במדה זו — לקמיה מפרש למעוטי מאי:
אי הכי — דלתנא קמא איפכא קני אמאי קתני משיכה בגמל והנהגה בחמור ליערבינהו וכו' מושכין ומנהיגין:
איכא חד צד דלא קני — להכי לא מצי למתני בתרוייהו משיכה והנהגה ותנא הכי מושכין בגמל ומנהיגין בחמור או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג באחד מהן אותו שדרכו בשניהם:
במדה הזאת — קס"ד במשיכה או בהנהגה בין בגמל בין בחמור:
אחד תפוס במוסירה — ואינו מנהיג:
ש"מ רכוב קני — שלא במקום מנהיג וכיון דשלא במקום מנהיג קני כוליה במקום מנהיג פלגי:
נקני נמי רכוב במוסירה — שבראש החמור שהוא תכשיט החמור וכחמור דמי:
בשלמא רכוב — מצית למימר דקנה בהגבהת חבירו שהגביה ראשו השני מן הקרקע דקא מגבה לה בן דעת:
אלא תפוס במוסירה במאי קני — פלגא והלא ראשה השני מונח במקומו והגבהת הפקר לא קניא עד דעקר לכוליה:
האי מאי — דקא אמרת הגבהת תופס במוסירה לא הויא הגבהה לדידיה והויא הגבהה לאחריני אפילו אם תימצי לומר כו':
ובית פגיה — קיבציי"ל בלע"ז מה שבראש החמור וכחמור דמי:
מה שתפוס בידו — דמה שבתוך ידו הוי מגביה לגמרי:
לא זה ולא זה — והבא לחוטפו יחטוף:
כדקתני — זה קנה חמור וזה קנה מוסירה אפילו בית פגיה של חמור:
הואיל ויכול — התפוס במוסירה למושכו בכח וינתק מראש החמור ויביאנו אצלו דהואיל וראש החמור גבוה נוח להביאה אצלו בנתיקה אחת:
ברותא היא — דאע"ג דיכול לנתק לאו הגבהה היא:
חציה על גב העמוד — דכיון דבמקום גבוה הוא האוחזה בראשה השני נוח לו לנתק ולהביאה אצלו דלא מחסר הגבהה:
הכי נמי דקמא קני — דמכי אגבהה קניא כולה משום דיכול לנתקה אם כן יש חילוק בשנים שהגביהו מציאה זה מכאן וזה מכאן בין מקום גבוה למקום נמוך דהיכא דשני ראשיה מונחים בקרקע אין הגבהת של ראשון קונה כולה שאין יכול לנתקו ולהביאו אצלו מתוך שהוא ארוך ומונח בקרקע כל מה שהוא נותקו ומושכו אחריו נגרר הוא על גבי קרקע והיכא דאחד מראשיה גבוה כגון בראש החמור או על גבי עמוד המגביה תחלה ראש שעל גבי קרקע קונה כולה ואנן לא אשכחן תנא דמפליג:
רכוב בשדה — בהמה של מציאה קונה אבל לא בעיר וטעמא מפרש לקמיה ומנהיג אף בעיר קנה וכ"ש בשדה ש"מ רכוב לחודיה קני כו':
אין דרכן — משום צניעותא:
