5מאי? תא שמע, דתניא: א"ר מאיר: מפני מה אמרו השרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע, עד שיאמר ״בדקתי את המבוי הזה ולא היה בו שרץ״, או עד שעת כיבוד, מפני שחזקת בני ישראל בודקין מבואותיהן בשעת כבודיהם, ואם לא בדקו הפסידוהו למפרע.

6ומפני מה אמרו, כתם שנמצא בחלוק מטמא למפרע, עד שיאמר ״בדקתי את החלוק ולא היה בו כתם״, או עד שעת הכבוס מפני שחזקת בנות ישראל בודקות חלוקיהן בשעת כבוסיהן, ואם לא בדקו הפסידו למפרע.

7ר' אחא אמר: תחזור ותכבסנו, אם נדחה מראיתו בידוע שלאחר כבוס, ואם לאו בידוע שלפני הכבוס.

8רבי אומר: אינו דומה כתם שלאחר הכבוס לכתם שלפני הכבוס, שזה מקדיר וזה מגליד. ש"מ חזקתו בדוק, ש"מ׃

9ומטמא בין לח וכו'. א"ר אלעזר: לא שנו אלא שרץ, אבל כתם לח נמי מטמא למפרע, אימר יבש היה ומיא נפיל עליה.

10שרץ נמי, אימר יבש היה ומיא נפיל עליה! אם איתא דהכי הוא אמרטוטי אימרטט.

מתני׳ · משנה

11כל הכתמין הבאין מרקם טהורין, רבי יהודה מטמא מפני שהם גרים וטועין. הבאין מבין העובדי כוכבים טהורין, מבין ישראל ומבין הכותים רבי מאיר מטמא, וחכמים מטהרים מפני שלא נחשדו על כתמיהן.

גמ׳ · גמרא

12קפסיק ותני: אפילו מתרמוד! א"ר יוחנן: זאת אומרת, מקבלין גרים מתרמוד.

13איני? והא רבי יוחנן וסביא, דאמרי תרוייהו: אין מקבלין גרים מתרמוד!

14וכי תימא, ״זאת״ ולא סבירא ליה, והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה!

15אמוראי נינהו, ואליבא דרבי יוחנן.

16מבין ישראל וכו'. ורבנן, אי דישראל מטהרי, דמאן מטמו?

17חסורי מחסרא, והכי קתני: מבין ישראל טמא, מבין הכותים רבי מאיר מטמא, דכותים גרי אמת הן, וחכמים מטהרין, דכותים גרי אריות הן.

18אי הכי, שלא נחשדו על כתמיהן? גרי אריות מבעי ליה!

19אלא הכי קאמר: מבין ישראל ומבין הכותים טמאין, דכותים גרי אמת הן. הנמצאין בערי ישראל טהורין, שלא נחשדו על כתמיהם, ואצנועי מצנעי להו.

20הנמצאין בערי כותים רבי מאיר מטמא, דנחשדו על כתמיהם, וחכמים מטהרין, שלא נחשדו על כתמיהן.

מתני׳ · משנה

21כל הכתמים הנמצאים בכל מקום טהורין, חוץ מן הנמצאים בחדרים, ובסביבות בית הטמאות.

22בית הטמאות של כותים מטמאין באהל, מפני שהם קוברין שם את הנפלים. ר' יהודה אומר: לא היו קוברין, אלא משליכין, וחיה גוררתו.

23נאמנים לומר ״קברנו שם את הנפלים״, או ״לא קברנו״, נאמנים לומר על הבהמה אם בכרה אם לא בכרה, נאמנים על ציון קברות.

24ואין נאמנין לא על הסככות, ולא על הפרעות, ולא על בית הפרס.

25זה הכלל: דבר שחשודים בו אין נאמנין עליו. גמ׳׃

תוספות

בגומא נמי בדיק - והא דאמר בפ"ק דפסחים (דף ז.) דגומא אינה נבדקת גבי תיבה שנשתמשו בה מעות מעשר שני התם בחריץ המכוסה בקרשי התיבה דההיא גומא אינה נבדקת:

וכן הכתם עד שעת כבוס חזקתו בדוק כו' - ל"ג איבעיא להו דקאי אאיבעיא להו דלעיל גבי שרץ:

בודקות חלוקיהן בשעת כבוסיהן - לאחר הכבוס בודקות ואם לא מצאה הכתם טהור החלוק אע"פ שהיה בו בודאי כתם קודם כבוס וכגון שהטבילתו והא דאמר לקמן בפרק האשה (נדה דף סא.) בגד שאבד בו כתם מעבירים עליו ז' סממנים לבטלו ה"ה דאזיל ליה לכתם ע"י כבוס סתם והא דמסיק דאין חזקתו מתכבס היינו כשהכתם בסיטרא או בזוית אי נמי ע"י כבוס סתם לא אזיל ובודקות חלוקיהן היינו לפני כבוס ואי מצאה הכתם מעבירה עליו ז' סממנים או תעשה כבוס גמור וטוב דהא חזינן דע"י כבוס טוב הולך הכתם בלא סממנים:

שמע מינה חזקתו בדוק - והא דאמר בפ"ק דפסחים (דף ז.) ובאלו מציאות (ב"מ דף כו.) מעות שנמצאו בירושלים בשאר ימות השנה חולין לפי ששוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום לא שחזקתן מתכבדים אלא בשעת כבוד רגילים לעיין ולחפש אם יש שם מעות אי נמי כשבודקין השוקים שלא יהא שם עצם כשעורה או כעדשה מן השרץ אם היו שם מעות היו נמצאות:

הבאים מרקם - ר"ת גריס רקס דאילו ברקם היו ישראל כדאמר בריש מסכת גיטין (דף ב.) אף המביא מן הרקם ומן החגר ולא קשה מידי דטובי רקם הוו כדפרישית שם ועוד אע"ג דברקם ישראל הוו קאמר הכא דכתמן טהורין דישראל מצניעים כתמיהן אלא של עובדי כוכבים הן וטהורין ורבי יהודה מטמא משום שיש שם גרים וטועים להשתמש אי נמי הכא איירי בידוע שהן של עובדי כוכבים הדרים שם:

מבין העובדי כוכבים טהורים - אע"ג דבפרק בנות כותים (לעיל נדה לד.) אמר דדם עובדת כוכבים מטמא כרוקה וכמימי רגליה בכתמים דרבנן לא גזרו עליהם:

אמוראי נינהו כו' - ואם תאמר א"כ מ"מ תקשה לרבי יוחנן דאמר אין מקבלין גרים מן התרמוד אע"ג דסתם מתניתין דעשרה יוחסין (קדושין דף עה:) ודפרק אלמנה (יבמות סח:) וכמה תנאי סברי דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר מ"מ תקשה ליה ממתניתין דסברה דלא באו עובדי כוכבים על בנות ישראל דאי באו הוי כתמן טמא דבין אם הולד ממזר או כשר ישראל הוי ויש לומר דרבי יוחנן וסביא סברי כדתני רמי בר יחזקאל בפ"ק דיבמות (דף טז.) דאין מקבלין גרים מן הקרמיין ומן התרמודין דפליג אמתניתין דהכא דמטהר כתמי כל העובדי כוכבים ולא בעי לשנויי לא לבר מתרמוד כדמשני בפ"ק דגיטין (דף ו.) לא לבר מבבל מדמחלק ברקם ולא בשאר עובדי כוכבים משמע דכולהו טהורים:

לא נחשדו על כתמיהם - ואע"ג דכתמים דרבנן הך טומאה אית להו דסברה דמגופה אתא:

קוברין שם הנפלים - ואם תאמר והיאך משתמשים שם בימי טומאתן והלא נזהרים הם מטומאת מת ונפלים כדתניא נאמנים לומר לא קברנו שם הנפלים ומוקי לה בגמרא בכותי כהן עומד שם ובפרק בנות כותים (לעיל נדה דף לג.) אמר דנשוי מטמא משום בועל נדה אבל פנוי לא וי"ל דלפי שעה קוברין שם נפלין ולאחר זמן מסלקין אותם לקוברן בבית הקברות ואין אנו יודעין מתי מסירין אותן:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

מאן דבדיק בגומא נמי בדיק - איכא למידק דהא אמרינן בפ"ק דפסחים (ז.) גבי תיבה שנשתמשו בה מעות מעשר דגומא אינה נבדקת, ותירצו בתוס' דהתם מיירי בגומא מכוסה בקרשי התיבה ואינה נראית.

הא דתניא ש חזרת בנות ישראל בודקות חלוקותיהן בשעת כבוסיהן - לאו דוקא חלוקותיהן אלא אפילו חלוקות חברותיהן דמתקנות הן חברותיהן כיון שיודעות שחברותיהן רגילות הן ומקפידות בכך. אלא מיהו מסתברא בשכבסתו שפחה ונכרית לא אמרינן שחזקתו בדוק דשפחה ונכרית אינה מקפדת בכך.

ואסיקנא הכין - דחזקתו בדוק הוא אבל אין חזקתו מתכבס. ויש בדבר להקל ולהחמיר דאלו לבשה חלוקה בשעת וסתה וכבסתו ולא בדקתו אי נמי שכבסתו שפחה ונכרית ואזלה לה ואח"כ לבשתו ומצאה בו כתם תלינן להקל וה"ל כחלוק שאינו בדוק משום דאין חזקתו מתכבס ואע"ג דלא אמרינן שודאי אינו מתכבס אלא שאין חזקתו מתכבס וספיקא הוי מ"מ כיון דכתמים דרבנן ותלינן בהו לקולא עד שיהא חלוק הבדוק דוקא, הכא נמי תלינן דלאו בדוק ממש הוא. ומיהו היכא דאיפשר למיקם אמילתא אם מקדיר ואם מגליד כרבי עבדינן אבל אם נאבד החלוק שנתכבס עד שלא בדקוהו אם מקדיר ואם מגליד תלינן לקולא כנ"ל. אבל הראב"ד ז"ל כתב כיון דאיכא למיקם עלה דמילתא כר' הילכך בדקינן לכתם ונראה מדבריו שאם אינו יודע לעמוד אעיקר הענין כגון שאינו בקי במגליד ומקדיר טמאה דאם הוא אינו בקי אין זה ספק בדרבנן אלא ספק הבא לו ממיעוט ידיעתו. ומ"מ כל שנאבד החלוק או נתכבס קודם שעמדו עליו לבדוק את הכתם תולין בו להקל בשל דבריהם ואיפשר נמי דאף הרב ז"ל לא כתב כן אלא בשיכול למיקם אמילתא הא אם אינו בקי אינו חושש אלא תולה להקל.

אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן - וא"ת מ"מ מתניתין דהכא תיקשי ליה לר' יוחנן דמתניתין אמרה מקבלין אפילו מתרמוד ואיהו אמר אין מקבלין גרים מתרמוד. איכא למימר תנאי נינהו כדתני רמי בר' יחזקאל בשילהי פרק קמא דיבמות (טז,.) אין מקבלין גרם מן הקרדויים ולא מן התרמודיים ור' יוחנן דאמר כההוא תנא.

וחכמים מטהרין שלא נחשדו על כתמיהן - וא"ת והא כתמים דרבנן נינהו ודרבנן ליתלהו וי"ל דאינהו סבירא להו דכתמים דאוריתא דלא ידעי למידרש בבשרה עד שתרגיש בבשרה. ולי נראה דכתמים דהכא לא כתמים הנמצאים בלא הרגשה קאמר אלא כתמים הבאים בהרגשה אי נמי כתמי בדיקה, דכולהו כתמים מקרו והנהו דאוריתא נינהו.

מתני' - בית הטמאות של כותיים מטמאין באהל מפני שקוברים שם את הנפלים. פי' קוברים אותם לשעות אבל מסירין אותם משם דאי לא נשותיהם נדות היאך משמשות שם וא"ת שאינן מקפידין א"כ ספק מתים הם, ואנן בפרק בנות כותיים (לא,.) לא תנן אלא שמטמאין משכב תחתון כעליון מפני שהם בועלי נדות ודוקא נשוי אבל פנוי לא ואם איתא טמאי מתים נינהו אלא ודאי כדאמרן.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת נדה דף נ״ו עמוד ב׳

מסכת נדה דף נ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־449 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–73)עמוד

היעד שנמצא: נדה דף נ״ו ע״ב

פתיחה בקורא