מסכת נדה דף מ״ה עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Niddah 45b, Chapter 5 Yotze Dofen
רש"י
לכשיגדיל יבעול - והך ביאה הוי קנין גמור ואם בא לגרשה אינה צריכה חליצה דכתיב (דברים כ״ה:ה׳) ולקחה לו לאשה כיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר:
מתני' נבדקין - אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה:
קודם הזמן הזה - כגון בתינוקת קודם שיבא ראש השנה של שתים עשרה ובתינוק קודם ראש השנה של שלש עשרה:
אין נדריהן נדר - דקטנים הן:
אחר הזמן הזה - בתינוקת מבת שתים עשרה ויום אחד ולמעלה בתינוק מי"ג שנה ויום אחד ולמעלה:
אפילו אמרו אין אנו יודעין כו' - גדולים הם ובכלל שוטה נמי לא מחזקינן להו דסופו לבא לכלל דעת ואין שוטה אלא המקרע כסותו והלן בבית הקברות והיוצא יחידי בלילה. אבל תוך הזמן הזה אם יודע לשם מי נדר הוי נדר ואם לאו לא הוי נדר דקטן הוא. ובגמרא מפרש כולה מילתא:
גמ' למה לי - ממילא ידענא דמכאן ואילך לא בעי בדיקה:
סד"א בודקין לעולם - והאי דקתני בת אחת עשרה נבדקין למעוטי קודם זמן הזה דלא בדקינן ליה דאפילו ידע קטן הוא קמ"ל דלמעוטי אחר זמן נמי אתא:
בודקין כל י"ב למה לי - הא תנא דמיום א' בשתים עשרה מתחילין לבדוק ואינן קיימין בלא בדיקה עד יום אחד בי"ג אלמא כל י"ב הוי זמן בדיקה:
היכא דבדקנא ל' יום - קמאי דשתים עשרה:
ולא ידעה להפלות - לפרש לשם מי נדרה. ולישנא דקרא נקט כי יפליא לנדור:
תו לא נבדוק - וליחזקה בקטנה:
בת י"א כו' למה לי - מדתנן ליה בודקין כל י"ב שמעינן דמקמי הכי לא:
הני מילי - דמקמי הכי מוחזקין קטנים ולאחר זמן מוחזקין גדולים:
היכא דלא קאמרי אינהו - קודם הזמן יודעין אנו ולאחר זמן אין אנו יודעין:
דברים האמורים כו' - דתינוק ממהר להתחכם יותר מתינוקת:
לעונשין - וכגון דאייתי שתי שערות תוך הזמן דאי לא אייתי אפילו לאחר זמן לאו בר עונשין הוא ולאחר זמן אי אייתי ב' שערות הוי גדול ובר עונשין:
כלפני הזמן - ולא ענשינן ליה ושתי שערות הויא להו שומא:
וזאת לפנים - וזאת לשון נקבה כלומר רב חנינא דשמיה לשון נקבה אמר לפנים כלומר לפני זמן ולא תטעה להחליף דבריהם. ל"א שמו של רב דאמר כלפני הזמן מובלע בתיבת בישראל:
מתיב רב המנונא - קס"ד כדאמר לקמן דרב המנונא משנה יתירה דייק דלא איצטריך למתנייה כדפרכינן לעיל והא דתני ליה תנא דמתני' למידק מינה לענין עונשין הא תוך הזמן כלפני הזמן דאי לענין נדרים לא כלפני זמן ולא כלאחר זמן:
מגופא דמתני' דייק - דלא מתוקמא אלא כשהביא שתי שערות ואפ"ה לא חשיב ליה גדול עד לאחר זמן. והשתא ליכא למיפרך לידוק מרישא דהא לא דייק מידי דבין רישא ובין סיפא לגופא איצטריך לענין נדרים דלא תימא הני מילי היכא דלא קאמרי אינהו אבל היכא דאמרי אינהו כו' כדאמר לעיל ומיהו מגופא דסיפא שמעינן דעד דמטו לאחר זמן בעינן יודע להפלות ואם אינו יודע להפלות ואפילו הביא ב' שערות לאו איש הוא דניהוי נדרו נדר מחמת אישות בלא הפלאה:
קטן הוא - ואמאי נדרו נדר הא לאו בחזקת גדול הוא כל זמן שלא הביא ב' שערות ומופלא סמוך לאיש נמי לא הוי דהא אינו יודע לשם מי נדר ומהיכא תיתי דנדרו נדר:
אלא לאו כשהביא - ומשום הכי נדרו נדר אע"ג דאין יודע להפלות דהא גדול הוא:
1לכשיגדיל יבעול ויתן גט.
מתני׳ · משנה
2בת אחת עשרה שנה ויום א' נדריה נבדקין. בת שתים עשרה שנה ויום א' נדריה קיימין, ובודקין כל שתים עשרה.
3בן שתים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקין, בן י"ג שנה ויום אחד נדריו קיימין, ובודקין כל שלש עשרה.
4קודם לזמן הזה, אע"פ שאמרו: ״יודעין אנו לשם מי נדרנו״, ״לשם מי הקדשנו״ אין נדריהם נדר ואין הקדשן הקדש. לאחר הזמן הזה, אע"פ שאמרו: ״אין אנו יודעין לשם מי נדרנו״, ״לשם מי הקדשנו״ נדרן נדר והקדשן הקדש.
גמ׳ · גמרא
5וכיון דתנא ״בת אחת עשרה שנה ויום א' נדריה נבדקין״, ״בת י"ב שנה ויום א' נדריה קיימין״ למה לי? סד"א בודקין לעולם, קמ"ל׃
6וכיון דתני בת י"ב שנה ויום אחד נדריה קיימין״, ״בודקין כל שתים עשרה״ למה לי? סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר מר ל' יום בשנה חשובים שנה״, היכא דבדקנא ל' ולא ידעה להפלות, אימא: תו לא ליבדוק, קמ"ל׃
7ולתני הני תרתי בבי: ״בת י"ב שנה ויום א' נדריה קיימין, ובודקין כל י"ב ״בת אחת עשרה ויום א' נדריה נבדקין למה לי?
8איצטריך, סד"א סתמא בשתים עשרה בעיא בדיקה, באחת עשרה לא בעיא בדיקה, והיכא דחזינן לה דחריפא טפי מיבדקה באחת עשרה, קמ"ל׃
9קודם הזמן הזה ואחר הזמן הזה, למה לי? סד"א הנ"מ היכא דלא קאמרי אינהו, אבל היכא דקאמרי אינהו נסמוך עלייהו, קמ"ל׃
ברייתא
10ת"ר אלו דברי רבי. ר"ש בן אלעזר אומר: דברים האמורים בתינוקת בתינוק אמורים, דברים האמורים בתנוק בתנוקת אמורים.
11א"ר חסדא: מ"ט דרבי? דכתיב ״(בראשית ב׳״:כ״ב ) ״ויבן ה' [אלהים] את הצלע, מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש.
12ואידך, ההוא מבעי ליה לכדריש לקיש, דאמר ריש לקיש משום ר"ש בן מנסיא: ״ויבן ה' [אלהים] את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם״ מלמד שקלעה הקב"ה לחוה והביאה אצל אדם הראשון, שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בנייתא.
13ור"ש בן אלעזר מ"ט אמר רב שמואל בר רב יצחק: מתוך שהתינוק מצוי בבית רבו, נכנסת בו ערמומית תחלה.
14איבעיא להו: תוך זמן כלפני זמן, או כלאחר זמן?
15למאי הלכתא? אי לנדרים לאו כלפני זמן דמיא, ולאו כלאחר זמן דמיא.
16אלא, לעונשין מאי? רב ור' חנינא דאמרי תרווייהו: תוך זמן כלפני זמן, ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי דאמרי תרווייהו: תוך זמן כלאחר זמן.
17אמר רב נחמן בר יצחק, וסימניך (רות ד, ז) ״וזאת לפנים בישראל״.
18מתיב רב המנונא: אחר זמן הזה, אע"פ שאמרו ״אין אנו יודעים לשם מי נדרנו״, ״לשם מי הקדשנו״ נדריהם נדר והקדשן הקדש. הא תוך זמן כלפני זמן!
19אמר ליה רבא: אימא רישא קודם הזמן הזה, אע"פ שאמרו ״יודעים אנו לשם מי נדרנו״, ״לשם מי הקדשנו״ אין נדריהם נדר ואין הקדשן הקדש. הא תוך זמן כלאחר זמן!
20ולא היא, רבא קטעי. הוא סבר רב המנונא ממשנה יתירה קדייק, ואדדייק מסיפא לידוק מרישא.
21ולא היא, רב המנונא מגופא דמתניתין קא דייק: הא ״לאחר זמן״ היכי דמי? אי דלא אייתי שתי שערות קטן הוא, אלא לאו דאייתי שתי שערות,׃
תוספות
קודם הזמן הזה למה לי סד"א כו' - וא"ת ובת י"א שנה למה ליה למימר דאילו חריפא לא בדקינן לה דהיינו קודם הזמן ויש לומר דזו אף זו קתני דלא מיבעיא דלא אמרי אלא אפילו אמרי לא מהני:
אלו דברי רבי - נראה דהלכה כרבי דלקמן בפירקין אמרי' כל י"ב שנה ממאנת ומכאן ואילך אינה ממאנת ובפ' נערה שנתפתתה (כתובות ד' נא.) אמר דהלכה כרבי לגבי רשב"א לבד מלגבי מילתא דהתם וביש נוחלין (ב"ב דף קכד:) נמי פסיק הלכה כרבי מחבירו:
שהתינוק מצוי בבית רבו - ואפילו אין לו רב רגיל לצאת ולבא ומתפקח יותר:
אילימא לנדרים - ובלא הביא ב' שערות ואפ"ה נדרו נדר אם ידע למי נדר כיון שהוא שנה לפני גדלות דמסתמא יביא ב' שערות כשיהיה בן י"ג ויום אחד כדאמר רבא לקמן חזקה הביאה שערות:
אלא לענין עונשין - וכגון שהביא ב' שערות תוך הזמן מי חשיב גדול כמו לאחר זמן לענין חליצה וקדושין ונדרים לקיים נדרו אפי' אינו יודע למי נדר כיון שהביא ב' שערות ומיבעיא ליה אי הוי שומא אי לאו:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
אלא לעונשים - פירוש וכשהביא שתי שערות וקא מיבעיא ליה אם הביא סימנין תוך זמן אי חשבינן ליה כגדולה או לאו דאי לא הביאה שתי שערות לאו בר עונשין הוא, וה"ה דהוה מצי למימר אין לנדרים וכשהביא שתי שערות, אלא דעדיפא מינה קאמר דיש בכלל עונשים הבאת סימנין כדאמרינן בנדרים, דאי גדול הוא גדול הוא לכל מילי. הא דאותביה למאן דאמר תוך הפרק כלאחר הפרק ואסיקנא לה בתיובתא איכא למידק דהא לקמן בפרק בא סימן (נדה מח, ב) איפליגו ר' יהודה ור' שמעון אי תוך הפרק כלאחר הפרק או כלפני הפרק וקסבר רבי יהודה בתוך הפרק כלאחר הפרק אם כן היכי אסיקנא בתיובתא ימא תנאי ואיכא למימר דמאן דאסקה בתיובתאלא הוה שמיע ליה ההיא פלוגתא דבפרק בא סימן וטובא איכא בתלמודא תיבותא ותנאי. אבל ר"ת ז"ל פי' התם דלכולי עלמא תוך זמן כלפני זמן דלא כרבי יוחנן ור' יהושע בן לוי וכמתניתין ומתניתא דהכא ועד שיהא בן י"ג ויום אחד אינו גדול והתם בתוך הפרק דהיינו תוך אותו יום של אחר שלש עשרה שנה קא מפלגי דמר קסבר תוך אותו יום כלאחר היום ומר סבר תוך אותו יום כלפני היום די"ג שנה ויום א' שלם בעינן אבל רש"י ז"ל פי' שם תוך הפרק ולאחר הפרק תוך זמן ולאחר זמן.
מסכת נדה דף מ״ה עמוד ב׳
מסכת נדה דף מ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־457 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: נדה דף מ״ה ע״ב
פתיחה בקורא