מסכת בבא מציעא דף ל״ו עמוד ב׳

על דעת אשתו ובניו - על דעת שהנפקד מוסרו לאשתו ובניו הגדולים ואין יכולין לומר אין רצוננו כו':

דיקא נמי - דהאי דגדולים פטורין דוקא בניו נקט ולא אחרים:

דא"כ - דלאחרים נמי גדולים פטור ליתני או שמסרן לקטנים סתמא:

בשבועה - שלא פשע בה:

האיך לא מהימן לי - ואני אומר שישנה בידו או אכלה או פשע בה:

פשע בה - שלא נעל בפניה כראוי:

ויצאת לאגם - מקום שאינה משתמרת שם אצל זאבים ולא אצל גנבים ומיהו לא אכלוה לא זאבים ולא גנבים:

ומתה - דהוי תחילתו בפשיעה שמא יטרפוה זאבים וסופו לא אבדה באותה פשיעה אלא בדבר שהוא אונס:

לא מיבעיא למ"ד - לקמן בפרקין (בבא מציעא דף מב.) גבי ההוא דאותיב זוזי דפקדון בצריפא דאורבני דהויא פשיעותא לגבי נורא ונטירותא לענין גנבי ואיגנוב וגניבה לגבי שומר חנם אונס הוא:

אלא אפילו למ"ד פטור הכא חייב - דהתם ליכא פשיעותא אלא לענין נורא אבל הכא איכא למימר בפשיעה מתה שאם היתה בבית לא מתה ויציאתה לאגם היא פשיעת מיתתה דשמא הבל המצוי באגם קטלה:

מה לי הכא כו' - אבל התם גבי זוזי אם שמרם כהלכתם דקי"ל (שם) כספים אין להם שמירה אלא בקרקע לא נגנבו ואע"ג דקי"ל בצריפא דאורבני אין דרך גנבים לבקש שם מעות ואונס הוא מיהו ע"י שלא שמר כדין שמירתם אבדו אבל פרה זו אם היתה בבית נמי היתה מתה:

דאיגנבה גנב מאגם - שזהו דבר שהוא פשיעה אצל יציאתה לאגם אע"פ שסופה מתה בי גנב חייב ולא אמר אי הוה בבית שומר נמי הוה מתה:

מ"ט - משעת גניבה היא אבודה מן הבעלים דאי נמי שבקה מלאך המות בי גנב הוה קיימא הלכך החיוב בא לו על שעת הגניבה:

הא דאותביה ר' אבא - לעיל מהשוכר פרה והשאילה לאחר לימא אין רצוני כו':

ושני ליה בשנתנו לו הבעלים רשות - מאי דוחקיה לשנויי הכי נימא ליה אם אירע בה אונס אחר דמצינו למימר אם היתה בבית לא נאנסה היה חייב אבל זו מתה כדרכה מלאך המות נמי בבית שוכר קטיל לה ומדלא שני ליה הכי שמעינן למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב לא שנא אונס מלאך המות משאר אונסין:

לדידכו - דאמריתו טעמא דשומר שמסר לשומר חייב משום אין רצוני איכא לאותובה לההיא ומאי דניחא ליה לרבי אמי שני ליה אנא לא סבירא לי לא אתקפתא ולא שינויא דלדידי דאמרי לעיל טעמא משום דלא מהימן ליה בשבועה ליכא לאותובה כלל שהרי שוכר עצמו נשבע לו כדתנן ישבע השוכר שמתה כדרכה:

העלה לראשי צוקין - שומר שהעלה לראשי הרים חדים ומשופעים ונפלה:

אין זה אונס - אלא פשיעה דדרכה ליפול:

הא מתה כדרכה - בראש הצוק:

פטור - דהוי סופו באונס:

אוירא - צינה:

אובצנא - עייפות טורח המעלה:

למרעה שמן וטוב - דדרך הרועים להעלות שם בהמות לרעות:

לתוקפה - להחזיק בה שכן דרך הרועים:

עלתה - מאליה:

שתקפתו - על כרחו ועלתה ולא יכול להחזיק בה שחזקה היתה ממנו: