בוני התלמוד

    מסכת נדה דף ע״ב עמוד א׳

    פרק י׳ - תינוקת

    Also cited as: Niddah 72a, Chapter 10 Tinoket

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    וב"ה פוטרין מן הקרבן - דלא בעי שימור. אבל לענין טומאה מודו מדרבנן להחמיר גזרה יום י"א אטו תוך י"א יום דמטמאה בועלה מדאורייתא עד שתספור קצת יום המחרת כדיליף לקמן מיהיה לה:

    טבלה יום שלאחריו - דעבדה שימור קצת ושימור מעליא הוא אלא שתוך י"א יום אסור לעשות כן שלא תבא לידי ספק שמא תראה לאחר תשמיש ומצטרפין הימים לזיבה ואין טבילתה טבילה:

    מטמאין משכב ומושב - ואפילו בועלה מדרבנן גזרו אטו תוך י"א יום:

    ופטורין מן הקרבן - דהא עבדי שימור ואע"פ שחזרה וראתה אין מצטרפין לזיבה שהרי תחילת נדה היא:

    גרגרן - ממהר לחטוא שמא ירגיל בכך תוך י"א אבל לענין טומאה טהור:

    וחייבין בקרבן - ואפילו לא תראה למחר דהא בעי שימור והרי בעל זבה קטנה:

    טבלה יום שלאחריו - דעבדה קצת שימור ושמשה:

    ה"ז תרבות רעה - שמא תראה אחר כן ותצטרף לשלפניו ואין טבילתה טבילה:

    ומגען - לענין טומאה וטהרה:

    ובעילתן - לענין קרבן:

    תלויין - שאם תראה מגען מגע זבה וחייבין בקרבן ואם לא תראה מגען טהור ובעילתן פטורה:

    גמ' ת"ר ושוין בטובלת לילה לזבה - ואע"פ שחלוקין ב"ה ברואה יום י"א וטבלה לערב שפטורין מן הקרבן התם משום דיום י"א לא בעי שימור הילכך לאו זבה הואי אבל זבה קטנה של תוך י"א יום בעיא שימור דאין טבילת לילה עולה עד שתשמור יום המחרת קצת ותטבול:

    ושוין ברואה תוך י"א יום וטבלה לערב ושמשה שחייבין בקרבן - כאילו בועלה ביום. והך סיפא פירוש דרישא הוא:

    אם שיוה לו לטומאה - שאתם מודים שמטמאה בועלה משכב ומושב ליל מוצאי י"א:

    בתוך י"א מצטרף עמו לזיבה - הילכך צריכה לשמור יום המחרת כנגד יום הראייה:

    להחמיר - מדרבנן:

    להקל - להביא חולין בעזרה:

    נושכים - מוקשין:

    אמר רב הונא משכבות ומושבות שבשני - לראייתה הרואה תוך י"א וטבלה יום שלאחריו לב"ש דמחמירי ומטמאין משכב ומושב מדרבנן לאחר טבילה ואפילו לא ראתה מאי טעמא דכיון דכי חזיא מטמאה למפרע מדאורייתא שהרי מצטרף לזיבה כי לא חזיא נמי גזרינן מדרבנן אטו ראתה:

    תנינא טבלה יום שלאחריו - יום י"ב שאינו מצטרף ואחר כן ראתה וקס"ד האי ראתה דלאחריו כאילו לא ראתה תוך י"א דמיא דהא עכשיו היא מטמאה מתחילת נדה ואינה פוסלת טבילה של שחרית והך טומאה מדרבנן היא דגזרינן י"ב אטו י"א ה"נ גזרינן לא ראתה אטו ראתה:

    ראיית נדה היא - ואינה מצטרפת אלא מעכשיו מטמאה וטומאת מעת לעת הוא דאיכא עליה וטומאת מעת לעת אינה מטמאה את בועלה אלא משום דגזרינן יום שלאחר י"א אטו תוך י"א דאורייתא ה"נ תוך י"א כי לא ראתה בשני אחר טבילתה גזרינן אטו ראתה:

    א"ל אביי לרב יוסף רב כהנא - דאמר ראתה שאני הכי קא קשיא ליה אע"ג דהך טומאה מדרבנן ליכא למימר דכי היכי דגזרי ב"ש ראייה שניה דלאחר י"א אטו ראייה שניה תוך י"א ה"נ נגזור לא ראתה אטו ראתה דראייה בראייה מיחלפא ראתה בלא ראתה לא מיחלפא:

    ועוד תנן - דלא כרב הונא:

    הרואה ראייה אחת של זוב - באיש מיירי:

    כשומרת יום כנגד יום - בשני שלה שמגעה תלוי אחר טבילה אף זה מגעו תלוי אם טבל לאחר ראייה ונגע במעשר מגעו תלוי שמא יראה ראייה שניה ומצטרף לזיבה:

    כבעל קרי - וטהור למעשר לאחר טבילה מיד. קתני מיהא לב"ש שומרת יום וזב בראייה ראשונה שוין:

    נדה 72 עמוד א

    1וב"ה אומרים: פטורים מן הקרבן.

    2טבלה ביום של אחריו ושמשה את ביתה ואח"כ ראתה ב"ש אומרים: מטמאין משכב ומושב ופטורין מן הקרבן׃

    3וב"ה אומרים: ה"ז גרגרן ומודים ברואה בתוך י"א יום וטבלה לערב ושמשה שמטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן׃

    4טבלה ביום של אחריו ושמשה ה"ז תרבות רעה ומגען ובעילתן תלויין׃

    גמ׳ · גמרא

    5ת"ר ושוין בטובלת לילה לזבה שאינה טבילה ושוין ברואה בתוך י"א יום וטבלה לערב ושמשה שמטמאה משכב ומושב וחייבין בקרבן׃

    6לא נחלקו אלא ביום י"א יום שב"ש אומרים מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן ובית הלל פוטרין מקרבן׃

    7אמרו להן ב"ש לב"ה מ"ש יום י"א מיום תוך י"א אם שיוה לו לטומאה לא ישוה לו לקרבן׃

    8אמרו להן ב"ה לב"ש לא אם אמרת בתוך י"א יום שכן יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה תאמרו ביום י"א שאין יום שלאחריו שנצטרף עמו לזיבה׃

    9אמרו להם בית שמאי השוו מדותיכם אם שיוה לו לטומאה ישוה לו לקרבן ואם לא שיוה לו לקרבן לא ישוה לו לטומאה׃

    10אמרו להם ב"ה אם הביאנוהו לידי טומאה להחמיר לא נביאהו לידי קרבן להקל׃

    11ועוד מדבריכם אתם נושכין שאתם אומרין טבלה יום שלאחריו ושמשה ואח"כ ראתה מטמא משכב ומושב ופטורה מן הקרבן אף אתם השוו מדותיכם אם שיוה לו לטומאה ישוה לו לקרבן׃

    12ואם לא שיוה לו לקרבן לא ישוה לו לטומאה אלא להחמיר ולא להקל הכא נמי להחמיר ולא להקל׃

    13אמר רב הונא משכבה ומושבה שבשני ב"ש מטמאין אע"פ שטבלה אע"פ שלא ראתה מאי טעמא כיון דאילו חזיא מטמאה השתא נמי מטמיא׃

    14אמר רב יוסף מאי קמ"ל תנינא טבלה יום שלאחריו ושמשה את ביתה ואח"כ ראתה ב"ש אומרים מטמאה משכבות ומושבות ופטורה מן הקרבן׃

    15אמר רב כהנא ראתה שאני׃

    16אמר רב יוסף וכי ראתה מאי הוי ראייה דנדה היא׃

    17א"ל אביי לרב יוסף רב כהנא הכי קא קשיא ליה בשלמא היכא דראתה גזרינן ראייה דנדה אטו ראייה דזבה אלא היכא דלא ראתה מאי נגזר בה׃

    18ועוד תנן הרואה ראייה אחת של זוב ב"ש אומרים כשומרת יום כנגד יום ובה"א כבעל קרי.

    תוספות

    אף אתם השוו מדותיכם - וא"ת ומאי ס"ד דב"ש הא ודאי לדידהו נמי איכא לאקשויי הכי וי"ל דקסברי ב"ש דיום י"א שהוא מדאורייתא אי מחמירינן ביה לטמא משכב ומושב אתי למימר ביה חיוב קרבן אבל ביום שלאחריו שהכל יודעין שהוא מדרבנן לא אתי לחיובי קרבן אי מחמירין ביה לטמויי משכב ומושב:

    אמר רב כהנא ראתה שאני - ואדרבה מנליה לרב הונא בתוך י"א יום בלא ראתה והיינו דקאמר רב כהנא הכי קא קשיא ליה פי' אדרב הונא ועוד תניא דלא כרב הונא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    לענין ביאור כבר ביארנו במשנה שטבילת לילה ר"ל לזבה קטנה לליל השמור ולגדולה ליל שמחרתו שביעי אינה כלום וכן ברואה בתוך הי"א יום ר"ל קודם יום י"א וטבלה בליל השמור ושמשה שמטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן בין לבית הלל וכן ביארנו שאם ראתה בי"א ושימרה את לילה וטבלה ביום י"ב כדין שומרת ולדעת בית שמאי ושימשה ביומה ואחר כך ראתה שלדעת בית שמאי מטמאין משכב ומושב צריך שתדע דרך ביאור שאף לדעת בית שמאי דוקא בראתה אבל אם לא ראתה אינן מטמאין משכב ומושב והוא שאמר רב כהנא ראתה שאני שאף זו מדברי סופרים ומגזרת ראיית נדה אטו ראיית זבה ולא כרב הונא שהיה אומר לדעת בית שמאי אף בלא ראתה וראיה לדבר ממה שאמרו הזב שראה ראיה ראשונה בית שמאי אומרין הרי הוא כשומרת יום כנגד יום ובכל יום השימור מגעה תלוי עד שיודע אם תראה ביום השימור ותהא טמאה או לא תראה ותהא טהורה ואף זו מגעו תלוי עד שיודע אם יראה פעם שניה להיותו זב לטומאה או לא יראה ויהא דינו כבעל קרי בעלמא ולבית הלל דינו כבעל קרי לגמרי ואוכל במעשר לשעתו אחר טבילה והלכה כבית הלל וכן מצינו שהמסיט את הטפה של ראיה ראשונה בית שמאי אומרין תולין כלומר עד שיודע אם יראה פעם שניה כדין הראשונה ובית הלל מטהרין כדין בעל קרי שאינו מטמא במשא ואע"פ שהלכה כבית הלל כמו שביארנו מ"מ לענין ביאור למדנו לבית שמאי מאחר שמקיש ראיה ראשונה של זב לשומרת יום כנגד יום ומפרש בה שתולין אלמא שאף בשומרת יום כנגד יום תולין עד שיודע אם תראה אם לאו וכל שלא ראתה אינה מטמאה משכב ומושב ומכל מקום רב הונא תירצה לדעתו שלא אמר אלא בבועל שומרת יום כנגד יום שאף רב הונא מודה אף לבית שמאי שביום השימור כל שלא ראתה לא ניטמא בועלה ולא דמה את הזב לזבה אלא לבועלה ועיקר הגירסא אינהו דשכיחא בה טומאה גזרו רבנן אינהו דלא שכיחי בה טומאה לא גזור רבנן ואין גורסין איהו דלא שכיח ביה דדמים באיש לא שכיחי ויש גורסין כן ואידי דתנא רישא הכי תנא ליה בסופא וזה שלדעתו מטמא משכב ומושב ואינה מטמאה את הבועל משום דמשכב ומושב שכיחי וגזרו ביה רבנן אלא שכל אלו שינויי דחיקי נינהו וכן שבמשנתנו בכל שתוך אחד עשר יום טבלה ביום שלאחריו ושימשה הרי זו תרבות רעה ומגעה ובעילתה תלויין כלומר עד שיודע אם תראה כמו שביארנו וודאי דברי הכל היא אלמא בית שמאי אמר לזו אתם קורין תרבות רעה והלא לא נתכון זה אלא לבעול שומרת יום כנגד יום דאלמא לדידיה אף בלא ראתה טמא דברים דחוקים הם שהרי במשנתנו אמרו ומודים ברואה בתוך אחד עשר וכו' וודאי אכלה סופא קאי ועיקר הגירסא דרב הונא קתני לה ולא גרסינן תניא אלא דתניא ויש גורסין תניא מילתא באפי נפשה אלא שמכל מקום אף הם מפרשים דלסיועי לרב הונא אתיא והכל עולה לענין אחד:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף ע״ב עמוד א׳

    מסכת נדה דף ע״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־314 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נדה דף ע״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026