בוני התלמוד

    מסכת בבא מציעא דף צ״ה עמוד א׳

    פרק ח׳ - השואל את הפרה

    Also cited as: Bava Metzia 95a, Chapter 8 HaShoel et HaParah

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    עד שיפרוט לך הכתוב יחדו - כמו שפרט לך הכתוב (דברים כב) בחורש שור וחמור דמדאיצטריך למיכתב יחדיו שמעינן דאי לא כתביה הוה משמע שלא יחרוש לא בשור ולא בחמור ואביו ואמו קלל דריש לה בסנהדרין (דף פה:) להביא את המקלל לאחר מיתה:

    סברא הוא - דנשבר בלא מת נמי מחייב דהוה ליה קטלה פלגא:

    תאמר בגניבה ואבידה דאפשר למיטרח ואתויי - ואיכא למימר יחזור בעליה אחריה אולי תמצא:

    תשובה - פירכא:

    מאי אין לו עליו תשובה - מאי יש לו לתנא להשיב דאיצטריך לתנא לאשמועינן דאינה תשובה:

    בטוען טענת לסטין מזויין - דלענין מיפטר בתשלומין הוי אונס וטוען טענת גנב הוי לענין כפל אם נשבע ובאו עדים שהיא אצלו תאמר בשואל שאינו בא לידי כפל דכי טעין ואמר לסטים מזויין בא עלי ונטל מחייב את עצמו בקרן:

    אפ"ה - אין זו תשובה דקרנא דמחייבת ליה לשואל מכי טעין לסטים מזויין נטלה ואפילו לא נשבע לשקר עדיפא להיות חמורה מש"ש הבא לידי כפל אם כפר ונשבע על כך לשקר ואם אמת אמר פטור מן הקרן:

    גזלן הוא - ואפילו נשבע ש"ש על כך לשקר ונמצא שהיה אצלו לא מחייב כפל שאין כפל אלא בגונב או בפוטר עצמו בטענת גנב שאומר נגנבה ממני ונשבע ובאו עדים ואין זאת אלא בשומר חנם שפטור בגניבה:

    אשכחן לחיוב - גניבה ואבידה בשואל לחייב בשאין בעליו עמו:

    לפטור מנלן - שאם בעליו עמו פטור:

    גמר מש"ש - מה שומר שכר בבעלים פטור בגניבה ואבידה אף שואל בבעלים פטור:

    גמרי חיובא דש"ש - דהיינו גניבה ואבידה:

    מחיובא דשואל - משבורה ומתה דשואל:

    מה לשומר שכר - דין הוא שיהא בבעלים פטור אף על הגניבה ואבידה אע"פ שאינו אונס שכן היקל בו הכתוב לפוטרו משבורה ומתה שלא בבעלים:

    תאמר בשואל - שיפטר בבעלים על גניבה ואבידה שהרי החמיר בו לחייבו על שבורה ומתה שלא בבעלים:

    אלא גניבה ואבידה בשואל מנלן - כלומר אלא היכי ילפינן לה בבעלים לפטור גניבה ואבידה בשואל לחיובא שלא בבעלים מנלן דילפינן משומר שכר וכיון דמהתם ילפינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון דהיינו שואל דילפינן בחיובא מקל וחומר משומר שכר להיות כעין שומר שכר מה להלן בבעלים פטור דהא ילפת ליה בהיקשא דילמד עליון מתחתון אף כאן בבעלים פטור:

    למאן דלית ליה דיו - ר' טרפון בפרק כיצד בב"ק (דף כה.):

    וילמד עליון מתחתון ותחתון מעליון - גניבה ואבידה דשומר שכר מחיובא דשואל מה שבורה ומתה דשואל בבעלים פטור אף חיובא דשומר שכר בבעלים פטור ותחתון מעליון מה שומר שכר חייב בגניבה ואבידה שלא בבעלים אף שואל כן ומה ש"ש בבעלים פטור אף שואל כן ואין משיבין על ההיקש:

    פשיעה בבעלים - אחד מן השומרים שפשע כשהיו בעלים במלאכתו:

    מקרא - אם בעליו עמו (שמות כ״ב:י״ד):

    נדרש לפניו - אשומר שכר בהיקשא:

    ולא לפני פניו - אש"ח דפרשיות של ש"ח ושל ש"ש לא איתקש בוי"ו יתירה דלא כתיב וכי יתן בש"ש:

    אש"ח - דכתיב ביה פשיעה על כל דבר פשע:

    לחיובא - לחייבו שלא בבעלים בפשיעה:

    אבל לפוטרו לא - כלומר אפילו בש"ש ושואל לא הוי פטור דכי גמרינן פשיעה בבעלים בש"ש ובשואל בק"ו משומר חנם דחייב לגמרי הוא בין בבעלים בין שלא בבעלים דכי כתיב אם בעליו עמו אהנך חיובי דכתיב בש"ש ובשואל הוא דכתיב אבל אפשיעה דלא כתיבא בהו בהדיא ל"ש בבעלים לא שנא לא בבעלים:

    מקרא נדרש - בסמיכות הפרשיות ואע"פ שאין היקש מפורש בהן:

    השואל את הפרה - גרסינן בתרוייהו ולא גר' השוכר גבי פרה אלא גבי בעלים:

    ואילו שומר חנם דפרה לא קתני - בבעלים פטור משום דחיוביה ליתיה אלא בפשיעה ופשיעה לא פטר בה בבעלים:

    בבא מציעא 95 עמוד א

    1עד שיפרוט לך הכתוב ״יחדו״.

    2אפילו תימא ר' יאשיה, לחלק הכא לא צריך. מ"ט סברא הוא: מה לי קטלה כולה, מה לי קטלה פלגא.

    3גניבה ואבידה בשואל מנא לן?

    4וכ"ת נילף משבורה ומתה, מה לשבורה ומתה דלא אפשר למיטרח ואתויי, תאמר בגניבה ואבידה דאפשר למיטרח ואתויי!

    5אלא כי הא דתניא: (שמות כב, יג) ״ונשבר או מת״, אין לי אלא שבורה ומתה. גניבה ואבידה מנין? אמרת קל וחומר: ומה שומר שכר שפטור משבורה ומתה, חייב בגניבה ואבידה. שואל שחייב בשבורה ומתה אינו דין שחייב בגניבה ואבידה? וזה הוא קל וחומר שאין עליו תשובה.

    6מאי ״אין עליו תשובה״? וכ"ת איכא למיפרך, מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין,׃

    7אפ"ה קרנא דשואל עדיפא.

    8איבעית אימא: קסבר לסטים מזויין גזלן הוא.

    9אשכחן לחיוב, לפטור מנא לן?

    10וכי תימא נילף משבורה ומתה, מה לשבורה ומתה שכן אונס!

    11אלא גמר משומר שכר. ושומר שכר גופיה מנלן? גמרי חיובא דשומר שכר מחיובא דשואל: מה להלן בבעלים פטור, אף כאן בבעלים פטור.

    12במאי גמר? אי במה מצינו, איכא למיפרך כדפרכינן: שכן אונס!

    13אלא, אמר קרא ״(שמות כב״, יג) ״וכי ישאל״ וי"ו מוסיף על ענין ראשון, וילמד עליון מתחתון.

    14ואכתי שואל משומר שכר לא גמר, דאיכא למיפרך: מה לשומר שכר שכן פטור בשבורה ומתה, תאמר בשואל שחייב בשבורה ומתה!

    15אלא גניבה ואבידה בשואל לחיובא מנלן דגמר משומר שכר: דיו לבא מן הדין להיות כנדון, מה גניבה ואבידה דשומר שכר בבעלים פטור, אף גניבה ואבידה דשואל נמי בבעלים פטור.

    16הניחא למאן דאית ליה דיו, אלא למאן דלית ליה דיו מאי איכא למימר?

    17אלא אמר קרא ״וכי ישאל״, וי"ו מוסיף על ענין ראשון, וילמד עליון מתחתון ותחתון מעליון.

    18איתמר: פשיעה בבעלים, פליגי בה רב אחא ורבינא. חד אמר: חייב, וחד אמר: פטור.

    19מ"ד חייב, קסבר: מקרא נדרש לפניו, ולא לפני פניו,׃

    20הלכך ״אם בעליו עמו״ אשומר חנם לא כתיב״, ופשיעה נמי בשומר שכר ובשואל לא כתיב. הלכך, בשומר שכר ובשואל לחיוב אתיא״ בקל וחומר משומר חנם.

    21אבל בבעלים לפטור אף בשומר שכר ובשואל לא. מ"ט כי כתיב ״אם בעליו עמו לא ישלם״ אשואל ואשומר שכר אהנך חיובי דכתיב ״בהו בהדיא הוא דמיכתב״.

    22מ"ד פטור, קסבר: מקרא נדרש לפניו ולפני פניו, וכי כתיב ״אם בעליו עמו״ אשומר חנם נמי כתיב.

    23תנן: השואל הפרה ושאל בעליה עמה, השואל הפרה ושכר בעליה עמה, שאל בעליה או שכרן ואחר כך שאל הפרה ומתה פטור. ואילו ש"ח לא קתני!

    24ולטעמיך: ש"ש מי קתני?

    25אלא תנא, מילתא׃

    תוספות

    דאפשר למיטרח ואתויי - וא"ת ונילף משבויה וי"ל דשבויה לא אפשר כולי האי למיטרח ואתויי:

    שואל שחייב בשבורה ומתה - פיר' בהכונס (ב"ק דף נז: ד"ה לא) ובהמפקיד (לעיל בבא מציעא דף מא: ד"ה קרנא):

    הניחא למאן דאית ליה דיו - תימה דבפרק כיצד הרגל (ב"ק דף כה.) מוכח דהיכא דלא מיפרך ק"ו דלכ"ע אמרינן דיו והכא לא מיפרך וי"ל משום דהתם ס"ד מעיקרא דפליגי אפי' היכא דלא מיפרך קאמר הניחא כו' וה"נ אשכחן לעיל בפ"ק (דף טו:) ובהמקבל (לקמן בבא מציעא דף קי:) דקאמר הניחא למ"ד דמצי לוקח מסלק ליה לבע"ח אלא למ"ד דלא מצי מסלק לי' מאי איכא למימר והיינו רמי בר חמא דסבר מעיקרא בריש מי שהיה נשוי (כתובות דף צא:) למימר דלא מצי מסלק ליה ולא קאי הכי ואפילו הכי קאמר אלא למ"ד כו':

    וי"ו מוסיף על ענין ראשון - והשתא לא צריך תו ק"ו לחייב שואל בגניבה ואבידה משומר שכר:

    איתמר פשיעה בבעלים - פסק ר"ח דפטור מטעם דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל אף על גב דהוי חומרא לגבי מפקיד מכל מקום חשיב קולא לפטור המוחזק כדאמרי' ספק ממונא לקולא ויש להביא ראי' לדבריו דבפ' העור והרוטב (חולין דף קיח:) פליגי רב ורבי יוחנן וסבר רבי יוחנן דמקרא נדרש לפניו ולפני פניו וקיימא לן כר' יוחנן ומיהו למאי דמוקי התם דפליגי בסברא אין ראיה ועוד דאפשר למ"ד מקרא נדרש לפניו או אין נדרש לא אמרינן כן בכל מקום ומה שהקשה בהאומנין (לעיל בבא מציעא דף פא:) וכן לקמן בפירקין (בבא מציעא דף צז.) אלא למ"ד פשיעה בבעלים חייב אמאי איכסיף לא משום שכן הלכה אלא שלא יקשה לדידיה מאמוראים ראשונים:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    הא דפרכינן - מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל. אע"ג דבשואל איכא חומרי טפי טובא דחייב בשבורה ומתה ובשבויה, מה שאין כן בשומר שכר, הא לאו למימרא שהיא שומר שכר חמור משואל קאמר, אלא משום דבקל וחומר משומר שכר קאתי השתא לחיובי שואל בגנבה ואבדה, דמדחייב בכאן בקל קל וחומר בחמור, אתי למפרך ואמאי, אע"ג דאשכחן חומרי טפי בשואל משומר שכר, אפילו הכי אפשר דכשם שהחמיר וחייב לענין כפל בשומר שכר טפי משואל, הכי נמי איכא למימר דאע"ג דהחמיר בגנבה ואבדה דעלמא בשומר שכר לחייבו בהם, לא החמיר בשואל לחייבו אלא לפוטרו. (שיטמ"ק). והראב"ד תירץ דשאני הכא משום דליתיה בתורת שאלה כלל דאיהו לית ליה ממונא לאושולי, ואי שאיל איהו נמי לא מחייב בתשלומין, וכיון דליתיה בהנך מצות לא הוי שליח כדאמרינן (גיטין כג, ב) לגבי גט דלא הוי שליח לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין. ע"כ. ואינו מחוור בעיני דעבד ודאי בתורת שאלה איתיה ואי שאיל חייב בתשלומין אלא דהשתא לית ליה, וכדאמרינן בפרק קמא דמכלתין גמ' ראה את המציאה ונפל לו עליה (י, ב) אמר רבינא היכא אמרינן אין שליח לדבר עבירה היכא דשליח בר חיובא הוא אבל חצר דלאו בר חיובא הוא מחייב שולחו, ואקשינן אלא מעתה האומר לאשה ולעבד צאו גנבו לי דלאו בר חיובא נינהו הכי נמי דליחייב שולחן, ופריק אשה ועבד בני חיובא נינהו והשתא מיהא לית להו לשלומי דתנן נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חייבים לשלם, ואינו דומה לגט וקידושין דאינם בני הכי כלל. והנכון מה שתירץ הרמב"ן דה"ק דאפי' למ"ד שלוחו של אדם כמותו וכו'. (שיטמ"ק).

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא מציעא דף צ״ה עמוד א׳

    מסכת בבא מציעא דף צ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־384 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא מציעא דף צ״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026