בוני התלמוד

    מסכת נדה דף נ״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    א"ר נראין כו'כולה מפרש לה:

    הכא במאי עסקינןפלוגתא דרבנן ורבי יהודה בן אגרא:

    כשבדקה עצמהכל שני בין השמשות:

    ולא בדקה חלוקהבשני ימים אלא בג' ומצאה ב' גריסין ולפי שלא בדקה חלוקה עד הנה לא ידעה מאימת הן באין לפיכך יש לחוש שמא בשני בין השמשות ראתה או אחת ביום ראשון ואחת בין השמשות של מחר דהוו להו ג' ראיות:

    בין השמשות דרבי יהודהבבמה מדליקין הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון ושיעורו חצי מיל ולר' יוסי כהרף עין ובסוף היום הוא זה נכנס וזה יוצא:

    והא בדקה בבין השמשות דרבי יהודההלכך לא ראתה אחת מהן בין השמשות שתעלה לחומר ב' ימים:

    ספקא הואדחיישינן שמא לאחר סילוק ידיה בבין השמשות דרבי יוסי חזאי והוא עולה לשני ימים והוו להו שלשה ימים רצופים ולרבנן לילה הוא ואפילו חזאי לא הוו להו שלשה ראיות:

    אילמלי ידיה בעיניהבאותו מקום:

    כל בין השמשותדרבי יהודה:

    יפה אתם אומריםלרבנן דלא חיישי כיון דכל בין השמשות דר' יהודה לא חזאי:

    אימור עם סילוק ידיה ראתהדהא בין השמשות דרבי יהודה ארוך הוא:

    נראין דברי רבי יהודהדחייש:

    בשלא בדקהומדקאמר רבי בהא ס"ל כרבי יהודה אבל בשבדקה לא ס"ל כוותיה מכלל דרבי יהודה בן אגרא אפילו בדקה נמי חייש ומאי לא בדקה אי נימא ה"ק רבי רואה אני את דברי ר' יהודה בשלא בדקה בדרבי יוסי ואע"ג דבדקה בדר' יהודה דאיכא לספוקי בבין השמשות דרבי יוסי אבל איני רואה את דבריו כשבדקה בשניהם:

    מכלל דרבי יהודה אפילו בדקה בתרוייהוחייש הא ודאי בין השמשות לא חזאי ואין לך לחלוק ראיה אחת לשתים:

    אלא פשיטא דלא בדקה לאבהא ולא בהא דחוששת שמא ראתה בבין השמשות דר' יהודה:

    אבל בדקה בדר' יהודהאין אני רואה את דבריו לחוש לזיבה:

    אלמאקסבר רבי בין השמשות דרבי יוסי לילה הוא והראייה שבה אינה עולה לשתים:

    אי נימא כשבדקה בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסיוקאמר רבי בזו אני רואה את דבריהם דלא חיישינן אבל לא בדקה לא בזו ולא בזו איני רואה את דבריהם דאנא סבירא לי דחיישא:

    מכלל דלרבנן אע"ג דלא בדקה לא בהא ולא בהא לא חיישא והא לא בדקה. ויש לחוש לראיית בין השמשות המתחלקת לשתים:

    אלא פשיטאדנראין דברי חכמים כשבדקה דקאמר רבי שבדקה בשניהם קאמר אבל באחד מהן דקאמרי אינהו נמי לא חיישא איני רואה דבריהם דכיון דלא בדקה בדר' יוסי יש לחוש לראיית בין השמשות. אלמא לרבי ספקא הוא כו':

    ה"קהאי נראין דקאמר רבי לאו לטעמיה דנפשיה קאמר דתידוק מינה מדקאמר בזו אני רואה את דברי זה ובזו איני רואה מכלל דאינהו בתרוייהו פליגי ותקשי לך אלא רבי לפרושי פלוגתייהו אתא לאשמועינן במאי פליגי וה"ק נראין דברי ר' יהודה לחכמים ומודים לו דחיישינן כשלא בדקה לא בזה ולא בזה שדברי חכמים כשבדקה באחד מהני דקסברי בין השמשות דרבי יוסי ליליא הוא ורבי יוסי לטעמיה דאמר ספקא הוא הילכך עד שתבדוק בשניהם יש לחוש בראיית בין השמשות:

    לראייה מרובהג' גריסין בועודות:

    לראייה מועטתשני גריסין בועודות:

    ממנומדרבי יוסי:

    שלא הפרישה בטהרהבשביעי שלא בדקה בין השמשות:

    לא תהא בחזקת טומאהואינה טובלת לערב ואע"פ שהפרישה בטהרה שחרית. אלמא משראתה הויא כל היום בחזקת חוזרת ורואה עד גמר היום אף זו הואיל ולא בדקה בין השמשות שלם איכא למיחש דלמא בסוף בין השמשות ראתה והיא עולה לשתי ראיות:

    ונראין לי דבריוומודה אני לו:

    כשבדקהבין השמשות שלם תו לא חיישא ובשלא בדקה אני חולק עליו:

    קשיא דרבי יהודה אדר' יהודהדלעיל ס"ל בין השמשות דרבי יוסי ספיקא הוא:

    בשלמא בלא רביאי לא פירש רבי לפלוגתייהו בין לעיל בין הכא לא הוה קשיא דרבי יהודה אדר' יהודה התם דבדקה כו':

    אלא בדרבימכי אתא רבי לפרושי פלוגתייהו ולא מתוקמא לן אלא כדפירשה דלרבי יהודה דלעיל ספיקא הוא והכא מיתחזי דליליא הוא קשיא:

    נדה 53 עמוד א

    1אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בן אגרא בשלא בדקה, ודברי חכמים בשבדקה.

    2מאי ״בדקה״, ומאי ״לא בדקה״? אמר רבא: אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי הכא במאי עסקינן? כגון שבדקה עצמה, ולא בדקה חלוקה, ואף עצמה לא בדקה אלא בין השמשות דרבי יהודה, ובבין השמשות דר' יוסי לא בדקה.

    3דרבנן סברי בבין השמשות דרבי יוסי ליליא הוא, והא בדקה בבין השמשות דרבי יהודה, ור' יוסי לטעמיה, דאמר בין השמשות ספיקא הוי.

    4ואמינא להו אנא: אילמלי ידיה בעיניה כל בין השמשות יפה אתם אומרים, עכשיו שמא עם סלוק ידיה ראתה? ואמרו לי: כי קאמרינן כשנתנה ידיה בעיניה כל בין השמשות.

    5אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בן אגרא כשלא בדקה. מאי ״לא בדקה״?

    6אילימא דבדקה בדרבי יהודה, ולא בדקה בדרבי יוסי, מכלל דרבי יהודה סבר: אע"ג דבדקה בתרוייהו חיישא? הא בדקה!

    7אלא פשיטא דלא בדקה, לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי, אבל בדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדר' יוסי לא חיישא.

    8אלמא, בין השמשות דר' יוסי לרבי ליליא הוא. אימא סיפא: ״ודברי חכמים כשבדקה״. מאי ״בדקה״?

    9אילימא דבדקה בדרבי יהודה, ולא בדקה בדרבי יוסי, מכלל דרבנן סברי אע"ג דלא בדקה בתרוייהו לא חיישינן, הא לא בדקה!

    10אלא פשיטא דבדקה בין בדר' יהודה, ובין בדרבי יוסי, אבל בדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדר' יוסי חיישינן.

    11אלמא, בין השמשות דרבי יוסי לרבי ספקא הוי, קשיא דרבי אדרבי!

    12ה"ק נראין דברי רבי יהודה בן אגרא לרבנן, דלא בדקה כלל לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי, שאף חכמים לא נחלקו עליו אלא דבדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדר' יוסי. אבל היכא דלא בדקה כלל מודו ליה.

    13ורמינהו: הרואה כתם, לראיה מרובה חוששת, לראיה מועטת אינה חוששת. זו דברי רבי יהודה בן אגרא שאמר משום רבי יוסי.

    14אמר רבי: אני שמעתי ממנו שאחת זו ואחת זו חוששת, ומן הטעם הזה אמר לי: ומה אילו נדה שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה לא תהא בחזקת טמאה? ונראין דבריו כשבדקה.

    15מאי בדקה? אילימא דבדקה בדר' יהודה, ולא בדקה בדרבי יוסי, מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר אע"ג דלא בדקה לא בדר' יהודה ולא בדר' יוסי לא חיישא? והא לא בדקה!

    16אלא פשיטא דבדקה בין בדר' יהודה ובין בדרבי יוסי, מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר: בדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדר' יוסי לא חיישא.

    17אלמא, בין השמשות דרבי יוסי לר' יהודה בן אגרא ליליא הוא. קשיא דרבי יהודה בן אגרא אדר' יהודה בן אגרא!

    18בשלמא בלא רבי לא קשיא: התם דבדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדר' יוסי, הכא דבדקה נמי בדר' יהודה ובדר' יוסי, אלא בדרבי קשיא!

    19תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה בן אגרא: האי תנא סבר, שלים בין השמשות דר' יהודה,׃

    תוספות

    אבל בדקה בדרבי יהודה כו'וא"ת דלמא אבל בדקה בדרבי יוסי ולא בדקה בדר' יהודה לא חיישינן דבין השמשות דר' יהודה יממא הוא וי"ל דבהא ר' יהודה בן אגרא מודה דלא חיישינן כיון דבדקה דדר' יוסי:

    שאף חכמים לא נחלקו כו' בכמה דוכתין משני כי הכא אבל בפרק הזהב (ב"מ דף נד.) גבי חומש ומעשר ובפרק כל הבשר (חולין דף קט.) גבי אפשר לסוחטו לא משני הכי משום שיכול ליישב בענין אחר בהגהה מועטת:

    ומה אילו נדה שלא הפרישה כו'וא"ת דבפ"ב (דף סח:) לקמן א"ר יוסי גופיה דהיא בחזקתה וי"ל דהתם מיירי כשבדקה יום ב' או יום ג' ומצאתה טהורה שפסקה והכא בדלא בדקה א"נ הכא מיירי שבדקה שחרית של שביעי ומצאתה טמא:

    מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר בדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי אינה חוששת. השתא הוה מצי למיפרך הא משמיה דרבי יוסי קאמר וא"ת ואימא מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר דבדקה בדר' יוסי גרידא אינה חוששת ורבי סבר חוששת כיון דלא בדקה בדרבי יהודה דבין השמשות דרבי יוסי מישך שייך בדר' יהודה כדאמר בסוף והשתא לא הוה צריך למימר תרי תנאי ואליבא דר' יהודה בן אגרא וי"ל דומיא דברייתא דלעיל דמיירי רבי יהודה בן אגרא כשבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    אלמא בין השמשות דר' יוסי לר' יהודה בן אגרא לילה הואואע"ג דר' יהודה בן אגרא משמיה דר' יוסי קאמר לה הכי קאמר בין השמשות דתלינן אנן בדר' יוסי, לר' יהודה בן אגרא לילה הוא ומסבר סבר דלא נחלק ר' יוסי מעולם בבין השמשות.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף נ״ג עמוד א׳

    מסכת נדה דף נ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־415 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    א"ר נראין כו' כולה מפרש לה:

    הכא במאי עסקינן פלוגתא דרבנן ורבי יהודה בן אגרא:

    כשבדקה עצמה כל שני בין השמשות:

    ולא בדקה חלוקה בשני ימים אלא בג' ומצאה ב' גריסין ולפי שלא בדקה חלוקה עד הנה לא ידעה מאימת הן באין לפיכך יש לחוש שמא בשני בין השמשות ראתה או אחת ביום ראשון ואחת בין השמשות של מחר דהוו להו ג' ראיות:

    בין השמשות דרבי יהודה בבמה מדליקין הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון ושיעורו חצי מיל ולר' יוסי כהרף עין ובסוף היום הוא זה נכנס וזה יוצא:

    והא בדקה בבין השמשות דרבי יהודה הלכך לא ראתה אחת מהן בין השמשות שתעלה לחומר ב' ימים:

    ספקא הוא דחיישינן שמא לאחר סילוק ידיה בבין השמשות דרבי יוסי חזאי והוא עולה לשני ימים והוו להו שלשה ימים רצופים ולרבנן לילה הוא ואפילו חזאי לא הוו להו שלשה ראיות:

    אילמלי ידיה בעיניה באותו מקום:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Niddah 53a · Sefaria

    תוספות

    אבל בדקה בדרבי יהודה כו' וא"ת דלמא אבל בדקה בדרבי יוסי ולא בדקה בדר' יהודה לא חיישינן דבין השמשות דר' יהודה יממא הוא וי"ל דבהא ר' יהודה בן אגרא מודה דלא חיישינן כיון דבדקה דדר' יוסי:

    שאף חכמים לא נחלקו כו' בכמה דוכתין משני כי הכא אבל בפרק הזהב (ב"מ דף נד.) גבי חומש ומעשר ובפרק כל הבשר (חולין דף קט.) גבי אפשר לסוחטו לא משני הכי משום שיכול ליישב בענין אחר בהגהה מועטת:

    ומה אילו נדה שלא הפרישה כו' וא"ת דבפ"ב (דף סח:) לקמן א"ר יוסי גופיה דהיא בחזקתה וי"ל דהתם מיירי כשבדקה יום ב' או יום ג' ומצאתה טהורה שפסקה והכא בדלא בדקה א"נ הכא מיירי שבדקה שחרית של שביעי ומצאתה טמא:

    מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר בדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי אינה חוששת. השתא הוה מצי למיפרך הא משמיה דרבי יוסי קאמר וא"ת ואימא מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר דבדקה בדר' יוסי גרידא אינה חוששת ורבי סבר חוששת כיון דלא בדקה בדרבי יהודה דבין השמשות דרבי יוסי מישך שייך בדר' יהודה כדאמר בסוף והשתא לא הוה צריך למימר תרי תנאי ואליבא דר' יהודה בן אגרא וי"ל דומיא דברייתא דלעיל דמיירי רבי יהודה בן אגרא כשבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי:

    Tosafot on Niddah 53a · Sefaria

    רשב"א

    אלמא בין השמשות דר' יוסי לר' יהודה בן אגרא לילה הוא ואע"ג דר' יהודה בן אגרא משמיה דר' יוסי קאמר לה הכי קאמר בין השמשות דתלינן אנן בדר' יוסי, לר' יהודה בן אגרא לילה הוא ומסבר סבר דלא נחלק ר' יוסי מעולם בבין השמשות.

    Rashba on Niddah 53a · Sefaria

    ריטב"א

    אשכחתינהו וכו' כלל הלכה זו דכל בדיקה האמורה כאן היינו בדיקת עצמה דוקא כדמפרש ואזיל וכל שלא בדקה בבין השמשות דמר או דמר חוששין שראתה בו ראיה א׳ ועלתה לשתים לפי שהוא מן היום ומן הלילה וימים מחלקין כדאיתא לקמן והתם בפ׳ במה מדליקין.

    והא דפרכינן והא לא בדקה לאו מסברא פרכינן לה דהא ר׳ חנינא בן אנטיגנוס דלא חייש לה אעפ״י שלא בדקה ומשום דכתמין דרבנן אלא דפום טעמא דהני קראי פרכינן לה דכיון דחיישי לראיה מרובה במקום א׳ ראוי להם לחוש גם לזו ומעיקרא קס״ד דנראין לי קאמר ופרקינן דנראין דברי האחד לחברו קאמר ומיהו באידך בתרייתא א״א לתרץ כן מדלא קתני בה אלא ונראין חד. והא דאמרינן דבין השמשות דר׳ יוסי לר׳ יהודה בן אגרא לילא הוא איכא למידק דהא משמע דר׳ יוסי גופיה קאמר לה וי״ל דאיהו ס״ל שלא נחלק ר׳ יוסי לעולם על בין השמשות דר׳ יהודה ופליג אמתני׳ דפ׳ במה מדליקין.

    Ritva on Niddah 53a · Sefaria

    מאירי

    יתבאר בפרק אחרון ס"ח א' שכל שראתה והרגישה שפסקה אם לא בדקה עצמה בשביעי שלה או ביום שפוסקת בו אף בתוך שבעת ימי נדה אע"פ שהרגישה שפסקה הרי היא בחזקת טומאה ואינה טובלת בליל שביעי שמא בין השמשות ראתה ונכנסה לזיבה עד שתפריש בטהרה ר"ל שתבדוק ביום שתפסוק ועיקר בדיקתה מן המנחה ולמעלה עד בין השמשות ובין השמשות הרי זו בחזקת טהרה:

    שאר הסוגיא אע"פ שאין לנו צורך בה לענין פסק מתוך שדבריה מבולבלין אני רואה להעירך מעט בביאורה דרך קצרה והוא שאמרו הרואה כתם אם יש בו לחלק שלשה גריסין ושלשה ועודות חוששת כדברי ר' מאיר שבמשנתנו ר' יהודה בן אגרא אומר משום ר' יוסי אחד זו ואחד זו חוששת ר"ל אפילו אין בה לחלק אלא לשני גריסין ושני ועודות חוששת לשלש ראיות שמא הראשונה ראת בראשון לימי זיבה והשניה בבין השמשות של שני שהוא ספק יום ספק לילה ועולה לשני ימים ואמר ר' נראין דברי ר' יהודה בשלא בדקה בין השמשות ודברי חכמים בשבדקה ושאל מאי בדקה וכו' דמדקאמר נראין מכלל דאינהו גופייהו פליגי בתרויהו ושאלו בדקה בין השמשות את חלוקה ולא מצאה מאי טעמא דמאן דחייש הרי על כרחך אין כאן אלא שתי ראיות של שני ימים והיו התלמידים סבורים לפרש שבדקה עצמה בין השמשות אבל לא בדקה חלוקה עד השלישי שמצאה שיעור שני גריסין אלו שאלו בדקה את חלוקה לא היה לה לחוש לכלום אלא שעצמה הוא שבדקה אבל חלוקה לא בדקה ואף אתה אומר מאחר שבדקה עצמה בין השמשות ומצאה טהור על כל פנים כתם הנמצא לא בבין השמשות יצא שהרי בדקה עצמה באותה שעה איברא כך הוא אלא שאף עצמה לא בדקה אלא בין השמשות של ר' יהודה שהוא מסוף שקיעת החמה ר"ל משנכנסה כלה עד שיכסיפו פני רקיע הן התחתון ר"ל כיפת הרקיע הנראית לנו באופק המפריש בין חצי קרקע העליון לחציו התחתון הן העליון ר"ל גובה הכיפה שבאותו צד למעלה מאופק המפריש שמתאחרת להכסיף יותר מצד שהאורה מבהקת יותר בנכחותיותיה והוא קודם צאת הכוכבים מעט אבל לא בדקה עצמה בבין השמשות של ר' יוסי שהוא רגע מצומצם אותו הסמוך לצאת הכוכבים רבנן סברי בין השמשות דר' יוסי לילא הוא ואף כשתאמר שאחד מן הגריסין יצא באותה שעה אינה ראיית בין השמשות לספקה בראיית שני ימים שהרי לילה הוא ולבין השמשות דר' יהודה ליכא למיחש שהרי בדקה בו את עצמה וכגון שידיה בין עיניה כל בין השמשות דר' יהודה ר"ל שלא זזה ידה מבדיקתה עד שנחוש שמא עם סלוק ידיה ראתה ור' יוסי סבר בין השמשות ספיקא הוי ר"ל ספק יום ספק לילה כלומר ור' יהודה בן אגרא סבר לה בבין השמשות כר' יוסי ושמא אחר בין השמשות דר' יהודה ראתה ובין השמשות הוא ספק יום ספק לילה וחוששת ואחר שזהו מחלקתם אנו חוזרין לפרש הכרעתו של רבי והוא שאמר נראין דברי ר' יהודה בשלא בדקה ומאי לא בדקה דקאמר אילימא דלא בדקה בדר' יוסי אבל בדקה בדר' יהודה וכדאוקימנא לפלוגתיהו הא מדקאמר נראין דבריו בזו ולא בחברתה מכלל דר' יהודה בן אגרא פליג אף בבדקה בשניהם ואמאי הרי על כל פנים אין כאן כתם של בין השמשות אלא על כל פנים אתה מפרשה שנראין דבריו בשלא בדקה באחד מהם והיה יכול עכשו להקשות מכלל דרבנן סברי דאע"ג דלא בדקה בשניהם לא חיישא ואמאי הא לא בדקה כדפריך לקמיה אלא דחדא מתרי נקט כלומר מאחר שהוא אומר נראין דבריו בשלא בדקה בשניהם הא בבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי אין נראין בה דבריו אלמא דלר' יהודה בין השמשות דר' יוסי ליליא הוא אימא סיפא ודברי חכמים בשבדקה מאי בדקה אילימא דבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי ומדקאמר נראין דבריהם בזו ולא בחברתה מכלל דלרבנן אע"ג דלא בדקה בחד מיניהו לא חיישא ואמאי הא לא בדקה אלא פשיטא דוקא נראין דברי חכמים בבדקה בשניהם אבל לא בבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי אלמא דבין השמשות דר' יוסי לר' בין השמשות הוא וספק יום ספק לילה וא"כ קשיא דר' אדר' ואף בזו היה יכול להקשות מכלל דר' יהודה בן אגרא אף בבדקה בתרויהו חיישא אלא דחדא מתרי נקיט ותירוצה עולה לשתיהן אי נמי דאטעמא דנפשיה דר' קא מהדר ותירץ דהאי קאמר נראין וכו' לאו למידק מינה דאינהו פליגי בתרויהו אלא לפרושי פלוגתיהו קאתי והכי קאמר נראין דברי ר' יהודה לרבנן בדלא בדקה כלל ודברי רבנן לר' יהודה בבדקה בתרויהו דהא לא פליגי אלא בבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי:

    ואקשי ליה אגופה דבריתא מדתניא לראייה מרבה ר"ל שלשה גריסין חוששת למועטת ר"ל שני גריסין אינה חוששת דברי ר' יהודה בן אגרא משמיה דר' יוסי ואמר ר' אני שמעתי ממנו אחת זו ואחת זו חוששת ומן הטעם הזה מה נדה שלא הפרישה טהרה מן המנחה ולמעלה ר"ל שלא בדקה עצמה בשביעי שלה בשפורשת מימי נדה וראויה לבעלה בלילה אחר שתטבול אלו לא בדקה עצמן מן המנחה ולמעלה עד בין השמשות ובין השמשות בכלל כדי שתפרוש מזמן נדותה בטהרה מי לא הויא בחזקת טומאה שלא לטבול לערב אע"פ שבדקה שחרית מפני שחוששין שמא בין השמשות ראתה והוא עת זיבה וצריכה שמור ואע"פ שבפרק אחרון יתבאר שבדיעבד מיהא כל שבדקה שחרית דיה מ"מ כל שלא בדקה שחרית חוששין לראיית בין השמשות אלמא ראיית בין השמשות חששא הוא וא"כ אף בזו חוששין להעלותה לראיית שני ימים ומסיים ר' למילתיה דנראין דבריו של ר' יהודה בן אגרא דלא חיישא בשבדקה ומדקאמר נראין דבריו בבדקה אלמא דבן אגרא לא חייש אף בלא בדקה ומאי בדקה דקאמר דנראין דבריו בה אי דבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי מכלל דאיהו סבר אף בלא בדקה בתרויהו ואמאי אלא הכי קאמר נראין דבריו בבדקה בתרויהו ובן אגרא פליג אף בבדקה בדר' יהודה ואלמא בין השמשות דר' יוסי לבן אגרא ליליא הוא וקשיא לבן אגרא דידיה אדידיה ואי לאו אוקימתיה לא הוי קשיא דההיא דלעיל בדבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי והא דהכא בדבדקה בתרויהו אלא השתא קשיא ואע"ג דבן אגרא משמיה דר' יוסי קאמר לה והיאך עולה על דעתו לומר ליליא הוא סבירא ליה לבן אגרא שלא חלק ר' יוסי בבין השמשות ותירץ תרי תנאי ואליבא דבן אגרא תנא דלעיל סבר דבין השמשות דר' יוסי לא שייך בדר' יהודה כלל אלא שהוא בא אחריו וכשלא בדקה בו חוששת ותנא בתרא סבר דבין השמשות דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודה ר"ל שמובלע הוא בתחומו ואותו רגע שהוא סוף בין השמשות של ר' יהודה הוא בין השמשות של ר' יוסי והואיל ובדקה בכל בין השמשות דר' יהודה הרי בדקה בשניהם ור' דקאמר נראין וכו' סבירא ליה דלא שייך ביה והיינו דקאמר נראין דבריו בשבדקה בשניהם אבל אם לא בדקה אלא בדר' יהודה לא:

    זהו ביאור הסוגיא ולדברי הכל למדנו הימנה שראיית בין השמשות עולה לשני ימים למנין זיבה וכל שראתה יום אחד בימי זיבה וראתה למחרתו בין השמשות הויא לה זבה והדברים מתמיהים זו למה והרי על כל פנים או יום או לילה ואם יום הוא תשמר למחרתו שהוא שלישי ואם לילה הוא הרי נמצאת עדין בתחלת שמור ונראין הדברים שאינה אלא מדברי סופרים גזירה שמא כשראתה ראשון לימי זיבה והשני בין השמשות שמא ימצא בראיה זו של בין השמשות שני גריסין ויש לחוש שמא היתה אחת ביום ואחת בלילה וכיוצא בזה אמרו בזב שאם ראה ראייה אחת מקצתה בסוף היום ומקצתה בתחלת הלילה הרי היא כשתי ראיות שהימים מחלקים ולפיכך אם ראתה אחת בין השמשות הואיל וספק יום וספק לילה הוא הרי זו ספק לטומאה:

    Meiri on Niddah 53a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' דרבנן סברי בבין השמשות דר' יוסי לילה כו' וה"ה דהמ"ל דהנך רבנן פליגי עם ר"י בן אגרא וסברי נמי כר' יוסי אלא דאית להו דב"ה דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודה והא בדקה בדר' יהודה אלא דניחא ליה למימר דהנך רבנן מסתמא היינו ר' יהודה גופיה בר פלוגתיה דר' יוסי בדין ב"ה ולטעמייהו אזלי ומה"ט נמי לא בעי למימר דהב"ע שבדקה בדר' יוסי ולא בדקה בדר' יהודה דרבנן נמי סברי כר' יוסי ואפ"ה לא חיישינן כיון דבדקה בדר' יוסי ור' יהודה בן אגרא סבר דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודה והא לא בדקה בדר' יהודה ודו"ק:

    תוס' בד"ה מכלל דר' יהודה בן אגרא כו' ור' סבר חוששת כיון דלא בדקה בדר' יהודה דב"ה דר' יוסי מישך שייך כו' עכ"ל מיהו יש ליישב דא"נ סבר מישך שייך ולא בדקה בכל בין השמשות דר' יהודה ולר' יהודה חוששת כיון דלא בדקה בכולו מ"מ אם בדקה בסופו של ר"י שהוא בין השמשות דר' יוסי אינה חוששת לר' יוסי ולא דמיא להא דאמרינן לקמן כיון דבדקה בדר' יהודה בכולהו ולרבי יהודה אינה חוששת ע"כ לר' יוסי נמי אינה חוששת דמישך שייך ביה וק"ל:

    פרש"י בד"ה בשלמא בלא רבי אי לא פירש רבי לפלוגתייהו בין לעיל כו' עכ"ל היינו למאי דמסיק דר' לפרושי פלוגתייהו אתא לאשמועינן ואי לאו רבי לא הוה ידעינן דמודים לו כו' כפרש"י לעיל:

    Chidushei Halachot on Niddah 53a · Sefaria

    מהר"ם

    בגמ' בשלמא בלא רבי לא קשיא וכו' ופרש"י בלא רבי אי לא פירש רבי פלוגתייהו בין לעיל בין הכא. ר"ל אי אמר פירושא דלעיל ולא אמר פירושא דהכא לא הוה קשה מידי דה"א דלעיל איירי דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי ולכך חייש לעיל רבי יהודה בן אגרא והכא איירי דבדקה בתרוייהו ולכך קאמר רבי יהודה בן אגרא דלראייה מועטת אינה חוששת וכן להיפך אי אמר רבי פירושא הכא ולא אמר לעיל ה"א דהכא איירי דבדקה בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי ולכך לא חייש רבי יהודה ולעיל איירי דלא בדקה בתרוייהו ולכך חייש אבל השתא לתרי פירושים דרבי לעיל והכא קשה וק"ל:

    בתוס' ד"ה ומה אילו נדה וכו' וי"ל דהתם מיירי דבדקה וכו' והכא בלא בדקה. יש להקשות א"כ מאי קאמר ומה אילו וכו' הא שאני גבי נדה דלא דרקה והכא לפי המסקנא איירי דבדקה עכ"פ בבין השמשות דרבי יהודה אלא שלא בדקה בבין השמשות דרבי יוסי ולכך נימא נמי כיון דבדקה בבין השמשות דרבי יהודה ונמצאת טהורה מוקמינן לה אחזקתה ולא ראתה גם בבין השמשות דרבי יוסי וי"ל דהכא שאני דהא אח"כ מצאה הכתם א"כ ע"כ נטמאת אחר אותה הבדיקה של בין השמשות דר' יהודה ואם כן חיישינן נמי דדילמא מיד לאחר אותה בדיקה בין השמשות דרבי יוסי נטמאת וכן יש ליישב לשנויי בתרא דאע"ג דבנדה איירי שבדקה שחרית ומצאתה טמאה והכא איירי שבדקה עצמה בבין השמשות דרבי יהודה ומצאתה טהורה מ"מ הואיל ומצאה הכתם אח"כ יש לחוש ג"כ שראתה אחר זה בבין השמשות דרבי יוסי לאפוקי לקמן בפרק בתרא דלא מצאתה עצמה טמאה אחר זה לכך מוקמינן לה אחזקתה:

    ד"ה מכלל דרבי יהודה וכו' הוה מצי למפרך הא משמיה דרבי יוסי קאמר. ר"ל וא"כ היאך יסבור רבי יהודה בן אגרא דהיכי דלא בדקה בבין השמשות דרבי יוסי אינה חוששת הא משמיה דרבי יוסי גופיה קאמר למלתיה. בא"ד וא"ת ואימא מכלל דרבי יהורה בן אגרא וכו' ורבי סבר חוששת. יש להקשות דמשמע מדברי התוס' דמקשו שגם לפי האמת יתרץ המתרץ כן מדכתבו והשתא לא הוה צריך למימר תרי תנאי וכו' והיאך יכול לתרץ כן לפי האמת הא רבי קאמר ששמע כך מרבי יוסי ואם רבי יסבור שגם שבין השמשות דרבי יהודה ספיקא הוה כיון דסבר דחוששת כיון דלא בדקה בדרבי יהודה א"כ מאי פליגי רבי יהודה ורבי יוסי וי"ל דרבי יוסי סבר דבין השמשות מתחיל משהכסיף העליון וכו' ונמשך עד הלילה והיינו דמסיימי התוס' דבין השמשות דרבי יוסי מישך שייך בדרבי יהודה ולכך קאמר רבי בשמו דהיכא דלא בדקה בתרוייהו בבין השמשות דרבי יוסי וגם בבין השמשות דרבי יהודה חוששת ורבי יהודה סבר דדוקא משהכסיף העליון הוי בין השמשות אבל בין השמשות דרבי יוסי הוי לילה וק"ל:

    Maharam on Niddah 53a · Sefaria

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה בין השמשות דר"י וכו' ושיעורו חצי מיל וכן נקיט רש"י ברכות דף ב ע"ב ד"ה והלא כהנים. וקשה לי הא בשבת איתא דלר"י בה"ש תרי תלתי או ג' רביע מיל וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Niddah 53a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נדה, דף נ״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־415 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בן…״

      חכמים: רבי יהודה.

    2. קטע 237 מילים

      נפתחת ב״מאי ״בדקה״, ומאי ״לא בדקה״? אמר רבא:…״

      חכמים: רב דיתבי, רבי יהודה, רבא.

    3. קטע 322 מילים

      נפתחת ב״דרבנן סברי בבין השמשות דרבי יוסי ליליא…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי יהודה.

    4. קטע 428 מילים

      נפתחת ב״ואמינא להו אנא: אילמלי ידיה בעיניה כל…״

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בן…״

      חכמים: רבי יהודה.

    6. קטע 618 מילים

      נפתחת ב״אילימא דבדקה בדרבי יהודה, ולא בדקה בדרבי…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי יוסי.

    7. קטע 720 מילים

      נפתחת ב״אלא פשיטא דלא בדקה, לא בדרבי יהודה…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי יוסי.

    8. קטע 815 מילים

      נפתחת ב״אלמא, בין השמשות דר' יוסי לרבי ליליא…״

      חכמים: רבי ליליא.

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״אילימא דבדקה בדרבי יהודה, ולא בדקה בדרבי…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי יוסי.

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״אלא פשיטא דבדקה בין בדר' יהודה, ובין…״

      חכמים: רבי יוסי.

    11. קטע 1111 מילים

      נפתחת ב״אלמא, בין השמשות דרבי יוסי לרבי ספקא…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי ספקא, רבי אדרבי.

    12. קטע 1237 מילים

      נפתחת ב״ה"ק נראין דברי רבי יהודה בן אגרא…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי יוסי.

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״ורמינהו: הרואה כתם, לראיה מרובה חוששת, לראיה…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי יוסי.

    14. קטע 1431 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי: אני שמעתי ממנו שאחת זו…״

    15. קטע 1530 מילים

      נפתחת ב״מאי בדקה? אילימא דבדקה בדר' יהודה, ולא…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי יהודה.

    16. קטע 1624 מילים

      נפתחת ב״אלא פשיטא דבדקה בין בדר' יהודה ובין…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי יהודה.

    17. קטע 1720 מילים

      נפתחת ב״אלמא, בין השמשות דרבי יוסי לר' יהודה…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי יהודה.

    18. קטע 1823 מילים

      נפתחת ב״בשלמא בלא רבי לא קשיא: התם דבדקה…״

      חכמים: רבי לא, רבי קשיא.

    19. קטע 1915 מילים

      נפתחת ב״תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה בן אגרא:…״

      חכמים: רבי יהודה.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נדה דף נ״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026