולאביי פשוטה היא:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 112b · Sefaria

    Meiri

    וכן שלא לדור במקום ליצנים ושלא לישב על מטה ארמית ר"ל שלא לישא גיורת או שלא לישן בלא קריאת שמע וכן שלא יבריח עצמו מן המכס ושלא להכניס עצמו במקום הסכנות ושלא להכניס עצמו בדין עם שתקיף ממנו או עם רבים עד שיעשה עמו אחד מהם בעל דין ושנים עדים ועל זו אמרו אל תעש מום בעצמך וכן שלא יתן עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים:

    Meiri on Pesachim 112b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    מִצְוָה וְגוּף גָּדוֹל, אוֹכֵל פֵּרוֹת וְלֹא שָׂכָר הנה בפירוש רבינו חננאל ז"ל הנדפס מחדש גריס וְלוֹ בוא"ו ואתי שפיר אך לגרסתינו דגרסי ולא באלף צריכים להבין איך תתיישב וְלֹא באלף לפי פירוש רש"י ז"ל? ונראה לי בס"ד הכוונה יש עושה משכנתא בנכייתא אך חוזר ומשכיר את הקרקע לבעל הקרקע ולוקח ממנו שכר קצוב ורק משום היתר נוהגין שבעל המעות ישכיר הקרקע לאדם אחר ואותו אדם יחזור וישכיר אותה לבעל הקרקע ועם כל זה אין זו משנת חסידים דמחזי כרבית כיון שזה בעל המעות לוקח שכר קצוב אלא ראוי הוא שבעל המעות יאכל פירות הקרקע יהיה מה שיהיה מעט או הרבה הן חסר הן יתר ואין מגע לבעל הקרקע בזה כלל ועיקר. ולזה אמר גוּף גָּדוֹל וְלֹא שָׂכָר רוצה לומר לֹא יקח שכר קצוב אלא יהיו פירות הקרקע לו הן חסר הן יתר.

    וּמִצְוָה וְגוּף טָהוֹר, נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלוֹ בָּנִים נראה לי בס"ד 'אשה מזרעת תחלה יולדת זכר' (נידה כה:) לכן המתנהג בקדושה ובטהרה תמיד ומתרחק מן הרהורים רעים מוכרח שתאותו במשגל מועטת וחלושה ואם כן זה ודאי לא יזריע תחלה אלא אשתו מזרעת תחלה ואז יוליד בנים זכרים. לזה אמר מִצְוָה וְגוּף טָהוֹר אז אין לו רבוי תאוה בתשמיש כל כך על כן נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלוֹ בָּנִים ולא בנות דזה אשתו מזרעת תחלה:

    דְּלָא תִּיגְנִי בְּלָא קְרִיאַת שְׁמַע הא דקרי לה 'מִטָּה אֲרַמִּית' כי כוחות החיצונים הסובבים בלילה באים להדבק במטתו של אדם ועל ידי קריאת שמע דוחה אותם כמו שנאמר (תהלים צא, ז) 'יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ' ולכן אם אינו קורא קריאת שמע אז דבקים במטתו ולזה נקראת 'מִטָּה אֲרַמִּית' שדבקים בה כוחות החיצונים ולמאן דאמר דְּלָא תִּנְסַב גִּיּוֹרְתָּא נראה לי אף על גב דנתגיירה עם כל זה יש בה תערובת חלקים של אביה ואמה שהם גוים.

    נַזְהָא דְּגַמְלָא, 'דָּא דָּא' נראה לי דלפעמים הגמל יושב בארץ ואינו מקבל לזוז גם אם יכוהו מכת מוות כאשר נמצא כזאת במקומות הערביים גם בזמן הזה ואפשר כי מקודם היה להם לחש של ' דָּא דָּא ' שעל ידי הלחש הזה יקום הגמל, והערביים שדבר זה נמצא אצלם בזמן הזה יש להם אמונה שהיהודים יש להם לחש שיכולים להקים הגמל בו, ואף על פי שאומרים היהודים להם שאין אתנו יודע בזה, אין מאמינים. ואפשר ד' נַזְהָא דְּאַרְבָּא ' גם כן הוא על דרך זה שלפעמים ננעצת בקרקע הנהר שטורחים למשוך אותה ואינה נמשכת בנקל אלא בטורח גדול והיה להם לחש של ' הֶילֵנִי הַיָּיא ' שעל ידו נמשכת והולכת בנקל. והנה הגם כי כל דברים אלו הם כפשטן, נראה לי בס"ד דלא הזכירום בתלמוד בשביל הפשט שלהם אלא כיוונו לרמוז בהם עניינים טובים שנוגעים לדברי תורה! ונראה לי נַזְהָא דְּתוֹרָא, ' הֵן הֵן ' כל אדם גדול וחשוב מכוונה בשם שׁוֹר וכמו שכתב רד"ק ז"ל על פסוק (דברים לג, יז) 'בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ' ואמרו רבותינו ז"ל (פסחים פו:) 'מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול' וזהו שאמר נַזְהָא דְּתוֹרָא לחש ודיבור שצריך ללחוש לפני אדם גדול הוא ' הֵן הֵן ' שיסכים לדבריו לעשות כרצונו. ואומרם נַזְהָא דְּאַרְיָא, ' זה זה ' כגרסת הגמרא דידן נראה לי בס"ד על פי מה שכתב הרא"ם ז"ל ריש פרשת מטות דמלת 'זה' פירושו זה הדבר בעינו בלתי שום שינוי כלל אבל מלת 'בה' מורה על מכוון הענין ואין הדבר בעינו. וזהו טעם אומרם (פסיקתא במדבר קלז, ב) משה נתנבא ב'זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה הֳ' (ויקרא ט, ו) מפני ששכינה מדברת מתוך גרונו, וידוע כי התלמיד חכם נקרא אריה וכנזכר בגמרא (חולין נט:) וזהו חשיבות התלמיד חכם שמדקדק לומר השמועה כמו ששמעה בלתי שום שינוי ואפילו על שינוי אות אחד קפיד כמו שאמרו בגמרא שהיו מקפידין בדבר המשנה שלא לעשות שינוי אפילו באות א', וזהו שאמר נַזְהָא דְּאַרְיָא הוא התלמיד חכם ' זֶה זֶה ' שאומר השמועה בלתי שום שינוי שיפול על דבריו לשון זה זה. ומה שאמר נַזְהָא דְּגַמְלָא, ' דָּא דָּא ' נראה לי בס"ד רמז לבעל צדקה ומכנהו בשם גַמְלָא על דרך מה שאמר הכתוב (משלי יא, יז) 'גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד' הנה עליו ראוי לומר לשון 'דָּא דָּא' שהוא ענין נשיאות ורוממות כמו 'וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ' (תהלים יח, יא) וכן (דברים כח, מט) 'כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר', כן זה בעל הצדקה יתרומם ויעוף במעלה בשכר הגמילות חסדים שעושה כי למצוה זו של גמילות חסדים יש שכר גם בהאי עלמא. ומה שאמר נַזְהָא דְּאַרְבָּא, ' הֶילֵנִי הַיָּיא ' רמזו בזה על עולם הזה המכונית בשם סְפִינָה וכאשר כתבו כל המבארים על מאמרי רבה בר בר חנה (בבא בתרא עג. - עד:), ורוצה לומר עולם הזה לא ניתנה אלא בשביל לעשות בה מלאכת הבורא בניצוצי הקדושה שנתערבו בסיגים בשבירת הכלים קודם בריאת עולם הזה. וידוע כי ' הֶילֵנִי ' הוא לשון נהילת הקמח בנפה וכמו שאמרו בגמרא (ביצה כט:) הוה קא נהלה קמחא אגבה דמהולתא שהיא הנפה וכנזכר בערוך, ומלת ' הַיָּיא ' רוצה לומר מהרה כמו אשור הייא דאיתא בגמרא דשבת (שבת קיט.), וענין הבירור הוא כמו ענין הרקדת הקמח דתחלה מרקדים אותו מן הפסולת שבו ואחר כך מרקדים אותו להוציא הסולת וזהו בירור אוכל מתוך אוכל וכן הבירור של ניצוצי קדושה הוא בשתים תחלה בירור אוכל מתוך פסולת ואחר כך בירור אוכל מתוך אוכל וזהו שאמר ' הֶילֵנִי ' רמז לבירור הייא רוצה לומר מהרה דהיינו תבררו הבירורים מן עולם הזה במהרה שכל אדם צריך למהר בבירור זה יפה שעה אחת קודם! ושארית הלחש אין צריך לרמוז בו כלום כי הוא נאמר לפי פשט המאמר.

    'כִּנִּים לְבָנִים', מַאן דְּמִחְוָר לְבוּשֵׁיהּ וְלָא נָטִיר לֵיהּ תְּמַנְיָא יוֹמֵי וְכוּ'. נראה לי היינו דוקא בלבוש שהיה בו כינים ולא פילה אותם כולם קודם כיבוס אבל כלי שלא היה בו כינים או היה בו אך פילה אותו היטב לית לן בה ולכן עתה מנהג העולם שאין ממתינים אחר כבוס ח' ימים.

    שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אֶת רַבִּי הנה בשיטת רבינו חננאל הנדפס מחדש גריס את רב והיא גירסה הנכוונה דרבי ישמעאל נחשב כתלמיד לרבי ואיך יאמר עליו לשון צִוָּה וכן בהך שלשה דרבי יוסי ברבי יהודה נמי גריס רב.

    אַל תַּעַשׂ מוּם בְּעַצְמְךָ הנה לפי טעם המפורש בזה שהוא 'דְּלָא תֶּהֱוֵי לָךְ דִּינָא בַּהֲדֵי תְּלָתָא דְּחַד הֲוֵי בַּעַל דִּינָךְ וּתְרֵי הֲווּ סָהֲדִיךְ' הוה ליה למימר 'אַל תַּעֲשֶׂה נֶזֶק בְּעַצְמְךָ' ולא שייך בזה לשון מוּם? ונראה לי בס"ד שהיה כתוב בתלמוד בכתבי יד תיבת מו " ם שהיא ראשי תיבות מקח וממכר או משא ומתן כי כן דרכם לכתוב תיבות אלו בראשי תיבות 'מו"ם', אך המעתיקים השמיטו הנקודה שלמעלה המורה על ראשי תיבות וכתבו מו"ם בלא נקודה, ונמצא שצוהו אל תעש משא ומתן או מקח וממכר בלתי אמצעי שהוא הסרסור דשמא יזדמן באותו משא ומתן שעשית איזה תביעה לשלשה בני אדם שהיו הם הלוקחים ואז יהיו שנים עדים ואחד בעל דין ויתבעו ממך ממון על אותו מקח וממכר שעשית עמהם ויוציאו ממך שלא כדין אבל אם תעשה כל מקח וממכר באמצעות הסרסור לא יוכלו לעשות עמך קנוניה כזו כי הסרסור יודע ומעיד שכל השלשה הם בעלי דבר. ומה שאמר וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַמֶּקַח בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ דָּמִים פירוש שתעמוד בשעה שיש לוקח מהפך במקח לקנותו וזה הלוקח שרואה אותך עומד שם חושב שאתה רוצה לקנות ולכך נותן דמים יותר כדי למהר גמר המקח לקנותו ונמצא גרמת לו הפסד בחנם. או לאידך גיסא שאתה מזיק למוכר דהרואין אותך עמדת על המקח ולא קנית אלא חזרת לאחוריך חושבין שבאת לקנות וראית במקח איזה גרעון וחסרון ולכך לא קנית ואז גם הם לא יקנו ונמצא גרמת נזק לבעל המקח.

    הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר, הַוְיָן לוֹ בָּנִים נִכְפִּין נראה כל נכפין ונכפה דנקיט כאן לאו נכפין בשד ורוח רעה אלא חולי הוא שנראה כמו נכפה שעושה לאדם כמו עילוף וטירוף הדעת ויש חולי של רוח המתקשה בגידין המצוי בקטנים שיתעקמו קצת ידיהם ואצבעותיהם וגם זה הוא בכלל נכפה והשם יתברך ישמור כל עמו ישראל ברחמים!

    Ben Yehoyada on Pesachim 112b · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 112, Amud Bet, about 560 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “שֶׁאֵין כׇּל אֶצְבָּעוֹת שָׁווֹת.…”

    2. Segment 216 words

      Opens “מִצְוָה וְגוּף גָּדוֹל — אוֹכֵל פֵּירוֹת וְלֹא…”

    3. Segment 316 words

      Opens “אַרְבָּעָה דְּבָרִים צִוָּה רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ אֶת בָּנָיו:…”

    4. Segment 417 words

      Opens “וְאַל תֵּשֵׁב עַל מִטַּת אֲרַמִּית. אִיכָּא דְאָמְרִי:…”

    5. Segment 58 words

      Opens “וְאִיכָּא דְאָמְרִי: אֲרַמָּאִית מַמָּשׁ, וּמִשּׁוּם מַעֲשֶׂה דְרַב…”

    6. Segment 633 words

      Opens “וְאֶל תַּבְרִיחַ עַצְמְךָ מִן הַמֶּכֶס, דִּילְמָא מַשְׁכְּחוּ…”

    7. Segment 714 words

      Opens “תָּנֵי רַב אוֹשַׁעְיָא: מַרְחִיקִין מִשּׁוֹר תָּם —…”

    8. Segment 838 words

      Opens “תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: רֵישׁ תּוֹרָא בְּדִיקּוּלָא…”

    9. Segment 962 words

      Opens “אָמַר אַבָּיֵי: עוֹר, דָּג, וְכוֹס, חַמִּין, וּבֵיצִים,…”

    10. Segment 1060 words

      Opens “אָמַר רַב פָּפָּא: בֵּיתָא דְּאִית בֵּיהּ שׁוּנָּרָא…”

    11. Segment 1137 words

      Opens “שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי…”

    12. Segment 1219 words

      Opens “אִשְׁתְּךָ טָבְלָה — אַל תִּזָּקֵק לָהּ לַיְלָה…”

    13. Segment 1357 words

      Opens “שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה…”

    14. Segment 1457 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עַל מִטָּה שֶׁתִּינוֹק…”

    15. Segment 1536 words

      Opens “אֵל תֵּצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, דְּתַנְיָא: לֹא יֵצֵא…”

    16. Segment 1650 words

      Opens “מֵעִיקָּרָא הֲווֹ שְׁכִיחִי כּוּלֵּי יוֹמָא. זִמְנָא חֲדָא…”

    17. Segment 1736 words

      Opens “וְתוּ: חֲדָא זִמְנָא פְּגַעָה בֵּיהּ בְּאַבָּיֵי, אֲמַרָה…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Pesachim 112b · Segment 11 — “שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אֶת רַבִּי:…

    • Rav Oshaya · Amoraim · Third Generation of Amoraim

      Rav Oshaya, a prominent third-generation Amoraic sage, was a student of Rav Huna and Rabbi Yehudah bar Yehezkel.

      Source: Pesachim 112b · Segment 7 — “תָּנֵי רַב אוֹשַׁעְיָא: מַרְחִיקִין מִשּׁוֹר תָּם — חֲמִשִּׁים אַמָּה,…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Pesachim 112b · Segment 6 — “…קַרְנָיו. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל: בְּשׁוֹר שָׁחוֹר, וּבְיוֹמֵי נִיסָן.

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Pesachim 112b · Segment 9 — “אָמַר אַבָּיֵי: עוֹר, דָּג, וְכוֹס, חַמִּין, וּבֵיצִים, וְכִנִּים לְבָנִים…

    Encyclopedia entries citing this page

    Original text

    שֶׁאֵין כׇּל אֶצְבָּעוֹת שָׁווֹת.

    not all fingers are equal. It is possible that intimate relations with her second husband might not be as pleasing as with the first, leading her to disparage and even hate him.

    מִצְוָה וְגוּף גָּדוֹל — אוֹכֵל פֵּירוֹת וְלֹא שָׂכָר. מִצְוָה וְגוּף טָהוֹר — נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלוֹ בָּנִים.

    Rabbi Akiva continued to offer instruction: It is a mitzva and a great material benefit to one’s body to eat fruits without payment. That is, when one lends money and takes land as collateral, deducting from the loan the value of the fruit he eats, both the borrower and the lender benefit from this practice. One who both performs a mitzva and retains a pure body is one who marries a woman, as his thoughts will remain pure and he will merit to have children.

    אַרְבָּעָה דְּבָרִים צִוָּה רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ אֶת בָּנָיו: אַל תָּדוּר בְּשַׁכְנְצִיב מִשּׁוּם דְּלֵיצָנֵי הָווּ, וּמָשְׁכוּ לָךְ בְּלֵיצָנוּתָא.

    The Gemara cites more instructions issued by a Sage to his heirs. Our holy rabbi, Rabbi Yehuda HaNasi, commanded his sons to do four matters: Do not live in Shekhantziv in Babylonia, because they are mockers. And they will draw you in to their mockery and lead you to abandon your Torah studies.

    וְאַל תֵּשֵׁב עַל מִטַּת אֲרַמִּית. אִיכָּא דְאָמְרִי: דְּלָא תִּיגְנֵי בְּלָא קְרִיַּת שְׁמַע. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: דְּלָא תִּינְסַב גִּיּוֹרְתָּא.

    Rabbi Yehuda HaNasi further commanded his sons: Do not sit on the bed of an Aramean woman. This advice is explained in different ways. Some say it means that you should not go to sleep without reciting Shema , as a Jew who does this acts like a gentile. And some say it means that you should not marry a convert, i.e., a Jewish woman who was once an Aramean.

    וְאִיכָּא דְאָמְרִי: אֲרַמָּאִית מַמָּשׁ, וּמִשּׁוּם מַעֲשֶׂה דְרַב פָּפָּא.

    And some say that Rabbi Yehuda HaNasi meant the actual bed of an Aramean woman, and this is due to the concern for a similar outcome to the later incident involving Rav Pappa. The incident in question was as follows: Rav Pappa entered the house of a gentile woman to collect a debt. The woman asked him to sit on her bed until she brought the money. As it turned out, she had placed her dead baby under the bed. Rav Pappa was subsequently accused of killing the baby and was forced to flee the district.

    וְאֶל תַּבְרִיחַ עַצְמְךָ מִן הַמֶּכֶס, דִּילְמָא מַשְׁכְּחוּ לָךְ וְשָׁקְלִי מִנָּךְ כׇּל דְּאִית לָךְ. וְאַל תַּעֲמוֹד בִּפְנֵי הַשּׁוֹר בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה מִן הָאֲגַם, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂטָן מְרַקֵּד בֵּין קַרְנָיו. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל: בְּשׁוֹר שָׁחוֹר, וּבְיוֹמֵי נִיסָן.

    Rabbi Yehuda HaNasi continued: And do not avoid paying taxes, lest they find you and confiscate everything you own. And do not stand before an ox when it emerges from the marsh because Satan dances between its horns, i.e., an ox is particularly menacing at that time. Rabbi Shmuel said: This is referring to a black ox, and specifically during the days of Nisan, when the ox is most dangerous.

    תָּנֵי רַב אוֹשַׁעְיָא: מַרְחִיקִין מִשּׁוֹר תָּם — חֲמִשִּׁים אַמָּה, מִשּׁוֹר מוּעָד — כִּמְלֹא עֵינָיו.

    Rav Oshaya teaches with regard to the same issue: One distances himself fifty cubits from an innocuous ox [ shor tam ], an ox with no consistent history of causing damage with the intent to injure. From a forewarned ox [ shor muad ], an ox whose owner was forewarned because his ox already gored a person three times, one distances himself until it is beyond eyeshot.

    תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: רֵישׁ תּוֹרָא בְּדִיקּוּלָא — סַק לְאִיגָּרָא וּשְׁדִי דַּרְגָּא מִתּוּתָךְ. אָמַר רַב: נִיזְהָא דְתוֹרָא — ״הֵן הֵן״. נִיזְהָא דְאַרְיָה — ״זֶה זֶה״. נִיזְהָא דְגַמְלָא — ״דָּא דָּא״. נִיזְהָא דְאַרְבָּא — ״הֵילֵנִי הַיָּיא הִילָא וְהִילּוּק הוּלְיָא״.

    A Sage taught citing the name of Rabbi Meir, in an exaggerated vein: Even if the head of the ox is in its food basket, go up to the roof and kick the ladder out from underneath you to escape from it. Rav said: The cry that one says to lead an ox is hen hen . The cry to lead a lion is zeh zeh . The cry to lead a camel is da da . The cry to laborers using ropes to pull a ship along a river is heleni , hayya , hela , vehilook , hulya .

    אָמַר אַבָּיֵי: עוֹר, דָּג, וְכוֹס, חַמִּין, וּבֵיצִים, וְכִנִּים לְבָנִים — כּוּלָּן קָשִׁין לְדָבָר אַחֵר. עוֹר — מַאן דְּגָנֵי אַמַּשְׁכָּא דְצַלָּא. דָּג — שִׁיבּוּטָא בְּיוֹמֵי נִיסָן. כּוֹס — שִׁיּוּרֵי כָּסָא דְהַרְסָנָא. חַמִּין — חַמִּימֵי דְחַמִּימֵי מְשַׁדְּרוּ עִילָּוֵיהּ. בֵּיצִים — מַאן דִּמְדָרֵךְ אַקְּלִיפִּים. כִּינִּים לְבָנִים — מַאן דִּמְחַוַּור לְבוּשֵׁיהּ וְלָא נָטֵיר לֵיהּ תְּמָנְיָא יוֹמֵי וַהֲדַר לָבֵישׁ לֵהּ — בָּרְיָין הָנָךְ כִּינִּים, וְקַשְׁיָן לְדָבָר אַחֵר.

    Abaye said: Hide, fish, and a cup, hot water, and eggs, and white lice all cause the other matter, i.e., leprosy. The Gemara elaborates: Hide is referring to one who sleeps on a tanner’s hide before it has been tanned. Fish is referring to the shibuta fish in the days of Nisan. The cup is referring to one who eats the leftovers of small fried fish. Hot water is referring to very hot water that one pours on himself. Eggs means one who steps on eggshells. White lice is referring to one who washes his garment but does not keep it for eight days before wearing it again, a habit which creates these lice. And all of these practices cause the other matter, leprosy.

    אָמַר רַב פָּפָּא: בֵּיתָא דְּאִית בֵּיהּ שׁוּנָּרָא לָא נֵיעוּל בַּהּ אִינִישׁ בְּלָא מְסָנֵי. מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דְּשׁוּנָּרָא קָטֵיל לְחִיוְיָא וְאָכֵיל לֵיהּ, וְאִית בֵּיהּ בְּחִיוְיָא גַּרְמֵי קַטִּינֵי, וְאִי יָתֵיב לֵהּ גַּרְמָא דְחִיוְיָא אַכַּרְעֵיהּ — לָא נָפֵיק וְאִסְתַּכַּן לֵיהּ. אִיכָּא דְאָמְרִי: בֵּיתָא דְּלֵית בֵּיהּ שׁוּנָּרָא — לָא נֵיעוּל בֵּיהּ אִינִישׁ בְּהַכְרָא, מַאי טַעְמָא — דִילְמָא מִיכְּרִיךְ בֵּיהּ חִוְיָא וְלָא יָדַע וּמִסְתַּכַּן.

    Rav Pappa said: With regard to a house in which there is a cat, a person should not enter there barefoot. What is the reason? Because the cat might kill a snake and eat it, and the snake has small bones, and if a small bone gets into one’s foot it cannot be removed, and he will be in danger. Some say that Rav Pappa said: With regard to a house in which there is no cat, a person should not enter there in the dark. What is the reason? Since there is no cat to hunt snakes, perhaps a snake will wrap itself around him without him knowing and he will be in danger.

    שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אֶת רַבִּי: (מק״ש סִימָן) אַל תַּעַשׂ מוּם בְּעַצְמְךָ. מַאי הִיא? לָא תֶּיהְוֵי לָךְ דִּינָא בַּהֲדֵי תְּלָתָא, דְּחַד הָוֵי בַּעַל דִּינָךְ וּתְרֵי סָהֲדֵי. וְאַל תַּעֲמוֹד עַל הַמִּקָּח בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ דָּמִים.

    Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, commanded Rabbi Yehuda HaNasi with regard to three matters. Parenthetically, the Gemara states that mem , kuf , shin is a mnemonic for the three statements, as it stands for mum , blemish, mekaḥ , a purchase, and ishtekha , your wife. The first matter is: Do not inflict a blemish upon yourself. The Gemara asks: What is the meaning of that statement? The Gemara explains: Do not have a court case against three people, as one will be your opponent and two will act as witnesses and testify against you whatever they wish. And do not stand over and display interest in a purchase when you do not have enough money even for the price you are offering, as this constitutes fraud.

    אִשְׁתְּךָ טָבְלָה — אַל תִּזָּקֵק לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רַב: וּבְנִדָּה דְאוֹרָיְיתָא, הוֹאִיל וְהוּחְזַק מַעְיָן פָּתוּחַ, דִּילְמָא מָשְׁכָה זִיבָה.

    The Gemara cites the third instruction that Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, commanded Rabbi Yehuda HaNasi. After your wife has immersed, do not engage in intimacy with her on the first night. Rather, wait an additional night. Rav said: And this is referring to a menstruating woman whose status applies by Torah law. According to Torah law, even if a woman experiences a continuous emission of blood for seven days, if the flow stops on the seventh day, she may immerse that night and engage in relations with her husband without delay. However, Rav maintains that one must act stringently in this case. His reasoning is: Since there is a presumption that the flow of blood is open, perhaps her zava blood will continue afterward, i.e., she will see more blood after engaging in intimacy.

    שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אֶת רַבִּי: אַל תֵּצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, וְאַל תַּעֲמוֹד בִּפְנֵי הַנֵּר עָרוֹם, וְאַל תִּכָּנֵס לְמֶרְחָץ חָדָשׁ, שֶׁמָּא תִּפָּחֵת. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְאַל תַּעֲמוֹד בִּפְנֵי הַנֵּר עָרוֹם, דְּתַנְיָא: הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַנֵּר עָרוֹם — הָוֵי נִכְפֶּה. וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר — הָוַיִין לוֹ בָּנִים נִכְפִּין.

    The Gemara continues: Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, commanded Rabbi Yehuda HaNasi with regard to three matters: Do not go out alone at night; do not stand naked before a candle; and do not enter a new bathhouse, lest it collapse when they light the fire beneath it. The Gemara asks: Until when is a bathhouse considered new? Rabbi Yehoshua ben Levi said: Until twelve months have passed. With regard to the statement: And do not stand naked before a candle, the Gemara comments that this is as it was taught in a baraita : One who stands naked before a candle will become epileptic, and one who engages in intimacy by candlelight will have epileptic children.

    תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עַל מִטָּה שֶׁתִּינוֹק יָשֵׁן עָלֶיהָ — אוֹתוֹ תִּינוֹק נִכְפֶּה. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא הָוֵי בַּר שַׁתָּא, אֲבָל הָוֵי בַּר שַׁתָּא — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּגָנֵי לַהֲדֵי כַּרְעֵיהּ, אֲבָל גָּנֵי לַהֲדֵי רֵישֵׁיהּ — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מַנַּח יְדֵיהּ עִילָּוֵיהּ, אֲבָל מַנַּח יְדֵיהּ עִילָּוֵיהּ — לֵית לַן בַּהּ.

    Likewise, the Sages taught: One who engages in intimacy in a bed upon which a baby is sleeping, that child becomes epileptic. And we said that this will occur only if the child is not yet one year old; however, if he is one year old we have no problem with it, as he is old enough not to be affected. And furthermore, we said this only concerning a baby that is sleeping near the father’s feet; but if the baby is sleeping near his head he is sufficiently far away so that we have no problem with it. And we said this only if he does not place his hand on the baby at the time, but if he places his hands on the baby to serve as a barrier between them, we have no problem with it.

    אֵל תֵּצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, דְּתַנְיָא: לֹא יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, לֹא בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וְלֹא בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאָגְרַת בַּת מָחֲלַת, הִיא וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה יוֹצְאִין, וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְחַבֵּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

    With regard to the instruction: Do not go out alone at night, the Gemara states that this is as it was taught in a baraita : One should not go out alone at night, neither on Tuesday nights nor on Shabbat nights, i.e., Friday nights, because the demon Agrat, daughter of Maḥalat, she and 180,000 angels of destruction go out at these times. And as each and every one of them has permission to destroy by itself, they are all the more dangerous when they go forth together.

    מֵעִיקָּרָא הֲווֹ שְׁכִיחִי כּוּלֵּי יוֹמָא. זִמְנָא חֲדָא פְּגַעָה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, אֲמַרָה לֵיהּ: אִי לָאו דְּמַכְרְזִן עֲלָךְ בְּרָקִיעַ: ״הִזָּהֲרוּ בַּחֲנִינָא וּבְתוֹרָתוֹ״ — סַכַּנְתָּיךְ. אֲמַר לַהּ: אִי חֲשִׁיבְנָא בְּרָקִיעַ, גּוֹזֵר אֲנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא תַּעֲבוֹרִי בַּיִּישּׁוּב לְעוֹלָם. אֲמַרָה לֵיהּ: בְּמָטוּתָא מִינָּךְ, שְׁבֹק לִי רַוְוחָא פּוּרְתָּא. שְׁבַק לַהּ לֵילֵי שַׁבָּתוֹת וְלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת.

    The Gemara states: Initially, these demons were present every day. Once Agrat, daughter of Maḥalat, met Rabbi Ḥanina ben Dosa and said to him: Had they not announced about you in the Heavens: Be careful of Ḥanina and his Torah, I would have placed you in danger. He said to her: If I am considered important in Heaven, I decree upon you that you should never travel through inhabited places. She said to him: I beg you, leave me a little space. He left for her Shabbat nights and Tuesday nights.

    וְתוּ: חֲדָא זִמְנָא פְּגַעָה בֵּיהּ בְּאַבָּיֵי, אֲמַרָה לֵיהּ: אִי לָאו דְּמַכְרְזִי עֲלָךְ בְּרָקִיעַ: ״הִזָּהֲרוּ בְּנַחְמָנִי וּבְתוֹרָתוֹ״ — הֲוָה סַכַּנְתָּיךְ. אֲמַר לַהּ: אִי חֲשִׁיבְנָא בְּרָקִיעַ, גּוֹזְרַנִי עֲלַיְיכִי שֶׁלֹּא תַּעֲבוּרִי בַּיִּישּׁוּב לְעוֹלָם. הָא קָא חָזֵינַן דְּעָבְרָה?! אָמְרִי: הָנֵי

    And furthermore, once Agrat, daughter of Maḥalat met Abaye and said to him: Had they not announced about you in the Heavens: Be careful of Naḥmani, Abaye, and his Torah, I would have placed you in danger. He said to her: If I am considered important in Heaven, I decree upon you that you should never pass through inhabited places. The Gemara asks: But we see that, notwithstanding these anecdotes, demons do pass through inhabited areas. The Sages say in explanation: These demons