בוני התלמוד

    מסכת נדה דף נ״ד עמוד ב׳

    פרק ו׳ - בא סימן

    Also cited as: Niddah 54b, Chapter 6 Ba Siman

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ימי לידתה - כגון ילדה בזוב ופסקה מיד:

    הכי גרסינן ראתה שנים - ראתה שני ימים בשופי בתוך י"א שבין נדה לנדה:

    ספק לידה ספק זיבה - שמא לידה שמא זיבה שמא לא זו ולא זו אם ולד הוא ולא ראתה בפתיחת הקבר הרי היא לידה ולא זיבה ואם אינו ולד וראתה דם בפתיחת הקבר הרי היא זיבה ואין כאן לידה ואם ולד הוא וראתה דם בלידה הרי זו יולדת בזוב ואם נפתח קבר בלא דם ואינו ולד אין כאן לא זו ולא זו הלכך ספק הוא ונטיל עליה חומר לידה לטמא שבועיים אפילו לא תראה וחומר זיבה שכל זמן שלא תפסוק ז' נקיים לא תטהר ומביאה קרבן ואינו נאכל שמא אין כאן לא לידה ולא זיבה:

    וימי לידתה שאין רואה בהן עולין כו' - ואע"ג דאיכא לספוקי ביולדת בזוב ויש כאן לידה וזיבה:

    משום דאיכא למימר כו' - אבל אי הוה פשיטא לן דיולדת נקבה היא לא סלקי לה:

    ט' ימים טמאין - תרי מינייהו זיבה וכי חזיא טהורין חד מינייהו הוי שימור ושמונה לתשמיש וביום י"ט הויא תחלת נדה וכן לעולם לא תהא זבה:

    ימי שמושה כימי זיבתה - דמעשרה טמאין הוו ז' נדה וג' זיבה ומעשרה טהורין ז' לספירה וג' לתשמיש הרי ימי שימוש בימי זיבה:

    וכן למאה - טמאין ז' ימי נדה וכולהו ימי זיבה ומאה טהורין ז' לספירה וכולהו לתשמיש וכן לאלף:

    מתני' דם הנדה:

    והניע - קר"ק בלע"ז. וממעיינות הזב הן והוי אב הטומאה:

    וכמה היא שרייתן - דנימא אי הדרא בכי האי שיעורא לחין נינהו:

    בפושרים מעת לעת - אבל אי בעי טפי מים חמים או יותר ממעת לעת יבשין הן:

    גמ' מנא הני מילי - דדם נדה מטמא מגעו ומשאו:

    אשכחן לח - דדוה לח משמע כעין שהוא זב:

    יהיה - דם יהיה זובה:

    יבש מעיקרו - כגון הני דתנינן:

    מין שערה - אדומה:

    עושה משכב - שיהא משכבו מטמא אדם ולא יהא ראשון במגעו אלא אב הטומאה כמשכב נדה עצמה:

    שאינו מטמא בביאה - אדם הנכנס עם הזב בבית אינו טמא:

    אבן המנוגעת - מטמאה בביאה אדם הנכנס עמה לבית דכתיב והבא אל הבית וגו':

    הזב - אשר ישכב עליו הזב (ויקרא ט״ו:ד׳):

    היא - עושה משכבה אב הטומאה ולא דמה עושה משכבה אב הטומאה אבל מטמא הוא את שתחתיו משום משא להיות ראשון ואף על פי שאין נוגע בו דהא איתקש לנדה והכי נמי תנן באבות הטומאה (כלים פ"א מ"ג) דדם נדה מטמא במשא:

    נדה 54 עמוד ב

    1ימי לידה שאינה רואה בהן מהו שיעלו לספירת זיבתה?

    2אמר רב כהנא: ת"ש ראתה שנים, ולשלישי הפילה, ואינה יודעת מה הפילה׃

    3הרי זו ספק זיבה, ספק לידה.

    4מביאה קרבן, ואינו נאכל, וימי לידתה שאין רואה בהן עולין לה לספירת זיבתה.

    5אמר רב פפא: שאני התם, כיון דאיכא למימר יולדת זכר היא, וכל הני שבעה יתירי דקיהבינן לה סלקי לה לספירת זיבתה.

    6אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא: ביולדת זכר איכא לספוקי, ביולדת נקבה ליכא לספוקי? אלא לאו שמע מינה עולין, שמע מינה.

    7תשעה ימים טמאין, ותשעה ימים טהורין משמשת שמונה ימים מתוך שמונה עשר.

    8עשרה ימים טמאין ועשרה ימים טהורים ימי שמושה כימי זיבתה, וכן למאה וכן לאלף.

    9הדרן עלך בא סימן.

    מתני׳ · משנה

    10דם הנדה, ובשר המת מטמאין לחין, ומטמאין יבשין. אבל הזוב, והניע, והרוק, והשרץ, והנבלה, והשכבת זרע מטמאין לחין, ואין מטמאין יבשין. ואם יכולין להשרות ולחזור לכמות שהן מטמאין לחין ומטמאין יבשין.

    11וכמה היא שרייתן? בפושרין מעת לעת. רבי יוסי אומר: בשר המת יבש, ואינו יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה טהור.

    גמ׳ · גמרא

    12מנא הני מילי? אמר חזקיה: דאמר קרא ״(ויקרא טו״, לג) ״והדוה בנדתה״ מדוה כמותה, מה היא מטמאה, אף מדוה מטמאה.

    13אשכחן לח, יבש מנלן? אמר רבי יצחק: אמר קרא ״(ויקרא טו )״יהיה״ בהויתו יהא.

    14ואימא: הני מילי בלח ונעשה יבש, יבש מעיקרו מנלן? ותו, הא דתנן: המפלת כמין קליפה, כמין עפר, כמין שערה, כמין יבחושין אדומים תטיל למים, אם נמוחו טמא, מנלן? ״יהיה״ רבויא הוא.

    15אי מה היא עושה משכב ומושב לטמא אדם ולטמא בגדים, אף דמה נמי עושה משכב ומושב לטמא אדם ולטמא בגדים? אטו דמה בר משכב ומושב הוא?!

    16ולטעמיך, אבן מנוגעת בת משכב ומושב היא, דאיצטריך קרא למעוטי? דתניא: יכול תהא אבן מנוגעת עושה משכב ומושב, לטמא אדם לטמא בגדים.

    17ודין הוא: ומה זב, שאינו מטמא בביאה, עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים. אבן מנוגעת, שמטמאה בביאה, אינו דין שמטמאה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים!

    18ת"ל ״הזב״ ״הזב״ ולא אבן מנוגעת. טעמא דמעטיה קרא, הא לאו הכי מטמאה.

    19ומינה: לאו מי אמרת ״הזב״ ולא אבן מנוגעת, ה"נ אמר קרא ״אשר היא יושבת עליו״ היא, ולא דמה.

    תוספות

    אלא ש"מ עולין ש"מ - וטעמא דרב הונא בריה דרב יהושע אע"ג דהוי ספק ספקא מ"מ אי בעלמא אין עולין הכא נמי הוה לן למגזר אטו בעלמא:

    וכן למאה וכן לאלף - ימי שמושה בימי זיבתה דמאחר ז' ימי נדה כל הימים שתראה אפילו מאה או אלף מקרו ימי זיבתה עד שתספור ז' נקיים:

    דם הנדה - מנא הני מילי. לרבא דאמר בפ' בנות כותים (לעיל נדה לה.) לאחרים גורם טומאה לעצמו לא כ"ש ולית ליה דשעיר המשתלח יוכיח הכא לא צריך קרא ומיהו לדם נדה של מצורעת אצטריך שפיר קרא דהדם אינו גורם טומאה ולקמן דמצריך קרא לטומאת זובו במגע ובמשא ולא יליף מדם הנדה דהכא משום דאיכא למפרך מה לדם הנדה שכן מטמא באונס ואם תאמר וכיון דלא ילפינן מהכא אמאי אצטריך לקמן קרא למעוטי זוב יבש מהיכא תיתי לטמא ויש לומר כיון דהשוה הכתוב דם נדה וזוב לטומאה ממילא ילפינן מהדדי דגילוי מילתא בעלמא הוא:

    ותו הא דתנן המפלת כו' - תימה דהיינו ההיא קושיא גופיה וי"ל דה"ק וכ"ת דאין הכי נמי דיבש מעיקרא טהור והתנן המפלת כו' אי נמי י"ל ותו יבש משונה כמין יבחושין או כמין קליפה מנלן:

    יכול תהא אבן מנוגעת כו' - אבן מנוגעת שמטמאה בביאה כו' וא"ת מת יוכיח שמטמא בביאה ואינו עושה משכב ומושב ועוד מצורע גופיה מפרש ר"ת בריש אלו דברים (פסחים דף סז:) דלא עביד משכב ומושב אלא לטמא אוכלין ומשקין ויש לומר דמקרא דהכא ממעטינן להו הזב ולא המצורע ולא המת:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    מתני' הכי גרסינן - ותו הא דתנן המפלת כמין קליפה וכו'. ותרתי קא בעי כלומר יבש מעיקרו ואפילו אין יכול לשרות ולחזור לכמות שהיה מנא לן דמתני' סתמא קתני דכל דם יבש ואפילו אינו נימוח טמא, ותו הא דתנן דאפילו בהנך דהוו כעין בריה מנלן דכשנמוחו אמרינן דאיגלאי מילתא דדם הוה וטמא, וכבר הארכתי בזה בפרק המפלת בס"ד, ואע"פ שלא נראה כן מדברי ר"ח ז"ל.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף נ״ד עמוד ב׳

    מסכת נדה דף נ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־339 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נדה דף נ״ד ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026